המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם הצטרפו: אריק גנות, דני אייזיקוביץ', רום גפן, מידן בורוכוב ואורן לוי!
אדריאן גריפין מפוטר ממילווקי, דוק ריברס החליף אותו. מה דעתכם?
דני אייזיקוביץ': גריפין לא התאים למילווקי מהדקה הראשונה. הסיפור מזכיר את הסיפור של בלאט, עם מאזן נהדר והמון טעויות. תחילה בצד ההגנתי, שם השחקנים היו צריכים להעיר ולשנות סכימות (הסיפור של לופז והאנדר) ובהתקפה ליליארד נראה רחוק מאוד ממיצוי היכולות שלו. מילווקי משחקת המון בידודים ומעט מאוד פיק אנד רול של שני הכוכבים.
הבחירה בריברס מעניינת. הוא מאמן מאוד יסודי, ולכן עם המון הצלחות בעונה הסדירה, אבל אולי הכי מאכזב שיש בכל מה שקשור להתאמות בפלייאוף. דווקא שם, היצירתיות של ליליארד יכולה להיות הפתרון האולטימטיבי, לא התאמה ולא נעליים, אופן או פיק אנד רול עם יאניס ולקוות לטוב ברגעים הכי חשובים.
אריק גנות: במחשבה ראשונה, הפיטורין של גריפין היו מפתיעים. בכל זאת, הקבוצה במקום השני במזרח עם מאזן מאוד מכובד.
במחשבה שניה – הרבה פחות.יחסית לכשרון, המאזן והרייטינג של הבאקס גרועים מהצפוי – למרות לו"ז קל. ההגנה שלה נפלה מצוק, וההחלפה של הולידיי בלילארד לא מספיקה כדי לתרץ יכולת כזו בקבוצה של יאניס ולופז. התזמון טוב כדי שיהיה זמן להתוות דרך.
הרבה לא אוהבים את דוק, אבל הוא המאמן הכי בכיר שהיה פנוי ולא בטוח שהוא פחות מוצלח מעוזר המאמן שאפשר היה לקדם לתפקיד. הוא מנהל משחק בצורה הגיונית ולא מקובע כמו בודנהולצר, מכניס מוטיבציה בשחקנים – וזה לגמרי יכול להספיק.
אורן לוי: הפיטורים מוצדקים – אי אפשר לעשות מהלך דרסטי כל כך בלי למצות כל אפשרות אחרת קודם. היה מספיק רעש לגבי גריפין כדי שנבין מאיפה זה בא: החל מההתפטרות המפתיעה של טרי סטוטס, ועד לחוסר אמון מעשי מהשחקנים על המגרש ובחדר ההלבשה. הטעות לא הייתה לפטר אותו מוקדם כל כך, הטעות הייתה להביא אותו מלכתחילה. חשוב שהבאקס מסוגלים להודות בזה כשעוד נשאר זמן לתקן. אבל. ההבאה של דוק גם היא טעות מרה, במיוחד במחיר הזה, וכמו שאמר נייט דאנקן בפוד שלו – לפחות נוכל לדעת בדיוק מה הגרסה של דוק לסיבות הכישלונות בפלייאוף, כי הוא לא נוטה לחסוך את הפרטים האלה בדרכו החוצה.
מידן בורוכוב: אדריאן גריפין היה מינוי בעייתי, כשבוע לפני פתיחת העונה טרי סטרוס עם קילומטראז׳ מסויים בליגה התפטר. זה לא טריוויאלי שעוזר מתפטר, כנראה שהוא אותת למערכת לגביי גריפין. מילווקי שיחקה טוב אבל לא טוב מידיי, קבוצה שלא יישמה את הפוטנציאל שלה.
באשר לדוק ריברס, נשגב מבינתי לא רק שהוא קיבל את המנוי אני גם לא מבין איך הוא אימן/מאמן כל כך הרבה שנים בליגה. הוא היה כשלון בבוסטון (עם כל הכבוד לאליפות), הקליפרס עם 2 שחקני טופ 5, כשלון מהדהד בפילדלפיה.
