בקושי הספקנו לעכל את האליפות של הניקס, וכבר קיץ עמוס ומשוגע מביא אותנו לקו הזינוק של עונת 2026/27.

האם נראה אלופה תשיעית בתשע שנים? האם דני אבדיה ימשיך את נסיקת האולסטאר שלו? ואיזה רוקי יפרוץ ראשון מתוך השנתון החדש והמבטיח?

פרויקט "קבוצה ביום" של הכדור הכתום חוזר לעשות לכם סדר בבלאגן. יום יום, קבוצה קבוצה. עד לטיפ אוף!

לכל הטורים:  https://orangeball.co.il/pre26index/

הקבוצה היום: לוס אנג'לס לייקרס

(טל קינן)

נשארו: לוקה דונצ'יץ', אוסטין ריבס (חתם מחדש על 185 מיליון ל-4 עונות), ג'ארד ונדרבילט, דלטון קנקט (בדרך לבייאאוט לפי השמועות), ג'ייק לרביה, ברוני ג'יימס, אדו תיארו, כריס מנון (דו כיווני) וארתור קאלומה (דו כיווני)

הצטרפו: ווקר קסלר (סיין אנד טרייד מהג'אז), סנדרו ממוקלאשווילי (חופשי מהראפטורס), קוונטין גריימס (חופשי מהסיקסרס), קולין סקסטון (חופשי מהבולס), מטיס ת׳ייבול (חופשי מהבלייזרס), קבון לוני (חופשי מהפליקנס), ג׳יידן הארדי (טרייד מהוויזארדס), זאיר וויליאמס (חופשי מהנטס) קמרון קאר (בחירה 24 בדראפט).

עזבו: לברון ג׳יימס (חופשי לסיקסרס), דיאנדרה אייטון (טרייד לוויזארדס), מרקוס סמארט (חופשי לרוקטס), רוי האצ׳ימורה (חופשי לקליפרס), לוק קנארד (חופשי לסאנס), ג׳קסון הייז (חופשי לג'אז), ניק סמית׳ ג'וניור (חופשי לריאל מדריד), מקסי קליבה ודרו טימי (ללא קבוצה)

מתנדנדים: יתכן וקנקט

חמישייה: לוקה, ריבס, גריימס, מאמוקשווילי, קסלר

ספסל: ונדרבילט, לרביה, ברוני ג'יימס, אדו תיארו, סקסטון, ת'ייבול, לוני, הארדי, וויליאמס, קאר

מאמן: ג'יי ג'יי רדיק, מתחיל את העונה השלישית עם הקבוצה

הרגעים הגדולים של עונת 2025/26:

 

אז מה היה לנו שם:

העונה של הלייקרס הייתה הפכפכה. היא התחילה בקיץ כאשר לברון ג'יימס הרים את אופציית השחקן שלו שעמדה על 52 מיליון ולאחר מכן שיחרר הצהרה לתקשורת שהוא לא מרוצה ממצב הקבוצה ושהוא מצפה שהלייקרס יעשו הכל כדי להתמודד על אליפות. זה המשיך בכך שבמחנה האימונים הלייקרס הודיעו שלברון לא יפתח את העונה כי הוא סובל מ-Sciatica (ולמי שתוהה מה זה אז הנה הסבר)

