על ההגנה של קליבלנד, והשוואות להגנות של סן אנטוניו וגולדן סטייט.

 

אמנם אני לא חובב סטטיסטיקות גדול, אבל בכל זאת ספורט של אמריקאים, לא נשתמש בקצת סטטיסטיקה?
קליבלנד סופגים 100.5 נק' ל100 פוזשנים, מקום 5 בליגה. זה לא רע בכלל. יחד עם זה, אם אתה לא קולע 113.2 ל100 פוזשנים כמו גולדן סטייט, בשביל אליפות- צריך שיפור. גולדן סטייט סופגים קצת יותר מקליבלנד ל100 פוזשנים, 100.8, אבל קולעים 113.2 ל100 פוזשנים, שזה הרבה יותר מה106.3 שקליבלנד קולעים.
סן אנטוניו היא קבוצת ההגנה הטובה בליגה, כשהיא סופגת רק 95.3 נק' ל100 פוזשנים- מקום ראשון בליגה. אבל היא לא מסתמכת רק על זה, היא גם קבוצה התקפית מצוינת שבעזרת השיפור של קוואי מהשלוש והבאתו של אולדריג' מגיעה ל109.2 נק' ל100 פוזשנים, מקום שלישי אחרי גולדן סטייט והת'אנדר.

 

נסתכל רגע על החמישייה הנוכחית של הקאבס, קיירי, סמית', לברון, לאב וטריסטן. מה יש לנו פה? טריסטן שומר נהדר(גם על גארדים) אבל חוץ ממנו יש כאן את לברון שיש לו אמנם יכולות הגנתיות אדירות, אבל שומר רק מתי שמתחשק לו. סמית' הוא שומר ממוצע, נותן לשחקן שהוא שומר עליו לקלוע באחוז אחד מעל האחוז הקבוע של היריב. לא סטופר אבל גם לא נטל בהגנה. ויש את קיירי ולאב, שני שחקנים שכל קשר ביניהם לבין הגנה מקרי בהחלט. שני שחקנים שהם בהחלט נטל הגנתי. כשקיירי על המגרש היריבה קולעת בממוצע 46% מהשדה ו51% ל2 נקודות, כשקיירי לא על המגרש האחוזים צונחים ל43% מהשדה ו 47% ל2 נקודות. לא שצריך סטטיסטיקה מיוחדת כדי לראות שהשניים הללו הם לא בדיוק אייזאה תומאס ורודמן, אבל גם על לאב לא חסר "שבחים", לאב נותן ליריביו לקלוע עליו כ 4 אחוז יותר מהממוצע הרגיל שלהם מהשדה, שזה הכי גרוע מבין שחקני הרוטציה הקבועים של קליבלנד.

 

לאב הוא לגמרי שחקן שניתן "לחגוג עליו" ולא חסר עדויות לכך.

במפגש נגד הספרס בטקסס לדוגמא, אחת הסיבות שקליבלנד הפסידו את המשחק לקראת הסיום היא שבמשך כמה פוזשנים רצופים נתנו לדאנקן את הכדור בפוסט אפ על לאב(לא מובן למה אף אחד לא בא לעזרה), שזה בעצם 2 נקודות קלות לטימי והפסד לקאבס. לקליבלנד לא היה את הפריבילגיה הזאת בצד השני של המגרש.

 

לקאבס יש בספסל שחקני הגנה טובים כמו שאמפרט שנדבק לשחקן שהוא שומר עליו כמו דבק, דלבדובה וג'פרסון. אבל מוזגוב, שהיה הרים פרוטקטור של קליבלנד בשנה שעברה,  חווה עונת נפל. בלי שומר טבעת, קשה לשלוט בצבע. מו וויליאמס יובש אצל בלאט בספסל כשדלי וקיירי היו כשירים, כנראה אחת הסיבות לכך היא העובדה שגם הוא חור הגנתי. בכניסתו של טיירון לו לתפקיד הוא הצהיר שהוא יחזיר את מו בחזרה לעניינים, כרגע הוא מקבל דקות בגלל הפציעה של דלבדובה, אבל לפני זה גם טיירון המשיך לייבש אותו.

 

מה יש ליתר המתחרות על התואר?

 

החמישייה של הספרס בנויה מארבעה שומרים נפלאים וטוני פארקר. גרין, אף על פי עונה התקפית לא טובה בסטנדרטים שלו(במשחקים האחרונים הוא קצת התאפס מבחינת אחוזי שלשות, נקווה שימשיך), נשאר השחקן ההגנתי המצוין שהוא היה, טימי גם בגילו המופלג ממשיך להיות עוגן הגנתי בצבע יחד עם אולדריג' שיודעים לצאת גם לפרימטר ועל קאווי, יש מה להרחיב בכלל? שחקן ההגנה של העונה, ידיים שמגיעות לכל מקום ורוצח הגנתי. טוני פארקר לא היה שומר גדול וגם לא יהיה, אבל לפחות יש לידו ארבעה שומרים מצוינים שמחפים עליו. גם אם היריבה מחליטה לנסות לשחק על ההגנה של טוני, ההגנה של הספרס מתואמת מאוד מבחינת לבוא לעזרות ומאוד קשה לתקוף אותם על ידי משחק על שחקן אחד שלא שומר.

מהספסל עולים מילס שקצת מחפה על פארקר בעמדת הרכז, סימונס(שהגיע מהאוניברסיטה של יוסטון, ותודה לשימי ריגר על המידע החשוב) שנותן לספרס מימד של אתלטיות מהספסל, דיאו שהוא מאוד חזק ועם זאת זריז ונייד.

 

קצת מסימונס:

 

מה אפשר להגיד על גולדן סטייט שלא נאמר כבר? לא הרבה. החמישייה שלהם מורכבת מחמישה שחקנים שמבינים הגנה, בוגוט הוא רים פרוטקטור מצוין, דריימונד יכול לשמור על כל העמדות מ1 עד 5, מהספסל ליבינגסטון הגבוה ,איגודלה ואזילי היעיל שבהחלט עושים את העבודה.
בשורה התחתונה, הקאבס צריכים שיפור בכדי שיהיה להם סיכוי רציני מול הספרס/הווריורס. לאחר שהקאבס הובסו ע"י גולדן סטייט בבית טענתי שצריך זעזוע רציני דחוף כי משהו פה לא עובד ואין לקאבס זמן לחכות בשביל אליפות, האופציות הם טרייד על לאב ופיטורים של בלאט, אני אישית העדפתי את האופציה הראשונה, דיוויד גריפין פחות- נראה איך זה יגמר בשבילם.