משחק מספר 1 של גמר ה-NBA מאחורינו, והווריורס יוצאים עם ידם על העליונה. גולדן סטייט הגיעו מוכנים יותר למשחק, עשו התאמות שבעבר היו נמנעים מהן והשיגו נצחון 13 ברציפות בפלייאוף. הישג שרק קליבלנד (3 הנצחונות האחרונים בגמר בעונה שעברה, ו-10 רצופים בפתיחת הפלייאוף העונה) והלייקרס (2 נצחונות בגמר 87-88, ואז 11 נצחונות בפתיחת הפלייאוף של 88-89. אגב, הם הגיעו לגמר 11-0 והפסידו בסוויפ לפיסטונס). כמובן שגולדן סטייט היחידה שמגיעה למספר הזה בפלייאוף יחיד. הנה כמה נקודות על המשחק.

  1. קרי לא מחליף – אחד הדברים שהרגו את גולדן סטייט בגמר בעונה שעברה היה הפיק אנד רול בין לברון והשחקן עליו קרי שמר. ההגנה של גולדן סטייט ב-3 העונות האחרונות החליפה הכל, והתוצאה של המהלך הזה השאירה את קרי לשמור את לברון, ואין לו ממש מה לעשות נגדו. יותר מזה, לברון היה לוקח אותו לגב מה שהיה מכניס את קרי לקרב חפירות נגד טנק, ומוציא ממנו המון אנרגיה שנדרשה בהתקפה. גולדן סטייט החליטו לא לתת את זה לקליבלנד. הגנת החילופים המשיכה, למעט קרי. 4 שחקנים הגנה החליפו כל חסימה, סטף נשאר עם השחקן שלו. בחצי הראשון ראינו את ג'יי אר סמית' מגיע לחסום ללברון פעם אחר פעם כדי שיקבל את קרי בחילוף, אבל החילוף לא קרה. קרי מבצע SHOW AND RECOVER. הוא יוצא גבוה לשחקן עם הכדור כדי לחסום לו את הדרך ולאפשר למגן שלו לעבור את החסימה. הוא מייד חוזר לשחקן שלו שנע למקום אחר ומבטל את החילוף. זה עבד לווריורס מצויין למעט הפעם הזו

https://twitter.com/cavs/status/870452745085394945

פה איגודלה שוכח ומחליף, קרי חוזר בעצמו לסמית', ולברון נשאר לבד מתחת לסל. זה כאמור היה היוצא דופן.

מעבר לזה קרי קיבל רק שחקנים של קאטץ' אנד שוט (ג'י אר סמית' וקורבר) ולכן לא היה מעורב בחסימות שנעשו עליו כשהם עם הכדור. הוא שומר טוב על קשת השלוש, וזה שם אותו בנקודה שקשה לנצל אותו בהגנה. קליבלנד לא ממש הכריחו את החילוף וציפו שזה יקרה אוטומטי. כשזה לא קרה ההתקפה שלהם נתקעה. בשביל שזה יקרה הם צריכים לשחק קצת פיק אנד פופ עם השחקן של קרי. אם קורבר או סמית' יצליחו לקבור 2-3 שלשות זה יכול לכפות את החילוף.

2.קווין דוראנט מכריח את לברון לשמור – המספרים של קווין דוראנט הלילה היו מדהימים, אבל ההשפעה האמיתית שלו היא בכך שהוא מכריח את לברון לשמור ולא מאפשר לו לעזור. בגמר הקודם קליבלנד הימרה על הזריקות של בארנס (הימור מוצלח מאוד לאור ה1 מ-300 שהוא קלע בגמר), כשלברון משחק בתפקיד חופשי בהגנה ועוזר לסגור את הצבע, עוזר לסגור בריבאונד, יוצא למתפרצות. גם אם KD לא היה קולע נקודה, עצם הנוכחות שלו שברה את ההגנה של קליבלנד. בלי היכולת של לברון לעזור, וכשטריסטאן תומפסון משחק חושך, כל כניסה לסל נגמרה בליי אפ. פשוט לא הייתה עזרה בהגנה של קליבלנד.

3. האנרגיה ההגנתית של לברון – ובהמשך לנקודה הקודמת, לברון לא היה פנוי לעזור, וגם כשכן, לא ממש ניסה. משהו בשפת הגוף של מי שאמור להיות השחקן הטוב בעולם, מסתכל בשחקן אחר חולף לידו ולא עושה כלום.

