קיץ 2018 היה קיץ רע לשחקנים. הכסף שהביאה קפיצת התקרה ב-2016 נגמר, ורוב הקבוצות מצאו את עצמן בלי יכולת להחתים שחקנים, או להיפטר מחוזים רעים. כאלה אגב יש לא מעט בליגה. תוסיפו את התחושה הכללית שהעונה הקרובה סגורה אצל הווריורס ותקבלו קיץ מייאש. מזל שאנחנו פה לעודד אתכם לקראת פתיחת עונת 18-19, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: בוסטון סלטיקס

לדף הקבוצה:

בוסטון סלטיקס

נשארו: מרכוס סמארט, ארון ביינס (הוחתמו מחדש), ג'יילן בראון, גורדון הייוורד, אל הורפורד, קיירי אירווינג, מרכוס מוריס, שמי אוג'לייה, טרי רוזייר, ג'ייסון טייטום, דניאל ת'ייס, גרשון יבוסלה.

עזבו: גרג מונרו (טורונטו) שיין לארקין (טורקיה), עבדל נאדר, רודניס פרוויס (ת'אנדר).

הגיעו: בראד וואנאמייקר (חופשי מאירופה), רוברט וויליאמס (דראפט).

מתנדנדים: ג'בארי בירד (מחכה לתוצאות חקירה בחשד ניסיון חטיפה ותקיפה), מרכוס ג'ורג'-האנט (חוזה לא מובטח), וולטר למון, ג'ף רוברסון, ג'אסטין ביבס (חוזה למחנה אימונים). 

חמישייה: קיירי אירווינג, ג'יילן בראון, גורדון הייוורד, ג'ייסון טייטום, אל הורפורד.

ספסל: מרכוס סמארט, טרי רוזייר, ארון ביינס, מרכוס מוריס, שמי אוג'לייה, דניאל ת'ייס, בראד וואנאמייקר. ומי שישאר מכל החוזים הלא מובטחים והדו כיוניים.

המהלכים הגדולים של עונת 2017-18:

 אז מה היה לנו שם?

או טוב שבאתם. עונת 17/18 של בוסטון סלטיקס עברה מתחת לרדאר, אז לטובת מי שישן בשנה האחרונה או לחילופין החליט להתעניין ב-NBA אתמול אסכם: קיץ 2017 הגיע אחרי סיום מרגש, שכלל את הסיפור של אייזיאה תומאס מאבד את אחותו, ועולה לשחק פצוע. נצחון על וושינגטון בסדרה, שבו הוויזארדס לא הצליחו להרשים בחוץ, אבל בבית הקשו על בוסטון ונצחו, ואז הפסד 1-4 לקליבלנד בסדרת גמר המזרח. דני איינג' הבין שיש לו קבוצה טובה, אבל כזו שהגיעה לתקרה שלה וזה לא מספיק לאליפות. גם העובדה, שתומאס, בראדלי וסמארט מסיימים חוזה ב-2018 ושאי אפשר להשאיר את כולם, בנוסף לשמועות על כך שאיינג' נשמע אומר שנמאס לו לסמוך על אובראצ'יברים, תרמה לכך שבקיץ 2017, בוסטון החליפה 11 שחקנים מתוך ה-15 כאשר כולם היו על המדף, כמעט. גורדון הייוורד הוחתם אחרי שיוטה סירבה לסיין אנד טרייד של הייוורד בתמורה לקראודר. אמנם על בראדלי ואוליניק איינג' אמר ששוחררו רק כי היה צריך מקום לגורדון הייוורד, אבל לגבי השאר… (אם תהיתם מי הם האובר אצ'יברים שאיינג' התכוון אליהם), ובנוסף חיפשו טריידים על שחקנים בכירים שהיו זמינים. על פי דיווחים, באטלר ופול ג'ורג' הוצעו לקבוצה, אך איינג' סירב לוותר על ג'יילן בראון והגדיר אותו אנטאצ'אבל. דיווח אחר דיבר על כך שהוא אמר לאינדיאנה, שיעביר את בראדלי, קראודר ובחירות בתמורה לגורדון הייוורד אך יעשה זאת אחרי שהייוורד יחתום וגרסה שלישית טוענת שממילא שיקגו ואינדיאנה רצו להעביר את הכוכבים הללו רק מערבה. אם רק גרסה אחת נכונה או כולן (כנראה כולן) בוסטון "הסתפקה" בהייוורד וקיירי שהגיעו וקבוצה שנבתנה למעשה מאפס, עם המון תקוות ואופטימיות ו… זהו. כאן מגיע החלק המוכר: 5 דקות לפתיחת העונה בקליבלנד, גורדון הייוורד נפצע, בוסטון מפסידה עם החטאה של קיירי מעבר לקשת בשניות האחרונות, ומפסידה אח"כ למילווקי. סטיבנס מכנס את השחקנים, אחרי פתיחת עונה של 2 הפסדים, והם יוצאים לרצף נצחונות מרשים, שכולל גם קאמבק ב-20 הפרש מול גולדן סטייט ונצחונות מרשימים. למרות ויתור על שחקנים כמו קראודר ובראדלי, בוסטון הצליחה לשפר את ההגנה כשבראון התקדם וטייטום הראה יכולות מרשימות בתחום הזה, וגם קיירי הראה יכולות סבירות.