הלייקרס פתחו את העונה במאזן של 10:4 על לחזרתו של לברון באמצע נובמבר כאשר היה נראה שמתפתחת כימיה יפה בין לוקה ככוכב הראשי, לריבס כשחקן המשני.
בשלושת המשחקים הראשונים של לברון היה נראה כי הוא משתלב טוב לצידם כגלגל שלישי אבל לאחר מכן ריבס נפצע במשחק חג המולד נגד הרוקטס, והדינמיקה של לברון ולוקה יחדיו נראתה פחות טוב. כשריבס חזר בסוף ינואר היה נדמה שמשהו חורק במשחק ההתקפה של הלייקרס ובמקום לשטוף את המגרש הכל חורק ונראה כי כל אחד זקוק לכדור כדי להשפיע. אגב המאזן של הלייקרס בתקופה הזאת ללא ריבס היה 10 ניצחונות אל מול 9 הפסדים.
בחמישה במרץ לברון נפצע שוב, לאחר היתקלות עם יוקיץ' והחמיץ 5 משחקים. פתאום הדינמיקה חזרה להיראות טוב בקבוצה, ההתקפה שטפה ומעל הכל לוקה התחיל בהתפוצצות שלו. ב-16 משחקים במרץ לוקה סיים עם ממוצעים של 37.5 נקודות 8 ריבאונדים ו-7.5 אסיסטים. גם ריבס נראה נפלא כסיידקיק של לוקה עם 21.5 נקודות 4.5 ריבאונדים ו-6 אסיסטים ב-17 משחקים. כאשר לברון חזר, הפעם לא הייתה לא ברירה והוא אימץ לחלוטין את תפקיד הגלגל השלישי והוא היה מצויין בו. לברון נראה רענן יותר, חסם הרבה ללא כדור והתגלגל לסל וניזון מלוקה וריבס ופחות יצר לעצמו. הוא אפילו הראה שיש ביכולתו לשמור טוב כשהוא לא צריך לבזבז אנרגיה על יצירת נקודות.
בדיוק כשהלייקרס האמינו שהם יכולים לאיים על הת'אנדר והספרס, לוקה וריבס נפצעו שניהם באותו המשחק נגד הת'אנדר וגנז את התקוות של הלייקרס לעשות רעש אמיתי בפלייאוף.

הלייקרס סיימו במקום הרביעי במערב עם מאזן של 53:29 והם פגשו את הרוקטס נטולי קווין דוראנט הפצוע בסיבוב הראשון.
לראשונה העונה לברון ג'יימס היה זה שמשחק לבד בלי שאר הכוכבים סביבו והוא הוכיח שלפרקים הוא עדיין מסוגל לסחוב קבוצה. הוא הוביל את הלייקרס לניצחון בסדרה 4:2 עם ממוצעים של 23.2 נקודות, 8.3 אסיסטים ו-7.2 ריבאונדים והצגות קלאץ' ויכולת הגנתית טובה.
לסיבוב השני אוסטין ריבס כבר היה כשיר אבל ניכר היה שעדיין מתאושש מהפציעה. בלי לוקה, שעדיין ישב בחוץ עקב פציעת ההמסטרינג שלו, הת'אנדר היו גדולים על הלייקרס עם סוויפ מהדהד והפרש ממוצע של 16 נקודות, ששלח את הלייקרס לקיץ עמוס במהלכים ושינויים.

 

קיץ חם:

הלייקרס היו אחת הקבוצות שעשו הכי הרבה שינויים בסגל בקיץ הנוכחי. 

