המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ, עם השאלות הבוערות והפעם עם מידן בורוכוב, סער ברעם, דני אייזיקוביץ', דרור האס והאורח המיוחד אור עמית מהעמוד Isignifistats.
מה הבעיות של דאלאס וכיצד ניתן לפתור אותן?
אור עמית: קודם כל צריך לעשות להם הנחת פציעות. רק שלושה שחקנים בסגל שיחקו בכל 24 המשחקים של הקבוצה. החמישיה הפותחת הפוטנציאלית שלהם (לוקה-זינגר-ג'יי ריצ'-DFS-קליבה) הייתה זמינה רק בחמשת המשחקים האחרונים (נכון לכתיבת שורות אלו) וניצחה בשלושה מתוכם. אפשר לעשות דריל-דאון לבעיית הגנה (מדורגים במקום החמישי מהסוף בליגה בדפנסיב רייטינג), אבל למעט פציעות הם אמורים להיות טובים מספיק כדי להציק לאחת הגדולות בסיבוב הראשון ואולי להשתחל לסיבוב השני. בטווח הארוך אני עדיין חושב שזינגר – גם ברמת העמידות וגם ברמת המוטיבציה – לא מספיק טוב כדי להיות כוכב שני בקבוצה אלופה. אם בראדלי ביל פתאום זמין לטרייד, אני בטוח שדאלאס יהיו הראשונים להתקשר.
דני אייזיקוביץ': סת' קארי. זו הבעיה. איזה שחקן אנדרייטד, כמה שהוא חסר להם העונה וכמה שהוא מרווח את ההתקפה של פילדלפיה. בלעדיו לדאלאס חסר שחקן שמתרוצץ ומאיים מבחוץ. בעונה שעברה קארי קלע 45% מהשלוש, ביחד איתו דאלאס קלעו 37% עונתי. העונה הם ירדו ל 34% וההתקפה קולעת 111 לעומת 117 בעונה שעברה. דונצ'יץ' נראה דומה מאוד במספרים לעונה שעברה, אבל קארי חסר וריצ'רדסון לא נכנס מספיק טוב לנעליים שלו.
מה צריכים לעשות? להתחזק.
סער ברעם: את האמת שלא מזמן כתבתי על זה פוסט בדף של פוסטאפ. אם נוציא את הנחיות הקורונה בינואר, שממש שיבשו את התוכניות של לוקה דונצ'יץ' ושות', המאבס שיחקו מול קבוצות טובות. מעבר לזה, יש להם שני מחדלים – הריכוז בתחילת המחצית השניה נמוך וסיום המשחקים לוקה… בחסר. תמיד מרגיש שמישהו "מציל אותם", כמו קליבה עם השלשה במשחק מול אטלנטה. מישהו "מציל את המולדת", והם לא שומרים על יתרון של 8 ולפעמים 14 ברבע האחרון. נאיביות, צעירות, חוסר ניסיון. הצעתי לקחת מישהו שיחזק את חדר ההלבשה הנרפה ולקח אליפות עם הקבוצה. מישהו כמו טייסון צ'נדלר. בין אם זה שחקן או בין אם זה כעוזר מאמן, מדובר בבוסט מוטיבציה.
מידן בורוכוב: לדאלאס יש לא מעט בעיות, בשנה שעברה היא הייתה הרבה מעבר לציפיות המוקדמות. מה שלא עובד השנה זה שההגנה פשוט מסננת. בנוסף דאלאס קבוצה מאוד צעירה ונראה שיש מחסור בנסיון ואת זה קשה לפתור. פורזינגס כבר לא יהיה מגה-סטאר.
נקודה לא מפתיעה, לדאלאס יש את האחוז השני הכי גרוע בליגה מדאון טאון.
אני חושב שיש יותר מדי בעיות לפתור, לאן הקבוצה מכוונת השנה? סיבוב ראשון? הם צריכים 2 וטרנים רצוי עם יכולת הגנתית ולא להפריע ללוקה. סבלנות, הוא ה real deal. אולי במקום לתקן כדאי לשבור ולקבל שחקן מוכשר מהלוטרי.
