המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו אריק גנות, מידן בורוכוב, איציק גרינוולד מבטח – הדורבן, סתו נמש מ'דה סוויפ' ועידן לוצקי מ'עושים NBA'.
תחזית לסדרות המסתמנות במזרח?
מידן בורוכוב: קליבלנד מול אינדיאנה, המאזן העונתי (1-3 לפייסרס) קצת מרמה כי אינדיאנה ניצחה פעמיים בשבוע האחרון של העונה הרכב חסר של הקאבס. יש מאץ אפים טובים כשגם על הקווים קרלייל ואטקינסון מאמנים מצוינים. קליבלנד חייבת לעבור את הסדרה הזו או שהעונה תסתיים בכשלון קולוסאלי. לפייסרס יש מה למכור, תהיה סדרה מרתקת, קליבלנד ב 6.
החדשות הטובות עבור הניקס שהם ניצחו משחקים צמודים מול הפיסטונס, החדשות הרעות? בכלל לא בטוח שיהיו משחקים צמודים מול בוסטון. למרות הקיץ המאסיבי של הניקס, נראה שהם לא עשו את קפיצת המדרגה הנדרשת והם במאזן של 0 ניצחונות מול הטופ 3 בליגה. בוסטון משומנת יותר. הניקס יכולה לנצל את טאונס אבל קשה לי לראות אותו לומד לשחק תחת הסל בגיל 30. בוסטון ב-5
עידן לוצקי: הדרך של בוסטון לגמר ה-NBA אמורה להיות העונה קצת יותר קשה, ואחרי הטיול מול אורלנדו מגיעים הניקס, שאולי מלבד ברונסון בעמדת הרכז והעזרה של הקהל בגארדן, לא ממש מאיימים על הסלטיקס. הסדרה יכול להמשיך ולהעלות במתינות את רמת "מתח הפלייאוף" של בוסטון להמשך – בוסטון אין 6.
בנוגע לקליבלנד, הסיפור שלהם קצת יותר קשה, בטח כשמגלים שבעונה הסדירה אינדיאנה ניצחה ב-3 מארבעת המפגשים. הפייסרס קבוצה צעירה ורצה שכבר יש בחגורה שלה ריצת פלייאוף מוצלחת. האתגר של הקאבס יהיה לעמוד בקצב ההתקפה שמריץ טייריס האליברטון, האתגר של אינדיאנה יהיה אצל סיאקם וטרנר שינסו לעצור את הגבוהים של קליבלנד. ובסיום – קליבלנד אין 6.
איציק גרינוולד מבטח: אינדיאנה אולי תגנוב משחק או שניים כי בכל זאת זה כבר לא הסיבוב הראשון פה, והפערים פחות ענקיים, אבל קליבלנד עדיין עדיפה ברמה אחת מעל, בטח עם ההפתעה המתוקה של טיי ג'רום ועם המומנטום של מובלי שקיבל חותמת לעונה נהדרת בדמות שחקן ההגנה של השנה. קאבס ב-5
הניקס היו צריכים התעלות של ברונסון בקלאץ' ותיבודו שחק עוד יותר מהרגיל את השחקנים שלו, שחלקם הראו יכולת הרבה מתחת למצופה. קא"ט אני מסתכל עליך. ואילו אצל בוסטון זה נבע מפציעות טורדניות של טייטום ובראון בעיקר, שלמרות כל זה נראו חבל על הזמן. בסופו של דבר, נראה שהפיזיות גבתה יותר מחיר מהניקס שיגיעו מותשים מול בוסטון שעל הנייר עדיפה. בוסטון ב-5.
אריק גנות: קליבלנד תפגוש את המבחן האמיתי הראשון שלה מול אינדיאנה. קליבלנד של העונה הרגילה קבוצה דומיננטית, אבל היא עשתה זאת עם אחוזי 3 מטורפים למרות שהיו אמורות להיות לה בעיות ספייסינג.
אינדיאנה קבוצה מצוינת, האליברטון בשיאו הוא ארגיואבלי מנהל המשחק הטוב בליגה וסיאקאם מס. 2 ראוי. יש לה התקפה נהדרת והגנה טובה כשהם באמת מתאמצים. 4-2 לקליבלנד.
