המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו: אריק גנות, רום גפן, ניל קרמר, טל קינן ודני אייזיקוביץ'
מינסוטה – פיניקס: כמה ציפיתם למה שאנחנו רואים בסדרה?
ניל קרמר: מיני אחת ההגנות הטובות העונה, עם 2 שחקני הגנה ברמה של חמישייה ראשונה (גובר, מקדניאלס) + אנטמן – שבעוד שנה שנתיים אנחנו נראה אותו באחת מחמישיות ההגנה – מצליחה לגרום לזריקות קשות נגד קבוצה עם הרבה קליעה, אך כזאת שלא משחקת כקבוצה. המשחק השני אותי כן הפתיע בזכות התצוגה ההתקפית של מקדניאלס. לא הייתי בונה על עוד "התפוצצות" שלו, כי ערב של 25% מהשדה עבור אנתוני אדוורדס לא אמור להיות מחזה שכיח. בצד של הסאנס, העומס על בוקר לרכז וליצור לאחרים פוגע בעיקר בו וביעילות הקליעה שלו, שכעת הוא עומד על 35% בלבד מקשת השלוש. דוראנט חייב לקחת אחריות.
דני אייזיקוביץ': האמת שבניגוד לתחזיות, אני דווקא צפיתי שמינסוטה תגיע חזקה וממוקדת. החלק שהכי הפתיע אותי זה החולשה של דווין בוקר. בוקר קלע 19 נקודות עם 5 אסיסטים ב 25% מהשלוש בשני המשחקים הראשונים, נזכיר שזה השחקן שהמטיר 33.7 נקודות לאורך פלייאוף שלם באחוזים מטורפים לפני קיץ בודד.
ההגנה של מינסוטה פשוט עושה עבודה טובה, האורך של מקדניאלס, הפיזיות, וגם ההתמודדות הנהדרת של גובר בחילופים, חונקים את בוקר, אבל הוא החטיא גם המון זריקות חופשיות לחלוטין. בתחושה שלי, בבית הוא אמור ליישר את הכוונות, ולהיות זה שיעשה את ההבדל בסדרה.
למרות השורה האחרונה, אני עדיין מהמר על מינסוטה ב 5-6 משחקים
אריק גנות: בכל העונה יש פער גדול בין פיניקס על הניר לפיניקס בפועל. על הנייר יש פה קבוצה עם שלושה כוכבים התקפיים, ביל ממוקם אידיאלית כאופציה שלישית, נורקיץ', אוניל וגורדון הם רול פליירס ממוצעים פלוס, כך שכמות הכשרון בסגל היא אולי הגדולה בליגה. אבל פיניקס בפועל היא לא יותר מקבוצה בינונית.
רבים ציפו שבפלייאוף, מול מינסוטה שאין לה רקורד של הצלחות, זה יראה אחרת. אישית חשבתי שפיניקס לא פייבוריטית בסדרה הזו, אבל עד עכשיו העליונות של מינסוטה הרבה יותר מוחצת מהצפוי. אם מישהו ציפה שהלחץ של הפלייאוף והחזרה של טאונס מפציעה ישחקו לטובת פיניקס – זה לא קורה.
טל קינן: מצד אחד ציפיתי מהסאנס להוות יותר פקטור בסדרה הזאת אבל מהצד השני איני מופתע. הטימברוולבס כרגע מוכחים שהגנה עלית יכולה להתגבר על התקפה עילית. קווין דוראנט כבר פלייאוף שלישי ברציפות נראה כמו הצל של עצמו וצריך להתחיל לתהות האם הוא under perform הוא שהוא פשוט מזדקן ונחלש ברמתו. צריך לתת קרדיט לטאונס ולפינץ' שהבינו שיחסית אפשר להקשות על דוראנט כאשר שמים מולו שחקן פיזי וגבוהה מנו שיפריע לו לשחרר זריקות. נראה כי הסאנס צריכים מנהל משחק כי דווין בוקר אמנם מוסר עליאי אבל יותר כזה שקורא סיטאציות מהפיק אנד רול. חסר לסאנס מישהו שיעשה סדר בין כל הקלעים.