לברון ג'יימס עזב את הקבוצה לאחר 8 עונות (הכי הרבה שלו ברצף בקבוצה מסויימת) ופינה ללייקרס הרבה מקום תקרת השכר.
התקופה של לברון בלייקרס הסתיימה בצורה מאד אמביוולנטית. מצד אחד הלייקרס לקחו אליפות ב-2020 אבל מצד שני הלייקרס היו בינוניים מאד בשנים שלאחר מכן ולמרות גמר מערב ב-2023, הלייקרס לא חזרו להיות קונטנדרית אמיתית אחרי 2021. בהנהלת הלייקרס האשימו את לברון בטרייד על ראסל ווסטברוק, ולברון סירב לקחת אחריות פומבית על כך. ההנהלה, בעיקר ג'יני באס, חשו נבגדים בידי לברון. הם הרגישו שהם עשו הכל כדי שהוא יהיה מאושר בלייקרס, שהקבוצה תצליח ואפילו בחרו בבן שלו בדראפט 2024 כדי שיהיה מרוצה. מאידך לברון היה מתוסכל שההנהלה מפנה אליו אצבעות מאשימות והוא כעס שהלייקרס מסרבים לוותר על בחירות דראפט בטרייד על מנת לחזק את הקבוצה. 
המתח קיים כבר 4 עונות והפרידה של לברון מהלייקרס הייתה בלתי נמנעת. האמת? זה אפילו קרה מאוחר מידי. לברון כל כך רצה לעזוב שהוא חתם על חוזה מינימום בפילדלפיה. לכל מי שמתבאס שהוא לא נשאר בלייקרס, אז אל תשלו את עצמכם, היחסים היו כל כך רעים שלברון לא התכוון לעשות את ההנחה הזאת בשביל הלייקרס, ויותר מזה, הלייקרס בכלל לא הציעו לו חוזה כך שהם די הבהירו לו שגם הם לא רוצים אותו. זאת אגב עוד סיבה שהאוהדים כועסים עליו. מראש הקהל בצד הצהוב סגול של לוס אנג'לס לא אימץ לחלוטין את לברון אליו. לברון תמיד ניסה להיות יותר גדול מהמועדון ואם יש מועדון שאי אפשר להתנהל בו ככה זה הלייקרס, המועדון הכי מעוטר בעידן המודרני וכזה ששיחקו בו הכוכבים הכי גדולים אי פעם. הקהל ציפה שלברון ידע לוותר, לקצץ בשכר שצריך ולעשות הכל על מנת לזכות באליפות. כשלוקה הגיע מדאלאס, הקהל ציפה שלברון יבין שאסור לבזבז בחירות דראפט ושהוא יבין שהוא צריך לקצץ בחוזה כדי שהקבוצה תוכל להיות קונטנדרית אמיתית. במקום זאת הוא הרים את אופציית השחקן שלו על 52 מיליון ושחרר את ההצהרה ההזוייה ההיא של ריץ' פול.
בקיצור פרידה בלתי נמנעת בה כל הצדדים יצאו מרוצים לבסוף.

ועכשיו כאשר לברון כבר לא מטיל את צילו על חדר ההלבשה, הבמה נותרה של לוקה לחלוטין ושל ההנהלה לבנות קבוצה מתאימה יותר סביבו. מבחינת יכולת ברור לכולם שלוקה הוא השחקן הכי טוב בקבוצה מהרגע שהגיע בפברואר 2025 אבל עכשיו הוא גם מקבל את הבמה להיות המנהיג של הקבוצה בהיעדרו של לברון.
אחד הסממנים לכך שלוקה אכן מוכן להיות המנהיג של הלייקרס בחדר ההלבשה היה המחנה קיץ שהוא ארגן לכלל שחקני הקבוצה בסלובניה. לברון כל שנה היה מקים מחנה כזה בווגאס אבל לוקה החליט שהוא יוצא מגבולות ארצות הברית ולוקח את כל הקבוצה לגיבוש במולדתו. המחנה הזה חשוב לא רק בהיבט של בניית של הכימיה הקבוצתית על המגרש, אלא בכך שלוקה לקח את הסגל להכיר את המקורות שלו, השורשים שלו, איפה הוא גדל ואיפה הוא התעצב ובכך הוא מחזק איתם את החיבור האישי באופן שבו הוא בעצם אומר להם, אני כאן בשבילכם ואני רוצה שתהיו כאן בשבילי.
היילייטס מהטיול של הלייקרס בסלובניה