דרור האס: דאלאס נמצאת במקום ה-25 בליגה בכמות מסירות למשחק, ונמצאת למעשה בתחתית בכל פרמטר שקשור להנעת כדור או אסיסטים. לוקה דונצ'יץ' נכון ליום שישי עם 51.7% מהזריקות שלו שמגיעות אחרי 7 כדרורים או יותר. בריאן סקלבריני אמר שהם צריכים עוד שחקן שיוצר לעצמו, אבל הם צריכים עוד מנהל משחק לצידו של לוקה. מישהו בסגנון דילון רייט שעכשיו מככב בדטרויט. ואם ג'יילן ברונסון הוא התשובה שלכם, אתם לא מבינים את עומק הבעיה. ג'וש ריצ'ארדסון הובא להיות בדיוק זה בתקווה שיחזור להיות הגרסה של מיאמי, אלא שהוא הפך להיות גרוע יותר מהגרסה של פילדלפיה. הם צריכים שיתאושש וכדאי עוד אחד בסגנון.
במשחק השבוע בין ברוקלין והקליפרס סטיב נאש שלח את שחקניו לעשות עבירה בשניות הסיום כשהוא ביתרון 3. האם מאמנים נוספים ילכו בעקבותיו? והאם בכלל עדיף שההגנות ינסו לשמור?
דרור האס: אחת השאלות הבאות מדברת על כוכבים שמקבלים זריקות עונשין מתנה. אנחנו לא באירופה, אנחנו מדברם על ליגה עם המון קלעים טובים שיודעים לשחרר קליעה מהר ולסחוט עבירה. השבוע גם, כמה ימים אחרי המשחק בין הנטס לקליפרס, שיי גילג'וס אלכסנדר מול הלייקרס סחט עבירה לשלוש וכפה הארכה על הלייקרס. וזה שג"א, עוד לא כוכב על. אם יותר קבוצות ילכו על עבירה לשלוש, נראה יותר שחקנים שיודעים לסחוט את העבירות הקלות הללו, ומזה המאמנים שמעדיפים לא לעשות עבירה מעדיפים להימנע. הנבא מוציאים מיליונים על לבדוק מאיזה משבצת עדיף לזרוק. הם יודעים למה הם מעדיפים להימנע.
אור עמית: ההחלטה על כן או לא לעשות פאול עלתה לנאש במשחק בקליבלנד, וקואץ' ניק עשה על זה וידיאו אחר-כך
בכדורסל האמריקאי מעדיפים להמנע מעבירות בהתקפה אחרונה. לנצח בקרב 'הוגן' (כאילו יש משהו לא הוגן בלעשות עבירה). אבל עם ההפיכה של השלשות לנשק הכי נפוץ, יחד עם השפעה לא מעטה של הכדורסל האירופאי (בעיקר על המאמנים הצעירים) אני מעריך שיהיו יותר מאמנים שיעדיפו עבירה. ספציפית המשחק בין הנטס לקליפרס היה גם עם רמה הצהרתית מסוימת, בין שתיים מהקבוצות הטובות באיזור שלהם, כך שיכול להיות שנאש העדיף ללכת כאן על ניצחון, מתוך מחשבה שיזכרו יותר את התוצאה הסופית מאשר את הדרך שבה הוא הושג.
דני אייזיקוביץ': לא מאמין שנראה שינוי בליגה. מאז ומעולם הייתה ביקורת על זה שמאמנים לא עושים עבירה ביתרון 3, כי בנ.ב.א. נוטים לשרוק יחסית בקלות לעבירות ברגעי המאני טיים ודי בקלות המהלכים האלו יכולים להפוך ל 3 זריקות קלות מהקו. השבוע ראינו את דריימונד גרין מנסה לסחוט עבירה דומה מהספרס וזורק שלשה מטופשת לחלוטין כי הספרס כמובן לא עשו עבירה. באופן אישי אני חושב שהמהלך של נאש זה המהלך הנכון כמאמן שרוצה לנצח, אבל בנ.ב.א. יש מסורת שלא תשתנה בגלל שבמשחק בודד בעונה הסדירה נאש הורה לבצע עבירה.