רום גפן: האמת שציפיתי לזה לגמרי. מינסוטה לאורך כל העונה הובילה את המערב ועד המחזור האחרון של העונה הסדירה היא יכלה לסיים במקום הראשון. המשחק של פיניקס מבוסס על יכולת אישית וסוליסטיות. מינסוטה מהרגע הראשון התנפלו על פיניקס ועם הסייז הלא נורמלי שלהם הם מיררו לפיניקס את החיים. יהיה לפיניקס מאוד קשה לחזור לעניינים וקיידי יצטרך לקחת על עצמו את משחק מס 3.
מילווקי – אינדיאנה: האם מילווקי עדיין יכולה להיחשב קונטנדרית לאור הסדרה?
רום גפן: זה מאוד תלוי במצב החזרה של יאניס לעניינים והאם כשיחזור הוא יחזור להיות יאניס שאנחנו מכירים או אחד שחושש מהפציעה ונראה פחות טוב. בלעדיו יהיה מאוד קשה למילווקי לעבור בכלל את אינדיאנה, אז ללכת מעבר לזה? קשה לי מאוד לראות את זה קורה. הכדורסל של מילווקי לא מספיק טוב ולילארד די אבוד שם לבדו.
ניל קרמר: כל עוד הצמד יאניס & דיים בריאים – כן. גם ללא יאניס בסדרה, דיים כבר סחב קבוצות בעלות כשרון זהה (אולי אף פחות) לעבור יותר מסיבוב ראשון. בשני המשחקים הראשונים לסדרה הוא מספק את הסחורה, הן מבחינת כמות הנקודות והמצבים שהוא מייצר לאחרים וגם ברמת היעילות שלו. הבעיה של מילווקי באמת, כפי שנחשפה במשחק מס' 2 היא: פסקל סיאקם. או יותר נכון – מי יכול לשמור עליו אצל מילווקי? ברוק לופז כבד מדי, בובי פורטיס לא מספיק פיזי ו.. זהו בגדול. להליברטון אמורות להיות להם קצת יותר דרכים להאט אותו, אך גם שם לא ברור איך הם עומדים ליישם את זה.
דני אייזיקוביץ': חד משמעית – לא.
מילווקי ניצחה את המשחק הראשון בתצוגת על של ליליארד וחטפה בראש במשחק השני, גם שם אחרי תצוגת על של ליליארד במחצית הראשונה, אבל האוויר נגמר ויחד איתו גם הקבוצה.
אינדיאנה כרגע מקרטעת, הרבה בגלל חוסר ניסיון, במשחק הראשון זה היה נראה שיש להם פיק ברכיים, ואין מי שייקח אחריות. האליברטון נראה מאוד מהוסס, ולכן זה יותר אינדיאנה שלא נראית טוב מאשר מילווקי שמפתיעה לטובה. בסיבובים הבאים מול בוסטון, מיאמי, ניקס וקליבלנד אני לא רואה את מילווקי מועמדת אפילו לצאת מהמזרח. כמובן, כל עוד יאניס פצוע.
אם הם עוברים את אינדיאנה ויאניס חוזר לסיבוב השני, זה סיפור אחר.
אריק גנות: מילווקי נראתה מאוד פריכה עוד לפני הפציעה של יאניס. יותר מדי הפסדים לא מחוייבי המציאות. ההגנה שלה אצל גריפין היתה קטסטרופה, ודוק הצליח איכשהו גם ממש לשפר את ההגנה וגם לפגוע בהתקפה ברמה שהמאזן איתו היה יותר גרוע מאשר בלעדיו. עם הגנה חלשה של לילארד, מידלטון שלא מצליח לחזור ליכולתו מהעבר וסגל הולך ומזדקן, היה ספק גדול לגבי סיכויי האליפות שלהם עוד לפי הסדרה.
