המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו אריק גנות, רום גפן, דני אייזיקוביץ', אור עמית ומידן בורוכוב.
מי במזרח יכולה לאיים על בוסטון עונה סדירה ו\או פלייאוף?
אור עמית: לגבי העונה הסדירה אני רוצה לצטט את הדעה המנומקת של אחד מהוגי הדעות החשובים של דורנו, וינס קרטר: It's over
לגבי הפלייאוף? על פניו נראה שאין באמת קבוצה שיכולה להתמודד איתם. מצד שני טבילת האש הראשונה של מאזולה בפלייאוף לא בדיוק השרתה ביטחון על היכולת שלו בעמידה באתגרים. בוסטון גם יהנו מהעובדה שרוב הקבוצות במזרח לא מאומנות מספיק טוב (היי מילווקי) או לא מספיק קשוחות (כן קליבלנד, אני מסתכל עלייך). תיאורטית הניקס ומיאמי יכולות להיות איזשהו מכשול, בעיקר בזכות קשיחות והאפשרות להציב שומרים טובים בכנפיים, אבל שתיהן לא מספיק משכנעות כרגע. זה אמור להיות גמר של בוסטון.
אריק גנות: בעונה הסדירה זה קל – אף אחת. בוסטון מובילה בהפרש של שמונה משחקים על הקאבס השניים, כשאנחנו 24 משחקים לסיום העונה. זה לא פער שהגיוני לסגור, בכלל לא יהיה מפתיע אם בוסטון תפסיד שמונה משחקים ולא יותר עד סוף העונה.
בפלייאוף אף פעם אסור לזלזל בהיט, אבל כנראה שהיריבה המרכזית במזרח היא מילווקי. ריברס הצליח לייצב שם את ההגנה, וקבוצה שיש לה את יאניס ולילארד תמיד תמצא דרך לעשות נקודות, בוודאי אם מידלטון יחזור לאיזושהי יכולת סבירה.הניקס וקליבלנד הם סוסים שחורים שאי אפשר לדעת כמה הם טובים, אבל יתרון הניסיון של בוסטון אמור להיות מכריע מול שתיהן.
מידן בורוכוב: לאור ניסון העבר מי שיכולה לעצור את בוסטון היא בוסטון. השנה הולדייי יעשה את ההבדל עבורם בפלייאוף. העונה הסדירה גמורה, בלתי אפשרי למחוק פער של 8 משחקים.
לגביי הפלייאוף? מילווקי קבוצה שיכולה לעבור את בוסטון, לבטח לעשות לה צרות. יאניס שחקן עם ארסנל שיקשה על בוסטון, ברגעי ההכרעה לילארד אמור לעשות את ההבדל. בוסטון צריכה לקוות להמנע ממפגש עם מיאמי, באטלר, אדביו וספולסטרה על הקווים תמיד ידעו לעשות צרות לבוסטון. מיאמי מוכיחה שלמיקום שלה בעונה הרגילה אין חשיבות והוא יודעת להרים את עצמה בחודשי האביב.
רום גפן: במזרח מי שיכולה לאיים על בוסטון היא מילווקי. אני חושב שיהיה לבוסטון קשה מאוד להתמודד עם יאניס. אני לא יכול לחכות לראות את לילארד סוף סוף בפליאוף. אנחש שמילווקי תעשה גמר מזרח. כמו שזה נראה כרגע בטבלה אז בוסטון תארח את מיאמי לסדרה מדהימה שתלך לגיים 7 וגם כאן אני לא אפסול הפתעה כבר בשלב הראשון של הפליאוף. כל שאר הקבוצות בעיניי חלשות ולא יכולות לדגדג את בוסטון ברגעי האמת. קליבלנד באיזור שיכול לדגדג קצת את המזרח אבל הניקס לגמרי לא שם. הבדלי הרמות משמעותיים. אורלנדו ואינדיאנה יכולות להפתיע אבל גם הן כרגע בינוניות מאוד ביחס לבוסטון.
