המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם השתתפו אריק גנות, טל קינן, אריק ספרן והאורחים אורן לוי וינון בר שירה מג'אמפבול.
רשמים ראשונים מהשחקנים שעברו בדדליין בקבוצותיהם החדשות
טל קינן: ראיתי שני משחקים של ברוקלין מאז הטרייד על דוראנט: בראשון ברידג'ס קלע 7 נקודות וזרק רק 8 פעמים, בשני הוא קלע 45 נקודות. מסקנה? תנו לברידג'ס את הכדור! זה עדיף מדינווידי משתולל שזורק בתחילת שעון ה-24 (8/21 מהשדה במשחק הראשון, 3/4 מהשדה במשחק השני).
קיירי ולוקה זה כאב ראש לכל הגנה, התיאום ביניהם עדיין לא מושלם. מצד שני כל עוד הם במוד פרגון הדדי אז יהיה בסדר בעתיד.
דיאנג'לו ראסל משחק טוב, אחלה אופציה שלישית לצד לברון ודיוויס. ביזלי ממשיך מאיפה שהפסיק ביוטה, זורק המון ובעיקר מחטיא. וואנדרבילט עושה הכל.
קנארד שומר ממש סבבה בנתיים וכנראה יהיה שחקן מועיל בפלייאוף.
אריק גנות: אולי קצת מוקדם לקבוע, אבל מיקאל ברידג'ס כנראה יתמודד על מקום באולסטאר בשנה הבאה. הוא הפך להיות אופציה ראשונה בברוקלין, והגיב עם שני משחקים טובים מתוך שלושה כולל התפוצצות של 45 נק'.
נראה שקיירי נהנה בדאלאס, כשהוא קולע יותר, מוסר יותר ומדויק יותר מאשר בימיו בברוקלין. היכולת שלו להיות תלוי בעצמו יוצאת דופן. מצד שני, דאלאס לא מאוד מרשימה איתו ולא ברור שהוא באמת השחקן שהם היו צריכים.
מייק מוסקאלה אפקטיבי להפתיע בבוסטון עם 13 נקודות ו-3 שלשות למשחק ב-39% בשלושת משחקיו שם. המנוחה שיאפשר לגבוהים שם יכולה להיות ההבדל בין פלייאוף פצוע לבריא.
אריק ספרן: מכל השמות הגדולים, המרווחים בטווח המיידי הם בכלל השחקנים שהגיעו לתפוח הגדול. דינווידי, נראה לחלוטין כמי שחזר הביתה, כשהוא משתלט על עמדת הרכז הראשון, ופורח בקבוצתו הישנה. גם ברידג'ס וקאם ג'ונסון השתלבו היטב, ונראה שאוהדי הקבוצה ייהנו הרבה יותר מהגרסה הנוכחית של הקבוצה הצעירה מאשר מאסופת הכוכבים הקודמת.
גם ג'וש הארט נראה מרוצה מאוד מהחיבור המחודש שלו עם ברונסון, ונראה שהוא מתאים מאוד לשיטה של תיבודו.
מנגד, החיבור בין לוקה לקיירי, חורק מאוד, כשהרבע האחרון (בו לוקה זרק פעם אחת בלבד) ובעיקר ההתקפה האחרונה במשחק מול מינסוטה, בהחלט מעלים תהיה לגבי החיבור בין שני שחקנים שמאוד אוהבים וצריכים את הכדור.
ינון בר שירה:. כרגע עוד קשה באמת לדעת הרבה לגבי ההתאמות החדשות בעיקר בגלל המצב הכללי של הקבוצות בליגה שכבר שבועות ספרו את הדקות לפגרת האולסטאר. שילוב הווינגים החדשים בברוקלין נראה חביב, מוסקלה נראה כמו שחקן תשיעי לגיטימי בבוסטון וקיירי משחק מדהים בהתקפה.
הלייקרס החדשים נראים מעניינים מאוד אבל תלויים ביכולת של לברון ודיוויס להישאר על הפרקט ובריאים כדי ששאר הרול פליירס יוכלו לפרוח.