כרגע זה נראה אפילו רע יותר. עם כל הכבוד לסיאקאם, הוא לא אמור לתת מספרי ווילט צ'מברליין בשני משחקים, ואינדיאנה עם האליברטון של החצי השני של העונה לא אמורה להיות אתגר רציני למועמדת לאליפות.
טל קינן: לטעמי כן. הבאקס בסה"כ משחקים בסדר וזאת ללא בשחקן הטוב שלהם. לילארד נראה כי חוזר לעצמו ומביא את ה-A גיים שלו בפלייאוף. מידלטון (שכבר הספיק לנקוע את הקרסול) מסתמן כאופציה שנייה טובה אז כשיאניס יחזור יהיו לו אפילו קל יותר. במשחק הראשון ההגנה נראתה טובה אבל במשחק מספר 2 סיאקם התעלל בבאקס. אלו לא דדברים שיקרו עם יאניס. על פניו הבאקס שיחקו בצורה בינונית גם עם יאניס אבל מאידך היו להם הבלחות שגרמו לחשוב שזאת הקבוצה היחידה במזרח שיכולה לאתגר את הסלטיקס. אי אפשר לבטל את הסטאר פאוור שלהם ולכן אני חושב שאם יאניס יחזור במהרה יש לבאקס סיכוי.
ניקס – פילדלפיה: כמה התוצאה בסדרה מושפעת משיפוט ומה הצפי להמשך של שתי הקבוצות?
טל קינן: לאחר משחק מספר 3 אני לא חושב שפילי יכולה להתלונן על שיפוט יותר. לטעמי כל השריקות ואי השריקות בסיום משחק מספר 2 היו נכונות על אף שהליגה טענה שהייתה עבירה על מקסי בזמן הוצאת הכדור. כיף לראות סדרה שגם רמת הביצוע של ההתקפות טובה אך גם שהשופטים מאפשרים הגנות אגרסיביות וגם קצת להרביץ. אני חושב שהניקס יצליחו לגמור את הסדרה הזאת מהר ממה שחשבתי בהתחלה (הימרתי 4:3 לניקס) כי כרגע הם משחקים מצויין גם כשברונסון עדיין לא מצליח להות במיטבו (על אף 39 נקודות הלילה)
רום גפן: לא היה לי ספק שבמשחק מס 3 השיפוט יהיה לטובת אמביד ואכן זה קרה – 21 פעמים על הקו ו-50 נקודות. הניקס כרגע שולטים בסדרה למרות כל הציפיות מאביד והסיקסרס. האינטנסיביות ההגנתית שלהם כרגע המפתח לנצחונות שלהם והם ממשיך להתבכיין. הצפי שלי להמשך הסדרה הוא מהפך ועלייה של פילי לשלב הבא. ייגמר לניקס האוויר וגם היכולת ההתקפית המוגבלת תקשה עליהם.
ניל קרמר: חייבים להגיד את זה: השיפוט ממשיך להיות מסריח. לא רק בסדרה הזו, אך זאת היוצאת מן הכלל מבחינת כמות הטעויות הקריטיות שנעשו (=לא נשרקו). במשחק השני הגרוויטציה של הקיפאון המוחלט של כלל השופטים בחצי הדקה האחרונה של המשחק השפיעה רבות על התוצאה הסופית, אך בואו לא נתבלבל – פילדלפיה משחקת בצורה רכה מאוד, חרף ההצגות של השחקן המשתפר של העונה, טייריס מקסי – הניקס פשוט חוגגים בקרב על כדורים שהם 50/50. הסדרה הזאת פתוחה לחלוטין ועדיין תלויה בפילדלפיה, שחייבת לקחת את 2 המשחקים הקרובים. מנגד, ברונסון נראה "תשוש" והרבה פחות יעיל, אך אצל הניקס השלם גדול מסך חלקיו.