החלטה גרועה של מילווקי, מזעזעת. לפחות לא נשמע את ריברס מפרשן.
רום גפן: סיפור שמזכיר את פיטורי דיוויד בלאט. מילווקי במאזן מצויין מפתיחת העונה וממקומת במקום השני. דובר על כך שיאניס איבד אמון במאמן וביחד איתו כל החדר הלבשה.
אולי יאניס מרגיש אי נוחות מהשינוי שהקבוצה עוברת השנה כשיש את לילארד שלוקח את הזריקות החשובות והפוקוס מיאניס קצת נעלם כי המהלך הזה תמוה מאוד בעיניי ובכלל לא מוצדק. בהינתן שהמחליף למהלך הזה הוא דוק ריברס שלא הגיע להישגים משמעותיים בשנים האחרונות. אף שחקן לא צריך להיות מעל המועדון והקלות שמפטרים מאמנים כשהקבוצה מצליחה מרתיח ומקומם.
אחרי פתיחות עונה מקרטעות, גם פיניקס וגם הקליפרס בכושר מצוין. מה מקומן הריאלי במערב והאם הן הטוענות הראשיות לכתר מול דנבר?
רום גפן: הפציעות של פיניקס עלו לה בפתיחת עונה פחות טובה ועכשיו הדברים מתחילים להתחבר. נראה כי גם הקליפרס מצאו את הרוטציה הנכונה לקבוצה הזו והדברים נראים כמו שצריך.
לגבי הטוענות הראשיות לכתר אני חושב שמי שיגיד שכן מזלזל יתר על המידה באוקלהומה ומינסוטה (שכרגע מובילות את המערב בהתאמה) ובאופן אישי אשמח שדאלאס יתעוררו על עצמם בחלון טריידים הקצר שעוד נותר ויתחזקו כדי שלוקה יוכל להתחרות גם בשלב האחרון של העונה כמו שמגיע לו ולנו הצופים.
דני אייזיקוביץ': אני מאוד אוהב את מה שקורה בקליפרס, פחות מתחבר לניצחונות של פיניקס. ההבדל קשור לאופן שבו הסגל בנוי. בקליפרס יש הגנה נהדרת עם לנארד וג'ורג', הארדן על תקן המוסר וראסל לוקח מנהיגות מהספסל.
בפיניקס לעומת זאת, משחקים עם ביל, בוקר וגרייסון אלן בעמדה 3, מה שאומר שהם חלשים מאוד הגנתית, פיזית, וגם הפכו את הסקורר המוביל (בוקר) לרכז בעל כורחו. כרגע זה עובד, אבל ברגע האמת, זו קבוצה שתלך להמון בידודים ושם לדעתי למרות הכשרון האדיר זה לא יעבוד.
חזרה לקליפרס, מאז ומעולם זה היה עניין של בריאות. אם (בדגש על אם) יהיו בריאים, הם קונטדרים לכל דבר ועניין.
אריק גנות: כשהן בריאות – כן, פיניקס והקליפרס הן שתי הקבוצות החזקות במערב לצד דנבר. ההתקפה של פיניקס נסקה לגבהים חדשים עם ביל, שחוץ מהיכולת האישית שלו גם מונע את הצורך להשתמש בספסל הקצר. הקליפרס עם הארדן ועם ווסטברוק שעולה מהספסל גם מצוינים, וכשקוואי בעונת חמישיית NBA וג'ורג' לא רחוק מזה – הם לא נופלים מאף קבוצה בליגה.