בוסטון עברו את אורלנדו די בקלות. המג'יק אמנם עשו להם בעיות עם ההגנה החזקה שלהם, אבל בסך הכל הם הצליחו למצוא פתרונות, הניקס לא הרשימו מול דטרויט. רוח לחימה היתה שם, אבל כדורסל ממש טוב – הרבה פחות. הם מאוד עייפים אחרי עונה סוחטת וסדרה קשה, ופחות טובים מלכתחילה. 4-1, בוסטון.
סתו נמש: אוהב המון דברים אצל הניקס ולא אוהב דברים אצל בוסטון ועדיין קשה לי מאוד להמר נגד האלופה, כמות ניסיון הפלייאוף של בוסטון הוא ככ גדול והם פשוט מרגישים קבוצה שיודעת טוב יותר לנצח. זה ייפול על היכולת של הניקס להפעיל את קאט באופן סדיר, לא לתת לשחקני משנה לנצח ובריאות.
קליבלנד ואינדיאנה הרשימו מאוד בסדרות הסיבוב הראשון שלהם, אני אמשיך לרכב על קליבלנד להוציא "ניסיון" בהנחה שגארלנד יהיה בריא לקליבנד יש הרבה יותר מידי כח אש בשביל אינדיאנה. זה נחמד הציוץ של האליברטון כתגובה על זה שהוא לא אוברייטד, אבל הוא חד ממספרי ה-1 החלשים בפלייאוף והחלש ביותר בשלב הזה. קליבלנד בקלות.
תחזית למשחקי ה-7 במערב?
סתו נמש: כשיוסטון היו בפיגור 3:1 הקלטנו פוד ואמרתי שיוסטון חייבם יותר דקות של אדמס ושנגון ובסוף זה אחד המפתחות שלהם והעובדה שואנוליט נזכר לשחק התקפה. ג"ס נראים חסרי עומק וקטנים, ההגנה של יוסטון חונקת כל פעולה שהם מנסים לעשות ומאמין שככה יהיה בבית עם ההתלהבות אשאר עם ההימור המקורי שלי יוסטון מתקדמת.
לבוא לתת תחזית למשחק של קליפרס ודנבר זה יומרני כי בגדול זה סדרה שמוכרעת על פוזשנים, במקרים כאלה אני הולך בד"כ על ההסבר הפשוט מי טובים יותר וכרגע לדעתי אלו הקליפרס, היתרון של דנבר הוא העובדה שמארי שחקן קלאץ' אדיר אבל יש מצב בזבז את הקסם, קליפרס עוברים.
מידן בורוכוב: הסדרה הכי טובה הלכה לגיים 7 ובצדק. כמה שדים הנאגטס והקליפרס צריכים להוריד בסדרה הזו. דנבר אחרי המפלה מול מיניסוטה בשנה שעברה והקליפרס? האם הארדן יגיע סוף סוף למשחק מכריע?
בעשור האחרון יותר קבוצות מנצחות גיים 7 בחוץ.(4-8 לקבוצה החוץ) נראה שאין משמעות לביתיות. האם הברק יכה פעמיים? לא, דנבר תנצח.
כל הכבוד ליוסטון, הם חסרי ניסיון וכאן יש יתרון גדול לוורירס. למרות שאודוקה יגיע מוכן למשחק. הפסד של גולדן סטייט יהיה ניצחון לכדורסל. שוב טרייד של אמצע העונה לא יושיע קבוצה בינונית. הראש אומר גולדן סטייט (סטף, באטלר) הלב אומר יוסטון. גולדן סטייט תעביר שיעור לרוקטס ותנצח
עידן לוצקי: הווריורס בבעיה: ההגנה לא מצליחה לעצור את הנעת הכדור והפיק-אנד-רול של שנגון ו-ואן-וליט. וההתקפה, מגיעה לרוב לזריקה לחוצה בסיום ה-24. המומנטום עם הרוקטס, שמציגים ניהול משחק מדויק יותר ומגיעים ליוסטון עם סגל טרי, צעיר ורעב. ג"ס יצטרכו להתעלות פיזית, לקבל עוד עזרה מהצוות התומך, לחדור יותר ולהגיע לקו – ולקוות שהפנים המאוכזבות של הבן של סטף בסיום משחק 6 – ידליקו אצל אבא שלו את מתג הקילריות. ווריורס בקלאץ'.