השאלות הגדולות יענו הרבה יותר לאחר פגרת האולסטאר
כשקווין דוראנט יחזור ונוכל לראות האם הסאנס התחזקו מספיק כדי שנוכל לשים אותם באותו טיר כמו דנבר או אפילו אחד מעל.
אורן לוי: ההתקפה של דאלאס נראית נפיצה כמו משאית עם מטען שעדיף לא לנסוע מאחוריו. יש כמה פינות לשייף, וג'ייסון קיד הוא לא – אני חוזר, הוא לא – האיש למשימה, אבל נראה שהצד הזה ידאג לעצמו, גם אם דונצ'יץ' ואירווינג יעשו תורות. ביום מן הימים הם גם יבינו שמותר להם לחסום זה לזה ואז בכלל הם יהיו בלתי עצירים. מיקל ברידג'ס נראה כמו קאם תומאס פתאום. סתם, יכול להיות שהוא יפרוש כנף וזה יהיה מגניב. אישית אני חושב כעל סופר-רול-פלייר. הלייקרס מתחילים להראות כמו קבוצת כדורסל.
ג'יימס הארדן אמר שעכשיו הוא כבר לא נראה משוגע שעזב את הנטס. איך יראה הארגון ביום שאחרי ועם הפנים קדימה?
אורן לוי: הארדן קצת מצחיקול. הוא אומר שההתפרקות הזו היא הוכחה שהוא לא הלוזר שעשו ממנו – כאילו ששני הדברים האלה לא יכולים להתרחש במקביל. הנטס מצדם בתהליך טיהור נחוץ ביותר, אחרי מערכת יחסים רעילה. הם צריכים קצת זמן לעצמם, להבין מי הם מחוץ לקשר הזה… אולי איזה ריטריט בקיבוץ בצפון יעשה להם טוב. צריך לזכור שזה הארגון שנתן לשניים האלה את המפתחות. לא האשמתי אותם, אבל יש לנטס חלק באיך שכל זה קרה.זה הארגון שחשב שלהביא את יודקה זה רעיון טוב, למשל. חובת ההוכחה עליהם. ועכשיו לפחות יש לשון מארקס יותר נכסים לעבוד איתם מאשר איך שהוא קיבל את הקבוצה.
טל קינן: מבחינת שפיות אין דבר יותר שפוי מאשר להיפר מקיירי. לטעמי גם לשלוח את דוראנט לסאנס תמורת חבילה אטרקטיבית היא טרייד שעושה חסד עם הנטס. מהרגע שדוראנט נשאר לבד, זה מקטין משמעותית את סיכויי האליפות של הנטס ולכן עדיף כבר לנקות את האורוות ולבנות מחדש עם בחירות דראפט עתידיות. בשונה מהסופרטים הקודמת שנבתנה בברוקלין, הפעם הנטס יכלו לתקן ולבנות את עצמם מחדש ולהחזיר לעצמם את רוב בחירות הדראפט שאבדו להם. בניגוד לארמגדון שהיה בתחילת דרכו של מרקס, כרגע הקבוצה הזו אמנם נטולת כוכב (ד"ש לסימונס) אך משופעת בשחקני כדורסל טובים שיוכלו להואיל לנטס בקבוצה העתידית שתבנה או להניב עוד נכסים עתידייםד.
אריק גנות: חייבים לאהוב את הפוטנציאל ההגנתי שם. סימונס, ברידג'ס וקלקסטון שחקנים ברמת חמישיות הגנה בליגה, וגם אוניל ופיני סמית' נחשבים למומחי הגנה. הרכב של חמישתם יחד אמור להיות קשוח מאוד הגנתי.
הבעיה הגדולה תהיה בצד השני, וכאן השאלה היא האם ברידג'ס יכול להתפתח לסקורר דומיננטי, והאם סימונס יכול לשחזר את ימיו כקדם. דינווידי וג'ונסון ייתנו את שלהם אבל לא ברור שזה יכול להספיק ליותר מקבוצת התקפה רעה.
מכיוון שהם לא שולטים בבחירות שלהם, טנקינג אינה אופציה, ולכן הם צריכים טרייד בשביל אלפא דוג. יש להם לא מעט נכסים לכך, אבל הבעיה הגדולה היא החוזה של סימונס שיקשה עליהם להשתפר.
