בזמן שפלייאוף לא ישנים, והלילה דנבר מתקרבים צעד בדרך לסוויפ על הלייקרס.

 

לוס אנג'לס לייקרס 108 – דנבר נאגטס 119 (0 – 3 לדנבר)

כולם מדברים על הג'וקר, אף אחד לא מדבר על מארי.

אבל לפני שנדבר על יוקיץ', מארי ודנבר, צריך להתחיל מהשורה התחתונה והכי חשובה.

אף קבוצה בהיסטוריה של הנ.ב.א. לא חזרה מפיגור 3-0, זה קרה 149 פעמים ובכולן המובילה ניצחה את הסדרה.

המשמעויות ברורות לכולנו, אני רוצה לכתוב שלברון כבר עשה היסטוריה מול גולדן סטייט אבל עם יד על הלב זה לא אותו לברון.

 

בחזרה למשחק,

זה היה הלילה של ג'מאל מארי. אחרי התפוצצות במשחק מספר 2, הוא עושה את זה שוב עם 37 נקודות, 5-11 מהשלוש, 7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים בדרך לניצחון שכנראה סוגר את הסיפור של הלייקרס העונה.

 

מהלך המשחק:

דנבר פותחת את המשחק נהדר, ושימו לב כמה שהיא מאומנת. במתפרצת, ממש כל שחקן יודע את המקום שלו, גורדון הולך לסל ויודע שפורטר מחכה בפינה בסבלנות, אז פורטר קובר את השלשה ודנבר מובילה ברבע 32-20:

https://twitter.com/nuggets/status/1660087767072755715

 

למרות הבריחה ברבע הראשון, הרבע השני הולך כולו ללייקרס. באופן כללי, גם תוכנית המשחק עובדת -> לעצור את יוקיץ'.

יוקיץ' קולע רק 5 נקודות עם 2 ריבאונדים ו 4 אסיסטים במחצית הראשונה, כשהוא מסתבך בבעיית עבירות (3 עבירות).

מהצד השני אוסטין ריבס ואנתוני דיוויס במשחק נהדר (15 נקודות כל אחד במחצית), בין היתר מהלכים כמו המהלך הבא:

 

אבל למרות שתוכנית המשחק עובדת, הלייקרס יורדים למחצית בפיגור 58-55. הסיבה היא ג'מאל מארי.

מארי פשוט בלתי ניתן לעצירה, וקולע 30 נקודות במחצית, זה לא ממש משנה מי שומר עליו, מארי מוצא את הדרך לקלוע:

https://twitter.com/nuggets/status/1660095880400191488

יוקיץ' עולה לרבע השלישי אגרסיבי יותר, קולע 4 נקודות, אבל עושה את העבירה הרביעית שלו כשיש עוד 7 דקות לשחק.

העבירה נראית גבולית לחלוטין, אבל מסתבר שיוקיץ' דחף את דיוויס עם הרגל באוויר, וזהו. זה הזמן של הלייקרס לקחת את המשחק, התוצאה 68-63, יוקיץ' יורד לנוח ובאמת הלייקרס מתחילים את הריצה שלהם.

לברון סוף סוף קולע שלשות, אבל למרות זאת הריצה לא מספיק דומיננטית, הרבע מסתיים כאשר דנבר עדיין מובילה 84-82. בין היתר בזכות דקות טובות של קולדוול פופ שקולע 12 נקודות ברבע (3-5 מהשלוש).

ברבע הרביעי, סוף סוף זה קורה, לרגע אחד הלייקרס עולים ליתרון אחרי השלשה הזו של האצ'ימורה:

 

https://twitter.com/NBA/status/1660111835415166978

העניין הוא שיוקיץ' נח המון זמן על הספסל, מה שמאפשר לו לעלות לרבע הרביעי ולהשתלט עליו:

15 נקודות של הג'וקר ובצד השני דיוויס פשוט נראה עייף (זוכה גם למנוחה משלו) ואין ללייקרס תשובה (לברון עם 7 נקודות ברבע). ברגע שדיוויס נח, זה מה שיוקיץ' עושה:

דנבר משתלטת חזרה על המשחק וזה נגמר 119-108.

כמה נקודות מהמשחק

1. ג'מאל מארי

ללייקרס אין תשובה כרגע למארי. 3 משחקים לתוך הסדרה והוא עם ממוצע של 35 נקודות, 5 שלשות למשחק ב 45%. מארי נראה כרגע כמו סטף קארי בשיאו, וחלק גדול מזה קשור לנוכחות של יוקיץ' כמובן שמושך את כל תשומת הלב של הלייקרס, אבל חלק אחר קשור פשוט לעובדה שמארי מהיר מדי  לגארדים של הלייקרס. הלייקרס ניסו הכל עליו, ואחרי 3 משחקים אפשר לומר שאין להם פתרון:

2. יוקיץ', דיוויס, האם ומאלון

יוקיץ' מסתבך בבעיית עבירות, ואחרי ערב לא הכי טוב יורד לנוח. הוא עדיין קולע 24 נקודות, מוריד 6 ריבאונדים ומוסר 8 אסיסטים, אבל כאמור ביחס אליו זה הצלחה עבור הלייקרס.