הקליפרס הצליחו לשתק את יוקיץ' בחלקים מהמשחק האחרון בעזרת חילופים אגרסיביים, אבל בבית, יוקיץ' הוא חיה אחרת. דנבר תצטרך משחק טוב גם מהפרימטר ובעיקר מג'מאל מארי, כי הקליפרס ימשיכו לצופף. נאגטס בניצחון קשה.
איציק גרינוולד מבטח: בניגוד למנהגי אלך עם הראש, ולא עם הלב: הקליפרס פשוט עמוסים יותר מדי בכישרון התקפי בשביל להפסיד את הסדרה. גם במשחקים שבהם אחד מבין קוואי/הארדן/פאוול היה חלש האחרים חיפו עליו, בעוד שדנבר הייתה צריכה התעלות אחרי התעלות כולל הרבה מזל עם סל שעשירית שנייה אחר כך כבר לא היה נחשב. יש מצב שדנבר בזבזה את כל המזל שלה שם. יוסטון במקום דומה לקליפרס, רק בהגנה. היא באה עם מומנטום נהדר אחרי שני ניצחונות שחנקו את גולדן סטייט. קשה להמר נגד סטף קרי, אבל טעיתי כשלא הימרתי נגד לברון והלכתי עם הלב. עכשיו אתן לראש לנצח.
אריק גנות: הסדרה בין דנבר לקליפרס נראתה כמי שתוכרע בדקה האחרונה של משחק 7 פחות או יותר מתחילתה. מאבק סופר צמוד, עליות וירידות בשתי הקבוצות. מארי והארדן לפעמים מדהימים ולפעמים ככה ככה. יוקיץ' תמיד השחקן הכי טוב בליגה, ולפעמים קוואי מצליח להתעלות לרמה הזו.
גורם המפתח הולך להיות עייפות, ושם לקליפרס יש יתרון גדול. זה יגיע לדקות האחרונות, והקליפרס ינצחו.
גולדן סטייט כבר היו ב-3-1, אבל נראים רע בשני המשחקים האחרונים ואפילו לא הצליחו לנצל את הביתיות כדי להשיג משחק צמוד. ההגנה של הרוקטס מקשה עליהם, אף אחד חוץ מקרי ובאטלר לא מסוגל לעשות סל, וברוקטס FVV נהדר. הרוקטס ינצחו בבית.
איזה שדרוג צריכות הקבוצות שהודחו במזרח כדי לעבור שלב בעונה הבאה?
אריק גנות: דטרויט צריכה כוכב שני ליד קייד. יש להם הגנה נהדרת, איזושהי קשיחות בסיסית שעוד תביא אותם מעבר לסיבוב הראשון, וקייד לג'יט לגמרי כשחקן הכי טוב של קונטנדרית. אבל כשממש צריך סל, וההגנות מתכווצות עליו, אין מישהו אחר שאפשר לסמוך עליו. יכול להיות שאייבי הוא השחקן הזה.
אורלנדו צריכה קודם כל להיות בריאה. ההגנה שלה בטופ, אבל אין לה התקפה, וסאגס שחקן מפתח בשני צידי המגרש. יש לה יותר מדי גארדים הגנתיים ואף לא אחד שיכול לעשות משהו בהתקפה חוץ מסאגס, והירו בול של ווגנר ובנקרו זה לא מתכון לקבוצה מנצחת.
למילווקי אין תקנה. זה נגמר, הם חייבים טרייד על יאניס.
סתו נמש: אורלנדו צריכה גארד יוצר איכותי ועם קליעה הייתי מנסה לגנוב את טריי יאנג אפילו במחיר של וואגנר (לא מאמין בו כשחקן מוביל בלי קליעה בכלל) מיאמי צריכה אוברול, הם ישווקו לאוהדים שלהם שיאניס/קיידי יגיעו ובסוף ישארו עם משהו מאכזב, אבל ברור לגמרי שזאת קבוצה רעה ביותר שנדרש מסע חימוש. מילווקי במצב קשה כי אין לילארד, אין בחירות ואין שחקן טוב בסגל מצד שני אין תמורה ריאלית ליאניס. אם יאניס מוכן להישאר הייתי מנסה כל דבר, בהנחה הסביר שלא זאיון והבחירות שלהם חזרה מהפליקנס צריך להיות המטרה. דטרויט צריכה להאיץ את התהליך ולחפש כוכב להצמיד לקייד יאניס/קיידי או כל דבר איכותי שמסתובב בשוק.
