המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו אריק גנות, רום גפן, טל קינן, מידן בורוכוב ואורח מיוחד: מתנאל אלאשבילי מ'פוד אראונד'.

 

ג'יילן ברונסון מצטרף לרנדל, אנונובי ורובינסון ברשימת הפצועים בניקס. כמה זה על ת'יבודו והנטייה שלו לשחוק את החמישיה? וכמה הם יכולים להצליח בעונה פצועה כל כך?

טל קינן: זה לא חדש שת'יבודו שוחק את השחקנים שלו שמגיעים גמורים לפלייאוף. ראינו את זה בבולס ואפילו קצת במינסוטה אך מה שקורה כרגע בניקס זה מופרך אפילו לסטנדרט שלו. בסופו של דבר קשה להצליח ש-3 השחקנים הכי טובים שלך פצועים (למרות הניצחון המרשים על קליבלנד כאשר ברונסון נפצע בדקה הראשונה) אך יכול להיות ש"המנוחה" הכפוייה הזאת תסייע לכוכבי הניקס להגיע רעננים יותר לפלייאוף מבשנים עברו. לגבי ברונסון אני לא דואג, סימן השאלה המרכזי לטעמי הוא עד כמה רנדל יגיע כשיר לפלייאוף והאם הוא מסוגל to deliver גם כשזה חשוב. אולי הפציעה תעזור לו להגיע מוכן וחזק יותר השנה.

 

מתנאל אלאשבילי: אנחנו רואים כמה הרצון של טום ת'יבודו להשתמש ברוטציית פלייאוף השפיע עליו במהלך התקופה בניו יורק. ת'יבודו הגיע לניקס כשהחלה המגמה של "ניהול העומסים", אבל הוא לא נכנע לה והשנה זה בא בעוכריו. ת'יבודו ממש סוחט כל שחקן גם במשחקים קלים איפה שצריך לחלק את הרוטציה. הארט מאז שהחל לפתוח – 39.1 דקות למשחק, אצ'ואה מאז שהחל לפתוח – 36.4 דקות למשחק. לא מדובר בכוכבים עם כל הכבוד לערך הפנטזי של הארט. אני מהמר שכשברנסון, רנדל, אננובי ורובינסון יחזרו, בעומס שת'יבודו מטיל על השחקנים, הם יגיעו לפלייאוף בסגל חסר כשהארט או אצ'ואה לא יהיו זמינים דווקא כשצריך ולא במשחקים נגד דטרויט.

 

אריק גנות:  ת'יבס של העונה מותח את השחקנים שלו אולי קצת מעבר למה שמאמן אחר היה עושה, אבל לא בצורה מאוד משמעותית. ברונסון ורנדל מדורגים 15 ו-16 בליגה בדקות – הרבה, אבל לא חריג יחסית לכוכבים אחרים. מיץ' רוב שיחק 29 דקות למשחק במעט המשחקים בהם שיחק. בקבוצה עמוקה כמו הניקס אפשר היה לצפות שינוחו יותר, אבל לא זו הסיבה. מעבר לכך – כל השחקנים בקצב לשחק בערך את מספר המשחקים הממוצע שלהם בעונה, חוץ מרובינסון.

הניקס בעמדה לפרוץ העונה. העומק שלהם יוצא דופן, דיוינצ'נזו ממש פרץ, ההגנה מצוינת והסטאר פאוור העונה נופל רק מזה של מילווקי במזרח. קצת בריאות והם יכולים להפתיע.

 

מידן בורוכוב:  המצב של ניקס הורע משמעותית בעקבות הפציעות. כל קבוצה הייתה בתפקוד נמוך ללא 4 שחקנים מרכזיים.  אני לא בטוח לגבי ת׳יבודו והאשמה שלו בפציעות, רנדל וברונסון במקום ה-15 וה-16 בדקות משחק בליגה, כששחקנים מגה פציעים כדוראנט ודיוויס משחקים יותר דקות למשחק.

התפקיד של המאמן לשמור על בריאות השחקנים (משהו שקר לא עשה עם דוראנט וקליי בגמר 2019 והוא לא חטף כמו שת׳יבודו חוטף). הצלחה עבור הניקס תהיה לפחות חצי גמר מזרח, הם לא ישחזרו את זה בהרכב הנוכחי.

אני מקווה שיהיה שיפור במצב הפצועים ונזכה לקבל ניקס בריאה בפלייאוף, למיצוי הפוטנציאל של הקבוצה.

