המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו: אריק גנות, מידן בורוכב, דביר בשן, ינון בר שירה וגבריאל היידו
תחזית לסדרות הסיבוב הראשון במערב?
גבריאל היידו: אוקלהומה סיטי- ממפיס. 1:4. הגאווה של הגריזליס/מאבריקס תסדר להם ניצחון אחד אבל פערי הכוחות גדולים מידי, וזה יהיה "ג'נטלמן סוויפ"
יוסטון- גולדן סטייט 4-2- נסיון הפלייאוף של גודלן סטייטם, העובדה שיש להם את השחקן הטוב בסדרה לצד "פלייאוף ג'ימי", והעובדה שיוסטון לא מסיימת טוב משחקים, יסדרו לסטיב קר ניצחון צמוד.
לייקרס- מינסוטה 2:4- מינסוטה תתקשה לעצור גם את דונצ'יץ', גם את לברון, וגם את ריבס, וגם אם זה יקרה, השופטים יעזרו עם כמה שריקות. גיי ג'יי רדיק מסתמן כמאמן וינר.
קליפרס- דנבר 2:4. למרות שיש לה את השחקן הטוב בליגה, השמיכה של דנבר קצרה, והמאמן שלה עם נסיון של שלושה משחקים בליגה. מולם הקליפרס, הקבוצה החמה בליגה, עם קוואי בריא, הארדן בכושר מצוין, וצוות משלים טוב יקחו את הסדרה
אריק גנות: אוקייסי – ממפיס/ דאלאס: 4-1, לת'אנדר. שתי הקבוצות הרשימו בפליי אין, אבל שתיהן יתקשו בהובלת הכדור מול ההגנה ההיסטורית של הת'אנדר. דאלאס אולי מאיימת יותר אבל לא יכולה בלי קיירי.
יוסטון – ווריורס: 4-2, ווריורס. הווריורס פשוט מצוינים וכמעט לא הפסידו עם באטלר. יוסטון טובה, אבל לא מנוסה וחסרה את הסטאר קוואליטי.
לייקרס – מינסוטה: 4-2, לייקרס. הלייקרס אמנם חסרים גבוה, אבל מצליחים לפצות על כך בהרבה תנועה בהגנה, ולא גובר האיש שינצח אותם מבפנים. מינסוטה תיתן פייט אבל לא יותר מזה.
דנבר – קליפרס: 4-2, קליפרס. נכון, יוקיץ', אבל הקליפרס יותר טובים כבר הרבה זמן, ועם קוואי ברמת סופרסטאר והבלגן בדנבר הם ינצחו.
ינון בר שירה: .במערב ישנן שלוש סדרות עם פוטנציאל אדיר ואחת שתסתיים ב4-0 קליל. אני לא צופה שאוקלהומה סיטי ת'אנדר תתקשה באיזשהי צורה בסדרת הסיבוב הראשון שלה.
המדורגת שניה, יוסטון, לעומת זאת, תתקשה מאוד. לרוקטס יש לא מעט כלים לעצור את סטף והווריירס עם שמירה אדירה וקשיחות אבל בסוף צופה שהקושי ההתקפי שלהם, יחד עם הניסיון של הווריירס, יכריעו. ווריירס ב-6.
הלייקרס תפגוש את הטימברוולבס לסדרה אדירה ולמרות ש"ההגנה לוקחת אליפויות" (נ. האריסון) אני פשוט יותר סומך על לוקה ולברון מאשר על ג'וליוס רנדל. לייקרס ב-7.
הנאגטס והקליפרס תהיה סדרה מרתקת אך סומך יוקיץ' שיסחוב את הנאגטס לניצחון ב6 משחקים.
מידן בורוכוב: OKC הקבוצה הכי טובה בליגה ובקונפרס בפער כל תוצאה מלבד סוויפ תהיה הפתעה.
יוסטון מול גולדן סטייט סדרה שיכול להיות בה הכל ומהכל. באטלר וקארי מאוד מסוכנים יחד. המפתח עבורם זה לגנוב משחק בחוץ כשגם במשחק 7 אם יהיה, הנסיון בצד שלהם. גולדן סטייט ב 6.
