המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם הצטרפו: טל קינן, אריק גנות והאורחים המיוחדים יובל עוז מ'מרגישים NBA' (והפודקאסט החדש עם אורן לוי) דביר בשן ומידן בורוכוב מ'פוסט אפ'.
בוסטון – הפתעה? כמה קונטנדרים?
טל קינן: הסיבה היחידה שאני מופתע מבוסטון היא שהם מתמודדים יפה עם הסיטואציה של יודוקה. בפועל אין סיבה להיות מופתעים מהסלטיקס. טייטום שם את תצוגת הגמר מאחוריו והוא מבסס את מעמדו כשחקן טופ 5. אף שחקן משמעותי לא עזב וברוגדון הגיע לחזק את הספסל, דרק וויט מתחיל עונה מלאה ראשונה בקבוצה ונראה שהתאקלם (1.6 שלשות במשחק ב-43%, איפה היית בגמר) ואפילו סם האוזר נותן דקות איכותיות. בכללי ההתקפה של הסלטיקס בטירוף עם רייטינג התקפי של 118.2 (ראשונים בליגה) ב-57.8% EFG (שניים רק לקינגס שקולעים ב-58.1%). ההגנה כרגע מפתיעה לרעה אך בתכלס רוברט וויליאמס לא שיחק העונה ואני בטוח שההגנה תשתפר כשהוא יחזור.
יובל עוז: המיקום של בוסטון בצמרת המזרח הוא לא הפתעה. אין סיבה להיות מופתעים מזה שהקבוצה שהגיעה לפיינלס בעונה שעברה, לא איבדה אף שחקן רוטציה בכיר וגם הוסיפה את מלקולם ברוגדון היא עדיין קבוצה מאוד טובה. כן יש מקום להיות מופתעים מהדרך שבה בוסטון עושה את הנזק שלה. בעונה שעברה לסלטיקס הייתה את ההגנה הכי טובה בליגה וההתקפה ממוצעת פלוס (דורגו 9 ביעילות התקפית). העונה הם עם ההתקפה השנייה הכי טובה בליגה ועם הגנה ממוצעת (16 בליגה). טייטום הפך למועמד לגיטימי ל-MVP ולא עוד שחקן בדיון, ויש להם את רוברט וויליאמס שמתחמם על הקווים. לחלוטין קונטנדרים.
מידן בורוכוב: בוסטון ממש לא הפתעה, קבוצה שסיימה כאלופת הקונפרנס לא יכולה להחשב כהפתעה. הבסיס של בוסטון נשאר איתן ויציב, סימן השאלה המרכזי היה האם מאזולה יסתדר בעונת ורוקי (או איך הקבוצה תצא מהפרשה של אודוקה). בוסטון ממשיכה בקו ישיר לסיום העונה הקודמת. מגמת שיפור ותפקוד מערכתי כקבוצה.
התוספת של ברוגדון היא בינגו.
טייטום ובראון עושים את המוטל עליהם ובהמשך ישיר לשיפור ביכולות בהתאם לגרף ההתבגרות (בהנחה שיהיו בשיא בגיל 27 עד 32). כל זאת שההגנה שלהם אל בשיא (20 לעומת 2 בעונה שעברה) נראה שבעידן אין הגנות להיות 1 באופניסב רייטינג זה גם טוב. השיא לפניהם.
אריק גנות: המאזן שלה הוא לא הפתעה. בוסטון היתה הקבוצה הטובה בליגה בפער לא קטן בחצי השני של העונה שעברה. היא הייתה רחוקה שני ניצחונות מאליפות. הסגל שלה מורכב כמעט כולו משחקנים צעירים שרק הולכים ומשתפרים. והיא הוסיפה את ברוגדון, שלמרות שלא נותן עונה ענקית הוא עדיין שחקן טוב מאוד.
מה שאולי מפתיע זו הדרך שבה היא עושה את זה. בוסטון הפכה מקבוצת הגנה ענקית לקבוצה המובילה בליגה התקפית. טייטום ממשיך להשתפר גם השנה, והפך למועמד ל-MVP. הורפורד, וויליאמס והאוזר עם מעל 50% מהשדה ומעל 40% ל-3. יחס האסיסטים/ איבודים מצוין.