עונה ברובה בפסגה, קיירי נפצע במרץ ולא חוזר יותר, קצת אחריו במשחק מול אינדיאנה, סמארט ות'ייס נפצעים גם הם ואל הפלייאוף בוסטון מגיעה מהמקום השני אמנם, אך עם חששות כבדים וכשרוב הפרשנים אם לא כולם, בטוחים שבסיבוב הראשון, בוסטון יפרדו מהפלייאוף.

אז מתחיל הסיפור המרגש באמת: מול מילווקי בוסטון מנצחת ב-7 משחקים אחרי שסמארט חוזר למשחקים האחרונים, מנצחים את פילדלפיה (ומאבדים את לארקין כי היו חסרים פצועים) וגוררים את קליבלנד ל-7 משחקים. בוסטון הפגינו מנטאליות של לא משנה מי על המגרש, לא משנה מי נגדם, הם באים לנצח ויכולים לנצח.
מכירים בלוני טונס את הקטע הזה שהדמות רצה מעבר לתהום וממשיכה לרוץ, אלא שמתישהו נעצרת, מסתכלת למטה ונופלת? ככה הרגישה הסדרה מול קליבלנד. משחק 7 התחיל טוב מבחינת בוסטון, קליבלנד עשו קאמבק והסלטיקס עדיין נשארו בתמונה. ואז היה המהלך הזה:

טייטום הטביע על לברון ועוד ניגש לצעוק ולהתלהב, לברון היה בהלם והדליק מנועים, והפך להיות הלברון שמסוגל לנצח קבוצות. צעירי בוסטון ראו מולם את לברון כועס, עצרו שניה לחשוב, ובעצם הסתכלו למטה. מאותה נקודה המשחק נראה כמו משחק בין אלופת הקונפרנס לקבוצה של צעירים בלי שני הכוכבים שלה, והסלטיקס הלכו הביתה לחשוב על מה שעשו.