לייקרס מול מינסוטה תהיה הסדרה הכי טובה והכי לא צפויה. הוא לוקה ולברון יספיקו מול האנרגיית של אדוורדס? כנראה שכן, לייקרס ב 7.
דנבר מול הקליפרס, סדרה שתלך רחוק. הזדמנות יוצאת דופן לדנבר לנצח לראשונה בעידן יוקיץ קבוצה עם 50 ניצחונות. 4-2 לדנבר.
דביר בשן: אוקלהומה – גריזליס: אוקלהומה ב-5 בשביל הנחמדות
נאגטס – קליפרס: קליפרס ב-7 הסדרה המרתקת של הסיבוב הראשון. נראה שבנקודה הזו בזמן ורק לבינתיים אפשר להתעלם מהכוכבית התמידית של "אם קוואי בריא", ואם אכן בריא יש לקליפרס את הקבוצה המאוזנת והעמוקה יותר. מולם 40 דקות יוקיץ' עושות כמעט פיפטי-פיפטי
לייקרס – טימברוולבס: לייקרס ב-6 סדרה שעשויה להשתנות המון במהלכה, ולכן לא קלה לחזות. אני הולך עם הטאלנט הנא של הלייקרס ומה שרדיק יצליח ליצור מהורסטיליות של הרוסטר.
רוקטס – ווריורס: רוקטס ב-7 אני עשוי מאוד לאכול את הכובע פה אבל קשה לי לראות את הווריורס משווים את האינטנסיביות של יוסטון למשך סדרה שלמה
תחזית לסדרות הסיבוב הראשון במזרח?
דביר בשן: קליבלנד – מיאמי: קליבלנד ב-5 בשביל הנחמדות#2
בוסטון – אורלנדו: בוסטון ב-4 בוסטון צריכה לקחת את זה די בקלות
ניקס – פיסטונס: ניקס ב-6 הסיפור של הפיסטונס מרגש ואולי הסדרה תהיה צמודה מאוד, אבל קשה לא ללכת עם הסטאר-פאוור של הניקס, והיעדרו אחרי קייד בפיסטונס. צמצום רוטציות, יותר דקות לפותחים – זה ארוחת בוקר לניקס.
מילווקי – אינדיאנה: מילווקי ב-7 סדרה שתלויה המון בחזרתו של לילארד. איך ומתי. אני נוטה לרכב על הדרמה לכיוון הופעה הירואית במשחק 7 של הכוכב. לא לזלזל באינדי!
גבריאל היידו: קליבלנד- מיאמי/אטלנטה 1:4- קליבלנד עמוקה ויש לה רוטציה מרשימה. אם מיאמי תעלה היא תיקח משחק, אם זו אטלנטה זה ייגמר בסוויפ
בוסטון -אורלנדו 1:4. הסלטיקס היו קבוצת החוץ הטובה בליגה, אבל דווקא בבית היא מזלזלת ומפסידה ליריבות חלשות. בוסטון עדיפה בהרבה ותעצור את ההתקפה המוגבלת של אורלנדו אבל תאבד משחק בסדרה
ניקס- דטרויט- 2:4 . הפיסטונס היו הסיפור הטוב העונה, וניצחו 3 מ-4 משחקים בין הקבוצות העונה, אבל דטרויט נטולת נסיון בפלייאוף. היא תיתן סדרה קשוחה וקאנינגהם ירשים, אבל הקבוצה שלו תפסיד בשישה משחקים
אינדיאנה- מילווקי 2:4. אינדיאנה נראו מצוין בחצי השני של העונה, ומילווקי נטולת לילארד לפחות בתחילת הסדרה. יאניס ייתן את כולו אבל זה לא יספיק בסדרה שתהיה יצרית ותחרותית.
אריק גנות: קליבלנד – מיאמי: 4-0 לקליבלנד. קליבלנד נראית נהדר. יש לה חולשות, אבל זה לא מספיק בשביל קבוצה שסיימה מעשית את העונה לקחת משחק.
בוסטון – אורלנדו: 4-1 לבוסטון. אורלנדו טובים מהמאזן שלהם עכשיו שווגנר ובנקרו ב-100%, וההגנה שלהם לא חוויה נעימה. זה יספיק כדי לקחת משחק ולהקשות על בוסטון בעוד אחד או שניים, אבל לא יותר.