מידן בורוכוב: נראה שמיאמי ומילווקי צריכות לחשב מסלול מחדש, בעוד מיאמי תנסה להנחית כוכב (שיוכל לשחק לצד אדביו והירו) לאחר הפציעה של לילארד, המצב של מילווקי קשה, יהיה להם קשה מאוד להביא נכסים לצד יאניס והם צריכים להמתין לטרייד עם תמורה מקסימאלית.
אצל דטרויט ואורלנדו הסיטואציה שונה, קבוצות צעירות שלא בהכרח צריכות שינוי משמעותי בכדי להמשיך ולהצליח.
דטרויט חייבת להשאיר את ביזלי, שרודר והארדווי (שחקנים חופשיים) ולתת לסגל לרוץ, חשוב לשחזר את העונה הנוכחית. קנינגהם, איווי, דורן, תומפסון ואולי שיפור של רון הולאנד ויש לפיסטונס יופי של עתיד.
אורלנדו נראו טוב העונה עד שהגיעו הפציעות. הם צריכים לרוץ בעונה הבאה לפני נסיון להנחית כוכב לצד באנקרו
עידן לוצקי: הייתי מתחיל מהדראפט, כמו בשיר של אמיר דדון: "לבחור נכון". להשקיע בפיתוח שחקנים צעירים, ואם אפשר – לנסות להילחם על כל סופרסטאר שפנוי בשוק, כי כולם פוזלים לכיוון המערב. בפלייאוף הנוכחי דווקא הורגש שהמזרח קיבל אופי מיוחד בחלק מהסדרות – ואפשר לאפיין הרבה מהקבוצות בהאסל וההגנה הקשוחה שמציבות. זה אולי צריך להיות הקו, גם בבחירות השחקנים ואופיים – שצריך להוביל את קבוצות המזרח כדי להחזיר לו מכבודו. להציע משהו שונה מהכדורסל האימתני שבמחוז המקביל. אה, ומיאמי, אם הגיעה הבחירה שלכם בסיבוב הראשון ובן שרף עדיין בלי כובע של קבוצה על הראש – בחייאת, תבחרו בו. לטובת כולנו.
איציק גרינוולד מבטח: אני רוצה להתמקד כאן באורלנדו – קבוצה שהעמידה את אחת מההגנות הכי טובות בעונה, והצליחה להיות צמודה לבוסטון למרות פערי הכוחות (גם אם זה נובע יותר מחולשה של בוסטון). יש לה סגל מאוד צעיר, עם המון פוטנציאל ושחקני רוטציה טובים, עכשיו חסרים לה שני דברים כדי לקפוץ מדרגה, מעבר להתקדמות הטבעית של השחקנים: רכז טוב ועוד מישהו (עם קליעה) שיכול לייצר לעצמו 20 נקודות לערב בשקט. דגש על לייצר ועל קליעה. יכול להיות שההתקפה תשתפר מעצמה עם עוד הבשלה של באנקרו, וונדל קרטר ג'וניור ואנתוני בלאק, אבל רכז/גארד טוב יעשה לה פלאים, כי בהתקפה אורלנדו נראתה פשוט נורא.
איזה שדרוג צריכות הקבוצות שהודחו במערב כדי לעבור שלב בעונה הבאה?
איציק גרינוולד מבטח: בניגוד לשנים עברו, כל הקבוצות שהודחו במערב צריכות להיות מאוכזבות כי אף אחת לא הגיעה לכאן "בטעות" או יכולה להגיד לעצמה שהיא עדיין בדרך להיות טובה. כל אחת מסיבותיה שלה. כולל ממפיס, שכביכול הגיעה רק מהמקום ה-8 אבל כבר שנים מנסה לתקוע יתד בצמרת ולא מצליחה. יש לה סגל עמוק, עם שחקנים משלימים נהדרים וכוכבים צעירים בדמות ג'ה, גג"ג וביין. רק שמשהו שם לא קורה והקיץ היא תצטרך לחתוך עמוק בבשר, ולוותר על חלק מהותי ברוטציה. במיוחד לנוכח העונה הטובה של הרוקיז שלה. בעיניי, היא גם תצטרך להסתכל עמוק פנימה ולהחליט אם ג'ה איז אינדיד וואן.