דני אייזיקוביץ': העונה הסדירה במזרח סגורה, בוסטון תסיים במקום הראשון, יש להם 8 משחקים על הקאבס, זה לא פער שניתן לסגור.
הפלייאוף זה כבר סיפור אחר, הבאקס הביאו את ליליארד בשביל רגעי המאני של הפלייאוף וזה בהחלט יכול לבוא לידי ביטוי כאשר הידיים רועדות. בנוסף מידלטון עדיין היה יותר פצוע מבריא ותיאורטית עדיין עשוי להתחבר. גם הקאבס קיבלו את הפצועים ממש לאחרונה ובונים את הכימיה מחדש, אבל אם לומר את האמת, יש לי תחושה שהניקס (בהנחה שיקבלו חזרה את כל הפצועים) ישרטו וינשכו כל הדרך אל גמר המזרח. ם, בוסטון תזכיר שהיא עדיין עליונה ותנצח 4-2, אבל זה לא ילך קל.
מי הקבוצה הטובה במערב כרגע?
דני אייזיקוביץ': הטבלה אומרת מינסוטה, ואחריה הת'אנדר ורק במקום השלישי דנבר. אבל, עזבו טבלאות, דנבר הייתה ונשארה הכי טובה במערב ואולי גם בליגה. דנבר נראית כמו דוב (יוקיץ') שמשחק עם האוכל שלו. מתי שהם רוצים הם מעבירים הילוך ויוקיץ' מסיים עם טריפל דאבל מפלצתי בלי להחטיא כדור מהמגרש ובשאר הזמן הם מטיילים להם על המגרש.
דווקא הקליפרס נכנסו לתקופה לא טובה כרגע, הניסיון של מינסוטה והת'אנדר חסר, ולכן דנבר הייתה ונשארה הטים טו ביט. מספיק לראות גם את חוסר הרצינות של יוקיץ' בחימום עם זריקות מוזרות ואיירבולים, משועמם ומחכה שיגיע הפלייאוף, שיריץ את כולם ויחזור לסוסים שלו. דנבר לגמרי הכי טובה כרגע.
אור עמית: דנבר, וזה אפילו לא קרוב במיוחד. בשבוע וחצי מאז פגרת האולסטאר יוקיץ' העביר הילוך – ושיהיה ברור, כשאני אומר 'העביר הילוך' אני מתכוון משני לשלישי, שום דבר אקסטרימי – ארבעה טריפל דאבלים רצופים, השלושה הראשונים מתוכם טריפל-14 (הראשון אי פעם עם שלושה טריפל 14 ברצף), חמישה נצחונות ואלא אם הפציעה של מארי תתברר כחמורה דנבר היא הקבוצה שצריך לנצח במערב. הראנר אפ היא הקליפרס לדעתי, גם אם הם קצת מגמגמים עדיין. הערכתי שהם קצת יורידו את הרגל מהדוושה בישורת האחרונה, בעיקר כדי להגיע רעננים לפלייאוף. אוקסי ומינסוטה? לא יודע, אני צריך לראות עקביות – גם בפלייאוף – לפני שאני קונה את זה.
אריק גנות: השאלה היא מה זה "טובה". אם הכוונה היא למי צפויים הכי הרבה נצחונות בהמשך העונה הרגילה, אז אלה מינסוטה ואוקלהומה סיטי. הן מנצחות יפה עד עכשיו, ואין שום סיבה שזה לא יימשך. הנאגטס, הקליפרס והסאנס לא מתאבדות על כל ניצחון וסביר שישמרו כוחות לפלייאוף.
אם הכוונה למי צפויה לצאת מהמערב, אז התשובה הייתה ונשארה דנבר. הם לוקחים את העונה הרגילה באיזי ועדיין נמצאים שני משחקים מצמרת המערב. יכול להיות ששג"א יזכה ב-MVP, אבל כולם יודעים שיוקיץ' השחקן הטוב בליגה, והצוות המסייע שלו חזק ומאוזן. לקליפרס היתה ריצה מרשימה, ומינסוטה והת'אנדר מצוינות בעונה הסדירה, אבל לא ברמה של האלופים.