הבעיה היא הבריאות. פיניקס במצב יותר טוב, אבל בוקר, דוראנט וביל חוו הרבה פציעות בשנים האחרונות, גם אם פחות בפלייאוף. אצל הקליפרס – קוואי סיים פלייאוף בריא לאחרונה לפני 4 שנים, ג'ורג' לא שיחק בכלל בפלייאוף בשלוש השנים האחרונות, והארדן כבר שנים מתקשה. קשה להיות אופטימי.
אורן לוי: קצת מצחיק להתעלם משתי הקבוצות שנמצאות מעל דנבר בטבלה, מינסוטה ואוקייסי, אבל כרגע אני נאלץ לענות על השאלה הזו בחיוב. אני בשוק שזה עובד כל כך טוב בקליפרס, בטח אחרי איך שזה התחיל. אבל זה עובד. הם ימדדו בפלייאוף, אם וכאשר יגיעו לשם בריאים (הלוואי שיפתיעו בהיבט הזה), אבל על פניו הארדן מבוטח עד כמה שאפשר לבטח שחקן ברמתו ובמעמדו. הם לא צריכים ממנו המון נקודות כדי לתת פייט לאלופה או לכל אחת אחרת. אופטימיות זהירה. לפיניקס יש יותר כח אש מלשתי מובילות הטבלה. התקרה שלהם פשוט גבוהה יותר. אז כן. ואחרי כל זה – אני עדיין עם דנבר.
מידן בורוכוב: פיניקס מפתיעים לטובה, דוראנט ובוקר מספקים משחקי 40+ ומי לא בא? בראדלי ביל. הפוטנציאל של פיניקס גבוה אבל נפיץ, היא הקבוצה הבכירה להתמודד מול דנבר. השאלה המשמעותית היא הבריאות של דוראנט ובוקר.
קליפרס קבוצה מצויינת, הביג 3 + הספסל הכי עמוק בליגה. החסרון של הקליפרס זה חוסר היכולת לספק ריצת פלייאוף איכותית. לא נראה שזובאץ יכול לתת מענה ליוקיץ'. יש לדנבר סייז ויתרון פיזי.
בכל אופן קבוצות שמתחברות לכדי איום רציני
טרי רוזייר בהיט! מחשבות על הטרייד?
מידן בורוכוב: טרייד מצויין של מיאמי, רוזיר הוא תוספת משמעותית לקו האחורי של מיאמי. הוא סקורר אמין אבל השאלה האם הוא מסוגל להתמודד ולשחק בפליאוף ולהיות שחקן משלים בקבוצה ובמערכת שהיא די משומנת.
הפלוס הגדול שעם ספלוסטרה על הקווים השילוב של רוזייר יהיה מהיר ויעיל. מיאמי נמצאת בשליש התחתון של הליגה מבחינה התקפית, למרות שיש לה קלעים מוכחים (הירו, רובינסון, לאב) רוזיר מוסיף אופצייה התקפית נוספת.
ציון טוב מאוד למיאמי בעיקר בגלל הביקוש של רוזייר.
רום גפן: טרייד מדהים של מיאמי שנפטרים מלאורי הפצוע והעייף ומביאים שחקן עם יכולות אדירות שסוף סוף מקבל הזדמנות במועדון ששואף להיגשים. יהיה מעניין לראות את scary terry משתלט על הקבוצה ונהיה הבעל בית של ההיט. הוא מאוד דומה לג'ימי באטלר מבחינה מנטלית וסגנון המשחק האגריסיבי שלא מוותר לרגע. מבחינת שארלוט זה טרייד גם טרייד טוב ומהלך שנותן ללאמלו את המפתחות של המועדון והוא בהחלט יוכל ללמוד מהניסיון של לאורי. בכל זאת מדובר באלוף.
דני אייזיקוביץ': העונה המזעזעת של ההורנטס, מסתירה את העובדה שרוזייר חווה עונת קריירה עם 23 נק', 6.6 אסיסטים למשחק ואחוזי שיא מכל הטווחים. מיאמי החליפה המון הרכבים לאורך העונה, בעיקר עקב פציעות, ורוזייר נחשב לשחקן די בריא (35 משחקים עד כה), בכושר מצויין והבעיה היחידה שקופצת לעין זה שהוא צריך לשחק ליד הירו ובאטלר ויש רק כדור אחד.