בוסטון לא סתם קונטנדרית, היא אחת המובילות.
דביר בשן: ההימור שלי לאליפות אז אני לא זורם עם ההגדרה שלהם כהפתעה. להוסיף שחקן כמו ברוגדון לפיינליסטית זה בבסיסו מתכון להצלחה.
הראייה המובילה לשדרוג של הסלטיקס טבועה במספרי האון-אוף של טייטום, שלמרות ששיפר את משחקו עוד ונראה כמו מועמד לג'יט לשיחת ה-MVP, הנט-רייטינג שלו על המגרש ירד מ-16.5+ בשנה שעברה (אחוזון 99 בליגה), ל-1.5+. זו לא מקריות. בוסטון עמוקים וטובים.
אני כן מופתע לטובה מכך שהם עושים את כל זה תוך כדי שהם 20 בהגנה. רוברט וויליאמס אמור לחזור באיזור כריסמס. אם הם יצליחו לשמור על סיד גבוה ולהכניס אותו לעניינים לאט לאט, הם אמורים להיות הפייבוריטים לצאת מהמזרח.
האם סקרמנטו… לא רעים?
דביר בשן: פתחו את העונה רע ומצאו את הקצב שלהם בשבועיים האחרונים (ריצת 7-1). בבדיקת אותנטיות, נראה שהמאזן תואם פחות או יותר את הנט רייטינג שלהם. בהחלט סימן מעודד. לא משנה באיזה צד אתם של ההליברטון-טרייד (סקאלה שנעה בין "זה אחד הטריידים הגרועים בכל הזמנים" לבין "היי אולי זה ווין-ווין"), אתם חייבים לתת קרדיט למייק בראון שגורם להם להיראות כיחידה מלוכדת. לראייה – קווין הורטר טוב!
המערב עמוס וצפוף ויש המון קבוצות עם קייס חזק לסיים לפני סקרמנטו (6 קבוצות עם רק משחק אחד יותר ממנה בטור ההפסדים!), ולכן קשה לי לנבא עבורה משהו מעבר לפליי-אין.
זה פשוט לא אומר שהם לא לא-רעים.
טל קינן: כן והם מהנים מאד!!! כמו שכתבתי בתשובה הקודמת, הקינגס מובילים את הליגה ב-EFG והם אוחזים ברייטניג ההתקפי השני בטיבו בליגה. מה שיפה זה שהיעילות שלהם לא מגיעה רק במשחק הריצה וגם ההתקפה העומדת שלהם נראית טוב עם הרבה חסימות ותנועה ללא כדור (יכול להיות שמייק בראון למד משהו בזמן שלו בווריירס). פוקס חזר ליכולת הטובה שלו, כנראה בזכות הטרייד על האליברטון שגם פינה לו יותר פוזשנים וגם החזיר לו את הביטחון. הוא עם מספרי קריירה כמעט בכל קטגוריה (כולל 26 נקודות למשחק עם 2.1 שלשות ב-40.8%) והוא בדרך הבטוחה למשחק האולסטאר הראשון שלו, בתקווה מיני רבים.
יובל עוז: הקבוצה שנמצאת מעל הסלטיקס ביעילות התקפית העונה זו סקרמנטו. ההגנה שלהם ממשיכה להיות מסננת (114.9 נק' ל-100 פוזשנים, 27 בליגה) אבל זה לא משנה כי ההתקפה כל כך טובה. דארון פוקס קולע ב-85% מאזור הטבעת (קראתי את הנתון הזה 7 פעמים בערך כדי לוודא שזה אמיתי) ו-36% משלוש. ביחד זה מתכנס ל-eFG של 60.7%, ביי פאר הכי גבוה בקריירה שלו (השיא שלו עד עכשיו היה 52.4%). יכול להיות שזה לא בר-קיימא ושצפויה פה רגרסיה לממוצע, אבל עם הריווח של הוארטר, בארנס והרוקי קיגן מורי, וביחד עם התיאום המעולה שלו עם סאבוניס, עדיין נראה שפוקס בדרכו לעונת קריירה, שאולי תסיים את הבצורת פלייאוף הכי ארוכה בספורט האמריקאי.
