המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ והפעם מידן בורוכוב, ניב שכטר, אריאל טייב, אריק גנות ואורח מיוחד בהחלט ירון טלפז על השאלות סביב הטרייד דדליין:
מי המרוויחים והמפסידים העיקריים של הדדליין?
אריק גנות: מנצחות: מיאמי, הקליפרס ומינסוטה. מיאמי הצליחה להביא ווטראנים מוכחים וטובים עבור שחקנים שלא ראו פרקט אצלה, ואפילו יצאה מהעסק עם חוזים לא רעים. הקליפרס הביאו עזרה יפה עם מרקוס מוריס שיתרום יותר מהארקלס. ומינסוטה גם נפטרה מהחוזה המעיק של וויגינס וגם הביאה אולסטאר מוכח וחבר טוב של טאונס, במחיר הלא גבוה של בחירת דראפט מוגנת בדראפט חלש.
מפסידות: גולדן סטייט קיבלה את חוזה האלבטרוס של וויגינס ובמקרה הסביר שהוא ימשיך להיות גרוע היא תקועה לגמרי. דטרויט איבדה סנטר אולסטאר ולא קיבלה שום דבר בחזרה.
ובקטגורייית הלא ברור: יוסטון ומהלך הצל"ש או טר"ש שלה.
מידן בורוכוב: היה טרייד דדיין מעט אנמי. רוב הקבוצות לא לחצו על ההדק למרות שאני מניח שהיו ניסונות שלא יצאו לפועל. הקליפרס עם התוספת של מוריס על פני הארקלס הוסיפו גבוה שיכול לתת גוף ולהציק ללברון או דוויס. זה טרייד שישתלם מאוד כשתגיע סדרה מול הלייקרס. באופן טיבעי מיאמי שהייתה פעילה מאוד יצאה חצי מרוויחה כי אני לא בטוח עד כמה איגuאדלה בנוי לעשות סוויץ' ולשחק כדורסל אחרי חצי שנה לאחר חופשה מרצון. הפיסטונס יכלו לקבל קצת יותר על דראומונד. ושיהיה בהצלחה לגולדן סטייט עם וויגנס, נראה שמי שהגיע מהאדמות הקפואות של מינסוטה כבר לא יצמיח דשא, למרות הקרקע הפורייה בקליפורניה.
ניב שכטר: המנצחים: אטלנטה, ממפיס, קליפרס וגולדן סטייט. אטלנטה קיבלו שחקן בן 25 שלוקח 14 ריב' ו-2 חס' ומושלם לפיקנרול עם יאנג, ובטח שיעזור בהגנה הבעייתית באטלנטה.
ממפיס קיבלו על איגודלה בן ה-36 בחירת סיבוב ראשון ושחקן כשרוני בן 23 בדמות וינסלו. ניצחון בכל החזיתות.
גולדן סטייט גם זכו כשיצאו מהעזיבה של דוראנט במקום בלי כלום, עם בחירות טובות ושחקן שמתאים הרבה יותר ליד קרי ותומפסון מאשר דיאנג'לו ראסל.
הקליפרס- התחזקו ולא פחות חשוב, מנעו חיזוק מהלייקרס.
מפסידים: מינסוטה וסקרמנטו. מינסוטה וויתרו על קובינגטון ו-וויגינס בשביל דיאנג'לו ראסל ובחירת דראפט פחות טובה. סקרמנטו שילמו לאריזה ודדמון בקיץ רק כדי לשלם שיקחו אותם.
אריאל טייב: קשה להיות מקוריים פה – מרכוס מוריס תמיד הרגיש לי קצת אוברייטד, אבל הוא השחקן הטוב ביותר בטרייד דדליין הזה, והגיע לעמדה נחוצה בקליפרס, שמקבלים עוד ורסטיליות משחקן עם ניסיון פלייאוף ענף. אפשר להצדיק את הלייקרס, שלא היו בטוחים שמוריס הוא שדרוג לטווח הקצר או הארוך על פני קייל קוזמה, אבל בינתיים המתחרה העיקרית שלהם התחזקה, בעוד הם מקווים לדארן קוליסון. למעט הפיסטונס, אין שהשתתפה בדדליין והפסידה בטרייד באופן ברור, אז אפשר להציע כמפסידות את הספרס ובמידת מה את הסלטיקס – שתי קבוצות עם צרכים ברורים שלא הצליחו להתחזק בדדליין, לעומת היריבות שלהן (אם כי הסלטיקס עדיין מקושרים לאיוון טרנר).
ירון טלפז:
מרוויחות:
מיאמי. איגוודאלה וקראודר לרוטציה עדיפים מווינסלו החסר. גמישים יותר לקיץ 2021 העמוס בפרי אייג'נטס (אנטטקומפו, קוואי).