מאחר והירו לא ממש הוביל את מיאמי להרבה ניצחונות (למרות מספרים יפים שלו), אני לא אתפלא אם הם מתכוננים למהלך גדול נוסף שיכלול אותו. בהגנה, רוזייר נחשב לשומר בינוני, אבל לאורי של שלהי הקריירה, לא הבריק העונה ולכן מיאמי לא צפויה להפגע בצד הזה.
אריק גנות: זה נראה כמו W גדול של ההיט. לאורי דועך וברור שלא היה יכול לשמש כרכז פותח של קונטנדרית. רוזייר הוא שדרוג גדול בשני צידי המגרש, גם עליו וגם על וינסנט שהלך בקיץ. הוא יביא פליימייקינג וקליעה, ואם העומס ההתקפי המופחת עליו יאפשר לו לשחזר את ההגנה מימיו בבוסטון – מיאמי הרוויחה בענק. מעניין לציין שרוזייר מתקשה השנה לקלוע שלשות כשמוסרים לו ודווקא טוב יותר בלייצר זריקות לעצמו, שזה לא בדיוק מה שההיט צריכים ממנו.
הצד של שארלוט מתמקד בבחירת הדראפט, והם יקוו לחוסר הצלחה של ההיט ב-2027. השאלה אם באטלר יזדקן מספיק כדי שבאם, הירו ורוזייר יגיעו ללוטרי – וכנראה שהתשובה שלילית.
אורן לוי: מדובר בחיזוק ראוי במחיר סביר. אני שמח לראות פרק חדש בקריירה של רוזיר. אני לא יודע כמה ההיט הרימו את התקרה שלהם עם המהלך הזה, אבל הפיט טוב – שחקן עם פוטנציאל הגנתי, שמפגיז שלשות ויכול גם לקחת חלק מהעומס בהובלת הכדור וההתקפה. אולי השלב הבא זה מציאת בית לטיילר הירו, שעל אף הכישרון הגולמי טרם הוכיח שהוא חלק אינטגרלי מההצלחה של מיאמי. תיאורטית רוזיר מספק הרבה ממה שקיווינו לראות מהירו. אגב, כדי להוריד את המילה "תיאורטית" מהמשפט הקודם הייתי צריך לראות יותר משארלוט העונה, אז תאלצו להסתפק בניתוח המוגבל שלי. כי למה שאני אעשה את זה לעצמי.
הליגה שוברת שיאי נקודות. האם ה-81 של קובי בסכנה? אפשר לדבר בכלל עם המאה של ווילט?
אורן לוי: ה-81 של קובי בהחלט בסכנה. ווילט נראה לי בטוח בינתיים – לפחות עד לפעם הבאה שנרגיש צורך לשאול את זה ב-5-על-5… ההגנות טובות מאי פעם – לא מעניין אותי מי איתי על הגבעה הזאת, זה נכון – אבל ההתקפות פתרו אותן, וזה כבר לא פייר פייט. האימון, רמת הכישרון של השחקנים, הריווח והחוקים שכבר מזמן בנבדל לטובת ההתקפה – כל אלה לא מאפשרים להגנות להיות יותר מאשר ניצבות בהצגה. בעיני זה כבר טיפה מעפן, למרות שאני לא חושב על עצמי כבומר בעניינים האלה (תגידו לי בתגובות אם אני כן, חשוב לי לדעת).
מידן בורוכוב: שאלה בעקבות הופעת ה 70 של אמביד. נראה שה-81 ו-100 הם אירועים יוצאיי דופן של פעם בדור. נראה שהרף של 70 בר השגה בעיקר בשנים האחרונות (לילארד,בוקר, מיטשל)
80 זה כבר רף מאוד קשוח. יש לא מעט שחקנים שמסוגלים להגיע לרף הזה השאלה מה הקונטקסט של המשחק?
