המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם: אריק גנות, רכש חדש של הכדור הכתום – רותם גלנטי, והאורחים ניל קרמר ומידן בורוכוב ואיתי קדם מפוסט אפ.

 

זן האומיקרון משתולל בארה"ב, שחקנים נכנסים לפרוטוקול קורונה ומשחקים נדחים. מה הצפי להמשך ומה הסיכוי לסיום תקין של העונה?

איתי קדם: אנחנו חוזרים לדיון שרץ כבר שנתיים והוא השאלה מה פחות גרוע: לשחק עם מחליפים או לא לשחק בכלל. לליגה יש התחייבויות, זכויות שידור וכו' והשיקול הכלכלי כרגע מנצח את הערך הספורטיבי אבל זה לא יוכל להימשך יותר מדי בסופו של דבר כולנו רוצים לראות את לוקה מול יאניס ולא את מי שמשחק היום (בחיי שאין לי מושג מה השמות). אם הקורונה תמשיך להכות בארהב לא יהיה מנוס מלשקול שוב שיקולי בועה …. השאלה אם ארגון השחקנים יהיה מוכן לשתף פעולה שוב עם ניתוק ממושך מהעולם.

 

אריק גנות: יש כרגע משהו כמו 80 שחקנים בפרוטוקול קורונה, כולל כוכבים גדולים. משחקים רבים נדחים. קצב ההכפלה של האומיקרון נאמד ביותר מ-2, שזה אומר שאנחנו מצפים למשהו כמו 160 מאומתים תוך שבוע. בליגה של בערך 500 שחקנים, אי אפשר באמת לשחק ככה.

הניסיון לשמר עסקים כרגיל הוא חסר אחריות. שחקני כדורסל נפגשים עם אנשים רבים, מדביקים ונדבקים. גם אם נראה כרגע שהאומיקרון גורם למחלה פחות קשה, אי אפשר לדעת אילו תסמיני לונג קוביד ופוסט קוביד הוא יגרום. המהלך האחראי הוא לנסות לצמצם הדבקות.

החדשות הטובות הן שגל האומיקרון אמור להיות מהיר יחסית, כך שהפסקה קצרה ואז המשך עונה היא תרחיש סביר.

 

מידן בורוכוב: העונה תגיע לסיומה באופן תקין.יש משהו חיובי בהנהלת הליגה זה שהם לא בזבזו זמן ויישרו קו בכל מה שקשור לחידוש המשחקים.

בעונה שעברה וושינגטון שילמה מחיר בהדבקה המונית בקבוצה, אבל לבסוף השלימה את המשחקים.

זה מאוד מתסכל כשרבע מהליגה הייתה עד כה בפרוטוקול קורונה כולל חלק מהסטארים הגדולים ביותר. זה פוגע בספורטיבות ויוצר קוריוזים כמו חזרתו של ג׳ו ג׳וסון.

הליגה מטפלת במשבר בצורה קצת פחות טובה, אני חושב שפרוטוקול הקורונה מחמיר ויכול להיות שצריך לחשוב על הקלות למי שיציג 2-3 בדיקות PCR שליליות רצופות.

 

רותם גלנטי:  נתחיל מזה שאני לא מאמין שיעצרו את העונה. זה אולי לא פוליטיקלי קורקט, אבל יותר מידי כסף מונח על הכף.

מה גם שאם נסתכל על העונה שעברה להשוואה, נדחו סהכ 31 משחקים, והיה נראה שהיכולת של הליגה ״לספוג״ היא גבוהה יותר. נכון להבוקר אנחנו עומדים על 9.

לגבי סיום תקין – המצב בליגה טוב בהרבה מהשנה שעברה, מעל 90% מהשחקנים מחוסנים ומעל 60% גם כבר קיבלו בוסטר, זה משמעותי! גם להדבקה וגם לחומרת המחלה – אנחנו רואים שחקנים שחלו, חוזרים מהר בהרבה ממה שהתרגלנו לראות בשנה שעברה.

יש סיכוי שחלק מהקבוצות יסיימו עם כמה משחקים פחות, אבל דברים דרמטיים לא יקרו פה.

 

ניל קרמר: לעומת עונת ״הבועה״, הפעם יש לנו חיסונים שאמורים להגן עלינו(?) מפני הידבקות ומחלות קשות. אני חושה שהסיכוי שואף ל-0% שהעונה תיעצר, ויעשו הכל על מנת להמשיך כרגיל, גם במחיר של דחיות. מצד שני, כמה עוד אפשר לסבול סגלים של ג׳י ליג (ואפילו פחות מזה) קובעות את מאזני הקבוצות???