ניקס – דטרויט: 4-2 לניקס. הניקס נראים פצועים ופגיעים, דטרויט צעירה, רעננה ושומרת, אבל הניקס בכל זאת טובים יותר ויחכו לסיבוב השני כדי להתפרק.
אינדיאנה – מילווקי: 4-2 לפייסרס. נכון, יאניס השחקן הטוב בסדרה והוא במילווקי, אבל אינדיאנה קבוצה נהדרת, בכושר טוב, ויכולה לייצר התקפה בלתי עצירה.
ינון בר שירה: גם במזרח אני לא רואה את המדורגת ראשונה מתקשה בסיבוב הראשון ורואה את קליבלנד מנצחת בקלות. הקאבס ב-5.
הסלטיקס יתמודדו מול ההגנה הקשוחה של אורלנדו. למג'יק אין כלים התקפיים להפחיד באמת את האלופה. סלטיקס ב-4.
הניקס הולכים לפגוש את הפתעת העונה ולמרות הפיתוי הגדול לחזות את הסינדרלה מדטרויט לובשת כפפות אגרוף ומרביצה את דרכה לשלב הבא, צופה שכח האש ההתקפי של הניקס יהפכו את הבוכנות מדטרויט לדלעת. הניקס ב-5.
הסדרה היחידה שצפויה להיות צמודה במזרח היא הסדרה בין הפייסרס שהגיעו בשנה שעברה עד חצי הגמר והבאקס של יאניס.
למרות החזרה של לילארד באמצע הסדרה אינדיאנה תדיח את מילווקי במשחק ה-7
מידן בורוכוב: קליבלנד בסוויפ, בוסטון ב 5 משחקים. סדרות שחייבות להסגר מהר ולמנוע תסבוכת מיותרת ולחץ לא רצוי, בעיקר בקליבלנד.
הניקס מול דטרויט תהיה סדרה קצרה יותר ממה שחושבים. דטרויט מגיעה למעמד לאחר שהייתה במרתף הליגה. ניו יורק חייבת לסגור עניין ב-5 משחקים. דטרויט תשאר עם החוויה והנסיון.
אינדיאנה מול מילווקי הבאקס יגיעו ל-3 ניצחנות ראשונים ויפסידו כיאה לקבוצה של דוק ריברס. המפתח עבור מילווקי זאת חזרה של לילארד. בלעדיו זה יהיה קשה. יאניס היה עצום העונה, הוא לא עולה בדיוני ה MVP, הוא יכול לקחת את הסדרה על הגב. אינדיאנה ב-7.
פניקס פיטרה את מייק בודנהולזר. כמה הוא היה הבעיה, ועכשיו מה?
מידן בורוכוב: בודנהולצר לא הבעיה כמו שווגל לא היה הבעיה כמו שמונטי ווילאמס לא היה הבעיה. פיניקס עשו את המהלך הכי לא נכון בשנים האחרונות. הם פירקו קבוצה שהייתה פסע מאליפות בגלל שאיבדו סבלנות. הטרייד שהביא את KD היה אמור לתת להם אופק כי בעונה הראשונה שלו זה עבד מצויין ליד בוקר. הטרייד על בארדלי ביל היה הטרייד הכי פרוע וחסר הגיון שיש. האם ביל יכול לשחק לצד בוקר ו-KD? לא איך הוא משחק כשאחד מה-2 חסר? רע מאוד.
לפיניקס אין עתיד, בחירות הדראפט שלה קבורות עד 2031. הם צריכים GM גאון שיתחיל בבנייה מחדש. בוקר, ביל, KD לכולם צריך בית חדש עם תמורה שתשקם את הקבוצה.
דביר בשן: כשמפטרים 4 מאמנים ב-3 עונות זה ברור שיש כאן משהו סיסטמי. מצד שני אם קיים חוסר אמון בין המאמן לשחקנים זאת בעיה של המאמן וכזו שדורשת פיטורים. אני אקח אתכם דווקא לתיאוריה שאני בונה לאט לאט והיא שקווין דוראנט הוא Uncoachable. בלתי ניתן לאימון. כבר שנים שעל המגרש ההתקפות איתו נראות תמיד דומות (ולא תואמות צורך של הקבוצה) ומחוץ למגרש קבוצות שלו פועלות בחוסר היררכיה מתמשך.