מידן בורוכוב: סקרמנטו לא רעים, הימרתי עליהם שיקטעו את הרצף השלילי של עונות ללא פלייאוף ועודני מאמין. למרות פתיחת עונה רעה מאוד היא הפכה ללהיט התורן של הליגה.
ההתקפה שלהם במקום ה 2 בליגה אחרי בוסטון. הגנתית הם שוב תקועים במקום טוב בתחתית (26).
יכול להיות שהשילוב של מייק בראון, מאמן שהוכיח בעבר את יכולתיו לעבוד עם צעירים יעשה את השינוי עבורם. קיגן מארי ומאליק מונק הן תוספות משובחות. לגביי היכולת של פוקס לא היו ספקות. סבוניס סולדי והאריסון בארנס סביר.
הקינגס לא מושלמים אבל יש להם סיכוי ממשי לשבור את הקללה ואולי לסיים במקום ה 6 במערב.
אריק גנות: הם ללא ספק בתקופה טובה, אבל לא נכון להסיק משבעה ניצחונות רצופים בפתיחת עונה מסקנות גורפות. בפרט שחמישה מתוכם היו מול קבוצות בעלות מאזן שלילי ואחד מול ממפיס בלי ג'א וביין.
סיבה נוספת לחזות ירידה שלהם היא היעילות הלא הגיונית בעליל שהם חווים כרגע. פוקס קולע 2 שלשות ב-40% העונה, כאשר ממוצע הקריירה שלו הוא 33%. הרטר קולע 3.6 שלשות ב-50%, שזה הישג שגם קרי ותומפסון לא השיגו מעולם.
הצד השני, אין ספק שהקינגס הנוכחיים בנויים יותר ליתרונות של השחקנים שלהם מאשר הגרסה עם האליברטון ופוקס שהיו צריכים את הכדור. הם ייאבקו על הפלייאוף, אבל סביר שלא יגיעו.
אינדיאנה זוכרים שהתכנית העונה הייתה להיות גרועים? או שמא זו בכלל לא הייתה התכנית? ומה כן צריכה להיות התכנית?
אריק גנות: אינדיאנה לא הלכה על אסטרטגיה ברורה ועקבית. הם השאירו מספיק שחקנים טובים כדי להתחרות, אבל לא מיצו את המקום תחת התקרה כדי להתחזק.
פרשנות סבירה תהיה שהם רצו טנקינג, אבל לא מצאו טרייד מספיק טוב לטעמם ונשארו עם הקבוצה שיש להם. ולאר ההצלחה העונה, נכון לנסות לבנות עליה. האליברטון ומאת'ורין הם קו אחורי שלגמרי יכול להיות שני אולסטארים להרבה שנים. טרנר שחקן הגנה מצוין והילד כוח התקפי. לאינדיאנה יש הרבה מקום תחת התקרה, שליטה בבחירות הדראפט שלה ולא מעט צעירים מבטיחים, כך שהיא במצב מצוין לעשות טרייד על כוכב שיזניק אותה למאבקי הצמרת.
דביר בשן: התכנית בהחלט הייתה טנקינג. או ריבילד אגרסיבי. וורן, סאבוניס, וברוגדון, מצאו את עצמם בחוץ, ואנחנו יודעים שהילד וטרנר הוצעו לקבוצות תמורת שכר פג-תוקף ובחירות.
הפייסרס באופן מפורסם די נמנעים מכל סוג של ריבילד שיישלח אותם לצמרת הלוטרי כבר כמה עשורים (לדעתי הפעם האחרונה שהיא בחרה בטופ-5 הייתה ריק סמיתס ב-1988!). אולי הגיע הזמן.
לכו לטנקינג, פייסרס. זה לא יהיה כזה מביך כי טייריס אדיר. אז תשביתו אותו במרץ ותחפשו קונה לבאדי. וטרנר? אלוהים יודע מה לעשות. תשמרו על הקווים פתוחים ואם הטרייד הנכון יבוא אז שיבוא. ואם לא אז תנו לו הארכת חוזה. אולי זה דווקא יתפתח לא רע.