 

רום גפן:  עניין הפציעות באנביאי הוא דבר מורכב. מצד אחד מועדון כמו הניקס, שלא חווה הצלחות בשנים האחרונות ומצד שונה מוצא את עצמו בסיטואציה טובה העונה במזרח.

פציעות הן חלק מהמשחק ולא תמיד למאמן יש השפעה על כך. אין לתיבודו סגל מספיק עמוק כדי לתת לכוכבים שלו לנוח במיוחד כאשר הוא נלחם בצמרת ורוצה להשיג ביתיות בפליאוף שהיא דבר קריטי במיוחד לניקס. בסופו של דבר עניין הפציעות תקף לכל ליגה וקבוצה שמגיעה בכושר טוב ובריאה לפליאוף משיגה יתרון קריטי בסדרות. במידה והניקס יגיעו בריאים לסדרה הראשונה הם יכולים להצליח ולהתחרות על להשיג משהו העונה במזרח. החשיבות של ג'יילן ברונסון בעיניי משמעותית הרבה יותר מהחשיבות של רנדל. 

למרות עונת רוקי יוצאת דופן של וומבי, הספרס נמצאים בקצב נצחונות גרוע מזה של העונה שעברה. מה ההסבר לכך?

רום גפן:  עונת רוקי מדהימה של וומבי, אין ספק. העניין שהוא משחק בספרס שכבר שנים מציגים סגל חלש להפליא, לא תחרותי ומשחקים בכלל לא מעניינים. עם כל הכבוד להצלחה של וומבי צריך לזכור שהוא בעונה הראשונה שלו בליגה עם הייפ שלא היה כמוהו כבר שנים בליגה סביבו. וומבי עובר תהליך מצויין אבל זהו תהליך אישי ולא קבוצתי. מרגיש שכל הפוקוס גם בתקשורת וגם בספרס סביב וומבי והמספרים שלו וכתוצאה מכך הקבוצה והנצחון פחות חשובים מההתקדמות של הכוכב הצעיר. תסויפו לזה את הסגל החלש של הספרס וקיבלנו פה סיטואציה קשה מאוד להצלחה קבוצתית. עם כל הכבוד לטנקינג שהוביל את המועדון בזמן האחרון, הגיע הזמן לבנות קבוצה תחרותית שתיאבק למעלה.

 

טל קינן:     2 הסברים מרכזיים לטעמי: הראשון הוא שהספרס חיפשו לעשות ניסויים שיתרמו לקבוצה בעתיד אבל לא בהכרח יעזרו לקבוצה לנצח עכשיו דוגמת הניסוי של סוהאן כרכז שבהחלט יהפוך אותו למנהל משחק משני טוב יותר וישפר אותו בטווח הרוק אך הקשה על הספרס לפתח את וומבי ולנצח משחקים.

השני הוא שהמערב חזק יותר. יש 12 קבוצות שאשכרה מנסות להגיע לפלייאוף השנה כך שכל משחק הוא גורלי ומכריע ואין משחקים "מתנה" בלוז. הספרס בסה"כ משחקים כדורסל טוב מאז שטרה ג'ונס החל לפתוח בעמדת הרכז ומרבית מההפסדים צמודים מאד (הספרס שיחקו העונה 28 משחקים שנגמרו בפחות מ-5 הפרש כאשר מתוכם הפסידו 21!!!)

 

מתנאל אלאשבילי:    בזמן שויקטור וומבניאמה שובר שיאים הספרס עשו בקיץ הכול כדי לא לנצח ובנו סגל שההיררכיה לא ברורה בו בשום מובן. נגיד ובעמדת הסנטר במקום וומבי היה רוקי אחר, דרק לייבלי למשל, הספרס היו הופכים לקבוצה גרועה מדטרויט. וומבניאמה הוא פקטור הניצחון היחיד בסן אנטוניו. הסגל השנה רע יותר משנה שעברה מאחר שיש בו כל כך הרבה חורים שנוצרו בעקבות הרצון שוומבניאמה ינסה כל תפקיד, גישה שלא מתאימה למועדון שקידש עד השנים האחרונות את הניצחון מעבר לכל. העונה הם שילמו את שכר הלימוד אבל נוכח היכולת של וומבי, בטח בחודשיים האחרונים, הספרס חייבים בקיץ הקרוב לבנות סגל שיכוון לפליי-אין בשנה הבאה.