הספרס נמצאים מקום אחד מהפליי אין. אפשר לבנות קבוצה לפלייאוף על בסיס הקבוצה הנוכחית? יש להם תקווה מעבר למקום גבוה בדראפט?

ניל קרמר:  אפשר ועוד איך לבנות קבוצה לפלייאוף על בסיס הקבוצה הנוכחית – דז׳ונטה מוריי מתבשל להיות הפרנצ׳ייז פלייר הבא של הארדון, עם תצוגות של טריפל דאבלים שלא נראו מאז ימי ״האדמירל״. תוסיפו את יעקב פלטל הגבוהה ועוד שחקנים כמו דריק וויט, לוני ווקר ויש כאן בסיס לא רע בכלל. יכולים לעשות טרייד או 2 והם יהיו גבוה בצמרת המערב. יש להם גם מספיק כסף בתקרת השכר בשביל לבצע שדרוג ללא לוותר על ההווה/עתיד.

 

איתי קדם: הספרס נמצאים משחק אחד מהפלייאין מכל מיני סיבות שבכלל לא קשורות אליהם. הסגל הנוכחי לא שווה פלייאוף ולעניות דעתי כאוהד 25 שנה יש היום למועדון את הסגל החלש ביותר מאז שפופ החל את דרכו במערכת. המועדון נמצא בסיטואציה לא פשוטה שרק בחירה סופר מוצלחת במקומות 1-3 בדראפט תוכל לסייע לו לאיים על כניסה לפלייאוף. הספרס איבדו את כל הנכסים שלהם וכעיר שלא מושכת שחקנים הם נמצאים בבעיה קשה. מארי השחקן היחידי בסגל שמתאים לפתוח בחמישייה של קבוצת פלייאוף וזה לגמרי לא מספיק.

 

אריק גנות: הקבוצה הנוכחית מתעתעת. היא מצליחה להתעלות מדי פעם, אבל פשוט לא מספיק טובה. שחקני הגנה טובים על הנייר לא מצליחים לייצר הגנה שהיא מעל הממוצע בליגה, ובהתקפה הקבוצה גם כן לא מרשימה. השחקן הכי טוב שלה הוא דיז'ונטה מארי, שהתחזית האופטימית בשבילו היא אולי מספר ספור של הופעות באולסטאר. מכל היתר יהיה קשה לטעון שיש שחקן שהוא טופ 15 בעמדתו, או שיש לו פוטנציאל אדיר.

פופוביץ' עדין מאמן על, ויש מספיק קבוצות חסרות מזל במערב כדי לאשפר לספרס להגיע לפליי אין ואולי להבליח לפלייאוף, אבל אם מישהו שם בונה על שחזור תהילת העבר – הקבוצה הנוכחית לא תספיק.

 

מידן בורוכוב: אחריי הניצחון שלהם על הלייקרס הם כבר בפליי-אין! הפליי-אין טורף את הקלפים בכל מה שקשור לטנקינג. תהיה תחרות מטורפת על מקומות 9-10 במערב וכרגע הספרס נראית ראויה. גם אם זה לא משרת את האינטרס של הקבוצה בטווח הארוך. העניין הוא שהתוחלת של הקבוצה לא מאוד מרשימה. קשה לראות את הסגל הקיים מתפתח לכדי קבוצה תחרותית שתאיים על התואר.

נסיון העבר מלמד שאפשר לשלות פנינים גם בבחירות 10-14 בדרפאט וייתכן שהספרס עובדים בדרך הנכונה.

 

רותם גלנטי: במילה אחת – לא. העבר לימד אותנו שאסור להמר נגדם, ובכל זאת…

אנחנו מדברים על תקופה טובה שלהם והם עוד מחוץ לפלייאין. המערב כל-כך חלש שזה ריאלי, אבל בואו, גם אם בטעות יצלחו את הפלייאין, זה לא יגמר ביותר מ-5 משחקים מול ג״ס או פיניקס. אבל זה בכלל לא העניין.

העניין הוא גרג פופוביץ, מי שבעיני הוא המאמן הגדול בכל הזמנים, הולך לקבל הכרה ככזה כשישבור את שיא הניצחונות למאמן בכל הזמנים (חסרים לו 12).