טל קינן: גם הקבוצה השנייה של הטרייד על האליברטון נראית נהדר וההתקפה שלה היא אחת המהנות עם 28.5 אסיסטים למשחק (שניים בליגה). האליברטון ממצב את עצמו כאולסטאר עם 20.7 נקודות והוא מוביל את הליגה עם 10.7 אסיסטים. ביחד עם מאת'ורין הרוקי שנראה מצויין, הם סוגרים לפייסרס קו אחורי לשנים. מאידך מרגיש שהפייסרס הם כמו הניקס של 20/21. זה לא הזמן לנצח כאשר הפרס בדראפט הוא וומבאנייאמה. אין לפייסרס סגל חזק מספיק להתמודד בפלייאוף והם לא שוק גדול שישיג כוכבים בשוק החופשי. הם צריכים להיפטר מטרנר שמסיים חוזה ונראה בשיאו (17.5 נקודות ב-53%) תמורת בחירת דראפט ולנסות להפסיד כמה שיותר כדי לבחור גבוה.
יובל עוז: אני לא חושב שאינדיאנה חשבו שהאליברטון יהיה כל כך טוב כל כך מהר. אין אף שחקן בליגה שמוסר יותר מהאליברטון, הוא קלעי משובח (לא רחוק ממועדון ה-50-40-90) וחודר לא רע בכלל. חוץ מזה, הרוקי מאת'ורין נראה שייך, מיילס טרנר ובאדי הילד הם לבטח לא שחקני כדורסל רעים ויש להם את ריק קרלייל על הקווים. זאת קבוצה שאין סיבה לחשוב שוושינגטון או ניו יורק או שארלוט או אורלנדו או דטרויט טובות ממנה. בקיצור, הם לגמרי שווים פליי-אין במזרח. השאלה אם זה מה שהם רוצים לעשות כשהפרס על להיות גרוע יותר הוא 14% סיכוי לויקטור וומבניאמה.
מידן בורוכוב: כנראה שהתוכנית והמציאות לא עלו בקנה מידה אחד. יש ממתקים השנה בדראפט אבל יכול להיות שלשחקנים של אינדי יש רצונות משלהם.
4 שחקנים עם 17 נקודות ולמשחק. 2 מהם כנראה לא מבינים איך הליגה עובדת (הליבררטון ומאת'ורין) ו-2 שחקנים מעלים את הערך שלהם בטרייד (הילד את טרנר) אינדי מזכירה לי את טורונטו שעשתה טרייד על רודי גיי עם הקינגס, נראה שהיא עמוק בטנק, דרוזן ולאורי פרחו והשאר היסטוריה.
העונה עוד ארוכה ויכול להיות שאינדי עוד תבצע את הטרייד המדובר עם הלייקרס לעמוד ביעד שלה.
אחרי פתיחה מרשימה דאלאס במשחקים האחרונים מתקשה, וההגנה שעבדה עונות קודמות נראית פחות טוב. מה הבעיה?
מידן בורוכוב: מה הבעיה? דאלאס קבוצה שנשענת על מגה סופר סטאר ועוד 2-3 שחקני רוטציה תתקשה להצליח בעידן הנוכחי. ווד ודינוודי זה נחמד אבל לא מספיק. הסגל המסייע לא מאוד חזק ודאלאס תמשיך לקבל הצגות וניסים מלוקה בעל הנס. דאלאס צריכה לאמץ את המודל של מילווקי, להמשיך לרוץ סביב לוקה ולנסות להחתים סייד-קיק איכותי מבלי לגרוע את מרבית הסגל. דאלאס מצליחה כבר כמה עונות להיות קבוצת פלייאוף, היא חייבת לשנות קצת בשביל להיות קונטנדרית אמיתית. עד שלא יהיה כוכב נוסף (אולי מתבגר?) הם ימשיכו להיות טובים אבל לא מצויינים.
אריק גנות: לא ברור שיש ירידה הגנתית רצינית בדאלאס, ההגנה שלהם היא השמינית בליגה העונה אחרי שהיתה שישית בעונה שעברה, וסופגת עוד 0.8 נק' למשחק. גם לאחרונה לא ניכרת מגמה שקבוצות קולעות מול דאלאס יותר מהממוצע שלהן.