דני אייזיקוביץ': לא אוהב לכתוב על שיפוט, מצד שני הליגה שינתה את פניה באמצע העונה. ממצב שבו שורקים על הכל, חזרו לשנות ה-90. איך בדיוק קבוצה אמורה להיערך? במשחק צמוד, קבוצה אחת מתאמצת לשמור בלי לעשות עבירה כדי לא להפסיד מהקו, בצד השני היריבה יודעת שהדרך היחידה לעצור אותך זה עבירה והופ – לא שורקים. דמיינו את הסיטואציה הבאה, אחרי כל הרעש, פילדלפיה מגיעה למשחק 3, מרביצה מההתִחלה, אמביד נכנס לבעיית עבירות מוקדמת ויושב בצד את רוב המשחק בדרך להפסד שלישי. בעייתי מאוד.
למרות הנאמר, לדעתי פילדלפיה תנצח את שני משחקי הבית והסדרה תהיה פתוחה לחלוטין, אבל בסוף הקשיחות של הניקס תנצח.
אריק גנות: גם אם ניתן היה לשרוק אחרת את הדקות האחרונות של משחק 2, פילי לא בפיגור בגלל שיפוט וזה לא סיפור הסדרה עד עכשיו. היא יכולה להאשים רק את עצמה על אובדן יתרון 5 40 שניות לסיום. הכנסת כדור עצלה, שחקנים שלא פתחו את המגרש, וקצת רכות של מקסי במהלך האחרון שם.
הסיפור האמיתי של הסדרה הוא הבריאות של אמביד מול הקשיחות של הניקס. במשחק השלישי ראינו שלמרות ההגנה הנהדרת שלהם, הניקס לא מסוגלים לעצור את אמביד כשהוא מגיע נעול ומשחק במלוא יכולתו. מהצד השני יש מעט כשרון התקפי, ואם פילי יעשו נקודות בקצב סביר הם ינצחו את הסדרה.
https://www.youtube.com/watch?v=VkPc5feBr2A
קליפרס – דאלאס: סיכום עד כה וצפי להמשך?
אריק גנות: מאבק נהדר. לדאלאס יש בעיה ידועה, שהפלייאוף החריף והבליט: אף אחד חוץ מקיירי ולוקה לא ממש מצליח לתפקד. במשחק שבו PJ וושינגטון הצליח לקלוע כמה שלשות המאבס ניצחו. משחק לפני כן יתר השחקנים שם קלעו 10/36 והקליפרס ניצחו. ובינתיים גאפורד והרדאווי, מועמדים ראשיים להתבלט בקרב שחקני המשנה – פצועים. דאלאס חייבים תרומה מעוד שחקנים כדי לעבור.
הקליפרס, במקביל, מאכזבים כדרכם. קוואי לא ממש חזר לעצמו אחרי (עוד) פציעה. ההתקפה עדיין מאוד לא יצירתית ותקועה עם נסיונות חוזרים ונשנים לייצר מצב לשלשה, מה שהופך ניצחון ביום רע מבחוץ לבלתי אפשרי. שתי הקבוצות טובות אך פגומות, והסדרה פתוחה לגמרי.