 

אריק גנות:  קודם כל, הם לא ממש מנסים. מה שמסביר נסיונות ביזאריים כמו חצי עונה עם ג'רמי סוהאן בפוינט – זה לא עבד, לא יעבוד ומעולם לא עמד לעבוד. הם איבדו שחקנים סבירים כמו פלטל וריצ'רדסון, והתקווה שצעירים כמו ג'ונסון, וואסל וסוהאן די נכזבה. אבל הם נראים טוב יותר לאחרונה ואולי קצת מצאו את הדרך לשחק.

וומבנאימה עצמו הוא ממש לא הסיבה לחוסר ההצלחה של סאן אנטוניו. האימפקט ההגנתי שלו ידוע, והוא מועמד די וודאי לחמישיית הגנה ראשונה השנה, אבל גם בהתקפה הוא לא רק עושה דברים מדהימים מדי פעם, אלא מצליח לתרום משמעותית ובעקביות. אבל כרגע פשוט אין שם מספיק שחקני NBA.

 

מידן בורוכוב:   יכול להיות שעל אף מציונותו של וומבי הוא עוד לא מספק אימפקט של קבוצה מנצחת. קיימת ירידה ביכולת של קלדון ג׳ונסון לעומת העונה הקודמת. טריידים לא טובים. נראה שהספרס מכוונת שוב ללוטרי.

לדעתי הגיע הזמן שפופ יחזיר את המפתחות, בהיבט הזה הוא מאכזב, שילמד מריילי שנתן את המושכות לספולסטרה ומנווט מהצד.

האם מאמן בעשור ה-8 לחייו יכול להצליח עם קבוצה של טיינאייג׳רס פלוס? אם הספרס מתכוונת לאסוף בחירות ולבנות משהו מנצח לצד וומבי, הייתי מחליף את פופוביץ׳ ויפה שנה אחת קודם.

קליבלנד נראו מצוין בלי גארלנד ומובלי, בינתיים שניהם חזרו, מיצ'ל נפצע וזה נראה פחות טוב. כמה אתם מאמינים בהם העונה

מידן בורוכוב:   לקליבלנד יש בסיס טוב וקורים להם ניסים ונפלאות העונה. הנצחון ההזוי על דאלאס, הניצחון המאוד מרשים עם קאמבק של 22 מול הסלטיקס.  

בכדי להצליח ברמות הגבוהות של הפליאוף הם צריכים את מיטשל בשיאו. בימיו בג׳אז מיטשל סיפק מספר הופעות פלייאוף מרשימות (הסדרה מול הנאגטס בבועה). אני חושב שהמאמן שלהם עושה עבודה טובה מאוד, הם ממשיכים להיות טובים למרות הפציעות.  אני מאמין בהם כעת יותר מאשר האמנתי בהם לפני חודשיים.

אני חושב שעם הזמן ובטיימינג הנכון הם מסוגלים גם לנצח את המזרח. לא להתפשר על פחות מגמר מזרח.

 

רום גפן:  כבר התייחסתי פה בעבר  לרוסטר הרחב שיש לקליבלנד העונה. עם כל הפציעות שהקבוצה עוברת השנה היא ממשיכה להישאר בצמרת המזרח ומציגה כדורסל מצוין. לסגל הרחב והניסיון יש משמעות ענקית כשמדובר בסדרות פליאוף ועל אחת כמה וכמה שהמזרח השנה חלש יותר וצעיר יותר. אני חושב שבדומה לניקס, אם קליבלנד תגיע כשירה לפליאוף היא יכולה להגיע לגמר המזרח ולהעיף את הטוענות לכתר – בוסטון ומילווקי. מה שמיוחד בקליבלנד העונה שיש להם שחקנים שיכולים לתפוס את המקום של מיצטשל במצב של פציעה. גארלנמד וכריס לוורט שחקנים מצוינים עם ניסיון רב בליגה וביחד עם סטרוס מובלי אלן אוקורו וניאנג הם מציגים סגל עשיר ניסיון ומאוד מאוד איכותי.