עכשיו פיניקס צריכה לבנות מחדש ולהיפטר מכולם. גם מבוקר. סייקל טנקינג יעשה לה טוב, ובעיקר למאט אישביה שיצטרך ללמוד סבלנות מהי בעסק הזה על בשרו.
גבריאל היידו: פניקס סובלת מסינדרום הבעלים החדש שמשנה כל הזמן דברים- הטרייד הנועז על דוראנט, הטרייד הלא מחושב על בראדלי ביל, השאירו את הסאנס עם סגל שאמור היה להוות טופ 6 במערב, אבל למעשה עם אופי של קבוצת תחתית. למועדון אין הווה, אין עתיד, אין בחירות דראפט, וגם אין אפשרות להיפטר מהחוזה של ביל, כך שהמאמן היה הבעיה האחרונה שלהם. בודנהולזר היה המאמן השלישי שהגיע לגמר הנבא בעשור האחרון שפוטר. אם זה אכן קרה בגלל שביל הבינוני התלונן שהשוו אותו לווינר כמו ג'רו הולידיי אפשר לקפל את העסק. למה שמישהו ירצה את כאב הראש הזה?
אריק גנות: פיניקס פיטרה הרבה מאמנים, והגיעה כל פעם לתוצאות גרועות יותר. לא שם הבעיה. הבעיה היא שיש לה סגל לא הגיוני: דוראנט ובוקר הם מומחי מיד ריינג' שלא מייצרים יותר מדי בשביל אחרים, ביל סקורר לא מאוד יעיל, והיתר או שומרים או קולעים אבל לא שניהם, ולפעמים אף אחד מהם.
הקבוצה הנוכחית סיימה את דרכה, והם צריכים להיבנת מחדש. הדרך: לקבל חזרה את בחירות הדראפט שלהם מיוסטון – גם אם זה אומר לוותר על בוקר ודוראנט. להיפטר מביל יהיה קשה יותר, וכנראה יצריך ויתור על בחירת דראפט או על ראיין דאן, ויש מצב שאוניל או אלן שווים עוד בחירת דראפט.
ינון בר שירה: אם אפשר היה לטעון שהמאמן היה הבעיה לפני שנתיים כשפיטרו את מונטי, ואפילו כשפיטרו את ווגל לפני שנה, לפטר את המאמן בפעם השלישית משליך בעיקר על כל שאר המערכת מסביב ועל השחקנים.
כמאמר הפתגם האמריקאי- אם תעבוד עלי פעם אחת, תתבייש לך אם תעבוד עלי פעמיים, אני צריך להתבייש
שלוש פעמים? נו באמת. כל השחקנים צריכים להרגיש את הסטרייק אאוט הזה. נוצרה בפיניקס תרבות של שכירי חרב שלא איכפת להם ולא חושבים על הקבוצה. באד לא הצליח לעצור את המפולת אבל האשמה חלה קודם כל על העאגלטיקוס- קווין דוראנט, דווין בוקר ובראדלי "סעיף אין טרייד" ביל.
מבין הקבוצות שנפרדו מאיתנו וסיימו את העונה,מי בעלת הפוטנציאל להגיע הכי רחוק בעונה הבאה? (לפני בחירות דראפט השנה)
ינון בר שירה: פה אני ממש רציתי להיות "ציוני" ולתמוך בגאוות צפון המערב פורטלנד טרייל בלייזרס עם עונת הפריצה של דני אבדיה, ההגנה האדירה של קאמרה, הפוטנציאל של קלינגן והתקווה מסקוט הנדרסון.
אבל קשה באמת לבחור פה קבוצה שלא קוראים לה סן אנטוניו ספרס. אם וומבי חוזר לקו הבריאות הוא יכול כבר שנה הבאה להתבסס כשחקן טופ 5-10 בליגה. יחד עם דיארון פוקס, קאסל שכנראה יבחר לרוקי העונה הזו (לא שזה אומר המון), הנכסים שיש לקבוצה ומאמן משופר שכנראה יגיע הספרס יכולים להיות בעמדה לאיים על ביתיות בפלייאוף המערב.