עם זאת, יש ירידה מסוימת ביכולת של דוריאן פיני סמית'. בפלייאוף הוא נראה טוב הגנתית, והעונה הוא לא מראה יכולת דומה. יחד עם החזרה של הרדאוויי, שההגנה היא לא הצד החזק שלו, יש ירידה.
הבעיה הגדולה של דאלאס היתה ונשארה חוסר מוחלט של עזרה התקפית ללוקה. זה משפיע גם הגנתית, כי הוא מגיע סחוט לסופי משחקים ולא מסוגל לשמור בכלל, כך שכל ההגנה סובלת.
דביר בשן: קודם כל המאבס לא עד כדי כך נראים רע בהגנה. הם 8 בדירוג הגנתי מתחילת העונה ו-11 בשבועיים האחרונים (בניכוי גארבג'). בשביל לתת תשובה בכל זאת, אני חושב קודם כל שהמעשה הקל הוא לנסות לשים את כריסטיאן ווד והדילמה סביב שיתופו כשעירים לעזאזל של הגנת המאבס. המציאות היא שזה לא רק זה. התחזקות המערב, והסטגנציה בכח האדם של דאלאס פשוט מתחילות לחשוף את עצמן במספרים. עם כמה שלוקה מוכשר, הבנאליות של התקפת האייסו, והיכולת של היריבות להוריד מהעומס המנטלי בצד ההגנתי (כי אין מה להתכונן יותר מדי ל-42.8% יוסג' של לוקה) מאפשרות ליריבות להתמקד בפן ההתקפי.
טל קינן: ההגנה של המאבס לא רעה. הם עם רייטינג הגנתי של 108.7 שמספיק למקום הרביעי בליגה. דווקא עד העונה שעברה, שבה קיד מונה למאמן הראשי, ההגנה של המאבס לא הייתה יציבה. הם ממשיכים בטקטיקה של לסגור את קשת השלוש כאשר הם מאפשרים רק 28.3 שלשות למשחק (הכי טוב בליגה) הבעיה שכרגע היריבות קולעות אותן ב-36%. אחד הדברים שמקשים זה השילוב של ווד בהגנה שלא ממש מסתדר עם הגנת צבע (קולעים עליו ב-61.7% ברסטריקד) אך הוא מתקשה גם לצאת החוצה בתור ארבע (קולעים עליו ב-7.8% מעל הצפוי בזריקות מעבר לקו העונשין). אם המאבס יצליחו לשלב את ווד הגנתית הם יראו טוב יותר.
יובל עוז: הגיע הזמן להתחיל לדבר על זה שדאלאס זו לא הקבוצה הכי טובה שלוקה דונצ'יץ' היה יכול להיבחר על ידה. אני מרגיש שהכשרון האינסופי הזה נשחק בשיטה ההליוצנטרית של דאלאס (לוקה בדרך לשבור כל שיא usage או זמן החזקה שלו בכדור). לפחות ב-3 הזדמנויות העונה במצבים של זריקה אחרונה לוקה אפילו לא ניסה ללכת לסל או לייצר תרגיל אלא השליך שלשה עייפה מהלוגו. הוא נראה שחוק. מעבר לכך, אני מרגיש ש-the ship has sailed על הסיכוי שנראה את לוקה מפתח את המשחק שלו ללא הכדור, ואני לא רוצה לראות את לוקה הופך להיות הארדן מבחינת סגנון המשחק שלו. זה יהיה פשוט פשע כנגד הענף.
מיאמי – פתיחת עונה רעה מעידה על ההמשך? נגמר הדלק ב"היט קולצ'ר"?