קיץ חם

בניגוד לקיץ הקודם, הפעם היו מאוד מרוצים מהסגל, בטח לאור העובדה שהגיע להישגים מרשימים ללא 2 הכוכבים שלהם. היתה הרגשה שיש עם מה לעבוד וצריך לתת לסגל אפשרות להראות מה הוא מסוגל לתת במלוא היכולת. אמנם ניסו לבחון טריידים על קוואי, אך הקבוצה ממש לא התכוונה לוותר על נכסים עבור שחקן שלא הסכים להגיד אם ישאר (ויותר מזה אף העביר באמצעות מקורבים מסרים שלא ישאר בבוסטון) וטייטום ובראון הוגדרו כאנטאצ'אבל. ארון ביינס נשאר חצי שניה אחרי שניתן היה לחתום, וכבר דובר על ברית שלושת הלבנים של הקבוצה שהתפתחה בינו עם ת'ייס והייוורד. המטרה העיקרית של הסלטיקס הייתה החזרת מרכוס סמארט, בסאגה שנמשכה הרבה יותר מדי. סמארט סיפר במהלך הפלייאוף שאימו גוססת מסרטן, ואמרה לו שעליו להיות עם חבריו ולשחק. בפגרה היה עסוק בעיקר איתה, והסוכן שלו ובוסטון הדליפו כל אחד מסרים סותרים. בהתחלה היה חשש שקבוצה כלשהי תציע חוזה גבוה לסמארט, אבל מתישהו נגמר לכולן הכסף, סמארט החליט שלא לחתום על הצעת ההיענות אלא על חוזה ארוך טווח וכולם היו מרוצים והדגישו כמה הם שמחים וקיטש. זמן קצר לאחר מכן סמארט עדכן שאימו נפטרה במכתב מרגש

בגזרת הספסל עמוק, בראד וואנאמייקר הגיע כדי להיות הרכז השלישי שיתן כמה דקות מנוחה נוספות לגארדים החשובים, ומהדראפט הגיע רוברט וויליאמס שחזו לו שיבחר במקום גבוה יותר. אחרי הדראפט, התגלו אצל וויליאמס בעיות ברכיים ובנוסף הוא איחר לאימונים, בבוסטון התחילו להבין למה הוא נפל. אבל אם וויליאמס יהיה כשיר ומאופס, הוא אמור להיות שחקן שמסוגל לרוץ בפיקנרול, לשמור, להיות רים פרוטקטור ולקלוע. מעין 3&B אם תרצו. (שלשות ובלוקים\שלשות ורים פרוטקטור. בניגוד ל- 3&D שיותר לפרימטר) זה כמובן תסריט אופטימי שלא יקרה בשנה הקרובה, אך טוב להיות אופטימי.

ואם כבר אופטימיים: גורדון הייוורד הודיע שהוא כשיר לחלוטין (תזכרו את ההצהרה הזו לעיתונאים)

ועכשיו מה, מה עכשיו?

סיימנו את החלק של הקיץ עם האופטימיות של גורדון הייוורד, וזה חלק מהעניין שמתחיל ותפס עניין מרכזי בקיץ: עם 8-9 שחקנים שיכולים להיות שחקני הרכב פותח ברוב הליגה, מי יפתח בחמישיה? מי ישחק וכמה? ואיך שחקנים טובים ירדו לספסל?

גורדון הייוורד כבר הדגיש שהוא יכול וכשיר להיות בחמישיה, אולם כשנשאל ישירות ענה שאין לו בעיה לעלות מהספסל כי המטרה היא הבאנר. גם טייטום אמר שאין לו בעיה לעלות מהספסל וגם רוזייר שעוד לא תופס מעצמו כעדיף על קיירי. וזה אכן אמין, כי זו לא תהיה פעם ראשונה ששחקנים טובים עולים מהספסל ומוכנים לזה, בקבוצה טובה. וכל עוד בוסטון תהיה טובה המצב ימשיך ככה. היו שמועות שהסלטיקס מתכננים להעלות את הייוורד מהספסל, לפחות בתחילת העונה כדי שיתרגל לאט, יש הטוענים שזו הסיבה שהיוורד טרח להדגיש מראש ומיוזמתו שהוא כבר כשיר לשחק בהרכב הפותח. סטיבנס עצמו עדיין לא התייחס לזה ישירות. הוא רמז שיתכן ולא תהיה חמישיה קבועה וכשהוא כן נשאל ישירות סיפק את התשובה הזאת

העניין בבוסטון ובהרכבים של סטיבנס זו לא החמישיה, כי לא משנה מי יפתח, לכולם ברור מי תהיה החמישיה ברגעים החשובים. בנוסף לכך, מה שחשוב זה כמות הדקות. בעונה שעברה קיירי הוביל בדקות את הסלטיקס עם 32, הורפורד שיחק 31 ובראון וטייטום שיחקו כ-30 דקות כל אחד.


