המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו אריק גנות, מידן בורוכוב, דני אייזיקוביץ', אור עמית ועמית מאיר מ'פוד אראונד'.
גמר גביע! איך אתם מסכמים את הגמר והטורניר כולו?
אור עמית: עזבו שטויות. יש תואר.
אני חושב שהטורניר סך הכל מוכיח את עצמו. כן הייתי שמח לראות אותו נמשך יותר – נניח לעשות את הגמר שלו לקראת ערב השנה החדשה או אפילו ב-MLK Day, ולתת יותר משחקים בבתים המוקדמים (ובחייאת, בואו ניפטר מהמגרשים הזוהרים האלו, בסדר? במיוחד כשעושה רושם שהם חלקים יותר מהרגיל). הוא כן יוצר בעיות לו"ז קלות כמו שכתב אורן השבוע בוואלה, אבל סה"כ האינטנסיביות הזו מוצדקת.
האמת שאפשר אפילו להפוך את הטורניר הזה ל'במת נסיונות' עבור הליגה, נניח לשלב את נושא זריקות העונשין ששוות שתי נקודות (במקום שתיים ששוות אחת כ"א) וכו', אבל הלכתי רחוק. קיצר, יש תואר.
אריק גנות: הטורניר הוא הצלחה בסך הכל. שחקנים לוקחים אותו ברצינות, רואים הרבה יותר הגנות ממה שרואים בדרך כלל באמצע העונה. קבוצות נותנות את כל מה שיש להן. לא בטוח שהספרס לוקחים ברצינות כזו משחק עונה רגילה מול אוקייסי, למשל. בגלל זה יש בעיה עם ההחלטה של הניקס לא להניף באנר בעקבות הזכיה שלהם. חשוב מאוד לשמר את הטורניר כיוקרתי.
הסיפור הגדול הוא הספרס, גם כשהדיחו את אוקייסי וגם כשהפסידו לניקס. יכול להיות שההצלחות האחרונות שלהן סותמות את הגולל על האפשרות לטרייד גדול. הפוטנציאל כבר פה, לגמרי סביר שיש להם ארבעה אולסטארים ביד בדמות וומבי, פוקס, קאסל והארפר.
דני אייזיקוביץ': נתחיל מהטורניר עצמו שהיה השנה הרבה יותר מעניין. הת'אנדר רצו לזכות בתואר הראשון של העונה, והופתעו על ידי הגובה והעומק של הספרס הצעירים. זה היה נהדר בגלל שזה נתן הצצה לפלייאוף שבו האורך וההגנה שיוצאת מזה תאפשר לספרס אולי לעצור את הת'אנדר.
בצד השני, הניקס נתנו הצהרות כוונות ברורה, במזרח יחסית חלש. דטרויט חסרי ניסיון, הקאבס העונה אבודים, שאר המועמדות פצועות ואז הגיע הגמר שבו הניקס הבהירו לספרס שברגע האמת אין תחליף לניסיון. אז ברור, משחק אחד, אבל נתן לנו הצצה נהדרת לפלייאוף וגם כנראה לקבוצות שכרגע באמת מאמינות שהן יכולות לאיים על התואר.
מידן בורוכוב: משחק הגמר היה טוב, הספרס נראו לגמרי בשליטה עד שהניקס לקחו את העניינים לידיים והביאו סוג של תואר ראשון לתפוח הגדול לאחר 52 שנים. הטורניר היה מצויין (מלבד הצבעים של הפרקט שחייבים לבוא עם אזהרה לחולים אפילפטיים).
זה נותן נדבך אחר למשחק ומוכיח שלגביע יש חוקים משלו (לראיה 3 הזוכות האחרונות ממש לא היו הקבוצות הטובות בליגה ו 6 קבוצות שונות השתתפו בגמר) ה-משחק של הטורניר היה הניצחון של הספרס שעצר את הריצה ההיסטורית של OKC.
הסיפור של הספרס בטורניר נותן להם תקוות לעתיד. היה נחמד לראות את השמחה של אוהדי ניו יורק ניקס.