כאמור הלייקרס הם הרבה מהלכים הקיץ הזה כאשר לסגל הקבוצה הצטרפו לא פחות משבעה  שחקנים חדשים מהשוק החופשי (פלוס הארדי בטרייד וקא מהדראפט).
גריימס הגיע מפילי על חוזה סולידי של 60 מיליון ל-4 עונות, מאמו חתם על 52 ל-4 עונות במהלך שנחשב לקצת אובר פיי אבל מסקרן, סקסטון בחוזה של 19 לשנתיים סותם חור כיוצר מהספסל שלא היה ללייקרס הרבה שנים ותי'ייבול לוני, וזאיר וויליאמס הגיעו על חוזי מינימום לשנה והם בעיקר באו לתת הגנה.
אך מעל כולם היה את המהלך הבומבסטי על ווקר סלר. כבר שנים שרצות שמועות שהלייקרס מעוניינים בגבוה ששיחק את ארבע שנותיו הראשונות ב-NBA בג'אז אבל הקיץ לוקה אישר להנהלה שהוא אישית רוצה אותו בסגל. זה גרם לפליקנה לשלוח לג'אז 2 בחירות סיבוב ראשון, 2 סוואפס (והותיר את הלייקרס רק עם בחרית סיבוב ראשון אחת למסחר עתידי) בעסקת סיין אנד טרייד עם דני איינג' ולשלם לקסלר 130 מיליון ל-4 עונות.
קסלר מגיע אחרי עונה בה הוא שיחק 5 משחקים בלבד וצריך לזכור שבסופו של דבר למרות הכישרון והיכולות ההגנתיות שלו, הוא שיחק בקבוצה בלי שאיפות כל הקריירה שלו.
עכשיו קסלר מגיע לקבוצה תחרותית וכזו שגם נמצאת באור הזרקורים ומושכת הרבה תשומת לב תקשורתית. כל משחק רע יקבל ביקורות מהדהדות וחסרות פרופורציה וקסלר יצטרך להתרגל לרעש של הוליווד לעומת השקט של סולט לייק.
ולמרות כל זאת, קסלר הוא כנראה הסנטר הכי טוב שלוקה שיחק איתו בקריירה (ויסלח לי פורזינגיס). השאלה היא עד כמה קסלר יהיה באמת טוב כי הוא יהיה המפתח של הלייקרס השנה. הוא זה שיצטרך להחזיק את ההגנה, הוא זה שצריך להיות הפרטנר המרכזי לפיק אנד רול עם לוקה והוא זה שצריך להיות אחראי על הריבאונד בשני הצדדים.

אוסטין ריבס היה שחקן חופשי הקיץ, ולאחר שויתר על כסף בקיץ 2023 היה ברור שהשנה הלייקרס ישלמו לו. ריבס קיבל חוזה שמן של 185 מיליון ל-4 עונות. ריבס ויתר אגב על 5 מיליון כדי שהלייקרס בשנה הבאה יוכלו לקבל את המיד לבל המלא ולהחתים שחקן משמעותי גם בקיץ 2027.
אגב, בגלל זכויות הבירד הנמוכות של ריבס שעמדו על סביבות ה-15 מיליון דולר כנגד התקרה, זה היה הקיץ של הלייקרס לבזבז, הם לא יכלו לחכות לקיץ אחר. מה שקרה זה שקודם כל החתימו את כל השחקנים החופשיים ורק לאחר מכן החתימו מחדש את ריבס בזכות זכויות הבירד שהיו ללייקרס עליו. 

מעבר לכך הלייקרס היו מקושרים כל הקיץ לג'ונתן קאמינגה שהיה סוגר להם חור בעמדת הכנף, אך לבסוף הוא חתם במינסוטה, בין היתר כי הלייקרס לא היו מוכנים לשלם לו לשלוש עונות