אם ניקח את הסגלים במכבי ובספרס ונחליף אותם, שתי הקבוצות יגיעו לאותן ההישגים שהגיעו העונה. מה שפופ יודע להוציא מחבורה של שחקנים בינוניים ודז׳ונטה אחד זה מדהים!

אנתוני דייויס פצוע ל-4 שבועות, והלייקרס בעונה קשה גם לפני הפציעה שלו. כמה זה מאתגר את הלייקרס והאם נשכח מהכל באפריל?

רותם גלנטי: הדבר היחיד שננסה לשכוח ממנו באפריל זה שבתחילת העונה חשבנו שהלייקרס היא מועמדת חזקה לאליפות. אנחנו רואים סוג של שידור חוזר מהעונה שעברה, רק שהפעם זה הרבה יותר גרוע!

לברון מדהים! אבל הקבוצה שסביבו, אוי הקבוצה שסביבו…

אפרופו ס״א, הלילה הם שלחו את הלייקרס לפירוק והרכבה מחדש (תרתי משמע) עם 28 הפרש בסטייפלס וזה בלילה חלש של מוריי. אפשר היה לראות את הייאוש של לברון ש-6 דק לסוף (20 הפרש) לקח שלשה עם 20 שנ׳ על שעון ה-24 החטיא, ירד לספסל ולא חזר.

הסיכוי היחיד שלהם לעשות משהו העונה, זה שדייויס יחזור וייזכר בשחקן שהוא היה לפני שנתיים, אחרת זו עונה אבודה.

 

ניל קרמר: הפציעה(ות) של דייויס די מחרבנות את כל מה שהלייקרס ציפו לו בתחילת העונה, שכן הבסיס ״360״ (דייויס לברון ווסטברוק) היה אמור להתחלק בעומס המשחקים של העונה הרגילה, אך בסוף, אולי אפילו די צפוי – הגל נופל על לברון. הרעיון היה שלברון יגיע רענן לפלייאוף ויעלה הילוך שם. בקצב הזה הם לא יגיעו לאפריל. ואם יגיעו? שוב ממקום 10-7, ואז פלייאוף במקרה הטוב לפגוש את ג״ס או הסאנס? בהצלחה..

 

איתי קדם: הלייקרס נראים עייפים,מבוגרים ופציעים ופתאום נראה שהמציאות חזקה מכל פנטזיה שהיתה למי שהרכיב את חבורת הלשעברים יחד. יכול להיות שעוד יתחברו, יכול להיות שיכנסו לפלייאוף ממקום 6 ולאור מצב הפציעות והקורונה במערב אי אפשר להמר על כלום מראש. אבל, אולי בפעם הראשונה, נראה שלברון מעבר לשיאו.

קנדריק נאן היה אמור לסייע בהובלת הכדור וניהול ההתקפה ולקחת חלק משמעותי מאוד במשוק של הלייקרס והוא עוד לא פתח את העונה. בסגל חסר שחקן יוצר שיקלע מבחוץ – כרמלו זאת לא התשובה.

 

אריק גנות: הלייקרס הגיעו עם סגל בעייתי כבר בתחילת העונה. רבים לא הבינו את הרעיון מאחורי הבאת ווסטברוק, שעלתה לקבוצה בהמון הגנה, עומק וקליעה. הם ניסו לפצות על החסרונות האלה עם שחקני מינימום, אבל אלה לא הוכיחו את עצמם ופציעות לשחקנים שהיה להם פוטנציאל כמו אריזה ונאן בהחלט לא תרמו.

הפציעה של דיוויס, ולפניה של לברון, מעצימות בעיות שהיו כבר קודם, לא גורמות להן. הלייקרס מבוגרים, פציעים, רדודים וראסל ווסטברוק עושה שם יותר נזק מתועלת. עכשיו כשהקבוצה פצועה היא תצטרך להילחם על עצם מקומה בפלייאוף ותתקשה להגיע למאזן שמוביל לביתיות. המשמעות היא מצ'אפ קשה בכל סיבוב וכנראה הדחה לפני הגמר.

 

מידן בורוכוב: אין סרט שהקבוצה תהיה טובה באפריל. היסטורית זה נדיר שקבוצה שמסיימת מתחת לטופ 3 בקונפרנס עם ריצת פלייאוף ארוכה. גם בעונה שעברה הלייקרס נראו רע מאוד בפלייאוף (בעיקר התקפית).הלייקרס נראית רע מאוד עם פלאשבקים ל 2013. דיוויס עוד לפני פציעתו הוא אכזבת העונה שלי. הוא לא מצליח לעשות את קפיצת המדרגה והוא דורך במקום מאז יכולת השיא בבועה.