עמית מאיר: . אני חושב שאפשר להגדיר את טורניר הגביע כהצלחה. שנה שלישית שמשחקים הופכים להיות יותר אטרקטיביים. קבוצות מקבלות תקווה מסוימת פתאום באמצע העונה. למשל פורטלנד שהיו מרחק ניצחון ביתי מול סן אנטוניו כדי לעבור ולעשות משהו מיוחד.
ציפיתי שהניקס ינצחו בגמר ואכן קיבלנו משחק נהדר. ניו יורק עשו מה שהם עושים המון בשנים האחרונות. וזה להתעלות ברבע האחרון. 35-19 שמראה שנכון להיום ניו יורק יותר מוכנים, בשלים ובוגרים כדי להתמודד על תארים. סן אנטוניו נראים כמו קבוצת העתיד שתוכל להתמודד עם אוקייסי. אני אישית עדיין לא חושב שהם מתקרבים לשם. ניו יורק לעומתם נראים כרגע כמו המועמדים הברורים לצאת מהמזרח.
הפיסטונס בעונה נהדרת, אבל לא מדברים עליהם יותר מדי. איפה הם מדורגים אצלכם כקונטנדרים?
עמית מאיר: דטרויט עדיין מדורגים שניים ביעילות הגנתית העונה. זה ככה מתחילת העונה. הם כנראה הקבוצה הכי פיזית בליגה. אבל זה עדיין לא שם לדעתי. חסר שם כישרון בעמדה 4 שבאמת ירים אותם כמה דרגות. הם אמנם 9 ביעילות התקפית אבל זה באמת כי יש להם סופרסטאר. קייד קנינגהאם פשוט שחקן מעולה. נכון שיש לו עוד כמה דברים לשפר במשחק שלו אבל המנהיגות שלו נמצאת ברמה הכי גבוהה שיש והיכולת שלו לעשות נקודות בקלאץ' היא מדהימה. ג'יילן דורן תמיד מדהים אותי מחדש כמה חזק הוא. הוא פשוט טנק.
קבוצה צעירה שצריכה עוד ניסיון ושיפור של מספר שחקנים כדי להיות מועמדים אמיתיים.
אור עמית: אני די בטוח שעניתי על שאלה כמעט זהה לפני חודש, והאאוטלוק עליהם מבחינתי לא ממש השתנה. מה שכן השתנה זה המצב במזרח – קליבלנד מקרטעת (גם על זה דיברנו, אפילו שבוע שעבר) ואני מאמין לעצמי שלפני חודש שמילווקי היו נראים כמו קבוצה שיכולה להיות מאצ' לא נעים בפלייאוף. לקליבלנד עדיין יש סיכוי להתאושש ולהיות פייבוריטית מול הפיסטונס בסדרה וגם אורלנדו ואולי בוסטון יכולות לעשות לה צרות, אבל היא בהחלט בתמונה להגיע לגמר אזורי וכמו שאף אחד לא נתן סיכוי אמיתי לפייסרס, לכו תדעו מה יהיה איתם.
אריק גנות: הם נראים יותר כמו קבוצה שתצליח בעונה הרגילה אבל תתקשה בפלייאוף.
ההגנה שלהם נהדרת, אבל גם בה יש חורים שניתן לנצל. דורן לא תמיד מצליח להגן על הטבעת, האריס ורובינסון מעולם לא היו סטופרים. נראה שהתקפה אינטליגנטית תצליח לנצל מצ'אפים נחותים.
ההתקפה עובדת בעונה הרגילה, אבל הפיסטונס מהגרועים בליגה בקליעות ל-3, וההתקפה העומדת שלהם מתבססת יותר מדי על היצירה של קייד, כאשר אייבי פשוט לא מצליח לתפקד ככזה. בעונה שעברה ראינו את הניקס חונקים אותם שוב ושוב בדקות המכריעות, וגם אם הפיסטונס התבגרו, נראה שכרגע חסר להם יוצר נוסף כדי באמת לאיים על אליפות.