אריק ספרן: עם כל הכבוד לבעייתיות של הארדן, קיירי ודוראנט, העובדה ששלושה כוכבים גדולים ביקשו לעזוב את המועדון בתוך תקופה קצרה מאוד, בהחלט מעלה תהיות לגבי ההתנהלות והתרבות הארגונית במועדון.
יחד עם זאת, נראה שהמועדון הולך כיום לכיוון בריא יותר, ובמידה מסויימת חוזר אחורה לתקופה של לפני קיירי ודוראנט, עם הקבוצה הכייפית והצעירה שהייתה להם בזמנו. מיקאל, דינווידי, ג'ונסון ופיני-סמית, הם בהחלט רביעייה נהדרת לבנות עליה בסיס, בטח כאשר מצרפים אליהם את הצעירים שהיו שם לפני כן – קלקסטון, תומאס ווטאנאבה.
עכשיו נשאר להם רק למצוא טרייד סביר לסימונס בקיץ, ועם כל הבחירות שאספו בחזרה, האוהדים שם בהחלט יכולים להיות אופטימיים מחדש לעתיד.
ינון בר שירה: הנטס חוזרים עכשיו בזמן לימי הקבוצה החביבה של ג'ארט אלן, דינווידי ודי לו רק עם יותר נכסים עתידיים ואופציות מעניינות בכנפיים. נכון. התקרה הפכה נמוכה הרבה יותר ולא ממש ברור איך אפשר לייצר מזה קונטנדרית. אבל אני מניח שאחרי תקופה ארוכה כל כך עם קיירי כל מה שרוצים שם זה קצת שפיות.
בסופו של דבר, ברור שאם דוראנט היה נשאר ללא קיירי הייתה אפשרות כלשהי להישאר קונטנדרית אך נראה שכולם במועדון העדיפו את הדף החלק על פני המשך הסאגה.
יבנו לאט ובעוד מספר שנים עם בחירות הדראפט של פיניקס יוכלו להשיג יותר
https://youtu.be/zA70Juj6I_o
זאיון החמיר את הפציעה ושוב יעדר לתקופה לא ידועה. עד כמה ניתן לסמוך עליו ככוכב מוביל של קונטנדרית?
ינון בר שירה: בעייתי מאוד לסמוך על זאיון בסיטואציה הזו, בעיקר כי הוא לא הראה עד כה שהוא מסוגל להעביר יותר משנה ללא פציעה שכזו. זה עוד יכול להשתנות, ג'ואל אמביד התחיל את הקריירה שביר מאוד וכבר שש שנים שהוא משחק בערך 80% מהמשחקים ומוביל קונטנדרית.
אך כרגע זה מצריך מזאיון הרבה מאוד דברים, לדאוג לגוף שלו , לשמור על עצמו , להיות בכושר שיא לאורך זמן. העובדה היא שבניו אורלינס כרגע לא יכולים לדעת בכלל עד כמה טובה השלישייה איתו ועם מקולום ואינגראם (שגם הוא נוטה מאוד לפציעות) מהסיבה הפשוטה שהם פשוט לא שיחקו ביחד.
אורן לוי: אני מרגיש שמשהו דרסטי חייב להשתנות. בהתחלה חששנו שהגוף שלו לא יוכל לשאת את העומס ואני מרגיש שקיבלנו תשובה נחרצת בעניין. משהו צריך להשתנות פיזית אצלו כדי שהוא יוכל להשאר על המגרש. אני לא מומחה, אבל ברור שהמשקל שלו יוצר לחץ לא ריאלי, ואולי אם הוא ירד חזרה למשקל שלו בדיוק זה יקל. סיבולת לב ריאה, תזונה, ושאר ירקות יתנו לו צ'אנס. הייתי רוצה שימשיכו לבדוק את הביו-מכניקה של התנועות שלו, ומה אפשר לעשות כדי לתת לגוף שלו לבטח את עצמו יותר. אני מדבר באוויר פה אבל ככה אי אפשר להמשיך ולצפות לתוצאות שונות.