בין לבין הלייקרס כבר הספיקו להחליף בעלות, בפעם השנייה תוך 14 חודשים. בוב איידר וג'ארד קושנר רכשו את המועדון מיידי מארק וולטר שכנראה החליט למכור עקב הסתבכות שלו בחקירה פדרלית לגבי העלמת מיסים.
הלייקרס היו רגילים לסיטואציה בה יש להם את הבעלות היציבה בליגה. מעבר לכך, גם מארק וולטר היה דמות מוכרת בקרב האוהדים לאחר שהוא היה בעלים מינורי לא מעט שנים.
אייגר וקושנר מגיעים ללא שום זיקה למועדון. קושנר אפילו גדל כאוהד ניקס והוא החזיק ב-20% מהבעלות בהיט.
בקיצור אוהדי הלייקרס לא יודעים למה לצפות מהצמד הזה שמצד אחד השקיע 12.5 מיליארד במועדון ומצד שני, אלו שניים שלא נחשבים עם כיסים עמוקים כמו וולטר. יהיה מעניין לראות כיצד הם יתחילו את הקדנציה שלהם בעיר המלאכים. בינתיים הם מנסים לדחוק החוצה את ג'יני באס, שבשנה האחרונה שימשה כ-governer של הלייקרס תחת הבעלות של וולטר.
חמשת האחים הנותרים לבית משפחת באס הבינו את הרמז והם מנסים למכור את 17% הבעלות שנותרו להם. מאידך ג'יני עדיין מתעקשת לא למכור וגם הגישה תביעה כנגד אחיה, מכיוון שהיא לא תוכל לשמש כ-governer כך עוד היא לא מחזיקה ב-15% בעלות של הקבוצה.
בקיצור, גם מאחורי הקלעים אף פעם לא שקט בלייקרס

 

ועכשיו מה, מה עכשיו? 

לראשונה מאז הגיע ללייקרס, סוף סוף לוקה קיבל סגל בצלמו ובדמותו. יש הרבה קלעים סביבו, יש שחקנים בכנפיים שיכולים לשמור ומעל הכל, סנטר מאסיבי שיהיה עוגן הגנתי, ישלוט בריבאונד ויהיה פינישר לפיק אנד רולים.
הריווח צפוי להיות טוב יותר מבשנה שעברה ולאפשר ללוקה וריבס לפעול ביותר חופשיות בצבע. לוקה וריבס הם שניים מהיוצרי פיק אנד רול הטובים בליגה. לוקה הריץ הכי הרבה פיק אנד רולים עם 10.8 (שזה פער עצום משיי במקום השני עם 9.2) וסיפק 1.04 PPP בEFG- של 54.5% והוא באחוזון ה-90 מבחינת יעילות. ריבס היה במקום ה-18 בליגה בהרצת פיק אנד רולים עם 7.3, סיפק בהם נקודה PPP ב-52% EFG והוא באחוזון ה-82 ביעילות.
עכשיו שמספקים לצמד הזה סנטר גבוה חזק שימשוך איתו הגנות פנימה אנחנו נראה את הלייקרס עושים את המהלך הזה אפילו יותר.
העונה שעברה ווקר קסלר התחיל לזרוק קצת שלשות עד שנפצע אבל בתכלס הלייקרס לא צריכים שהוא ירווח. הלייקרס צריכים את קסלר שיהיה חיית רחבה בצבע שישאב ריבאונדים בהתקפה ושיחסום כמה שיותר. קסלר האמת לא נחשב לסקרינר מספיק טוב אבל זה אחד הדברים שהוא עבד עליהם בקיץ, כולל פיתוח כימיית הפיק אנד רול עם לוקה. אני סבור שנראה את קסלר משתפר בתחום פשוט כי הוא יחסום יותר ממה שהוא התרגל בעבר ובעיקר כי הוא מעולם לא שיחק עם רכז מנהל משחק ברמה של דונצ'יץ' (אנקדוטה קטנה, בתקופתו בג'אז מי שמסר לווקר קסלר הכי הרבה אסיסטים היה לא אחר מאשר קולין סקסטון).