סער ברעם: שמע, זו שאלה שאני שואל את עצמי, HOW THE FUCK ARE YOU ASKING THIS. "האם בכלל עדיף שההגנות ינסו לשמור?" – במודל העונה הרגילה הייתי אומר שכן, אבל ההכנסות מדברות אחרת. כשכולם רוצים לנצח, הם שמים את החרבות ואת המגנים על השולחן. כרגע, זה נראה שאפילו החרבות עדיין לא משויפות, נהלים מוזרים ומנוחות משונות. אם העונה הרגילה מעצבנת אותי כעניין שבשגרה, העונה זה השיא. מאין 'זמן מיותר' לקראת הפלייאוף, והכי מבאס שאפילו אצל הקבוצות הרציניות יותר זה מרגיש ככה. איך ברוקלין מפסידה לדטרויט פיסטונס? אין בושה? בקיצור, עדיף שההגנות ינסו לשמור, אבל אז אל תתפלאו כשיש פציעות ממאמץ.
מידן בורוכוב: עקרונית לקבל שלשה על הבאזר זה לא משהו שקורה כל יומיים. יש כ 63 אחוז לרעת הזורק.
לשלוח שחקן לקו זה ללכת על בטוח אבל נראה שהשחקנים בליגה לא מיומנים בפעולה הזאת של לעשות עבירה למטה ולמנוע זריקות. השופטים גם נוטים לתת 3 זריקות בעת מגע. המהלך של נאש מעלה משמועתית את הסיכוי שלך לנצח. לבנות על החטאה מהקו וטיפ אוף יותר נדיר מסל ניצחון מהחצי.
לא מבין למה זה מנוגד לשיטה האמריקאית. לשים שחקן על הקו במתח של סוף משחק היא כמעט תמיד החלטה טובה יותר ולכן כדאי לאמץ (בתנאי שהליגה לא תתחיל להעניש שחקנים שעושים עבירה או 3 זריקות)
דרק רוז התאחד שוב עם טום ת'יבודו. מהלך נכון מבחינת הניקס?
מידן בורוכוב: את מי מעניינת הניקס?
מהלך לא ברור לחלוטין גם לא מבחינת רוז. לעבור מהפיסטונס לניקס זה כמו לדעת שהטיטניק הולכת להכנס בקרחון ולבקש להחליף חדר במקום לעשות מעשה.
רוז יכל לחפש חוזה בקבוצה כמו הקליפרס ולחזור לקדמת הבמה. הניקס ויתרו על שחקן צעיר ובחירת דראפט, מחיר גבוה מדי על שחקן עם סימני שאלה , אם בונים עליו כחונך לצעירים אני לא בטוח עד כמה דרק רוז הוא דמות חינוכית ומודל לחיקוי.
דרור האס: הלוואי שמישהי הייתה אוהבת אותי כמו שת'יבודו אוהב את רוז ונאמן כלפיו. זה קצת מרגש. כשת'יבודו הגיע היה ברור שהוא לא הולך להיות מאמן של קבוצה בבניה מחדש, אלא שהוא מסתער על לנסות פלייאוף. גם אם זה אומר בינוניות. לניקס נמאס כנראה מכל כך הרבה שנים שחונות שהחליטו שחייבים פלייאוף עבור האוהדים בכל מחיר. רק חבל שזה בדיוק בשנה בה מגיעים כשרונות כמו קאנינגהאם, קאמינגה, מובלי וגרין. לא יכלתם לחכות עוד שנה?