טל קינן: בנתיים אנחנו מקבלים בסדרה הזאת את מה שהבטיחו לנו. הקליפרס מוכחים כי הם אכן הקבוצה שהכי מותאמת לשמור את לוקה. לוקה עצמו נראה מעולה בהגנה וגם כשהקליפרס טרגטו אותו בפיק אנד רול הוא התמודד בגבורה. קיירי מסתמן כשחקן השלישי הטוב בסדרה ואולי אפילו השני אחרי לוקה אם קוואי לא יתאושש מהר. המאבס באופן מפתיע מתקדים בהגנת צבע וזובאץ עושה כרצונו בשני המשחקים הראשונים. זאת הסיבה כנראה שראינו את קיד מייבש את גאפורד על הספסל וסוגר משחקים עם מקסי קליבה שגם שומר טוב בפרימטר וגם מסוגל לרווח את המשחק. נשאר עם ההימור שלי דאלאס ב-7
רום גפן: סדרה מדהימה. במשחק הראשון ללא קאווי הקליפרס שיחקו כדורסל שוטף והתקפי ונתנו נוק האוט ללוקה וקיירי שהיו כבויים ובהלם. במשחק השני לוקה התעורר על עצמו וסחב על גבו את הקבוצה וזה מה שמצפו ממנו גם להמשך הסדרה. אני חושב שמשחקי הבית בדאלאס יהיו בשליטה של לוקה (גם כאן עם עזרה של השופטים) ובעייני החזרה של קאווי לא טובה לקליפרס ומשנה את סגנון המשחק ההתקפי שלהם ועוצר אותם.
ניל קרמר: המשחק הראשון היה קונצ'רטו של הארדן שחזר בזמן יחד עם ווסטברוק והקלעים קלעו מכל מקום. המשחק השני – קוואי חזר – המאבס התעשתו וזה שיחק בעיקר לטובת הטקסנים. במשחק הראשון הקליפרס עלו בחמישייה עם נסיך הקפה. על פניו אין מה להשוות בהתאמה ובתרומה של השחקנים לחמישיית הקליפרס, אבל משהו בשטף של המשחק נתקע, קוואי כפה על עצמו קצת יותר מדי ועצר את הסחף שהקבוצה מלוס אנג'לס יצרה לעצמה במשחק הראשון. מה שעוד קרה במשחק מס' 2 – שהוא המשחק שיש לדגום אותו להמשך הסדרה למרות הנתון החריג הבא: לוקה שיחק את אחת ההגנות הטובות ביותר שלו אי פעם.
דני אייזיקוביץ': לנארד לא בפורמה וזה מבחינתי רוב הסיפור.
לנארד פספס את המשחק הראשון, בשני אמנם שיחק אבל נראה רע, הזריקה לא הייתה מכוונת ובכללי נראה פצוע, גם בהגנה. בצד השני, דאלאס עושה בדיוק את מה שציפינו – הירו בול של לוקה וקיירי, ניצוצות של וושינגטון וזה מספיק בהחלט.
ההימור שלי הוא שלנארד לא יחזור לכושר משחק, עקב ניסיון העבר. לאור ההימור הזה, הקליפרס צריכים התעלות של ראסל ווסטברוק סטייל מה שקרה בפלייאוף הקודם, אבל זה לא יקרה בגלל שהסגל כרגע עמוס ומשחק בסגנון אחר לחלוטין. הצפי שלי, שדאלאס תקבל חזרה גם את גאפורד ותנצח ב 5-6 משחקים.
במה שיניתם דעתכם משבוע שעבר בעקבות המשחקים הראשונים?
דני אייזיקוביץ': מיאמי היט וקליבלנד קאבלירס לטובה, אורלנדו לרעה.
באמת שלא ציפיתי לכלום ממיאמי נטולת ג'ימי באטלר, ואיכשהו ספולסטרה מוציא מהסגל שלו 200% בכל סדרת פלייאוף. היצירתיות ההגנתית מול ההתקפה של בוסטון הפתיעה אותי וכנראה שיש למיאמי מה למכור גם בפלייאוף הזה.
גם האופן שבו ההגנה של הקאבס חנקה את אורלנדו הפתיעה אותי. חשבתי שהקאבס פייבוריטים, אבל לאור סיום העונה המקרטע, לא ציפיתי שזה יהיה כל כך "קל".
אורלנדו סיימה את שני המשחקים הראשונים עם 84.5 נקודות למשחק, הגנה טובה או לא, הם נראים לא שייכים למעמד חלק גדול מההחטאות היו מזריקות חופשיות ונראה שחוסר הנסיון, וחוסר הביטחון עשו את שלהם.