משחקן עם סט הכישורים שלו בשני צידי המגרש ובגילו הציפייה היא לא פחות מ-MVP. הוא ממשיך לא לשחק סנטר ומרוויח את לחמו בזריקות מבחוץ באחוז מזעזע.

מי רוקי העונה שלכם עד עכשיו?

מידן בורוכוב: תחרות קשה בין אוון מובלי לסקוטי בארנס. שניהם בעונות מצויינות וקבוצות תחרותיות. קייד קנינגהם עם ניצוצות וייתכן וישפר ממוצעים עד לסיום העונה.

מובלי נראה מעולה וההצלחה של קליבלנד מפתיעה מאוד, בעיקר כשהמזרח כבר לא אסקופה נדרסת.

גם בארנס נותן עונה מצויינת והוא מוביל את מחזור הרוקיס ב WS.

מובלי יגרום לפיסטונס וליוסטון לחרטות שלא בחרו בו ראשון.

 

רותם גלנטי: למרות שזה צמוד, בשבילי כרגע זה מובלי. הוא ובארנס נותנים עונות רוקי ענקיות! עם הבדל מהותי בעיני.

מובלי, ביחד עם גרלנד, מובילים את קליבלנד למקום ה-5 במזרח. וכשאני אומר מובילים זה לא רק במספרים, הם אלה שלוקחים את המושכות ומנווטים את הקבוצה, על פיהם בלבד יקבעו הניצחונות או ההפסדים.

מובלי שחקן שלם, בטוח, מרגיש שהוא נמצא בליגה כבר כמה שנים. הגיוון שלו ביחד עם הנתונים הפיזיים פשוט מדהימים, אם בעבר קראנו לפורזינגיס חד קרן, אז יש לנו פה פאקינג פגסוס!

אצל בארנס זה מרגיש שהוא חלק מקבוצה, שכבר הייתה שם קודם, והקרקע שלו לפרוח הרבה יותר פוריה, הוא לחלוטין משפיע על נצחונות, אבל לא מוביל את הקבוצה.

 

ניל קרמר:  אוון מובלי. זה לא רק המאזן המאוד מפתיע של קליבלנד, שכולם חזו לה להיות קבוצת טנקינג מופלאה. מובלי הוא שחקן מובּיל ונייד, שהנתנונים ההגנתיים המתקדמים שלו מוכיחים עד כמה הקבוצה טובה איתו ובאופן מובהק הרבה פחות כשהוא יושב בצד. מנגד, dont sleep on the cade – אם ניה פותח את העונה בריא, כנראה שהיינו מדברים עליו כרוקי העינה.

 

איתי קדם: אוון מובלי שותף מרכזי לפריצה של קליבלנד. דברים שם התחברו וקרדיט גדול מגיע גם לו. וורסטילי מאוד עם 1.8 חסימות וכמעט חטיפה למשחק יחד עם 13.8 בנקודות ו 8.3 בריבאונד ובעיקר בקבוצה מנצחת עם הגב של קווין לאב מאחוריו הוא מרשים יותר משאר החברים לדראפט עד כה .

שמות נוספים שראוים לציון עד עכשיו הם סקוטי בארנס שמשתלב יפה בחבורת הפורוורדים של טורונטו ופרנץ ווגנר הלהיט של אורלנדו החלשה.

 

אריק גנות: מובלי נהדר. הוא לוקח חלק גדול יותר בהתקפה ממה שהיה צפוי, וההגנה שלו ברמה הגבוהה ביותר. היכולת שלו לתפקד כרים פרוטקטור מצוין ועדיין לצאת ולהישאר עם גארדים מעבר לקו השלוש שמה אותו בדיון ל-DPOY עתידי.

אבל בעיני הפרס הולך לסקוטי בארנס. הוא הגיע עם רקורד של מומחה הגנתי ומוסר טוב, אבל התחיל את העונה עם הרבה קליעה ומאז גם גילה את השלשה. אמנם ההגנה שלו לא ברמה של מובלי, אבל הוורסטיליות והפוטנציאל שהוא מגלה שמים אותו כרגע בעמדת הובלה.