אור עמית: על סמך משחק אחד (שוב, נכון לכתיבת השורות הללו) מאז האיחוד, נראה שרוז – בניגוד לחששות – לא הגיע לקחת את הדקות של קוויקלי אלא קיבל את הדקות של ריברס (וקצת על חשבון פייטון). כנ"ל לגבי טאג' גיבסון שיובש עם החזרה של נרלנס נואל לרוטציה (ובניגוד לקווין נוקס, שהחזרה של ברקס מחקה אותו לחלוטין מהרוטציה של ת'יבס). באופן כללי, כאוהד הקבוצה, אני מעדיף לראות יותר פיתוח של צעירים. מצד שני אם גם לטווח הארוך נראה שאכן רוז מקבל דקות לצד קוויקלי ולא במקומו, ובאמת משמש לו כמנטור – זה יכול להיות מהלך מבורך.
דני אייזיקוביץ': לניקס נמאס. הם רוצים פלייאוף ועכשיו. אין להם יותר סבלנות לשום דבר אחר. כשאתה פועל ממקום של נמאס, אתה עושה טעויות וזו הייתה טעות. דרק רוז לא יהפוך את הניקס לקונטנדרית או בכלל לקבוצה שאמורה לעבור סיבוב. כן יעזור להם להגיע לפלייאוף. למה זו טעות?
כי הוא יפגע בהתפתחות של קוויקלי שפתח את העונה נפלא, ומייצר תחושה שהוא העתיד של הניקס בקו האחורי. אולי הניקס קיוו שרוז יהיה סוג של מנטור, אבל רוז לדעתי לא שם. בגיל 32, רוז עדיין חושב על הקריירה שלו יותר מאשר להיות מנטור לצעירים.
סער ברעם: מישהו חושב שזה דבר נכון לקחת קבוצה בשלבי בנייה, להוציא ממנה שחקן צעיר (ונתעלם מזה שמדובר בדניס סמית' ג'וניור, כן?) ובחירת דראפט כדי להביא את אהוב ליבו של המאמן? לא. זה מהלך אידיוטי ששמור לתום ת'יבודו, מאמן הבולס, הבולס 2 ואולי גם הבולס 3. אם הייתי אוהד ניקס, הייתי יוצא נגד המהלך הזה. מצד שני, אוהדי הניקס רגילים לרע, ואולי עכשיו מדובר בהפתעה מרעננת. אני אפילו לא זוכר מתי הם היו מעל 40% נצחונות, טפו טפו כדורסל שלפעמים כיף לצפייה. ד"ש לעמנואל קוויקלי, יקיר המדור. ומבחינתי, אין ד"ש לתום ת'יבודו. יש תמיד – רפואה שלמה לדרק רוז, ובהצלחה לאחד השחקנים המרגשים שיש היום בליגה.
סטיב קר העביר ביקורת על הליגה שנותנת במתנה לכוכבים זריקות עונשין, בהתייחסו ספציפית לכך ששחקן התקפה נשען\קופץ לתוך המגן ומקבל שריקה לעבירה. צודק?
Asked Steve Kerr about the lean-in fouls that Luka Doncic got tonight (and so many others get on a nightly basis): "I don’t fault the officials. I fault the league for basically gifting those calls to all of our players." https://t.co/lbTFd31Hw9 pic.twitter.com/RUI1RDsdPn
— Anthony Slater (@anthonyVslater) February 7, 2021
סער ברעם: סטיב קר ידוע בהתבכיינותו. כל הזמן לרטון ולבלבל את המוח, וכושר אימון? אני לא בטוח שהוא הכי טוב מעוזרי המאמן גם… בכל מקרה, זה החוקים וזה מה יש. אתה רוצה לשנות? תפנה להנהלה, לא ללחץ מהתקשורת. וכשאני רואה את העבירה הזו ספציפית, זה קלאסי מספר החוקים. שחקן מגן קופץ קדימה ללא יציבות, שחקן מתקיף קופץ קדימה כדי לסחוט עבירה. שהשחקן המגן יעשה חושבים לפני שהוא קופץ לעבירה לא אינטיליגנטית. כשמקגריידי קלע את השלשה ופאול על דאנקן במהלך של ה-13 נקודות ב-33 שניות, קר סתם. אז אני ממליץ לו להמשיך לסתום, ולתת הערות בונות לשחקנים שלו שישתפרו, ולא לבוא בטענות לשופטים.