טל קינן: זוכרים שתהו לגבי אמביד ככוכב מוביל? אני סבור שהפליקנס לא צריכים להתייאש מזאיון. וויליאמסון לא יהיה שחקן שמסוגל לשחק 82 משחקים בעונה אבל אם יוכל לשחק בין 50 ל-60 ולשרוד את הפלייאוף זה יהיה מספיק בשביל שהפלס יהיו אחת הקבוצות הטובות בליגה בעתיד הקרוב. אמנם הפליקנס התרסקו מהרגע שזאיון נפצע אבל צריך לזכור שגם אינגרם הפסיד הרבה משחקים. לתחושתי, כבר השנה, כאשר זאיון יחזור, הפליקנס יפתיעו בפלייאוף הזה ויראו מצויין. יכול להיות שהפליקנס, מועדון שידוע בכך שהוא לא מדווח לתקשורת באופן בהיר על פציעות שחקניו בדגש על זאיון, מאפשרים לכוכב שלהם לנוח מעבר לזמן הנדרש כדי שיגיע במיטבו לפלייאוף.
אריק גנות: עצוב לומר, אבל אי אפשר. זאיון כבר שנתו הרביעית בליגה. מעולם לא שיחק בפלייאוף. היתה לו עונה אחת בריאה. והוא פצוע כרגע. אלה לא נתונים מעודדים עבור אוהדי הפליקנס.
יותר מכך, אנחנו רואים ששחקנים עם בעיות בריאות מצליחים לעתים נדירות לסיים פלייאוף כמו שצריך. לקוואי היו שתי פציעות קשות בפלייאוף. ג'א נפצע בעונה שעברה. הארדן. גם אמביד מתקשה להישאר בריא ולמרות שהוא משחק בהרבה מקרים רואים שהוא מוגבל.
זאיון נבחר לחמישיה הראשונה באולסטאר בצד, אחרי שנתן רבע עונה מבריקה. אבל כרגע נראה לא מופרך לחזות שהבחור לעולם לא יסיים בריא ריצת פלייאוף עמוקה.
אריק ספרן: לא רק שלא ניתן לסמוך עליו שלא יפצע, אלא אפשר לסמוך עליו שהוא כן יפצע.
מראש כשזאיון נבחר לדראפט, היה ברור לכולם שהשאלה העיקרית לגביו הייתה שאלת הבריאות, כאשר גם בתקופת הקולג' הוא הפסיד משחקים רבים בגלל פציעות. אז, וגם היום, לכולם ברור שזאיון בריא הוא אחד השחקנים הטובים בעולם, ונשק בלתי עציר. הבעיה היא, שזאיון בריא זה מצרך נדיר מאוד.
ייתכן כמובן שהגוף שלו יילך ויתחזק , ושהוא יתחיל להיות יותר עמיד, בדומה לקריירה של אמביד. אך לצערי, אני לא אופטימי, כשבסופו של דבר גוף אנושי לא יכול להחזיק מעמד עם שילוב מטורף של משקל ואתלטיות כמו של זאיון.
תחזיות שהשתנו בעקבות הטרייד דדליין?
אריק ספרן: הבית הפאסיפי התחזק מאוד. פיניקס הפכה מקבוצה גבולית, לקונטנדית של ממש. הלייקרס, באופן מפתיע, חיזקו את הקבוצה בצורה רוחבית במקום הימור על סופרסטאר נוסף, ונראים הרבה יותר בשלים לקרבות על הפלייאוף עכשיו. גם הקליפרס עשו את המהלכים הנכונים, כשהם מעבים את הספסל עם גורדון ופלאמלי, והופכים להיות יריבה שאף אחד לא ירצה לפגוש בפלייאוף.
גם מילווקי עשו צעד חשוב עם ההחתמה של קראודר המיובש, שבהחלט יכול להיות חיזוק משמעותי בקרב שלהם עם בוסטון על ראשות המזרח.
המפסידה הגדולה לטעמי זאת מינסוטה, שהמשיכה עם המהלכים הלא חכמים שלה, ולטעמי לא הולכת לעשות פלייאוף, אחרי שבתחילת העונה חזיתי להם הצלחה בטווח הקצר.