 

טל קינן:     התשובה בגוף השאלה, ההידרדרות החלה כאשר מיטשל נפצע. מובלי וגארלנד הצליחו להשתלב בצורה טובה כשחזרו מפציעותיהם בלי לפגום בדינמיקה ובשיטה שהתפתחה בהיעדרם. עלו תהיות האם גארלנד ומיטשל לא עובדים טוב ביחד אך הסטרץ' האחרון הראה שזה יכול לעבוד כששניהם, בעיקר גארלנד, עדיין צעירים ומשתפרים ובונים כימיה. הבעיה היא שמיטשל הוא השחקן הטוב בקבוצה וכשהוא נעדר לגארלנד קשה יותר להחזיק את הקבוצה על כתפיו. באופן מפתיע הוא גם מפעיל את אלן בצורה פחות טובה ממיטשל וכך קשה לנצח. אני סבור שבהינתן הגרלה טובה הקאבס יגיעו לגמר המזרח. בהינתן סגלים מלאים הקאבס טובים מהניקס לטעמי.

 

מתנאל אלאשבילי:      יש בקאבס בעיית תלות עצומה, ההתקפה שלהם חיה על שני שחקנים –מיטשל ולאברט. מיטשל כמובן כסקורר ראשי הוא בינגו לחמישייה של הקאבס; לאברט מהספסל הוא מה שהקאבס היו צריכים, גם פליימייקר, גם קולע בווליום טוב. הבעיה היא ששניהם לא בריאים במיוחד לאחרונה, וההתקפה של הקאבס כל כך חד ממדית בלי סקורר יוצר. הפלייאוף של הקאבס יקום וייפול על הבריאות של מיטשל ולאברט, בלעדיהם ההתקפה של הקאבס צפויה ובקושי שווה 110 נקודות בערב. אני מאמין שבסגל בריא הם יותר טובים מכל קבוצה במזרח למעט בוסטון, אבל זה לא משהו שאפשר להבטיח ולכן אני לא חושב שהקאבס יעברו יותר מסיבוב פלייאוף אחד.

 

אריק גנות: ו…גם מובלי הלך, מה שמחזק את השאלה.

קליבלנד השנה היא הקבוצה של של אלן ובעיקר מיצ'ל. האחרון מדורג בטופ 20 בכל המדדים המתקדמים, היעיילות ההתקפית שלו העונה מצוינת והוא מצליח גם להניע כדור טוב יותר מבעבר. הקאבס הצליחו מאוד בבניה של שחקני 3&D מסביב לשני אלה. אלן הצליח לבסס את עצמו ככוח בצבע לא רק בהגנה וכרים אנר, ומשחק הרבה פעמים כמו סנטר קלאסי, שזה יתרון ענק במשחק של היום. הם קבוצה מאוד ממוקדת התקפית ועם הגנה מצוינת, שיכולה להגיע גם לגמר מזרח.

מובלי שחקן חשוב אבל לא חיוני, וגארלנד פשוט פחות טוב העונה. קליבלנד לא דונטנדרית, אבל תעבור סיבוב ותיתן פייט בשני גם בלעדיהם.

מי החוזה הכי גרוע בליגה?

אריק גנות: סביר שרוב התשובות ידברו על פול וסימונס, אבל ברדלי ביל יכול להיות חוזה גרוע משניהם. כרגע הוא קלע בינוני שלא עושה שום דבר מעבר לזה, שמרוויח חוזה סופרמקס שיגיע ל-57 M$ עוד ארבע שנים, שלא עבר 60 משחקים לעונה ארבע שנים.. עם טרו שוטינג גרוע משל שחקנים כמו מקולום, מידלטון, דיאנג'לו ראסל וקאם ג'ונסון – הוא באמת שווה יותר מהם?

והוא אפילו לא החוזה הכי גרוע בליגה. התואר הזה שייך למאמן – מונטי וויליאמס. כשדטרויט נתנו לו את החוזה חסר התקדים, מעטים ציפו לכשלון כל כך מהדהד. למונטי יש מניות בכשלון, לא ניתן להחלפה בגלל החוזה, והעתיד שם עגום.

 

מידן בורוכוב:  זה די ברור לא? החוזה של ג׳ורדן פול ממש גרוע ביחס לתפוקה שלו. אבל אני אתעכב על שחקן עבר של הוויזארדס, בראדלי ביל. האם בראדלי ביל שווה 251 מיליון דולר? באיזה עולם בדיוק?  עזבו את הנושא של הפציעות וכו׳ הוא שחקן בינוני ומטה, האם יש קבוצה אחת בליגה שהוא יכול לשדרג? האם הוא פרנצייז פלייר?