אריק גנות: ללייקרס יש הרבה חושבים לעשות בקיץ. נכון, החוסר בסייז מאוד בלט שם, ולכאורה מספיק טרייד שיביא גבוה רציני כדי לשפר מאוד את מצבם, אבל יותר מדי לא עבד שם מול מינסוטה. לוקה נראה רע, ריבס לא ממש הגיע לסדרה, ולברון כבר לא יכול להשתלט לבד. הם כנראה ינחיתו את הגבוה המיוחל, אבל ממש לא בטוח שזה יספיק.
יוסטון צריכה גארד התקפי שיכול לעשות נקודות כשצריך. גרין פשוט לא השחקן הזה, ובלעדיו ההתקפה נתקעת הרבה יותר מדי פעמים. טרייד שיחזיר לפיניקס את הבחירות שלה בשביל בוקר ממש מתבקש. אפשר, בנוסף או במקום, לנצל את כמות הכשרון והבחירות כדי להביא את יאניס.
סתו נמש: לייקרס לגרום ללברון לא לעשות להם קיץ מלא דרמה ולשכנע אותו בהקדם האפשרי לחתום על הארכת חוזה (עדיף בהנחה אבל גם להרים את האופציה זה טוב) ואז להחתים גבוה משמעותי, עדיפות למישהו סטייל גאפורד/לייבלי יש המון כאלה פנויים שממש יתאימו להם, ספסל איכותי יותר או פשוט לשכנע את רדיק שיש להם על מי לסמוך . ממפיס קצת מורכב כי הכל סובב כמה מוראנט טוב (ומסוגל להיות בריא) אבל הם שמו את הכסף עליו לכן מספר 2 יותר טוב במיוחד בצד ההתקפי, למצוא גארד שישחק טוב יותר לצד ג'ה אבל אולי לפני לשאול את עצמם מי הם.
מידן בורוכוב: ממפיס צריכים מאמן ופסיכיאטר שיטפל במוראנט, יש להם את כל הכלים להצליח.
הלייקרס שוב תעבור קיץ עם זעזועים, קל לומר בדיעבד – צריך גבוה! השאלה איזה גבוה ובאיזה מחיר? אין ללייקרס נכסים ואין מספיק תחת תקרת השכר (אלא אם לברון מוותר על המון כסף) בקיץ אין הרבה גבוהים חופשיים איכותיים. אם הלייקרס תצליח להנחית את קלינט קאפלה או מיילס טרנר זה hהיה העתיד של המועדון לצד לוקה. בנוסף הייתי מנסה להחתים את לופז בחוזה נמוך. צריכים להשאיר את פיני סמית וחובה להוסיף עוד 2 גארדים נורמליים ( להעיף את גבריאל)
זה הזמן של לוקה, תודה ללברון
עידן לוצקי: אפשר להגיד שהלייקרס צריכים סנטר או שזה סטייטינג דה אובייסט? במחוז שבו 13 מ-15 קבוצות יכולות לעשות פלייאוף, לפעמים שחקן או עמדה אחת יכולים לעשות את ההבדל. בלייקרס – הבנו. הרוקטס – חייבים סקורר יציב עם ניסיון פלייאוף (מי אמר דוראנט?), ממפיס תצטרך להחליט אם ממשיכה ללכת עם ג'ה, או מביאה תמורתו כוכב בעמדה אחרת ונותנת לפיפן ג'וניור את המושכות בעמדת הרכז. אה, ואוקלהומה, יכול להיות שלא יהיה שלב רחוק יותר להתקדם אליו מזה שתגיעו אליו העונה, אבל אם הגיעה הבחירה שלכם בסיבוב הראשון ודני וולף עדיין בלי כובע של קבוצה על הראש – בחייאת, תבחרו בו. לטובת כולנו.
הפלייאוף הללו מתאפיינים בפיזיות רבה, ואולי רבה מדי. יש כבר תלונות על כך שהשופטים איבדו שליטה על חלק מהסדרות. מה דעתכם?