מידן בורוכוב: סטיב קר נהיה מוביל דעה, הדקות מסך בריקוד האחרון עלו לו לראש. מוטב שיתעסק בענייניו ולא יבלבל במוח. כוכבים בליגה תמיד קיבלו אקסטרה ריספקט משופטים, קר לא גילה את אמריקה. כששחקן מחפש עבירה ביצירת מגע על המגן זה חלק בלתי נפרד מהמשחק. ברגע ששחקן התקפה מנצל את היכולת שלו לסחוט עבירות זה משחק לטובותו, זה קצת מסריח אבל חלק מהמשחק. מציע לקר לצפות ב 4 הדקות האחרונות של גיים 7 ב-2016 ולבוא בטענות לעצמו.
דרור האס: לזכותו של קר יאמר שהוא מדגיש שגם השחקנים שלו נהנים מזה. הליגה הולכת לכיוון התקפה וזה ניכר בחוקים. (תבדקו פעם מה צריך שחקן שעולה לדאנק לעשות כדי שזה יחשב לעבירת תוקף ותבינו) אבל אין ספק שהמטוטלת נמצאת כבר יותר מדי בצד השני, ומתישהו צריך להגיע התיקון. למעשה הוא כבר הגיע, והוכנס חוק שאומר שעל השופטים לבדוק מי יצר את המגע, אלא שהם במקרים רבים מתעלמים מזה וכמו שקר אמר, במקרה של כוכבים, נותנים זריקות שאולי לא מגיעות. האוהדים רוצים לראות התקפה, אבל לא הרבה זריקות עונשין, והגיע הזמן לתקן את זה ולהורות לשופטים לנהל משחק בהתאם לכך.
אור עמית: כן, לגמרי. במקרה הזה דובר על דונצ'יץ' אבל זה נכון גם לגבי טריי יאנג וכמובן המאסטרו ג'יימס הארדן. הליגה נוטה לתת יתרון לשחקני ההתקפה, אבל הקונספט הזה של שחקנים שקופצים לתוך המגינים שלהם הוא גרוע באותה המידה. הניחוש שלי הוא שאדם סילבר יוריד איזה עדכון לשופטים בשלב מסוים, בדיוק כמו החידוד שירד על גריפת היד של הארדן לפני שנתיים בערך.
דני אייזיקוביץ': כן חד משמעית צודק. שחקן שקופץ לתוך שחקן אחר לא צריך לקבל עבירה, נקודה. מי שיוצר את המגע זה השחקן התוקף, ולכן אין סיבה לתת לו בונוס על זה. עבירה זה כאשר השומר מפריע לשחקן התוקף באופן לא הוגן. שריקות כאלו הן בדיוק הסיבה שבגללן אומרים ששחקני הליגה הפכו להיות רכים וחלשים. תנו לשומרים לשמור ולמשחק לזרום. בדיוק בגלל שריקות כאלו, דריימונד גרין ניסה השבוע לסחוט עבירה כמעט מחצי מגרש מתוך מחשבה שהשחקן בטעות יהיה קרוב מדי אליו. אם כבר הייתי שורק תוקף כדי ששחקנים יוותרו על השטות הזו.
סקרמנטו עם רצף נצחונות על קבוצות חזקות, עד כמה זה אמיתי ולאן הם יכולים להגיע?
דני אייזיקוביץ': יש הרבה סיבות לאופטימיות, לא פחות מ-6 שחקנים קולעים בספרות כפולות. האליברטון נראה כמו מועמד לגיטימי לרוקי העונה, פוקס עשה עוד צעד קדימה (23 נק' למשחק), בארנס באחוזי קריירה מהשלוש (41%). אחרי שאמרנו את זה, זה עדיין רק נחמד. לא יותר מזה. למרות שהם ניצחו 7 מ-9 המשחקים האחרונים הם עדיין מחוץ לתמונת הפלייאוף במקום העשירי. לאן הם יכולים להגיע? אולי ישתחלו לפלייאוף, לא יותר מזה. בעצם, כדי להיכנס לפלייאוף הם צריכים שהקבוצות מעליהן יפצעו ויצאו מאיזון. מה זה אומר? שבתקווה בעונה הבאה עם בחירה מוצלחת נוספת, הם סוף סוף יראו כמו קבוצת פלייאוף לגיטימית.