פיניקס תקועה עם חוזה לא סחיר של שחקן ללא ביקוש לעוד 3 וחצי שנים. הסאנס נראיתה נפלא מול דנבר בפלייאוף של השנה שעברה, במקום לחזק באופן נקודתי הם זרקו את כריס פול תמורת שחקן שלא מוסיף להם שום ערך מוסף.

ראוי לציין את בן סימונס וזאק לאווין הפצועים אבל זה נסיבות מקלות.

 

רום גפן:    אני חושב שכולנו נסכים בעניין הזה על ג'ורדן פול. האנטי שנוצר סביבו גם בקרב הישראלים וגם בליגה בכלל הוא מטורף. איזו ירידה ביכולת ובפופולריות מהמעבר מהגולדן סטייט לשכונה של הוויזארדס. ארצה להוסיף כמובן את בן סימונס שלא מצליח לחזור לשחק כדורסל גם מבחינה גופנית ובעיקר מבחינה נפשית ומנטלית. עוד עונה שהוא יושב מחוץ לפרקט אבל עם חשבון בנק שמן מאוד. עוד שחקנים שנכנסים לרשימה המכובדת הזו בעיני הם דאנדרה אייטון שביקש מזמנו מהסאנס חוזה מקסימום ומי בכלל זוכר שהוא משחק בפורטלנד עכשיו?

גם גורדון הייוורד יושב על חוזה גדול והתמורה והיכולת לגמרי לא תואמות את החוזה והציפיה ממנו.

 

טל קינן:      דוונטה גרהאם- חוזה רע של 12 מיליון לעונה, שזה אמנם נשמע מעט אבל מדובר בשחקן ששיחק 12 משחקים העונה בממוצע של פחות מ-9 דקות למשחק. מזל שהחוזה נגמר הקיץ.

זאק לאווין- על פניו 40 מיליון לעונה לא אמור להיראות כזה נוראי לשחקן כמו זאק באקלים הנוכחי של תקרת השכר. הוא בוודאות לא טוב אבל לאווין היה אולסטאר בשתי העונות שקדמו לעונה הנוכחית והוא נחשב לסקורר מצויין. השנה הוא נראה חסר חשק, והוא שוב נפצע בברך מה שכנראה גרם לכך שאף קבוצה לא רוצה אותו ולא מעוניינת לוותר אפילו על בחירת דראפט אחת תמורתו. לחשוב שהחוזה הזה יגמר בקיץ 2027.

 

מתנאל אלאשבילי:     החוזה הגרוע בליגה הוא לדעתי בקלות החוזה של דיאנדרה אייטון, שהיה שחקן חופשי מוגבל ב-2022 וקיבל חוזה מקסימום של 133 מיליון דולר לארבע שנים כשכל שנה השכר עולה בחמישה אחוזים. פיניקס חשבה שההישארות של אייטון תהיה טובה להם והם קיוו שבנוסף לפוטנציאל ההתקפי הוא ישפר את הפיזיות וההגנה. הבעיה היא שהמנטליות של אייטון גרמה לו לירידה ביכולת. פיניקס העבירה אותו לפורטלנד ואייטון התרסק ביכולת ובעיקר ברצון לשחק. נראה לאיזה כיוון פורטלנד לוקחת את זה, האם היא מוותרת על החוזה העצום הזה שנגמר בעוד שנתיים או שהיא מנסה לפתור את הבעיה המנטלית שגורמת לאייטון להיות ההיפך הגמור ממה שהיה בקולג'.

הרוקטס התחילו את העונה חזק והיו בתמונת הפלייאוף, אבל רעים כבר הרבה זמן ואיבדו סיכוי. מה השתבש שם וכמה היה נכון בשבילם לנסות להתחזק בקיץ במקום טנקינג?

מתנאל אלאשבילי:     יוסטון פתחה את העונה בצורה נהדרת בעיקר בזכות יכולת הגנתית אדירה. העניין הוא שיש לה שתי בעיות – האחת היא סגל קצר מאוד כשהשחקנים הכי בריאים בו הם גרין ושנגון, רק שנגון שיחק בכל משחק העונה. כמו כן, הסגל שלה בנוי בעיקר משחקנים צעירים כשרק ואן וליט וג'ף גרין (שבמפתיע משחק כמעט בכל משחק בגילו) הם שחקנים מנוסים. מלבד הסגל הקצר, הבעיה העיקרית של הרוקטס הוא מאזן החוץ – 24-6, רק לדטרויט יש פחות ניצחונות חוץ. ההתחזקות בקיץ דווקא הייתה לדעתי המהלך הנכון כי הסגל הזה יצבור קילומטראז' וייבנה, הבסיס הצעיר טוב וסביבו יוסיפו שחקנים משלימים, בסוף יוסטון תהיה קבוצה מנצחת.