ינון בר שירה: כמובן שכל תחזית על פיניקס מלפני הדדליין השתנתה מהקצה אל הקצה. אי אפשר להסתכל על קבוצה עם דוראנט, פול, בוקר ואייטון כפחות ממועמדת רצינית לאליפות.
העומק של פיניקס עדיין קיים למרות הטרייד עם שחקנים לא רעים בכלל (קרייג, פיין, לנדל, דמיון לי, סייבן לי וטרנס רוס שהגיע בביי אאוט)
בעיניי הם מועמדת רצינית לייצג את המערב בפיינלס ושם… הכל פתוח.
מלבדם דאלאס חיזקה את עצמה בכאב ראש אדיר שייתן להם סיכוי לעבור סיבוב ומצד שני יהרוס אותם מבפנים, יוציא להם את הנשמה ויגרום ללוקה לעזוב.
הלייקרס התחזקו מאוד, אך לא בטוח שנותרו להם מספיק משחקים בשביל לצאת מהבור שנכנסו אליו.
אורן לוי: פיניקס הפכה לקו-פייבוריטים לצאת מהמערב, יחד עם דנבר בעיני. בסדרה בין השתיים אני נוטה ללכת עם הסאנס כי ההתקפה שלהם לוחצת על כל נקודות התורפה של הנאגטס. אבל בסדרות אחרות אני יותר סומך על דנבר דווקא. הפציעות ישחקו תפקיד, ככל הנראה, ואני פשוט לא בנוח להמר על השמשות מהבחינה הזאת. המאבס הרימו את התקרה שלהם קצת, אבל זה לא זה. במזרח בוסטון ומילווקי הפרידו את עצמן מן היתר, למרות שהמהלכים שלהן לא היו גדולים. לא ברור לי הכיוון של טורונטו ושיקגו.
טל קינן: כבר שמעתי מספיק פרשנים שטוענים שהסאנס לא המועמדים הבכירים לאליפות כי זה קשה לשלב כוכב ענק באמצע העונה. אם יש שחקן שאפשר לשלב אותו בכל רגע בכל סיטואציה זה קווין דוראנט. אם זה עבד בווריירס אין סיבה שזה לא יתחבר בסאנס שמשחקים בסגנון שדוראנט טוב בו, לצד סקורר על נוסף בדמות בוקר, לצד סנטר שעושה הכל טוב בדמות אייטון ולצד פול שחוזר לעמו לאט לאט וכל מה שהוא צריך לעשות זה לנווט את הספינה הזאת כשחקן השלישי בהיררכיה. הספסל לא כזה דליל בכלל עם רוס, שאמט, קרייג, אוקוגי (וואו הוא בכושר מפלצתי) ופיין. לטעמי הסאנס נהפכו לקבוצה הבכירה במערב.
אריק גנות: טוב, מן הסתם הנטס לא יגיעו לפלייאוף העונה, ופיניקס ודאלאס שדרגו את מעמדן לקונטנדריות רציניות.
הג'אז ויתרו על מייק קונלי בשביל כלום בערך, ונראים יותר מחויבים לטנקינג מאשר להצלחה קבוצתית. מן הסתם יסיימו במקום השלישי מהסוף במערב.
הליקרס בעמדה מעניינת. הם ללא ספק השתפרו, אבל האם זה מספיק כדי לסגור את הפער אפילו לפליי אין, שלא לדבר על הפלייאוף? לא מופרך. מפגש שלהם עם הווריורס בפליי אין יכול להיות משחק יותר אטרטקטיבי מרוב משחקי הפלייאוף.
מה התחזית לקליפרס? רבים חושבים שהם השתפרו עם גורדון, פלאמלי ובונס, אבל זו תוספת מאוד חד מימדית והם כנראה ילכו לאן שקוואי והבריאות שלו יגיעו.
שוק הביי אאוט זה ה"פיין טיונינג" רגע לפני המשוכה האחרונה לקראת הפלייאוף. מי מהקונטנדריות צריכה עדיין חיזוק והאם יש לה משהו זמין?
אריק גנות: יש כמה שחקני בייאאוט זמינים מעניינים: ווסטברוק, דני גרין, טרנס רוס, רג'י ג'קסון וג'ון וול. כמו כן התפרסם שקווין לאב כנראה בדרך לבייאאוט ולמרקוס אולדריג' שוקל חזרה לליגה.