סער ברעם: אני חושב שאנחנו בשנה השנייה שאנחנו עושים יחד את ה-5*5 עם הכדור הכתום והשאלה הזו נשמעת מוכרת. כל פעם סקרמנטו מטפחת אצלנו תקוות, עוזרת למאמן הנוכחי להישאר בסגל ובסופו של דבר זה נגמר במפח נפש. סוף סוף ולאדה דיבאץ עזב ואני מצפה לפחות לשנתיים שלוש מנוחה בשאלה הזו. הם מתמודדים לא רע עם חומר השחקנים הנוכחי – ששווה פלייאוף בקושי במזרח. האליברטון משתלב יפה, דמדומי הקריירה על חסן וויטסייד מתחילים להראות (והוא בישל את זה לעצמו, בינינו), והם לא נשענים על אף אחד – לא על יכולת הריבאונד או ניהול המשחק של זה או אחר. אולי משהו טוב קורה בסקרמנטו.
מידן בורוכוב: פלייאוף, והגיע הזמן.כבר הצענו לוולטון כסא נוח בלשכת העבודה. כל עוד ההגנה שלהם האחרונה בליגה יהיה להם קשה לשקם את עצמם. יש כשרון בקבוצה.
דיארון פוקס בכושר טוב, יש בסיס לא רע ואין סיבה שלא להכנס לפליי-אין. אני עדיין חושב שכדאי להחליף את וולטון. לסקרמנטו יש סיכוי טוב השנה לעשות את הצעד הנוסף, אבל סקרמנטו כמו סקרמנטו ימצאו את הדרך לפשל.
מגיע להם להיות בפלייאוף 14 עונות ללא פלייאוף, אם זה לא יקרה העונה הם ישוו שיא ליגה שלילי של 15 בשותפות עם הקליפרס (איך לא)
דרור האס: מי שעוקב אחר הטורים שלי יודע שאני כבר מאוהב בהאליברטון. אחד השחקנים הכי חכמים שיש, עם פוטנציאל אדיר. והצורה בה הוא ופוקס משלימים אחד את השני מצוינת. פוקס עצמו התארח אצל זאק לואו ואמר שביטול שני המשחקים מול ממפיס, עזר להם להתאמן ולהתאפס על מה שמצופה מהם, וזה שימש כמחנה ההכנה שלא היה להם כראוי אם כך אכן המצב אז אולי הם אכן כאן כדי להישאר. לא כקבוצת עלית, אלא כקבוצה מספיק טובה להגיע לפלייאין, ולא להביך את עצמה. ואולי בשנה הבאה אפילו רחוק יותר. מה שכן, הגיע הזמן להודות בטעות ולמצוא לבגלי מקום אחר להיות בו.
אור עמית: מצחיק, בהופעה הקודמת שלי כאן דיברנו על האין-הגנה של הקינגס, אחרי שפורקו פעמיים על ידי הקליפרס בהפרש מצטבר של 57 נקודות. מאז הם יצאו לריצה של 7 נצחונות ב-9 משחקים עם דפנסיב רייטינג של 110.3 – צמוד לפילי ומעל הספרס והבאקס. ההבדל טמון גם בחסן וייטסייד שייצב קצת את ההגנה מהספסל. לא שהוא פלוס הגנתי מטורף, אבל עדיף על בייליצה. בהתקפה יש את טריו הגארדים עם בארנס שחזר למספרים שלו מימי דאלאס העליזים, ומתקרב למועדון ה-50/40/90 כסטרץ' 4, כשבאגלי יורד בדקות. לא נראה לי שזה יחזיק, אבל הקינגס מציגים כדורסל חיובי בערך לראשונה מאז דיבאץ' היה על המגרש ולא בפרונט אופיס.