מתוך 24 הנקודות, 15 מגיעות ברבע הרביעי.

מה קשורים, מאלון, דיוויס והאם?

אנתוני דיוויס בערב טוב, קולע 28, מוריד 18 ריבאונדים ואפשר לומר שאולי הלילה הוא סוג של ניצח את הקרב.

אבל דיוויס לא היה שם בדקות החשובות ביותר של המשחק במהלך הרבע הרביעי.

ברבע השלישי, אחרי העבירה הרביעית, מאלון מחליט לתת ליוקיץ' מנוחה ארוכה, האם משחק עם דיוויס את כל 12 הדקות. ברבע הרביעי דיוויס משחק רק 7 דקות (כלומר קיבל את המנוחה שלו ברבע הרביעי). זו החלטה שכנראה עולה להאם במשחק. הוא היה צריך לנצל את המנוחה של יוקיץ' למנוחה של דיוויס.

בהיעדרו של דיוויס, ראינו מה יוקיץ' עשה להאצ'ימורה.

 

3. קרדיט למאלון

בערב אנושי יחסית של יוקיץ', זה ממש הזמן לשים לב כמה שדנבר קבוצה מאומנת. ראינו את השלשה מהפינה של פורטר, שימו לב לשלשה הבאה של בראון, שוב כל שחקן ממש יודע את המקום שלו, ההגנה של הלייקרס מתכווצת, נעה, זזה, מגיבה ובסוף שלשה ממש קלה מהפינה:

 

4. לברון בשלהי הקריירה, ללייקרס יש 4 שחקני התקפה בלבד

אולי זו הפציעה ברגל, אבל אנחנו מאוד קרובים לסוף הפלייאוף ועדיין לא ראינו מלברון את "המשחק" הזה שבו הוא משתלט על הכל.

הוא זורק יותר מדי שלשות (3-9 הלילה), ופספס יותר מדי זריקות עונשין (4-7 הלילה). זה עדיין לברון והוא עדיין מסיים עם 23 נקודות, 12 אסיסטים ו-7 ריבאונדים.

הבעיה היא שללייקרס יש כרגע 4 שחקנים שמסוגלים לשים כדור בסל: דיוויס (28 הלילה), ריבס (23 הלילה) והאצ'ימורה (13 נקודות הלילה). נכון, גם לוני ווקר איכשהו קלע 9, אבל שרודר (5) וראסל (3) פשוט לא פוגעים, לא זורקים, לא מאיימים (ובינינו גם לא הכי שומרים).

בסיטואציה הזו, אנחנו זוכרים את לברון לוקח על עצמו משחקים, קולע 40 נקודות, הולך בכוח לטבעת.

הוא עדיין סוחב דורבן בכף הרגל (כך אומרים), ועדיין זה קצת מוזר להשלים עם העובדה שאנחנו מאחורי השיא של השחקן הבלתי נגמר הזה.

 

5. הצוות המסייע של דנבר

אם יש משהו שלא דובר עליו מספיק, זה קולדוול פופ שמסיים שוב עם 17 נקודות, 4-7 מהשלוש וברוס בראון שקולע 15 נקודות מהספסל.

הם מצטרפים לפורטר ג'וניור שקולע 14 נקודות אליהם הוא מוסיף 10 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.

במילים אחרות, הלייקרס הצליחו להוריד את יוקיץ' בממוצעים, הצליחו להגביל ולהמר נכון על גורדון (רק 7 נקודות, אבל לזכותו יאמר הגנה נהדרת) ועדיין הפסידו כי לדנבר היו מספיק פקטורים נוספים שאף אחד לא ספר. נזכיר שפופ קלע 21 נקודות במשחק מספר 1, והוא כרגע הקלעי מספר 3 בדנבר בסדרה הזו. הוא לא היה אמור להיות פקטור בהתקפה, אלא להרוויח את הדקות שלו בהגנה.

לפעמים זה מה שעושה את ההבדל בין כמעט לבין קבוצה אלופה.

 

6. פינה לשיפוטכם

אני שונא לדבר על השיפוט, אבל מאחר ויוקיץ' זוכה לקיטונות של אהבה מהקהל ואפס ביקורת.

אני באמת תוהה לעצמי איך המהלך הבא הוא לא צעדים. ספרתי לפחות 4 צעדים בלי כדרור, אולי אפילו 5. יוקיץ' עושה את המהלך הזה המון פעמים במהלך המשחק, ואני באמת תוהה האם באמת מגיע לו שלא ישרקו לו את זה? הוא גם ככה השחקן הכי טוב בעולם כיום. אלו גם צעדים שממש משפיעים על המהלך של המשחק ונותנים לו יתרון. אז בתור השחקן הטוב בעולם, היחס אליו צריך להיות גם פתוח לביקורת כמו שהיו רבים וטובים לפניו:

 

 

הטופ 5 היומי