מידן בורוכוב: עם כל הכבוד ל-OKC ומינסוטה. צריך לזכור שיש אלופה מכהנת שנראית בכלל לא רע. דנבר הכי טובה במערב בעיקר בגלל יוקיץ׳. הוא נראה בכושר מפלצתי ומשיג טריפל דאבלים בנון שלאנט.
יש לחמישיה של דנבר את הסייז והסקילס לנצח את המערב. אני בדיעה שהחמישייה של דנבר הכי טובה בליגה, בנוסף הם מגובשים ורצים יחד כבר מספר עונות.
מינסוטה ו–OKC נראות טוב אבל הן יתקשו בפלייאוף.
רום גפן: למרות שהטבלה לא מראה את זה עדין, בעיניי הקבוצה החזקה במערב היא דנבר נאגטס. למרות שמינסוטה ואוקלהומה מובילות את בטבלה אני לא חושב שזה יחזיק מעמד לקראת הרגעים המכריעים של העונה. יוקיץ יתחיל להתעורר מנמנום החורף שהוא נמצא בו ולקראת הפליאוף יעלה הילוך שיסתיים בעוד גמר. חשבתי שהקליפרס ימשיכו את המומנטום הנהדר שהיו בו אבל לאחרונה הם מציגים כדורסל בינוני. חסר לי את הקילר שייקח על עצמו את המשחק ברגעים המכריעים וקאווי הוא לא כזה. אמרתי כאן לפני כמה שבועות שזו התקופה שהלייקרס וגולדן סטייט יתעוררו ויתחילו לנצח משחקים כדי להילחם על כניסה לפליאוף. הליגה ואנחנו צריכים אותן שם ובפליאוף אף אחת לא תרצה לפגוש אותן.
השבוע אחרי שהווריירס קלעו 13 שניות לסיום בפלוס 12 זה הוביל לתגרה בין כמה משחקני הווריירס לשחקני שארלוט שכעסו על כך שלא כיבדו מסורות וניסו להשפיל. דריימונד גרין הסביר אח"כ שזו מסורת מטפשת. האם מסורת לגיטימית? איזה עוד מסורות אולי מיותרות?
רום גפן: אני מסכים שזה לא מכבד את היריבה שכבר הפסידה. אין בעיניי טעם להמשיך לשחק כשלא מדובר במשחק שההפרשים בו חשובים ברמת הסל הבודד שנקלע. בתור שחקן מקצועי אני יכול להגיד שזה הסכם לא כתוב בין השחקנים והקבוצות שדברים כאלה לא עושים. במידה וזה קורה יש גם הסכם לא כתוב בעניין – מתחילה תגרה והקבוצה המפסידה מוציאה את הכעס מההשפלה של האקט הזה. עוד מסורת שבעיניי מיותרת היא לקיחת טיים אאוט של המאמן המנצח בפוזשן האחרון של המשחק כשזהות המנצחת כבר ידועה. זה גם אקט שנועד לייצר זעם והשפלה אצל הקבוצה המפסידה.
דני אייזיקוביץ': אם כבר מסורות מיותרות, אפשר לציין את משחק האולסטאר, לצערי השנה הוא הגיע לאיזה שיא שאפילו בנ.ב.א. כבר לא יכולים להתעלם ממנו והפך לגמרי לשיחת היום (לשלילה כמובן). אבל מבחינתי זה ממש הפך לסופ"ש של חופש וחוסר עניין בליגה. תוסיפו לזה אירועים כמו משחק המפורסמים (היה השנה? עד כדי כך לא מעניין), ומצד שני יש מסורות נהדרות כמו משחקי הכריסמס שמפוזרים לאורך היום ובשעות מוקדמות יותר.
יש אנשים שמאוד לא אוהבים את הקמיעים, אני דווקא די מחבב וגם ההפעלות בין הרבעים לדעתי חלק משמעותי בחוויה ובתרבות. אני גם מחבב את השלשות של קארי מחדר ההלבשה ולברון עם הטלק.