יובל עוז: למי שהספיק לשכוח ב-2017 מיאמי פתחה את העונה 30-11 ואיכשהו הצליחה לסיים את העונה עם 11-30 בזכות עונות קריירה של דיון ווייטרס וג'יימס ג'ונסון, אז להגיד שנגמר הדלק זה קצת מוגזם בעיניי. הבסיס של ההגנה שלהם הוא עדיין חזק מאוד, והדירוג ההגנתי שלהם כרגע (14) די מרמה. חוץ מטורונטו אף קבוצה לא כופה יותר איבודים מההיט וחוץ מהקליפרס אף קבוצה לא שולחת את היריבה פחות לקו מההיט, אבל קבוצות כן קולעות מעל הממוצע מולם – eFG של 55.8% לעומת Loc eFG (מה היה ה-eFG אם היריבות שלהם היו קולעות את הזריקות שההיט מאפשרים להם לפי הממוצע של הליגה) של 53.8%. בקיצור, אני לא מספיד את מיאמי.
מידן בורוכוב: מיאמי מנסה לעשות את הכל נכון מאז הגמר המפתיע של 2020 אבל לצערם יש המון מהמורות בדרך.
נראה שיש משהו שלא עובד בקבוצה, מלבד הפציעות/היעדרויות הקובצה לא מחוברת. ספולסטרה הצליח מעל ומעבר והתמודד בעבר עם חורים בסגל. מיאמי רוצה אליפות כאן ועכשיו והיא נראית רחוקה מאוד מסטטוס של קונטנדרית. יכול להיות שצריך לחשוב ברצינות על אופציית דוראנט כבסיס לקבוצה שיכולה ללכת רחוק יותר.
קשה לשים את האצבע על האשם המרכזי במצב הקבוצה אבל הסטארים לאורי, באטלר, הירו ואדביו רחוקים משיאם.
יש עוד מספיק זמן לתקן
אריק גנות: אף פעם אי אפשר להיות בטוחים לגמרי, ותמיד יש את האופציה שג'ימי באטלר יחזור מהפציעה ויכניס את הקבוצה לטירוף, אבל מיאמי נראית כרגע כמו עגלה מקרטעת שכל רגע מתפרק ממנה עוד גלגל. דאנקן רובינסון הפך כבר בעונה שעברה למינוס ענק בשני צידי המגרש. טאקר כבר לא שם – וההגנה סובלת. ההתקפה מקרטעת לגמרי . קיילב מרטין מנסה, אבל לא מצליח לתרום כמו שצריך משחקן חמישיה – אלא אם כן באטלר פצוע. ובאטלר אכן פצוע.
החדשות הטובות הן שלאורי נראה לא רע בכלל, בטח לגילו, וגם באם משחק טוב. סביר שההיט לא יגיעו לביתיות בפלייאוף, אבל אי אפשר להספיד אותם כרגע.
דביר בשן: מיאמי לא היו אמורים בשום שלב לסחוף אותנו למחוזות שמעולם לא ראינו העונה. רוב הפרשנים (ואני ביניהם), נתנו להם מקום בפלייאוף מחמת הספק ובשם האמונה בקאלצ'ר. אז זה לא שהם לא עומדים בציפיות של הכישרון, אלא שהכישרון עצמו (ובעיקר הגיל של הכישרון) כבר מתחיל להידלדל. והפציעות לא עוזרות.
אם בבריאות מלאה הם עדיין שווים את אחד המקומות המבטיחים פלייאוף רק בקושי. המשמעות בפועל שהפציעות והפתיחה הרעה, כנראה רושמים "פלייאין" בטוש ענק על העתיד של ההיט העונה.
טל קינן: הדלק של ההיט קאלצ'ר לא נגמר אבל הסגל הנוכחי אכן מיצה את עצמו. באטלר מצויין אבל הוא לא מצליח להישאר בריא לאורך זמן והוא שומר עצמו לפלייאוף. שחקני הג'י לי/אנדראפטד לא מצליחים להשפיע יותר מידי כמו בשנים קודמות והשנה ריילי לא הצליח לשלוף שפן חדש. אדאביו לא עושה את הקפיצה ההתקפית שכולם מצפים ממנו (57% מהסלים שלו מגיעים מאסיסטים) וזה משאר את
כל הנטל ההתקפי לבאטלר ולאורי, שכבר לא מסוגל להיות אופציה שנייה יציבה בגילו. זה לא שההיט קבוצה רעה, והם עוד ישתפרו במהלך העונה אבל המזרח התחזק בזמן שהם נשארו במקום. לטעמי הם לא עוברים סיבוב ראשון.