מעבר לשלישיית הלבנים, אנחנו צפויים לראות התקפית בעיקר את גרסת ה-2.0 של דאלאס. הרבה חדירות והוצאות לקשת השלוש, רק שעם רדיק במקום קיד אני מניח שנראה גם תנועה מורכבת יותר ללא כדור וחסימות אוף בול שישחררו את הקלעים על הקשת, כמו שרדיק כבר הראה לנו בשנתיים הראשונות שלו כמאמן.
גריימס ככל הנראה יפתח בחמישייה למרות שרדיק עדיין לא התחייב על שני המקומות הנותרים) והוא הולך להיות השומר פוינט אוף אטאק המרכזי של הקבוצה כאשר לעיתים במאצ'אפים מסויימים כנראה נראה אותו שומר על שחקן הכנף של היריבה. גריימס אמנם קצת קטן אבל הוא הוכיח שהוא שומר אחד על אחד טוב. בהתקפה הוא אמור לקלוע הרבה שלשות חופשיות. בעונה האחרונה בפילי הוא היה עם 33.4% בלבד אבל בעונה שלפני כן (שאת חלקה שיחק עם לוקה) הוא קלע 2.2 שלשות ב-38.5%. אנחנו רואים שכאשר גריימס משחק לצד כוכבים שלוקחים ממנו את תשומת הלב, והוא לא נדרש לייצר בעצמו כמו שקרה בפילי, אז הוא יעיל משמעותית. זה יהיה התקפיד שלו בהתקפת הלייקרס, לייצר לאחר שההגנה מתכווצת לכיוון לוקה את ריבס או לזרוק שלשות חופשיות.

הצלע החמישית בחמישייה באמת לא ברורה אבל היא כנראה תלך למאמו. בהכנה בינתיים ראינו את אדו ת'יארו, שהוא בעיקר על טיקט של שחקן הגנה, אנרגיות ואתלטיות מתפרצת, פותח בעמדה 4 אבל אני לא חושב שזה משהו שימשיך מעבר להכנה. במשחק נגד סקרמנטו מאמו שיחק 21 דקות מהספסל וקלע 19 נקודות כולל 3/6 לשלוש. מאמו מגיע על תקן המחליף של האצ'ימורה, שרבים התבאסו שעזב. מה שהגיאורגי מביא לשולחן בניגוד למקבילו היפני היא בעיקר קבלת החלטות טובה והנעת כדור. בעוד רוי אמנם היה קלעי טוב אבל היה בעיקר מחזיק בכדור ומתקשה למצוא את התזמון הנכון לשחרר אותו, מאמו מומחה בלהגיב מהר למתרחש והוא אמור להשתלב בהתקפה מרובת התנועה והתגובה של רדיק בצורה טובה יותר מרוי. בנוסף על אף שהוא קולע פחות טוב מהאצ'ימורה, מאמו קלעי טוב שבשנה שעברה סיפק 1.5 שלשות ב-39%. בנוסף הוא גם יהווה שדרוג הגנתי על רוי. הוא לא שומר נהדר אבל הוא מסוגל להחליף לא רע בפיק אנד רול והוא מסוגל להסתדר בפרימטר. הקושי יהיה מתחת לסל בדקות שהוא ישחק סטרץ' 5 אבל הוא מסוגל לשמור על עצמו בינו לבין השחקן בצורה מספיק טובה כדי לא להיות חור הגנתי. עוד אספקט חשוב שמאמו יתרום בו הוא הריבאונד, שזה תחום שהלייקרס מתקשים בו בעונות האחרונות.

עוד אופציות מעניינות לחמשייה הן לראביה, שבסה"כ נתן עונה לא רעה בשנה שעברה כפורוורד שמסוגל לשמור, להוריד הרבה ריבאונדים ולתקוף קלוזאאוטים. הבעיה שלו בשנה שעברה הייתה הקליעה מבחוץ שרק החמירה ככל שהעונה התקדמה כולל 28.5% מזעזעים בפלייאוף.
מאתיס ט'ייבול אמורה להיות אופציה טובה בתור אחלה של 3&D במידה והוא באמת יהיה כשיר (שיחק 45 משחקים בשתי העונות האחרונות ביחד). הוא אמנם נמוך אבל הוא מסוגל לשמור גם מספרי 4 והוא יכול לעשות הכל הגנתית, מעבר לזה שהוא אחד החוטפים הטובים בליגה.
זאיר וויליאמס גם נמצא כרגע במיקס הזה של החמישייה בתור פורוורד שמסוגל להגן לא רע, לנוע מצויין ללא כדור ובשנה שעברה הוא גם קלע שלשות פנויות. הבעיה היא שלא לא באמת קלעי והוא יצטרך להראות יציבות בתחום. הוא לא אמור לקבל החלטות בכלל בהתקפה ולכן הוא אמור לשחק בעיקר לצד לוקה וריבס. קמארון קאר המסקרן שנבחר 24 בדראפט, נתן ליגת קיץ יפה והראה שיש לו פוטנציאל להיות שחקן 2 WAY מעניין, אבל לפחות בתחילת העונה הוא אמור לקבל פחות דקות.