מינסוטה. הביאו את ראסל כדי להחיות את טאונס ולהבין סוף סוף אם הבעיה בשנים האחרונות היתה אנדרו וויגינס. גם בפעולות שמסביב עברו שידרוג.
קליפרס. התרבות הווינרית של דוק ריברס וקוואי יהפכו את מרכוס מוריס לשחקן משלים שמבסוט לקלוע זריקה אחת מכריעה לפחות בפלייאוף הקרוב.
גולדן סטייט. הפכה את דוראנט לוויגינס + בחירת דראפט ראשונה. יקוו שוויגינס יהפוך להאריסון בארנס משודרג.
מפסידות:
יוסטון. הימרו בכל הכח על הסמול בול ונפרדו מקאפלה שהתאים להם והיה אחד משני עוגני ההגנה. יש תקרה מוגבלת על כמה רחוק יוכלו ללכת בפלייאוף.
הטרייד המפתיע? והטרייד שהייתם בטוחים שיקרה ולא קרה?
מידן בורוכוב: הטרייד של דרמואנד לקליבלנד היה מפתיע מאוד, מבין את שיקולי השכר וכו אבל מה דטרויט השיגו פה בדיוק? והאם קליבלנד פספסה כשלא הצליחה להעביר את תומפסון כחלק מעסקת המשך. טרייד בין 2 קבוצות שלא הולכות לשום מקום ללא מחשבה יצירתית להשיג טרייד אם איזשהו אופק. האם היה טרייד בטוח? חשבתי שקווין לאב יסיים את החלון בבית חדש. הסאגה שלו עם קליבלנד הפכה למאוסה, משחקן שהיה פוטנציאל לפרנצייז פלייר נותר שחקן עם מניטליות של שפיץ פלייר, אף אחד לא מבין למה באמת צריך אותו אבל הוא נמצא בכל ארגז כלים.
ניב שכטר: דראמונד לקליבלנד היה טרייד מפתיע וגם לא כזה ברור. מה היה האינטרס של קליבלנד אין לי מושג, וזה שדטרויט הצליחו להוציא רק בחירת סיבוב שני עליו? לפעמים עדיף פשוט לשבת בשקט.
כל שאר הטריידים היו צפויים ודובר עליהם בשבועות האחרונים כאופציות ממשיות.
אריאל טייב: אין ספק שדאנג'לו ראסל בתמורה לאנדרו וויגינס ובחירה. ידענו שהוולבס רודפים ללא לאות אחרי ראסל, אך כל הסימנים הצביעו על כך שהמהלך הזה יחכה לקיץ – הווריורס כבר לא יהיו בהארד-קאפ, וקבוצות בכל מקרה יעדיפו להציג בקיץ את החבילה הטובה ביותר שלהם. ואז הוולבס שלפו את הנכס המשמעותי ביותר, וגרמו לזה לקרות. בצד המפתיע – היה מוזר לראות שאף קבוצה לא הצליחה לבנות חבילה ראויה כדי להנחית את דאנילו גלינארי. בעונה כ"כ צמודה, הוא בהחלט גיים-צ'יינג'ר. היו כמה עסקאות שנשמעו קרובות, אולי העובדה כי OKC יודעת כי יהיה לו שוק גם בעולם הסיין-אנד-טרייד גרם לה לא ללחוץ על ההדק.
ירון טלפז: דטרויט ששלחה את אנדרה דראמונד לקליבלנד. לא בגלל שהשתחררה מדראמונד אלא התמורה המינימלית שקיבלה בשבילו. לא היה עוד טרייד שחשבתי שיקרה. הדדליין הפתיע בכמות הטריידים הרבים שלו בעידן שלכאורה מקשה על ביצוע עיסקאות בגלל החוזים המנופחים.
אריק גנות: המפתיע: דראמונד לקליבלנד. באמת הגענו למצב שהריבאונדר הטוב בליגה שהוא גם סקורר ושחקן הגנה לא רע לא שווה כלום? ולמה לקליבלנד להביא אותו? איך הוא יכול להתאים ללאב? ואיזה תועלת יש בשחקן שמסיים חוזה באפריל עבור קבוצה בלי שאיפות פלייאוף ועם שאיפות לוטרי?
הטריידים שלא קרו: דרק רוז וטריסטן תומפסון לקבוצה רצינית. אחרי שדראמונד הלך ודטרויט רשמית בעונת טנקינג, למה להחזיק את רוז? באמת אין ביקוש בליגה לשחקן של 19 נק' ו-6 אס עם כמעט 50% מהשדה בחוזה קטן יחסית של 7M$?