עידן לוצקי: אני בעד הפיזיות, לגמרי. תנו לשחקנים לשחק. זה מזכיר לי את הימים של האולד-סקול NBA, וזה סימן טוב ומעודד מבחינתי, אחרי שהיה נראה שהליגה הולכת לכיוון "רך" מידי בצורה שתסכלה את חווית הצפייה ואפשרה לשחקנים לנצל את חוקי המגע הנוקשים. זה לא כדורסל "מלוכלך", זה כדורסל אמיתי, שבו כל ריבאונד הוא מלחמה, וכל חדירה לסל היא הצהרת כוונות.
מה שכן – אם כבר נותנים לפיזיות לחיות, אז שיהיה עקבי. לא ייתכן שבמשחק אחד שורקים על כל נגיעה ובשני נותנים מכות בלי שריקה. הקהל רוצה אינטנסיביות, רגש, שחקנים שנלחמים באמת – וגם שיפוט שמכבד את זה. זה הכדורסל שאני אוהב.
איציק גרינוולד מבטח: אני מת על זה. ההגנות נותנות קאמבק השנה אולי יותר מבעבר וזה גורר משחקים צמודים גם בסדרות שנגמרו מהר יחסית. בעיניי זה אולי מעיד קצת על כך שהשחקנים מזלזלים בעונה הסדירה יותר מאי פעם. אם פעם היה נהוג להגיד שבפלייאוף מעלים הילוך, נראה שהם מעלים שני הילוכים, בטח בכל מה שקשור להגנה. אין ספק שטעויות השיפוט קצת מעיבות על זה, אבל טעויות תמיד היו, ונראה שהן בגדול היו שוות בשני הצדדים. אם כבר, לא חושב שדטרויט קופחה ולא נתנו לה להרביץ, וגם דריימונד גרין קיבל הנחה או שתיים. המנצחות ניצחו בצדק, ולא כי השופטים פספסו משהו לרעת היריבה.
אריק גנות: מעטים יחלקו על האמירה שכדורסל טוב הוא כדורסל פיזי. אף אחד לא רוצה לראות בפלייאוף את תחרויות השלשות ללא התנגדות שראינו ביותר מדי משחקים בעונה הרגילה. לכן הציפיה צריכה להיות שהשיפוט יהיה בהתאם – יותר מתירני, ומאפשר לשמור.
עם זאת, ברור שלא רוצים שמשחקי כדורסל יהפכו לתחרויות היאבקות.
הפלייאוף הנוכחי נמצא באיזון טוב בין שני הרצונות האלה. ההגנות השתפרו מאוד יחסית לעונה הרגילה, וזה לא רק כי שחקנים מתאמצים יותר. מהצד השני לא רואים אלימות מעבר לגבול הטעם הטוב – בסך הכל אין קטטות, ומעט משחקים מוכרעים על פיזיות ולא על יכולת כדורסל.
סתו נמש: לא מבין למה צריך להיות הבדל בין עונה סדירה לפלייאוף, אם בעונה הסדירה שורקים הרבה בשביל למנוע פיסיות למה צריך לשנות בפלייאוף? מי קבע שהפלייאוף צריך להיות יותר פיסי מהעונה הסדירה ולמה בדיוק זה תורם? מעבר לזה הבעיה השניה חוסר עקביות בין משחק למשחק ולפעמים תוך כדי משחק. שיפוט צריך להיות אחיד כל הזמן, אין הבדל בין שריקה של מהלך אחרון במשחק למהלך ראשון, היעדר העקביות זה מה שפוגע בפלואו של המשחק.
מידן בורוכוב: היו במהלך הפלייאוף המון עבירות שלא נשרקו והמון עבירות שסיכנו קריירה של שחקנים. מוראנט, באטלר, לוקה חוו עבירות שהעיפו אותם לפארקט. דריימונד גרין כהרגלו משחק בצורה מכוערת ואלימה.
לדעתי השופטים חייבים להחמיר עם שחקנים שעושים עברות קשות או עבירות על שחקנים שנמצאים באוויר בלי יכולת לשלוט על שווי המשקל, צריך לשקול הרחקות. כמעט בכל משחק יש טעויות שיפוט וההליכה למוניטור הפכה לריטואל קבוע שפוגם בשטף המשחק.
מה שווה הליכה למוניטור אם עבירה קשה ומכוערת ללא פגיעה בראש של השחקן לא נחשבת כפלגרנט? בדרך כלל השחקנים שעושים את העבירות היותר קשות זה שחקני משנה שנראה שהם עולים לכסח.