גם השנה, ואולי במיוחד השנה, בתקווה שכולם יהיו בריאים, אף אחד לא ישחק הרבה דקות. סטיבנס מהבחינה הזאת הוא אנטי ת'יבס ואחת הטקטיקות שהוא אוהב לעשות, בעיקר נגד קבוצות עדיפות, היא רוטציה מהירה במטרה ליצור מלחמת התשה. ראו את זה בעיקר מול לברון וגולדן סטייט, כל הזמן להחליף שחקנים, להעלות שחקנים מהספסל ולהתיש את כוכבי היריבה. כשהצד השני כל הזמן צריך להתמודד מול שחקנים שעולים רעננים אחרי מנוחה וצריך לרדוף בהגנה או להתמודד מול שומרים רעננים כל הזמן, זה יעשה את שלו. ופה יבוא לידי ביטוי הספסל, החמישיה לא תשחק הרבה דקות יחסית לחמישיות אחרות, הספסל כן. כך שאף אחד לא יתייבש יותר מדי על הספסל.

הספסל של בוסטון הוא ללא ספק מהטובים בליגה (תדרגו אותו כרצונכם, מקבל כל טיעון בעד קבוצות אחרות) והוא כבר קיבל מיתוג מחדש על ידי מרכוס מוריס: BWA.  Bench With Attitude.

כפי שהסברתי, אין ספק שלספסל מתוכנן חלק מכריע באסטרטגיה של סטיבנס. מדי פעם אחד מהם גם יעלה בחמישיה עצמה, במעין הרכב שמכוון להתמודד טוב יותר עם ההרכב שמולו, או ליצור יותר בעיות להרכב מולו. סטיבנס מאוד דינמי מהבחינה הזאת, ובעוד שבתחילת הקריירה שלו בבוסטון זה קצת הפריע לשחקנים, היום הם כבר מקבלים זאת בהבנה והם גם ימשיכו להבין זאת כל עוד הקבוצה תמשיך להצליח. הם יודעים שהם יקבלו יותר דקות אם יפגינו יכולת טובה פחות בסטטיסטיקה אישית, יותר בתרומה הקבוצתית. לכן אגב לא פלא, שבתקריות שונות על ומחוץ למגרש, המעורבים הם חלק מה-BWA. מה שיש להם לתרום זה בעיקר בהאסל וב"לב", וזה מה שהם יתרמו.

אבל אחרי שהשקענו מילים רבות בספסל, סליחה, ב-BWA, שאמנם כבר יש לו מרצ'נדייז משלו, נעבור להתמקד בחמישיה, שגם אם לא תפתח, היא החמישיה של הקבוצה.

אומרים שהעתקה זו צורה של מחמאה, ובוסטון מאוד מאוד מחמיאים אם כך לגולדן סטייט. החמישיה של בוסטון בנויה מאוד לפי חמישית המוות משנה שעברה (לפני שהגיע בוגי) של הווריירס ולא במקרה. קיירי מוביל את ההתקפה ואמור להיות הנשק העיקרי שייצור בעיות עבור הגנות היריבות, ג'יילן בראון, בווינג, 2.01, שומר מצויין, קולע ומסייע לאחרים, טייטום, הפורוורד, שקולע מכל מקום ובכל דרך, גורדון הייוורד על תקן אנדרה איגודלה (יעלה גם כן מהספסל?) ווינג שמספק גם התקפה, גם הגנה וגם מנהיגות, והורפורד, על תקן הביג, שמתפעל את ההגנה ומשמש גם כמנהיג התקפי. מתישהו תראו אותו מריץ מתפרצות משל היה רכז.