מידן בורוכוב: זה נשמע פרובינציאלי אבל לפורטלנד יש סיכוי להגיע רחוק בעונה הבאה. יש שם שלד חזק וקבוצה בריאה. אבדיה, סימונס, שארפ עם עבודה נכונה הם יכולים להיות קבוצת פלייאוף.
במזרח אני אלך עם שארלוט. בחיי שנמאס מכל הכשרון שיש בקבוצה שיורד לטמיון בגלל פציעות. לאמלו, מילר, ברידג׳ס זאת קבוצה ששווה הרבה יותר מהמקום שלה, בטח בקונפרנס המזרחי.
הספרס יגיעו ממש רחוק וזה לא מוטל בספק. פוקס – וומבי זה צמד שצריך להיות בפלייאוף.
פילדלפיה תגיע שוב עם ציפיות מוגזמות ושוב תאכזב בענק.
דביר בשן: על פניו סן אנטוניו נראית מוכנה לנסיקה אם כולם בריאים ועם פרי-סיזן כמו שצריך, ועוד התקדמות של סטף קאסל. בפרספקטיבה של בניית קבוצה אני בוחר בה.
אבל הקושי שם הוא הקונפרנס, ולכן אם רוצים אפסייד הכי גבוה צריך להיות במזרח, ולמרות שאני לא מאמין בהם כקונטנדרים אין ברירה אלא ללכת על פילדלפיה, ובשביל שהתחזית תתממש הקבוצה צריכה להיות בריאה הרבה יותר ולהתחיל לעבוד עבור מקסי (ואולי מקיין).
גבריאל היידו: סן אנטוניו ספרס- אני מניח שיהיו הרבה שיבחרו בפורטלנד, אבל ההימור שלי הוא על הספרס. בהנחה שויקטור וומבניאמה חוזר בריא לעונה הבאה, השילוב שלו עם דיארון פוקס ורוקי העונה שלי סטפון קאסל מהווה שלד מצוין לעתיד. צריך לזכור שלמרות שהחמיץ כמעט חצי עונה וומבי סיים עם הכי הרבה חסימות, פוקס יזכה למחנה אימון שלם עם הקבוצה , וקאסל יעשה קפיצת מדרגה בעונה השניה שלו. בנוסף הקבוצה יכולה להתחזק עם מאמן חדש (טיילור ג'נקינס ומייק מאלון פנויים) ויש להם גם שתי בחירות דראפט בטופ 15. זאת קבוצה עם הווה ועתיד בריאים מאוד
אריק גנות: בתיאוריה אפשר לדמיין את אמביד ומקיין מחלימים בסיקסרס, את ג'ורג' חוזר לכושר טוב, ואת הסיקסרס נותנים בעונה הבאה את ריצת הפלייאוף שחשבנו שיתנו העונה. אבל זה ממש תיאורטי, כי לפי הפרסומים לא נראה שמצבו של אמביד הפיך.
מה שמשאיר את דאלאס. אמנם הקארמה שלהם שחורה משחור אחרי הטרייד על לוקה, אבל יש להם את קיירי, את דיוויס בעמדת ה-4 האהובה עליו, רוטציה נחמדה בסנטר ושחקני כנף לא רעים בדמות וושינגטון וקליי. זו לא קונטנדרית, אבל זו בהחלט קבוצה שיכולה להגיע לפלייאוף, ואפילו ליתרון ביתיות – מה שקשה לומר על קבוצות כמו סקרמנטו, שיקגו או, עם כל הצער שבדבר, פורטלנד.
רגע העונה שלכם?
אריק גנות: שלושה מועמדים: הטרייד של לוקה ללייקרס, הטרייד של באטלר לווריורס, והשלשה של יוקיץ' ביד אחת משלשות רבעי מגרש.