קייד השתפר לאחרונה, אבל היעילות שלו נמוכה מכדי להיחשב מועמד רציני.

ה-15/12 חלף, ועוד לא ראינו טריידים בליגה. למה זה קורה והאם נראה טריידים משמעותיים לפני הטרייד דדליין?

אריק גנות: קצת קשה לדעת. אין הרבה דיווחים על שמתרחש מאחורי הקלעים. יש לא מעט קבוצות שדיברו על רצון לעשות שינויים בסגל ולא מעט שחקנים שהגיוני להם לעבור קבוצה, כך שאם היו טריידים בקנה סביר להניח שכבר היינו רואים כמה מהם.

יש סיכוי לא רע שקבוצות לא עושות טריידים כי הן לא בלחץ לעשות אותם. פלידלפיה צריכה למצוא טרייד לסימונס, אבל היא עדיין במקום שמוביל לפלייאוף ויכולה לחכות לדדליין. אינדיאנה דיברה על רענון לסגל, אבל באמת שאין דחיפות לבצע אותו. פורטלנד צריכה לעשות משהו, אבל כל עוד לילארד לא דורש טרייד יש להם זמן.

סביר להניח שלא נראה משהו משמעותי עד הדדליין.

 

מידן בורוכוב: יכול להיות שכולן מרוצות מהסגל שלהן ולא ממהרות ללחוץ על ההדק?

אני חושב שכמו בתנאים של מסחר, זאת תהיה טעות אדירה לבצע מהלכים בפתיחת המסחר, ככל שמועד הדד ליין יתקרב הערך של פוטנצאילים לטרייד יירד וניתן יהיה להשיג שחקנים איכותיים בתמורה נמוכה יותר, מהצד השני אפשר להרים קצת ערך של שחקנים שיהיו בקרוב על המטוס.

הנטס מיצמצה ראשונה כשהחזירה את קיירי לשחק במשחקי החוץ. פילי תמשיך להיות לחוצה עם סימונס ככל שהימים חולפים.

קבוצות בדרך לפירוק? הליגה עדיין צפופה מאוד והזמן מאפשר לראות לאן פנייה של הקובצה לפני קבלת החלטות (אינדיאנה לדוגמא)

 

רותם גלנטי: עוד מוקדם, הליגה מאוד לא יציבה והמיקומים מאוד צמודים, יש תחושה שהקבוצות רוצות לחכות ולראות איך יעברו החודש וחצי הקרובים לפני שהן מתפוצצות (לכאן או לכאן).

אני חושב שבהכרח נראה טריידים משמעותיים – הליגה כ״כ צמודה ואין שום פייבוריטית ברורה, מה שאומר שיש לא מעט קבוצות שמאמינות שעם השחקן הנכון שיבוא בטרייד, יש פה סיכוי לעשות מחטף על הכתר, או לחלופין לבסס את מעמדן כמועמדות. עם המצב שתארתי קודם, יש פה פוטנציאל לטריידים שיכולים להכריע את גורל האליפות. הייתי ממליץ לשאת עיניים לברוקלין, לייקרס, פילי (סימונס כמובן), פורטלנד ואינדי (למרות הצהרות ה-GM).

 

ניל קרמר: בדרך כלל כל טרייד שהוא, מבלוק-באסטר ועד ״טרבור אריזה עובר 7 קבוצות בחצי שעה״, קורה ב48 שעות האחרונות לדדליין. אני חושב שקבוצות עדיין בוחנות את השטח ואת עצמן, למרות שיש כבר לא מעט שמועות מבוססות על טרייד של בן סימונס, מכירת החיסול באינדיאנה, ותחילת עונת ה-buyout.

 

איתי קדם: אני חלש מאוד בטריידים אבל נראה שגם בגלל ענייני הקורונה וגם כי רוב הקבוצות שמכוונות לפלייאוף/אליפות נעולות מבחינת הסגל ותקרת השכר לא היו תזוזות משמעותיות. מה יהיה עם קיירי ובן סימונס אלו השאלות היחידות שיכולות להשפיע אולי על גורל האליפות השנה. הלייקרס חייבים שינוי בסגל בשביל לחזור להיות משמעותיים במאבק האליפות אבל ממש לא בטוח שיש להם את הכלים לעושת שינוי. בנוסף האלופה חייבת פתרון לסוגיית ברוק לופז שבעיות הגב שלו לא מסמנות חזרה לפעילות.