מעבר לכך הלייקרס צירפו את קולין סקסטון הדינמי לספסל. בשנים האחרונות לא היה ללייקרס גארד יוצר איכותי שיספק נקודות ברגע שהכוכבים נחים. סקסטון (רק בן 27) שברוב הקריירה שלו היה רכז פותח, עשה בשנה שעברה את המעבר לגארד מחליף שעשה עמו רק טוב. בהורנטס ובבולס בשנה שעברה הוא סיפק 15.5 נקודות למשחק ב-48.5% מהשדה כולל 1.6 שלשות ב-40%. הוא גם הגיע כמעט 4 פעמים לקו וקלע ב-85.5% והוא גם איבד בשנה שעברה 2.1 לעומת 3.3 אסיסטים. אלו מספרים שדומים לממוצעי הקריירה של סקסטון, ההבדל הוא בתפקיד. בתור רכז פותח שממוקד בעיקר בסקורינג, אלו נתונים בעייתים אבל בתור רכז מחליף ראינו איך סקסטון מחזיק את התקפת קבוצתיו בדקות של המחליפים והוא אשכרה תרם לניצחונות. בלייקרס הוא צפוי לעשות בדיוק את זה לצד לוקה וריבס. הוא כנראה לעולם לא ישחק עם שניהם ביחד אבל הוא בהחלט ישחק לעיתים לצד אחד מהם והוא יהיה עוד אופציה של שחקן שמסוגל לרווח את המשחק ולשחק גם אוף בול.
השנה אמנם הספסל של הלייקרס עמוק יותר מבשנים קודמות אבל סקסטון אמור להיות השחקן השישי וזה שיתן את הסקורינג פאנץ' כשהקבוצה תצטרך וזה משהו שלא היה ללייקרס מעל עשור, גם לא בעונת האליפות בבועה.

 

תחזית:

אישית אני אוהב את הקיץ של הלייקרס. זה קיץ שקיבל הרבה ביקורות, בעיקר בגלל החוזה והמחיר ששילמו על קסלר, אבל בסופו של דבר הלייקרס הנחיתו את הסנטר שהם רצו כבר שנים והוא מתאים לקבוצה. אני חושב שקסלר יהיה ממש טוב והוא ישנה את הדינמיקה ההגנתית של הקבוצה. גם העובדה שיש היררכייה מסודרת תעזור ללייקרס בלנצח יותר. אז נכון לברון חסר ולברון עדיין שחקן שנותן לך 20 נקודות במשחק, אבל הוא בפועל הפריע בחדר ההלבשה, האנרגיה שלו הייתה רעה, ועכשיו כשהוא עזב יהיה לריבס מקום לבצע עוד קפיצה. לוקה קיבל סגל שהרבה יותר מתאים ליכולות המשחק שלו, הקבוצה עצמה עמוקה יותר מה שלכל הפחות מרים את הרצפה של הקבוצה הזאת.
השאלה היא מה לגבי התקרה? בעיני היא גם גבהה מעט אך לא מספיק, בטח כאשר הקבוצות לנצח הן התא'נדר והספרס המגה מוכשרות, צעירות כאלו שומרות נפלא ומחזיקות בשחקנים מהטופ 4 של הליגה.
54 ניצחנות, מקום שלישי במערב והדחה בסיבוב השני בידי אחת מבין אוקלהומה סיטי או סאן אנטוניו