אריק גנות: היכולת של הת'אנדר לחזור על מה שהם עשו בעונה הרגילה בלחת של הפלייאוף היתה בספק לפני פתיחת הסדרה שלהם מול הפליקנס, אבל כרגע נראית טוב מאוד. קבוצה צעירה כל כך, במשחק פלייאוף ראשון, מול שחקנים עם ניסיון כמו אינגראם, וולנצ'יונאס ומקולום, היתה צפויה להיתקל ביותר קשיים. כרגע, בעיני, הם הסוס השחור הגדול של הפלייאוף ויכולים להגיע לגמר מערב, ואפילו מעבר.
ההיט הפצועים הפתיעו ביכולת שלהם לחשוף את החולשות של בוסטון. בלי באטלר ורוזייר הם הצליחו לגרום לסלטיקס לפרק את המשחק שלהם לאלמנטים של אחד על אחד. הסלטיקס עדיין פייבוריטים אבל תהיה שם סדרה.
טל קינן: למרות שאני טועה לחלוטין בהימור התוצאה, אני עדיין סבור כי הלייקרס זאת אחת הקבוצות שהכי מצליחות להקשות על הנאגטס (הימרתי 4:2 לנאגטס ברור שזה יגמר מהר יותר). גם לגבי הסאנס עדיין לא סתמתי את הגולל שצליחו לעשות קאמבק. מה שכן טעיתי לחלוטין לגבי היכולת של הסלטיקס להגיע חדים. ציפיתי מהם לפרק את ההיט בכל משחק ולגמור את הסדרה בסוויפ קליל וזה כבר לא יקרה. כמו כן טעיתי לחלוטין לגבי הסיקסרס. האמנתי שהקבוצה הזאת תשחק משמעותית טוב יותר. בפועל נרס לא משתמש כמעט בספסל, אמביד נראה שבור מאי פעם ואני מתקשה להאמין שהסגל הזה יצליח להגיע לאיזשהן הצלחות בפלייאוף.
רום גפן: שיניתי את הדעה שלי על מינסוטה. חשבתי שהם יהיו טובים אבל לא עד כדי כך. עם הסייז המטורף שלהם והאתלטיות הלא נגמרת ותוסיפו לזה את הרצון האמיתי של הקבוצה והשחקנים לשמור בהגנה (דבר שמאוד נדיר בליגה הזו אבל לגמרי מצופה בפליאוף) – אני לא רואה קבוצה שיכולה להתחרות מול דנבר מלבד מינסוטה, מבחינת הכל. אנתוני אדוארדס מראה לכולם על חילוף הדורות (מול קידי והטראש טוק אחרי השלשה על הפנים) ומראה לכולם שהוא הפנים של הליגה לעשור הקרוב ושהוא לא מפחד מכלום, ומאף שחקן.
ניל קרמר: איבדתי אמון באורלנדו שמסוגלת להפוך את הסדרה לקצת יותר תחרותית. יש DON אחד בסדרה הזאת שהכל הולך לפיו, והוא מקליבלנד. השילוב של לוקיירי הוא מדהים והקבוצה הזאת עוד תשתפר בשנה הבאה עם מהלך אחד נכון, אבל גם העונה אני רואה אותם מגיעים לפחות לגמר המערב. הניקס גם כן לא יפתיעו אותי אם לפתע נראה אותם מגיעים לגמר המזרח. בוסטון לא תגיע לגמר ה-NBA כמו שהיא נראתה במשחק 2. המעטתי בערכם של הלייקרס , שכן אם היו פוגשים את OKC אני משוכנע שהסדרה הייתה בשוויון או יתרון מפתיע ללברון. אבל בסוף דעתי לא השתנתה בדבר אחד: דנבר נאגטס אלופת ה-NBA בפעם השנייה ברציפות.