אור עמית: היה לנו סיפור כזה בעונה שעברה או מתישהו בתחילת העונה עם דאנק של זאיון כשהמשחק היה גמור, לא? נחמד שלשארלוט יש במה להתעסק – כאילו שיש הבדל מהותי בין להפסד ב-15 הפרש או ב-10 הפרש – אבל היי, ככה זה כשהעונה שלך נגמרת מוקדם, כנראה. אם כבר מסורות שצריך לקטוע זה הנרמול של שחקנים שמכים נשים וזה נכון גם לשארלוט כארגון וגם לדריימונד שמסיבה מסוימת ממשיך לגבות את ברידג'ס, כולל במסיבת העיתונאים אחרי המשחק שבה בחר במילים "Miles can do no wrong to me". בואו נתחיל משם ואחר כך נדבר על פאקינג לקלוע סל במשחק גמור, סבבה?
אריק גנות: מסורת לגיטימית. אין סיבה להשקיע בשניות האחרונות של משחק גמור, וזה סימן של כבוד למשחק כשמוותרים בשלב הזה. בטח לא היינו רוצים פציעות כי מישהו ניסה להוכיח משהו.
הניסיון של גרין לצאת נגד המסורת הזו הוא עוד שלב בעונה המאוד בעייתית שהוא עובר, כשהוא לא מכבד את השחקנים שהוא משחק נגדם ואת המשחק שהוא משחק. כל הכבוד על ארבע אליפויות, אבל אתה עדיין לא גדולך יותר מהמשחק. מאוד מזכיר את רודמן 98' שהיה על סף פיצוץ במשך העונה ולא הצליח, או ניסה יותר מדי, לשחק כדורסל איכותי בעונות שאחר כך.
מידן בורוכוב: יש לי נקודת מבט שונה לעניין: הליין של ווגאס למשחק עמד על? 13 נקודות… זה אומר שעבור מישהו מסויים הסל של גולדן סטייט היה שווה יותר. אני לא מבין איך הליגה לא חוקרת קשר בין סלים בשניות הסיום של משחקים גמורים לבין הימורים. אני יכול לספק דוגמאות ללא מעט משחקים שנעו לכיוון הליין.
גרין יכול לטעון שזאת מסורת מטופשת, בתור אחד שאחראי על מסורת של אלימות מוטב שיסתום. זה מעצבן לראות את הדקה האחרונה משוחקת/לא משוחקת, אין שום מסורת בעניין.
גם פסקי זמן בשניות סיום של משחק גמור מעצבנות. מסורת מיותרת? אין משהו שנראה לי מיותר.
שארלוט במאזן 5-2 וההגנה הטובה בליגה מאז הדדליין. מה קרה שם?
מידן בורוכוב: יכול להיות שהשינוי והטריידים עשו טוב לקבוצה. התוספת של קארי וגרנט ווילאמס חיובית. בנוסף ברידג׳ס וברנדון מילר עם יכולות מוכחות.
הם בינתיים חטפו פעמיים מהבאקס אבל נראה שמול קבוצות מהאזור חיוג שלה, שארלוט יכולה להתמודד כראוי. יכול להיות שזה לא משרת את המטרות של הקבוצה. עדיף להם לרדת במורד הדירוג משאר להציג כדורסל תחרותי. עקרונית יש עתיד לא רע בהורנטס, תלוי בריאות של לאמלו + ברידג׳ס, מילר וההתפתחות של מארק ווילאמס (שנראה ממש טוב לפני הפציעות).
שארלוט חייבת לעמוד במטרות שלה לעונות הקרובות, אחרת … הייתי שוקל להעביר את הפרנצייז לעיר אחרת.
רום גפן: איזה שינוי מרענן יש בשארלוט. הטריידים שבוצעו שם הביאו לקבוצה שחקנים שחיכו להזדמנות חדשה כדי להראות את היכולת שלהם ולא קיבלו את ההזדמנות בקבוצה הקודמת שלהם. מיציץ פתאום משחק את הכדורסל שלו שהביא לו את תואר הMVP של היורוליג. ההבאה של פוקו הצעיר מאוקלהומה היא עוד הזדמנות שניתנת לשחקן סופר מוכשר שצריך דקות משחק כדי להראות את הכשרון שלו. בנוסף אין במועדון הזה לחץ בכלל עם 0 ציפיות ולשחקני כדורסל המצב הזה יותר נח ומאפשר להם לשחק בחופשיות עם ביטחון שיא. אחלה סניף אירופאי נפתח שם.