השניים הראשונים משמעותיים בגלל החזרה לרלוונטיות של שניים מעשרת או לכל היותר חמש עשרה, השחקנים הכי גדולים ששיחקו את המשחק. לברון וסטף מקבלים את העזרה שהם צריכים, ואם יצליחו לקחת אליפות העונה יכתבו עוד פרק בסיפורים הכי מרשימים שיש לענף להציע.
אבל אני אבחר בשלישי, לא בגלל השלשה עצמה, אלא מה שהיא מסמלת – השחקן השלישי בטופ ההיסטורי שמשחק כרגע, עושה דברים מגוחכים על המגרש, עונת טריפל דאבל, מוביל את הליגה בכל קטגוריה אפשרית – וכנראה לא יקח אליפות ו-MVP בגלל ניהול כושל.
https://www.youtube.com/watch?v=a6sch_MTCbw
ינון בר שירה: רגע העונה כמובן קרה מחוץ לפרקט עם הטרייד של לוקה (אפשר כמובן להתייחס למשחק החזרה המרגש שלו בדאלאס ולדמעות שהיו לו ולכל אוהדי דאלאס בעיניים)
אבל על הפרקט, כדורסל נטו, רגע העונה שלי ממש לא קרה מזמן המשחק האדיר בכל קנה מידה של גולדן סטייט ווריירס מול לוס אנג'לס קליפרס היה כל מה שאפשר לצפות ממשחק כדורסל. קוואי והארדן היו בשיאם, סטף היה מדהים, ג'ימי היה פלייאוף ג'ימי. אבל פעמיים לווריירס היתה הזדמנות להשוות ברגע האמת. פעם אחת ברגע שדריימונד החטיא ליי אפ פשוט מתחת לסל. פעם שניה כשבאדי הילד קיבל הזדמנות לזרוק ל3 עם הבאזר ולא פגע בכלום
מידן בורוכוב: רגע העונה שלי לא היה על המגרש. אני לא האמנתי, בדקתי בדקתי שוב הייתי בטוח שעובדים עליי. זאת חייבת להיות מתיחה. אין לי מושג מה עבר לניקו האריסון בראש אבל הטרייד על לוקה זה ארוע היסטורי. שחקן בקליבר של לוקה לא עובר בטרייד, בטח שלא עבור שחקן כמו אנתוני דיוויס בניגוד מוחלט להגיון הבריא. הלייקרס, אם וכאשר תצליח להשאיר את לוקה בעתיד. הרוויחה את העתיד שלה. דיוויס הוא לא פרנצייז פלייר ולא שחקן שיצליח למשוך קבוצה, לא עשה זאת בצעירותו ובטח שלא בגיל 33.
היו המון שוקינג מומנטס מחוץ למגרש, גם הפיטורים של מאלון זה חתיכת ואוו. אהבתי את ההצגות של דני, רבע אחרון של עונה בהצטיינות יתרה
דביר בשן: אנת'וני דייויס במשחק הראשון שלו בדאלאס מתפוצץ ל-26, 16, 7 על הראש של יוסטון לפני שהוא נפצע לחודש וחצי ומחסל את סיכויי האליפות של המאבריקס ושל ניקו האריסון להוכיח שהגנה אכן מביאה אליפויות.
גבריאל היידו: כמה רגעים בלטו העונה- הטריפל דאבל עם 61 נקודות של ניקולה יוקיץ' שהסתיים ברגע מייצג של ראסל ווסטברוק שהוביל להפסד של דנבר בהארכה, וכנראה גם גרם לפיטורים של מאלון הוא הרגע ה"כדורסלני" שלי. אבל הרגע הבולט ביותר העונה, זה שידברו עליו גם עוד שנים קידמה היה הטרייד ההזוי/עלוב/מכור של לוקה דונצ'יץ מדאלאס ללייקרס. זה היה טרייד שהריח רע, בלתי ניתן להצדקה, הוביל לאינספור ספקולציות, ומשאיר טעם רע לעונה כולה. זה רגע שחורג מהעונה הנוכחית ויכול להוביל לשינויים טקטוניים בדאלאס ובלוס אנג'לס. טרייד ששווה ועדת חקירה ממלכתית ולהגליה של ניקו האריסון לכלא
https://www.youtube.com/watch?v=HSJe7mrcS9Y