בזמנו דוויד רובינסון (71) ודוויד תומפסון (73) הגיעו ליעד כשתואר מלך הסלים היה על הכף וזה היה מכוער.
לדעתי ה-81 של קובי די בטוח, ה-100 של ווילט יעד לא סביר, עכשיו אחרי שהצהרתי…מה שאומר שעד סוף השנה יגיע מישהו וישבור את השיא של קובי.
רום גפן: הליגה שוברת שיאים זה נכון אבל ה81 של קובי לגמרי לא בסכנה. גם ה70 של אמביד זה משחק של פעם בקריירה ואני בספק אם נראה הצגה כזאת בשנים הקרובות. כבר יצא לי לגעת בעניין השיפוט בשבוע שעבר ואתייחס לזה גם כאן. שבירת השיאים הזו איננה טובה לליגה וגורמת לצופים לפקפק ברמה. המשחק נהיה רך עם השנים והשופטים נותנים לזה יד עם שריקות קלות שעוזרות לשחקנים הבכירים להשיג נקודות קלות. על ה100 של ווילט אין בכלל מה לדבר. משהו חייב להשתנות באגריסיביות והתחרותיות בליגה.
דני אייזיקוביץ': לצערי כן. הבאסה שזה ממש לא מרגש, זה מבאס. בשביל העניין, 33.6 נקודות, 9.3 אסיסטים ו-8.5 ריבאונדים. אלו לא המספרים של ג'ורדן בשיא וגם לא של לברון, זה לוקה בגיל 24. מישהו חושב שלוקה הנוכחי טוב יותר מלברון או ג'ורדן בשיאם? המספרים אומרים שלוקה גדול ממנו. אין אוהד כדורסל אחד שיכול לחשוב שזה נכון.
בדיוק כמו שבינינו אף אחד לא מתרגש היום מ -100 הנקודות של ווילט, כי מבינים שזו הייתה תקופה של ניפוח מספרים. מאוד מקווה שאיכשהו ההגנות יחזרו לשחק בעונה הסדירה, כי זה הופך את כל הסטטיסטיקות לחסרות משמעות ובינינו, המספרים האלו זה חלק מהכיף של המשחק.
אריק גנות: כדי שיישברו שיאי נקודות צריך שני דברים – מספר נקודות כללי גבוה, והסתמכות של קבוצות על שחקן יחיד.
מהבחינה הראשונה הליגה ממש במצב. מספר הנקודות הממוצע עומד על 115.5 למשחק כרגע, מה שהופך את עונת 23-24 לעונה החמישית בטיבה, והכי טובה מאז הסיקסטיז (איך שיחקו כדורסל אז? 2 שניות התקפה ולוקחים את הזריקה לא משנה כמה היא גרועה?)
גם מהבחינה השניה – אנחנו בכיוון. היוסג' של אמביד הוא השלישי בגובהו מבין אלויפ היוסג' מאז שהתחילו לאסוף את הנתון, ויאניס לוקה לא הרבה אחריו.
אז כן, ה-81 בסכנה. לגבי ה-100 – זה ידרוש התכווננות של קבוצה שלמה, אבל לא דימיוני.
קליבלנד עם המאזן הטוב בליגה מאז הפציעות של גארלנד ומובלי. כדאי לקליבלבנד לעשות עליהם טרייד? על מי, ומה הם צריכים לחפש?
אריק גנות: רצף ההצלחות של קליבלנד צריך להילקח עם גרגר מלח. רובן היו מול קבוצות מתחת ל-50% הצלחה או במשבר. אבל קשה להכחיש כמצה שהקבוצה נראית יותר טוב. ג'ארט אלן נראה כמו אולסטאר, מיצ'ל כמו סופרסטאר. הגידול בזריקות השלוש עובד מצוין, הספסל נהדר.