דני אייזיקוביץ': דטרויט קבוצה נהדרת, אבל היא מזכירה יותר מדי את אטלנטה בימים היפים של הורפורד, מילסאפ וקורבר. אפילו דאנקן רובינסון ממש בנעליים של קורבר. בתחושה שלי, חלק גדול מההצלחה שלהם קשור לחולשה של המזרח. הקאבס אבודים, מילווקי ואורלנדו פצועים, המצב כל כך מוזר שבוסטון תכננו לעשות טנקינג והם במקום הרביעי. מי חשב שמיאמי תוביל בית?
הקבוצה היחידה שכרגע עומדת בציפיות זו הניקס וגם הם במצב שיוט. לאור הנאמר, דטרויט משחקת נהדר, אבל זה כרגע מתאים לעונה הסדירה. חסר להם ניסיון וחסר כינור שני מובהק, ועם כל הסימפטיה לדורן, הוא לא יציב מספיק. צריך לקרות נס כדי שדטרויט תיקח תואר.
מידן בורוכוב: הסיפור של דטרויט בכללי הוא פשוט מטורף, החתימו את מונטי וויליאמס על חוזה עתק (78 ל 6), פיטרו אותו לאחר עונה אחת בלבד ומאז שלנגדון וביקרסטאף עם המושכות הנארטיב של הקבוצה השתנה. דטרויט לא נראית כמו קונטנדרית עכשווית אבל לבטח היה מזכירה קצת את OKC עם דיליי של שנתיים.
יש לקבוצה כלים להצליח, התמדה זה נושא חשוב וזה מצויין שהעונה הקודמת לא הייתה חד פעמית.
אני חושב שהם יעופו איכשהו בחצי גמר המזרח, ויצברו עוד ניסיון בדרך למפגש אפשרי בגמר של 2028 מול OKC או הספרס.
דני וולף מצליח להיכנס לרוטציה של הנטס. כמה אתם מעריכים את הפוטנציאל שלו?
מידן בורוכוב: וולף פתח את העונה עם פציעה. יש במשחק שלו ניצוצות של כל מה שהליגה מחפשת מגבוה מודרני. בערבים שיהיו לו ערבי קליעה טובים מ -3 (כולל סטפ-בק כחלק מהארסנל) זה יראה טוב מאוד. אני חושב שוולף צריך להתרכז באיך הוא תוקע יתד בליגה. הוא אמנם הגיע ממישיגן אבל הוא התחיל בייל, טיפש הוא לא.
הוא לא דני אבדיה אבל אני מאמין שיש לו פוטנציאל להיות שחקן רוטציה מצויין בליגה. הנטס כבר לא שק החבטות והשטיח שכולם חשבו שהם יהיו. הוא צריך לעבוד על הפיזיות ואני לא יודע איזה אפ-סייד הגנתי יש לו אם בכלל, בליגה של היום גם 2.5 שלשות לערב זה בהחלט מספיק.
עמית מאיר: ברוקלין מנצחים משחקים. זה לא אמור לקרות. יש לזה משקל עצום לזה שמייקל פורטר החליט שהוא לא מחטיא יותר זריקה בחיים שלו. אולי כושר הקליעה הכי טוב בליגה כרגע. אבל זה ממש לא רק הוא. ההגנה נראית לא רע בכלל במשחקים האחרונים ולדני וולף יש חלק מרכזי בזה. לא הצד שחשבו שהוא יהיה משמעותי בו אבל למדו להשתמש בו בחוכמה. הוא משחק הרבה בעמדה 4 וזה מאפשר לקלקסטון להישאר על המגרש ולהיות טוב כמו שהוא יודע. וולף ממש לא מלוטש התקפית ויש עוד המון על מה לעבוד שם אבל ההגנה איתו משמעותית הרבה יותר טובה. קריירה ארוכה ומעניינת לפניו.
אור עמית: "וולף, שנבחר אחרון מבין הרוקיז של הנטס, דווקא נראה כמו מי שיכול לקבל את ההזדמנות הטובה ביותר (…) במידה וירכוש את האמון של המאמן – מה שיהיה תלוי לא מעט ביכולת שלו להתמודד עם שחקני הפנים של הליגה בהגנה – אולי נראה את וולף גם בתפקידים אחרים שראינו ממנו במכללות."