דני אייזיקוביץ': סטטיסטיקה, בכל עונה יש את הקבוצה הזו שפתאום מתעוררת ומתחברת לכמה משחקים. בסופו של יום, כל השחקנים ברמה גבוהה מאוד ואם הם נכנסים לתקופה קצרה וטובה זה יכול להתחבר.
אם מסתכלים על המשחקים, נראה שקודי מרטין היה מפתח חשוב ובאופן כללי הגנת הגארדים שלהם עבדה נהדר נגד אנפרני סימונס (פורטלנד), קארי, האליברטון (5-15) וגם יאנג (4-12). יחד עם זאת, צריך לזכור שברגע שהם פגשו קבוצה בכושר "סביר" (מילווקי) זה נגמר בשתי תבוסות.
עוד נקודה לזכותם, יאמר שהחיבור של קודי עם ערימת הפורוורדים (ברידג'ס, מאן וגרנט וויליאמס שעכשיו הצטרף) מייצרת הרכב הגנתי לא רע בכלל, אבל לא הייתי מפתח ציפיות להמשך.
אור עמית: בין מתי שהשאלה הזו נכתבה למתי שאתם קוראים אותה שארלוט הספיקו לספוג 234 נקודות בשני משחקים מול מילווקי. גראנט וויליאמס שיפר את ההגנה וברנדון מילר שומר לא רע, אבל מה שקרה בעיקר זה ששארלוט שיחקה מול ממפיס, אטלנטה, יוטה ופורטלנד (הניצחון החמישי הגיע מול אינדי בבית). האם זה אומר משהו על איך ששארלוט תראה שנה הבאה? אני לא חושב. הם קבוצה צעירה ואתלטית, אז בחסות הלו"ז והמומנטום יכולים לראות מהם סטרצ'ים כאלו. לא הייתי נותן קרדיט מוגזם לאף אחד שם.
אריק גנות: כמה דברים – תוספת שחקני הגנה טובים, הורדת קצב המשחק, מפגשים מול קבוצות עם התקפה קצת מקרטעת – וגם קצת מזל.
הראשון נראה די מובהק. טריי מאן, גרנט וויליאמס ואפילו סת' קרי עדיפים הגנתית על מה שהיה שם קודם. בפרט הם מדגישים את חוסר היכולת המשווע של PJ וושינגטון בצד הזה של המגרש. גם טרי רוזייר עשה עבודה לא טובה השנה, אולי בגלל שהיה עליו הרבה עומס התקפי.
על הקצב אין הרבה מה להרחיב, וגם הלו"ז תמך בכך. ממפיס, יוטה ופורטלנד קבוצות טנקינג בשלב הזה של העונה, גולדן סטייט ואטלנטה חורקות, אינדיאנה עוד התרגלה לסיאקאם והבאקס לא התקשו.
לברון רוצה חוזה ארוך טווח בלייקרס. עד כמה הדבר הנכון עבורם?
אריק גנות: ללייקרס עצמם אין הרבה ברירות. למרות הגיל, לברון עדיין שחקן טופ 15 בליגה, מראה מעט סימני האטה ואין להם אפשרות אמיתית להביא שחקן ברמתו. אם הוא עוזב בקיץ – ואין ספק שיהיו קבוצות שירצו בכך, וגם יסכימו לתת חוזה לבן שלו – הם ייתקעו עם יותר מדי חוזים שמתאימים לקונטדרית אבל לא לקבוצה בבניה, עם פחות מדי בחירות דראפט ועם צורך להעביר את דיוויס בלי סיכוי אמיתי לקבל עליו תמורה הוגנת.