בהרכב המלא יש בעיה. מובלי ואלן מייצרים ריווח רע בהתקפה. גארלנד ומיצ'ל הם שלם שקטן מסכום חלקיו בהתקפה ומייצרים בעיה בהגנה.
הבאקס צריכים לבדוק את השוק למובלי וגארלנד עבור שחקני 3&D טובים. מיקאל, קיגן מארי, קאם ג'ונסון, אינגראם, דיז'ונטה ושני הבוגדנוביצ'ים אמורים להיות זמינים תמורת המחיר הנכון ויכולים לעזור לקאבס יותר ממה שיש להם.
אורן לוי: גארלנד ומובלי הם עדיין העתיד של הקבוצה, ולא נראה לי שהחזרה שלהם למיקס אמורה לפגוע בסיבות שקליבלנד משחקת כל כך טוב – התחייבות לקחת שלשות, והרבה, בשילוב הגנה וריבאונד. מובלי כמובן אמור לעזור יותר בצד ההגנתי, וגארלנד בצד השני, ואני די סומך עליהם שימצאו את הגרוב שלהם באופן כללי. לא עונה מדהימה לגארלנד, אבל זה מרגיש לי יותר כמו בליפ מאשר מציאות חדשה. מובלי צריך להתפתח בהתקפה כיוצר וכקלעי מבחוץ, או להפוך לסנטר פול-טיים. אני די אופטימי. השאלה בעיני היא מה יהיה עם מיטשל, כי הם ויתרו על הרבה בשבילו. גם אם עתידו לא באוהיו, חשוב שיקבלו עליו משהו בדרך החוצה.
מידן בורוכוב: אסור לקליבלנד לחשוב בכיוון של טרייד על מובלי או גארלנד. הם צריכים למנף את ההצלחה שלהם ולנסות לשמור על סגל חזק ככל האפשר. לא הייתי מסתנוור מהמאזן (6 ניצחונות מול קבוצות במאזן מתחת ל 50 אחוז) התוספת של גארלנד ומובלי תהפוך את הקבוצה לאיום במזרח הקשוח ממילא.
בשנה שעברה הם הודחו בסיבוב הראשון, סיבוב שני צריך להיות היעד שלהם השנה, לפחות בכדי להשאיר את מיטשל שיכול לעזוב בסוף השנה הבאה. קליבלנד קבוצה נחמדה, צעד של טרייד יחליש אותה משמעותית.
רום גפן: בעיניי אין צורך בטרייד על השחקנים האלו. מדובר בשחקנים מצויינים ואיכותיים שעוד יתרמו לקבוצה ברגע שיחזרו. נכון שמדובר במאזן מדהים מאז הפציעות שלהם אך מצד שני צריך לזכור שמדובר בעונה הסדירה ובפליאוף העומק, הניסיון והאיכות קובעים את זהות המנצחת.
דני אייזיקוביץ': מתוך 13 ניצחונות 10 משחקים היו על קבוצות במאזן שלילי. הניצחונות שבאמת מעניינים היו על מילווקי נטולת יאניס (עם יאניס הפסידו פעמיים) ואורלנדו שחזרה מבק טו בק ועם פצועים שבדיוק התאוששו. אז המאזן מרשים, אבל גודל המדגם קטן מדי.
מצד שני, מאוד בולט הפקק בין מובלי לאלן, והכושר הנהדר של אלן מעלה סימני שאלה לגבי מובלי. האם מובלי יצליח להתפתח בקבוצה הזו לשחקן שרוצים שהוא יהיה?
האם הוא הכשרון הגדול מבין השניים?
גארלנד אמור להשתלב די טוב כשיחזור, אבל יתכן מאוד שמהלך גדול על מובלי (חבל שסיאקם תפוס) עשוי להיות נכון יותר עבור הקאבס שמדמיינים את הכאן ועכשיו.