פה הוא שומר על ליווינגסטון (דרון וויליאמס שומר על דוראנט) ונמצא מתחת לסל, אבל לא מושיט עזרה לTT כשקרי עובר אותו

פה זה בכלל שערוריה. KD רץ במתפרצת עובר את קיירי כאילו הוא לא שם. לברון בתחילת המהלך סוגר לכיוון של קרי, אבל הוא פשוט מסתכל על KD עובר לידו ולא ממש מסתכל

https://twitter.com/warriors/status/870467932173737984

4. שומרים על הקשת – ועוד לא סיימנו עם ההגנה של קליבלנד. מצד אחד הם החליטו שאין שלשות. מצד שני הם פשוט מבצעים את זה רע. רחוקים מדי מהשחקן שלהם כשהוא מקבל את הכדור, ואז הטעיה קטנה והוא עובר אותם. כאמור בסעיף 2 ו-3, אין עזרה, וחזרנו לליי אפ. פה לברון רחוק מדוראנט כשזה מקבל את הכדור, הטעיה קטנה ודאנק

מתפרצת נוספת של דוראנט שהסתיימה בדאנק התחילה כשהוא רץ, וקרי לידו. ג'י אר סמית' קיבל הוראה להצמד לקרי ודוראנט פשוט הולך להטבעה קלילה. חלק גדול מהדברים שדוראנט עשה בחצי הראשון גם האריסון בארנס יכל לעשות .דרגת קושי – קל ביותר. בארנס פשוט לא היה עושה אותם כי אין לו את הבטחון שיש לדוראנט. המשחק הלילה היה קל מדי לדוראנט, ואני בספק אם הוא מתגעגע לימים שבהם 3 שחקנים היו נתלים לו על הגופיה, כשאחד מהם נושך אותו, והוא צריך לבחור בין זריקה לסל למסירה לאנדרה רוברסון.

5. בכלל מחוייבות הגנתית – הדרך שבה קליבלנד נצחה בעונה שעברה הייתה מחוייבות ומשמעת הגנתית. זה לא יכול היה לקרות בלי שקיירי ולאב יעלו את רמת ההגנה שלהם. הלילה קיירי היה בור בהגנה, כשהוא טועה בדברים הכי פשוטים (כמו ללכת מתחת לחסימה כשהוא שומר על קרי, כמו ליפול מכל הטעיה, לעשות פאולים לא טובים). אם הוא לא ימצא את הברוס בואן הפנימי שלו, זה שדחף אותו בגמר שעבר, לקליבלנד אין סיכוי.

6. חשוב לציין – בחצי הראשון לווריורס היו הרבה יותר זריקות, הרבה פחות איבודים, והרבה יותר אופנסיב. זה היה אמור להיות מתורגם ליתרון 30, אבל איכשהו בחצי הם הובילו רק ב-8. מה לא היה להם? שלשות. רק 3 מ-13. בחצי השני קרי ודוראנט התחילו להפגיז, ואז הווריורס ברחו למרות שקליבלנד איבדה פחות, וסגרה טוב יותר בריבאונד. אולי ההימור של קליבלנד על לקחת את השלשות הוא נכון יותר.

הנה כמה פתרונות להגנה של קליבלנד – קודם כל כולם כולל כולם חייבים להעלות את רמת האינטנסיביות שלהם. לא רק קיירי ולאב, גם לברון, גם טריסטאן תומפסון, גם ג'י אר סמית'. טיירון לו חייב למצוא דרך שבה לברון הוא השחקן החופשי. אפשר לנסות לשים את ג'י אר סמית'\שאמפרט על דוראנט. בעבר דווקא שומרים נמוכים ונשכנים עשו לדוראנט בעיות (כריס פול). אופציה אחת היא שקיירי ישמור על קרי (בהנחה שהוא יתחיל לשמור והוא הראה בעבר שהוא יכול), ולברון יקבל את קליי. זה הימור מסוכן כי קליי מסוגל לשרוף קבוצות, אבל בכושר הקליעה הנוכחי שלו הוא הדבר הכי קרוב לבארנס של 2016. אופציה שניה היא לשחק עם 3 גארדים ולהעביר את לברון לדריימונד. זה גם לא אידאלי כי גרין מספיק חכם בשביל לנצל את החופש, אבל חייבים להמר. השמיכה קצרה מדי, והווריורס יותר מדי טובים.

7. קליי – הזכרנו אותו. שום דבר בהיררכיה לא השתנה מבחינתו. הוא עדיין הקלע השלישי של הווריורס, או לפחות הזורק. דוראנט הלילה לקח 26 זריקות, קרי 22, קליי 16. הוא פשוט לא קלע. לקראת הסוף דוראנט וסטף חיפשו אותו וניסו לתת לו בטחון למשחק הבא והוא המשיך להחטיא. גם בכושר הקליעה הנוכחי הוא היה נפלא ותרם המון להגנה של הווריורס. השחקנים עליו שמר קלעו 1 מ-12 מהשדה! פעמיים הוא קיבל את קווין לאב בפוסט, פעמיים זה נגמר בכלום. קליי מוכיח שוב שבהגנה אין יום. ההבדל בין קליבלנד וגולדן סטייט היה בעיקר במחוייבות ההגנתית.

 

אני מאוד התרגשתי להתחיל את הגמר והחד צדדיות היא אנטי קליימקס. אולי צפוי (אני אגב ממש לא ראיתי את הגמר כחד צדדי) אבל עדיין מייאש. הכל יכול להשתנות. זה רק משחק 1. עכשיו התור של לו לבוא עם התאמות ושינויים. הדבר הראשון שהוא צריך לעשות זה להעיר את לברון ולהזכיר לו שזה הגמר.