הורפורד התקדם מאוד בתקופתו בבוסטון. וזה פחות משהתקדם ויותר ששמו לב ליכולותיו. הרי ביג חכם הוא תמיד היה. היכולות שלו בהנהגת הצעירים ובהיותו רכז הגנתי כבר הוזכרו פה בעבר. עדיין בריאיונות סטיבנס הבטיח שיש להורפורד עוד מה להראות, והסלטיקס צריכים אותו כמנהיג.

על קיירי והייוורד אין יותר מדי מה להוסיף, מלבד שחשוב שיהיו בריאים העונה ויחזרו כמו שצריך. שני המעניינים הם צמד הצעירים בראון וטייטום, שכרגע מוגדרים כיחידים בקבוצה כאנטאצ'אבל (לא שיעשו מחר טרייד על קיירי או הייוורד אבל, לפחות יקשיבו). ג'יילן בראון בעונתו הראשונה, היה אתלטי ששומר טוב ולא הרבה מעבר. בעונתו השניה, כולם דיברו על השיפור המרשים שעשה בקליעה לשלוש, אלא שמלבד זאת הוסיף יכולת שליטה בכדור, חדירה ובנוסף שיפור של הקיים. בעוד שכל שחקן מוסיף לעצמו בד"כ אלמנט אחד למשחק, ג'יילן הוסיף לעצמו כמה אלמנטים ולמעשה עשה קפיצת מדרגה של כמה שנים. מעניין יהיה לראות אם יעשה קפיצה דומה גם השנה (קשה מאוד להאמין) ואיזה שיפור יוסיף השנה. אם ימשיך להתקדם ככה, הסירוב לוותר עליו בתמורה לבאטלר או פול ג'ורג', יראה מוצדק ומובן בהחלט.

גם ג'ייסון טייטום התקדם. אמנם מחצית ראשונה של העונה היה ממש מרשים כשאף קלע מעבר לקשת ב-50% ב-5 זריקות למשחק, אלא שעם התקדמות העונה ירד עד 43.4% "בלבד" מעבר לקשת. לפחות ליום הולדת ה-20 שלו הוא הגיע בתור הטינאייג'ר עם אחוז השלשות הגבוה בהיסטוריה. טייטום הראה יכולת קליעה מרשימה מכל נקודה, וסיפק 1.04 נקודות לפוזשן (אחוזון 80 של הליגה) והפך גם לשומר מצויין. במהלך משחקי קדם העונה, החמיא לו טיירון לו ואמר שאין לו חסרונות התקפיים, אלא שזה לא מדוייק. טייטום הרזה יחסית התקשה לסיים ליד הטבעת, וקלע מאזור הצבע ב-57.4% בלבד (אחוזון 39 בליגה). במהלך הפלייאוף, טייטום נתקל לא פעם בשומרים אגרסיביים שהפריעו לו, ובניגוד לשחקנים אחרים שנטו ללכת להתלונן על השיפוט, כשהוא נשאל על כך, ענה את התשובה הזאת:

נכון שביום התקשורת כולם אמרו שעבדו על השלשות\העלו מסת שריר\עשו דיאטה חדשה\וכד'. טייטום הבין את החסרון העיקרי שלו, ועבד עליו. הוא סיפר שינסה להיות חזק יותר, על מנת שיצליח לסיים טוב יותר ליד הטבעת.

באם טייטום יצליח להשתפר בחלק הזה, הוא באמת יהיה נטול חסרונות התקפיים.