 

אריק גנות:  כנראה שהשאלה הנכונה היא בכלל לא השתבש שם, אלא למה זה עבד מלכתחילה. יוסטון כרגע היא קבוצת התקפה רעה. למרות יכולת המסירה של ואנווליט ושנגון, היא לא קבוצה שמצליחה לשחק משחק קבוצתי. דילון ברוקס מצוין בהגנה אבל פוגע בקבוצה התקפית. ג'בארי סמית' וג'יילן גרין פשוט לא קולעים מספיק טוב. ההגנה אמנם חזקה העונה, אבל אין שם מספיק התקפה כדי להחזיק קבוצה טובה.

כן, נראה שמהלכי הקיץ אכן לא היו טובים. הרוקטס התנהגו כאילו השילוב של שנגון, גרין, סמית' ובעתיד אמן ת'ומפסון מספיק טוב כדי לבנות עליו קבוצה, וזו כנראה טעות. כרגע הם בלימבו, ולא ברור איך יוצאים משם.

 

מידן בורוכוב:  יוסטון ירדה קצת אבל נראה שיש לה לוח סביר עד סוף העונה, הם עדין במקום ה -7 בדירוג ההגנתי. מאוחר מידי לעלות על עגלת הטנקינג.

בכללי יש ליוסטון 3 צעירים מבטיחים מאוד (שנגון התותח, גרין וסמית׳ ג׳וניור) התוספת של ואנוליט ושל ברוקס הוכיחה את עצמה.

זה לא נעים לשחק בקונפרנס המערבי השנה עם 10 קבוצות במאזן חיובי. יוסטון צריכה לתת את כל מה שהיא יכולה עד סוף העונה, זה לא מאוד משנה אם בחירת הדראפט תהיה 9 או 11. יודוקה עושה עבודה טובה והם במגמת שיפור, גם OKC לא נבנתה ביום אחד (ועדין נבנית)

 

רום גפן:  בעיניי המקום שלהם בטבלה כיום משקף את היכולת של הקבוצה וסגל השחקנים. נכון, הם הביאו את ואנוליט שיוביל אותם מעמדת הרכז ויש להם את השילוב של האחים גאסול בשנגון. אבל, כדי להשיג משהו במערב הפרוע צריך הרבה מעבר. המועדון צריך להמשיך ולהתחזק, לבנות סביב שנגון בעמדות הכנף בנוסף לברוקס וגרין. אין להם את הכוכב שאפשר להישען עליו, לתת לו את הכדור ולדעת שהערב הוא יביא ניצחון. ואנוליט צריך סביבו שחקנים איכותיים יותר כדי לבוא לידי ביטוי.
אני לא מתחבר לעניין הטנקינג. הגיע הזמן שקבוצות יעשו מאמץ לנצח משחק ולא לעשות מאמץ כדי להפסיד. לא ברור לי איך העניין הזה עדיין קיים ואיך הוא תואם את עניין המהות בספורט תחרותי.

 

טל קינן:   כמו שחשבתי בתחילת העונה, הרוקטס יראו טוב יותר וישחקו כדורסל נורמלי אבל הם לא מספיק חזקים לעומת שאר הקבוצות המאד חזקות במערב. יש לרוקטס צעירים מסקרנים שכיף לראות אותם מתפתחים תוך כדי העונה כגון תומפסון ו-וויטמור, יש את ג'יילן גרין שנראה לא טוב אבל עדיין מספק ניצוצות והווטרנים שחתמו בקיץ עושים את שלהם. שנגון נראה הדבר האמיתי אבל הוא עדיין לא אולסטאר שמסוגל להוביל את הקבוצה. הרוקטס יהיו טובים בשנים הבאות אבל כרגע הם טובעים בבריכת הכישרון של המערב. ההגנה שלהם עדיין טובה וזה חשוב (דפנסיב רייטינג של 112.5). תנו לצעירים זמן לגדול ולהתפתח והרוקטס יהיו טובים בעתיד.