פיניקס צריכה עומק, והחתימה את רוס. ממפיס צריכה חיזוק התקפי, וראסל ווסטברוק יכול ממש להתאים לה כביטוח לפציעה של ג'ה ובאופן כללי כהתקפה מהספסל. אלדריג' יכול להוסיף עומק לרוטציית הגבוהים הדלה של דאלאס. דני גרין יכול להוסיף קליעה, הגנה ומנהיגות לכל קבוצה, ואולי מתאים במיוחד לנאגטס הפחות עמוקים ומנוסים. מילווקי איבדה רכז מחליף בגורג' היל, ואת וול הייתי שם בסלטיקס, שקצת חסר להם רכז אולד סקול.
אריק ספרן: אני פחות מאמין בשוק הביי אאוט, ונדיר מאוד שיש מהלך כזה שבאמת השפיע על זהות האלופה (הכי קרוב לזה שאני זוכר זה מארקיף מוריס בלייקרס של 2020 – וגם זה, מישהו חושב שהתוצאה הייתה אחרת לולא החתימה הזאת?).
השאלה המרכזית היא לאן יגיע ווסטברוק, והאם הצעד הזה יהווה חיזוק או בכלל חילוש של הקבוצה שיגיע אליה. נחכה ונראה.
ינון בר שירה: הסאנס עשו חיזוק מינורי עם רוס, הנאגטס עם רג'י ג'קסון אבל כרגע לא ממש נראה ששוק הבייאאוט הולך לשנות משהו באמת
שני דברים לא ברורים לי-
*למה קווין לאב מקבל בייאאוט מקליבלנד, קונטנדרית לכל דבר כדי לעבור למתחרה כמו מיאמי. אם זה היה המצב ואין לו דקות משחק, לא יכלו למצוא לו טרייד?
*למה, אבל למה, הקליפרס חושבים בכלל על האפשרות של ראסל ווסטברוק. האיש יכול לעזור לקבוצה בינונית מינוס (ע"ע שיקגו בולס) להיות סתם בינונית אבל מעבר לזה? בקונטנדרית הוא יעשה רק נזק.
אורן לוי: פיניקס צריכה כל שחקן שהוא טורי קרייג ומעלה בעמדות הכנף. לכאורה יש להם כבר טי ג'יי וורן, אבל הוא לא יקבל דקות של שחקן פותח. גם ביגמנים ראוים יתקבלו בברכה – קווין לאב יכול לעזור להן וגם לקבוצות טובות אחרות כמו מילווקי, פילי, דאלאס וגולדן סטייט. לאב הוא השחקן הטוב ביותר על הלוח בעיני, והאמת שחוץ ממנו ושחקנים כמו דני גרין ורג'י ג'קסון שכבר בחרו קבוצות אין פה שחקן שיזיז יותר מדי את הרוטציה של אף אחת. אז יאללה דאלאס, תנו צ'אנס ללאב.
טל קינן: לטעמי המאבריקס הם הקבוצה שהכי נואשת לחיזוק בעיקר בקרב שחקני הכנף, ללייקרס לא יזיק עוד איזה קלעי שיוכל לרווח את המשחק ללברון ודייויס, ולווריירס לא יזיק איזה 3&D שיסגור להם את הרוטציה (ד"ש מסאדיק ביי).הבעיה היא שרוב שחקני הבייאאוט כבר חתמו בקבוצות והשחקנים הרלוונטיים שנותרו הם בברלי לאב ו-ווסטברוק (אם ישוחרר). הסאנס אולי ישמחו לעוד גארד סטייל בברלי אבל בפועל הסגל שלהם מספיק עמוק. גם הנאגטס מסודרים לאחר שהחתימו את רג'י ג'קסון והקליפרס כבר לאחר מקצה שיפורים ובלאו הכי עמוקים מספיק. במזרח ההיט צריכים איזה גארד שמסוגל ליצור לעצמו ולאחרים ואולי ווסטברוק יתן להם את זריקת האנרגיה שהם צריכים.