בצד ההגנתי, בוסטון מצליחה בשנים האחרונות להיות בטופ של הליגה בהגנה על השלוש (טופ 5 בכל אחת מהעונות האחרונות), ועושה זאת בד"כ באמצעות הגנה על הפינות. שנה שעברה סיימו הסלטיקס במקום הראשון עונתי בהגנה, זאת למרות שויתרו על עוגנים הגנתיים בדמות בראדלי וקראודר. אחת הסיבות לכך היא שויתרו גם על תומאס שהיה חור משמעותי בהגנה, סיבה נוספת היא שבוסטון הייתה הקבוצה עם החמישיה הנמוכה בליגה, עם תומאס (1.75) בראדלי (1.88) וקראודר (1.98) שלעיתים שיחק גם 4. וכשזה הופך לאירווינג (1.91) בראון (2.01) וטייטום (2.03) זה נותן את אותותיו. בריאיון שנתן, סטיבנס נשאל על הסוד להגנת הסלטיקס, וכמובן התחמק בקלישאות: "אני חושב שהסוד הוא מחוייבות ותקשורת. אם אתה באמת רוצה לנצח, אתה פשוט מתקשר עם השחקן שלידך, מחפה עליו". בדיוק כמו בגולדן סטייט, אותה בוסטון חיקתה בבנייה, יש בבוסטון אוסף של שחקנים גבוהים וחכמים, שיכולים להחליף ולשמור על כמה עמדות.

אחרי שדיברנו על כל מה שטוב נציין קצת את מה שלא. ג'יילן בראון הגיב על המעבר של לברון ואמר שהוא רצה שלברון ישאר בקליבלנד, ושבוסטון יקחו את המזרח. יש הרגשה שאיפשהו נוח לשחקנים של בוסטון להיות האנדרדוג, והשנה לראשונה זה לא יהיה המצב. הם גם הצליחו באופן עקבי לנצח את הציפיות כל שנה ב-4 השנים האחרונות, אך השנה זה יהיה מאוד קשה. כל דבר שהוא פחות מגמר המזרח (בלי קשר למיקום בעונה) יחשב ככישלון קולסאלי. אם יגיעו לגמר זה יהיה מה שמתבקש מהם וגם אם יצליחו לקחת אליפות, זה לא באמת יחשב הפתעה. הרי כבר עכשיו הם נחשבים (כנראה בצדק) האיום הגדול על גולדן סטייט.

חשוב לציין גם בהקשר הזה שהחלון של בוסטון מצומצם למדי. בקיץ 2019 קיירי אירווינג מסיים חוזה, ואמנם הבהיר שהוא מעוניין להישאר אך כבר ראינו שבליגה הזה הכל יכול לקרות (שום דבר לא בטוח מלבד מוות ומיסים). גם לאל הורפורד יש סעיף יציאה מחוזהו בקיץ הבא, אם כי הוא כנראה לא ינצל זאת (מוות ומיסים). טרי רוזייר יהפוך לחופשי מוגבל ואין כמעט ספק שקבוצה כלשהי תציע לו חוזה גבוה שבוסטון לא תוכל להשוות, ולכן בוסטון ניסתה כבר עכשיו להאריך לו את החוזה, ונכשלה. (יש אפשרות עד ה-15 לחודש אך סיכוי קלוש) בנוסף, יש את מרכוס מוריס, שלאחר שהוא ואחיו סיפקו הנחה משמעותית לפניקס בשעתו, יהיה מעוניין לקבל שכר כראוי ליכולותיו. גם כאן קשה מאוד להאמין שלבוסטון תהיה היכולת להשאירו. גם דניאל ת'ייס שהפגין יכולת מרשימה בשני צידי המגרש בעונה שעברה עד שנפצע, יהיה חופשי מוגבל וגם כאן, קשה להאמין שבקיץ הסלטיקס יצליחו להשאירו.

העובדה שהם כבר לא האנדרדוג אלא לראשונה בעידן סטיבנס הקבוצה לנצח במזרח, יחד עם קיץ 2019 המאיים לסגור את החלון, מייצרים לחץ על בוסטון. השאלה החשובה היא: האם הם יסתכלו למטה?

תחזית: הלחץ יעשה את שלו, ביחד עם העובדה שלפעמים קצת יותר מדי כשרון עלול פתאום להפריע ולגרום למשברים קטנים במהלך העונה (בתקווה שקטנים). בוסטון לא תסיים ראשונה במזרח בעונה הסדירה, אך בפלייאוף הכל יתאפס וסטיבנס יצליח לקבוע פגישה עם קר בסדרת הגמר.

וגאס חזתה לקבוצה 58.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.