זה מהטור 'קבוצה ביום' בתחילת העונה. נראה שוולף בהחלט מציג את הוורסטיליות שהייתה צפויה וברוקלין בינתיים חיה בשלום עם המחיר שהיא משלמת על השילוב שלו בהגנה. זה עדיין יהיה המחסום שלו כדי להפוך לשחקן להרבה שנים. יש לו תקרה גבוהה, אבל גם ליקויים שידרש לתקן כדי שהוא יוכל להגיע אליה.
אריק גנות: אפשר לזהות אצל וולף רצפה גבוהה. הקליעה שלו עובדת יפה מאוד עד עכשיו עם מעל 40% למרות משחק של 0 מ-7. הוא שואב ריבאונדים בקצב יפה – כ-9 ל-36 דקות, נתון ששם אותו בערך בממוצע של גבוהים פותחים בליגה. הוא מצליח לייצר הזדמנויות מכדרור ובחסימה. הוא לא מגן זריז, אבל גדול ויכול לשים גוף.בגדול, הנטס נראים טוב יותר כשהוא על המגרש.
וולף לא צריך הרבה כדי להפוך לשחקן רוטציה חשוב בקבוצה טובה, במודל של פורטיס, נאז ריד או אוליניק. התקרה שלו גבוהה בהרבה – אם הוא יצליח להיות יותר דומיננטי התקפית והפוטנציאל כמוסר יתממש, גם הקריירה של ווצ'ביץ' לא בשמיים.
דני אייזיקוביץ': עוד לפני תחילת העונה הרגשתי שהוא בסיטואציה טובה יותר מזו של שרף. הסיבה העיקרית היא נושא התחרות, וולף הוא מצרך נדיר. בגובה 2.11 הוא קולע 1.3 שלשות ב 39%, מוסר לא רע בכלל (הראה ניצוצות יש שם הרבה יותר לדעתי) ובצד ההגנתי שאמור להיות התורפה הכי גדולה שלו הוא מסתמן כשומר סביר וממש לא החור שחשבו שיהיה (מדורג דומה לפורטר ג'וניור).
לזה צריך להוסיף שהוא בסה"כ רוקי בן 21, ושחקנים בגובה שלו בדרך כלל צריכים זמן להתפתח ולהסתגל לנבא. לכן לדעתי אין שום סיבה שהוא לא יתקע יתד, ויהפוך לשחקן של 20-25 דקות, עם 10-12 נקודות ו-8 ריבאונדים למשחק.
הניקס בתקופה טובה, מה (אם בכלל) הם צריכים לעשות כדי להתמודד על אליפות?
דני אייזיקוביץ': על הנייר לניקס יש הכל. רוטציה רחבה של 6 שחקנים פלוס ג'ורדן קלארקסון, שאמט ומיץ' רובינסון שמשלימים 9 שחקנים נהדרים. הם בעיקר צריכים בריאות (אנונובי כבר החמיץ 30% מהעונה עד כה) ואולי לקוות שאחת מיריבות הצמרת תסבול מאיזו שהיא בעיית בריאות.
הניקס כבר הראו לנו בגמר הגביע שיש להם את מה שצריך, ואנחנו גם זוכרים אותם מריצות פלייאוף קודמות. הם קבוצה קשוחה, ובלתי נגמרת. הבעיה שבגמר פוטנציאלי מול הת'אנדר או דנבר, אני מרגיש שעודף הכשרון נמצא במערב. תוספת של שחקן כזה או אחר לא תשנה את הסיטואציה עבורם.
לכן, אני חושב שהם בעיקר צריכים להאמין, ולקוות שהמזל יהיה לצידם.
מידן בורוכוב: ניו יורק היו סוג של הפתעת הפלייאוף הקודם, למרות מאזן של 0 ניצחונות עונה רגילה מול הטופ 3 של המזרח, הם התחברו בפלייאוף. לניקס יש חמישיה חזקה, תלכיד קבוצתי שעובד טוב וכמו שאמר ההוא שפרש השבוע – my time is now.
מייק בראון שמצליח שלשלב שחקנים נוספים מעבר ל 5 וחצי שחקנים יביא את הקבוצה לפלייאוף במצב טוב יותר מהעונה הקודמת. לא בטוח שצריך שינוים אלא אם מקריבים את KAT תמורת יאניס.