הצד של לברון בסיפור יותר מעניין. הלייקרס לא נראים כמו קונטנדרים או מי שמסוגלים להפוך לכאלה. עד עכשיו לברון נטש קבוצות כאלה. קשה להבין למה הוא לא מעדיף לעזוב.
מידן בורוכוב: זה רעיון נורא ואיום. עם כל הכבוד לאליפות בבועה,העידן של לברון בלייקרס הוא כשלון. ללא הפלייאין הם בקושי מגרדים פלייאוף.היא לא קונטנדרית.
לברון בכושר מצויין אבל צריך לזכור שבגיל 39 הנפילה יכולה להיות חדה וכואבת (הלייקרס כבר קיבלו כוויה עם החוזה לנאש, 3 עונות בגיל 39 עם 0 תפוקה) הלייקרס היו צריכים לקחת את הצעת הטרייד של גולדן סטייט כבר העונה. לברון מתעסק בלשחק עם הבן שלו, זה קרנבל לא רציני. ללייקרס אין הרבה בשר לעונות שאחרי לברון,
מוטב לקחת החלטה כמה שיותר מהר, כל עוד יש ללברון ערך. הייתי מעיף גם את דיוויס ל-OKC הלייקרס תרוויח בחירות דראפט שהיא כל כך משוועות להן.
רום גפן: הלייקרס לא צריכה להסכים לחוזה ארוך טווח מלברון. למרות התקופה האחרונה שבה הוא מציג דומיננטיות שיא, חוזה ארוך טווח ללברון מתאים יותר למועדונים קטנים מהלייקרס שמוכנים לקבל את ההדרדרות (היחסית) ברמה שתגיע עם הגיל (הלא צעיר) של לברון. אני חושב שבראייה לטווח ארוך הלייקרס צריכים להנחית כוכב עולה וצעיר בליגה כדוגמאת אנתוני אדוארדס לצד טרה יאנג. לברון מחפש לסיים את הקריירה לצד ברוני ובעיניי זה יעשה נזק לקבוצה (בשונה מההייפ שזה ייצור בליגה) כי ברוני זה סתם טרנד והוא לא באמת ברמה של הליגה ובמיוחד לא של הלייקרס. זה יכול להתאים לאורלנדו למשל לצד באנקרו אבל לא לרמה של המועדןו הגדול בליגה.
דני אייזיקוביץ': אין בעיה עם חוזה ארוך טווח, יש בעיה עם הסכומים.
55.6, זה ממוצע המשחקים של לברון ב-5 העונות האחרונות (לא כולל העונה). רק פעם אחת הגיע ל-67 משחקים. יש יעד של 65 משחקים כדי להכלל בחמישיות הליגה, אז זה צריך לתפוס גם עבור לברון. בנוסף הלייקרס לא נראים כמו שהיינו מצפים מקבוצה שיש לה את לברון ודיוויס, ובייחוד ששניהם כביכול "כל כך טובים".
לברון עדיין שחקן טופ 20 בליגה, והמרצ'נדייס ביחד עם הקרקס שיבוא סביב הפרישה יחזיר את הכסף, אבל ימנע מהם לבנות קבוצה קצת יותר נורמלית, לברון צריך לעשות קאט בשכר ופשוט לדאוג למקום עבור ברוני וזהו.
אור עמית: הלייקרס נמצאים במלכוד. אם מגיע שחקן שיכול לקחת את המושכות (כבר עכשיו אני עייף משמועות הטריי יאנג ללייקרס) אז יכול להיות שאפשר לתת ללברון את החוזה הזה. מצד שני אם הם צריכים את הקאפ כדי להביא את אותו השחקן לא הייתי מהסס. אני לא חושב שיש קבוצה שרוצה להיות "הקבוצה שאמרה לא ללברון", הוא בסטטוס כזה. מצד שני אני לא חושב שזה יהיה אסון מקצועי לתת לו ללכת אם הוא בוחר לאחד כוחות עם ברוני ב – נניח – קליבלנד, וזה בלי לדבר על צהלות השמחה שיעלו ממשרדי ההנהלה כשיהיה להם ג'י אם אחד פחות.