הסבלנות, החיבור והמצב של המזרח חייבים להספיק לניקס לגמר ליגה ראשון במיליניום הנוכחי.
עמית מאיר: נראה שניו יורק מצאו את הקצב שלהם. מבינים יותר את מה שבראון מנסה להוציא מהם וברונסון נכנס לכושר מטורלל. אחרי פתיחת עונה טיפה מגמגמת, הניקס כבר עם 6 ניצחונות רצופים נכון לכתיבת שורות אלו והם בסך 1.5 משחקים מדטרויט.
ההתקפה שלהם נראית נפלא (מקום 2 ביעילות התקפית) וגם ההגנה נראית הרבה יותר טוב. ברידג'ס חזר העונה להיות השומר שהיה בפניקס. אנונובי עדיין טופ 5 שומרים אישיים בליגה וכל עוד מיטשל רובינסון יכול לשמור על עצמו בריא ולהרחיק את קאט מעמדת הסנטר, החלום חי ובועט.
אליפות אין להם סיכוי כי המערב חזק מדי עבורם אבל אליפות המזרח בהחלט נראית ריאלית.
אור עמית: הזכיה בגביע הליגה פתחה את התאבון לאוהדי הניקס, ואנחנו מעדיפים להתכחש להיסטוריית הפלייאוף של הזוכות בגביע (הלייקרס והבאקס הודחו שתיהן בסיבוב הראשון בחמישה משחקים). כרגע אין איזה צורך סופר-משמעותי שעולה מהסגל של הניקס והמשימה העיקרית היא במידה ומחליטים על חיזוק – איך מבצעים אותו בצורה שלא פוגעת בכימיה הקבוצתית. השמות שמוזכרים בהקשר של הקבוצה לאחרונה, אחרי שסאגת יאניס נרגעה קצת, הם חוזה אלוורדו ודונטה דיווינצ'נזו (שמן הסתם יהיה יקר יותר). בהתחשב ברוטציה העמוסה בגארדים ובביטחון מטיילר קולק, אני מעדיף את האופציה השניה, כי ורסטיליות בכנפיים היא צורך משמעותי יותר מגארד נמוך נוסף.
אריק גנות: הניקס הנוכחיים צריכים להיחשב כקונטנדרים. בבסיס זו אותה קבוצה שהייתה רחוקה שני משחקים מגמר הליגה, ששניהם היו התפוצצויות בקלאץ' של הפייסרס הנהדרים. היא השתפרה משמעותית העונה, גם בהגנה וגם בהתקפה. הספסל השתפר בשוליים עם קלרקסון וקולק שמתחיל לתפוס מקום. בעיקרון הם המועמדים הראשיים לצאת מהמזרח.
השאלה אם יש להם מה שצריך כדי להתמודד בגמר, ופה קשה לראות אותם מאתגרים את אוקייסי, או אפילו את דנבר או יוסטון.
יש הרבה דיבורים על טרייד על יאניס, אבל במחירים גבוהים שלא בטוח שמשפרים את הקבוצה. אולי דווקא דיוויס יכול להתאים, בהנחה שמחירו יהיה נמוך בהרבה.
דאלאס נראית טוב יותר עם אנתוני דיוויס בסגל והשיפור ביכולת של קופר פלאג. כמה נכון להם לנסות לראות איך הקבוצה נראית עם קיירי לעומת טרייד על דיוויס לפני הדדליין?
אריק גנות: דאלאס נמצאת במצב ייחודי בגלל מצב הבחירות שלה. היא שולטת בבחירה שלה בדראפט הנוכחי, שנחשב עמוס בכישרון, אבל איבדה אותה שנים קדימה אחר כך. כלומר בניה מחדש על בסיס הדראפט צריכה להיות עכשיו.
מצד שני, יש כרגע שמונה קבוצות בליגה עם מאזן גרוע משלהם, שבמידה רבה כולן בטנקינג. גם אם דיוויס ילך, דאלאס צריכה מכירת חיסול רצינית כדי להגיע לרמת הטאלנט של מתחרותיה לתחתית, וגם אז היא תתקשה להגיע למקום בבוטום 4.
אז אלא אם כן יש הצעה שוברת שוק – עדיף להם לנסות להצליח. אולי קיירי יחזור להיות אותו שחקן, אולי דיוויס ייזכר בימיו הגדולים. אין הרבה מה להפסיד.
דני אייזיקוביץ': לטעמי, אני חושב שהפציעה של קיירי ודיוויס היו הדבר הכי טוב שקרה לדאלאס. לפני פתיחת העונה כולם חשבו שהטריו עם קופר פלאג הולך לדרוס את הליגה.
מפה לשם, שני הכוכבים הראשיים נפצעו ופתאום דאלאס הייתה בדרך לטנקינג. העניין הוא, שבזכות הפציעה, קופר פלאג זכה לזמן הסתגלות קריטי. בשמונת המשחקים האחרונים הוא קולע 25.4 נקודות עם 6.4 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים.
אלו מספרים של סופר סטאר ועל הדרך דאלאס ניצחה 6 מ-8.
עם החזרה של דיוויס וקיירי, דאלאס יכולה לעשות ריצת פלייאוף יפה מאוד. אבל לא פחות חשוב, פתיחת העונה מזכירה להם להיות סבלניים, אני לא הייתי מזעזע שוב את הספינה
מידן בורוכוב: אני מעריך שהסיטואציה של קיירי טומנת בחובה המון סיכון. בכלל לא בטוח באיזה כושר הוא יהיה והאם החזרה שלו לא תזיק להתקדמות של פלאג. דיוויס בכל מקרה שחקן פציע שאי אפשר לבנות על העמידות שלו.
נראה שדאלאס פספסה את הרכבת. הם העבירו את השרביט בין לוקה לדיוויס כמו שנבחרת השליחים האמריקאית מעבירה מקל. קבוצה של קליי, דייויס וקיירי נראית כמו פגישת מחזור.
ניקו האריסון כבר לא במערכת, הגיע הזמן לניקוי אורוות מוחלט.
אם יש ביקוש, הייתי הולך על טרייד בלי לחשוב פעמיים, הערך של AD רק יילך וירד לקראת הטרייד דדליין
עמית מאיר: דבר חשוב לפני שנוגעים בחזרה של דייויס למגרשים זה שינוי התפקוד של פלאג. היה ניסיון לשים את פלאג וזה היה כישלון מוחלט. ביקשו ממנו הרבה יותר ממה שהוא מסוגל. ברגע שהחזירו אותו לעמדת הווינג, הגיע שיפור בקבוצה.
דייויס הכניס משהו שלא היה בקבוצה וזה יכולת מוכחת לשים את הכדור בסל ולהיות גו טו גאי. מה ששיחרר את פלאג לעשות את מה שהוא יודע כי אי אפשר להתמקד רק בו.
אני לא רואה סיבה מבחינתם לעשות טרייד. על הנייר, קיירי נראה כמו חתיכה מצוינת להשלמת הסגל. קצת סבלנות לא תזיק להם. גם ככה אין להם סיכוי לעשות משהו אמיתי העונה.
אור עמית: אני מניח שבעצם השאלה היא האם דאלאס צריכים ללכת לבניה מחדש או להמשיך להלחם? בהתחשב בזה שהבחירה השנה היא האחרונה שנמצאת בידיים שלהם, ויתור על דיוויס והליכה לבניה מחדש היא אופציה לא טריוויאלית. אני גם לא בטוח עד כמה תג המחיר של דיוויס גבוה כרגע, ויכול להיות שככל שנתקרב לדדליין, בהנחה שהמניה שלו תעלה, המצב ישתנה. בינתיים אני מעדיף לתת לפלאג סביבה מנצחת שבה הוא יכול להתפתח. אלא אם תגיע איזו godfather offer על דיוויס שתטרוף את הקלפים. ואני שוב חוזר שנה אחורה, כשלכאורה דאלאס הציעו למילווקי את לוקה תמורת יאניס. איפה שני הפרנצ'ייזים האלו (בעצם שלושה, יחד עם הלייקרס) היו היום אם מילווקי היו פחות שאננים.