בצורה דומה הייתי מצפה שטריסטן תומפסון ימצא קבוצה אחרת. טרייד לדאלאס בשביל לי ומריאנוביץ' נשמע ממש הגיוני.
המהלך הכי אנדרייטד?
ניב שכטר: ממפיס עשו עוד מהלך מעניין כשהביאו את גורג'י ג'נג תמורת ג'יימס ג'ונסון. ג'נג שיחק טוב מאוד במינסוטה השנה ואפילו קולע 38% לשלוש. חיזוק משמעותי בעמדת הקו הקדמי וביטוח במקרה של פציעה. נראה שממפיס עושה הכל מושלם במתיחת הפנים המהירה לקבוצה.
אריאל טייב: דנבר הוציאו ערך יפה על שני שחקנים שלא התכוונו להשאיר. המחיר בשנים האחרונות על שחקנים חופשיים-מוגבלים לא עבר בחירת סיבוב שני, אז בחירה לא רעה זה ראוי. גם חיזוק במקומות הנכונים, עם ג'ורדן מקריי ככוח-אש מהספסל (אם כי הסיכוי שיהיה משמעותי בפלייאוף הוא קלוש). מלבד זאת, אטלנטה כמובן עשתה מהלך לא רע עם קאפלה, אבל גם להביא חזרה את דווין דדמון – שהם מאוד רצו – ועוד לקבל בתמורה שתי בחירות סיבוב שני, זה בהחלט ראוי. חוץ מזה – מאליק ביזלי יכול להיות ממש טוב בוולבס, ולא כ"כ מזכירים את זה.
ירון טלפז: אנדרייטד עוד מקדם העונה: ממפיס שהחליטה להיות קשוחה עם איגוודלה מאז הקיץ ועכשיו הרוויחה את הפוטנציאל של ג'סטיס ווינסלו. תקשורת וקהל ציפו מהם פשוט לחתוך בביי אאוט את איגי ולהסכים לשלם את רוב שכרו בזמן שיילך לקבוצה שבא לו. הם אמרו לו ללכת לחפש גם אם יישאר בבית. וצדקו בגישה. הפכו שחקן ש"נזרק" עליהם כי יכלו לספוג את החוזה שלו לשחקן אולי יתרום לכמה שנים טובות.
ובכל זאת אנדרייטד לדדליין: אלק בורקס לפילדלפיה. יכול להפוך בשבילם כמו קלארקסון ליוטה ולעזור גם בפלייאוף.
אריק גנות: מוריס לקליפרס. מוריס הוכיח את עצמו בבוסטון כשחקן מחליף מצוין, כזה שמשפיע על המשחק בעיקר בקליעה ברגע שהוא נכנס. הוא צפוי לפתוח כרגע, אבל הייתי שוקל לשמור אותו בחמישיה השניה. ביחד עם לו וויל, הארל, שאמט. זו תהיה חמישיה שתהרוס את קבוצות המחליפים של היריבות ותפתח פערים שהחמישיות הראשונות יתקשו לסגור, בטח מול קוואי וג'ורג'.
מידן בורוכוב: אלן ברקס וגלן רובינסון השלישי לפילידפיה, פילי נתנו בחירות סיבוב שני וקיבלו 2 שחקנים שיכולים לשים את הכדור בטבעת מעבר לקשת השלוש.(37 אחוז לברקס עם 1.8 שלשות למשחק, 40 אחוז למשחק 1.4 שלשות) במונחים של הווה פילי לא שילמה מחיר וקיבלה תוספות של 2 שחקנים משלימים שעשויים לעזור להם מאוד.למרות המספרים המנופחים של ה-2 לאחר עונת מילואים במפרץ זה טרייד שעבר תחת הראדר ויניב דיבידנדים לפילי.
עד כמה טרייד אמצע עונה באמת משפיע?
אריאל טייב: רק תשאלו את איוון טרנר והפייסרס מצד אחד, או את ראשיד וואלאס והפיסטונס ב-04' מהצד השני. יש השפעה לטרייד אמצע-עונה – עד כדי כך שהרבה קבוצות חוששות להעביר אפילו את השחקן האחרון ברוטציה כדי לא לפגוע בכימיה של הקבוצה. יחד עם זאת, הקבוצות המצליחות בטרייד אמצע-עונה הן בעיקר אלו שהיה חסר להם את הגרוש ללירה. לקוות כי זה ישנה ב-180 מעלות לטובה את הקבוצה זה כנראה חלומות באספמיה – אם כי גם פה צ'אנינג פריי והקאבלירס יחלקו עליי.
ירון טלפז: יש דוגמאות לכאן ולכאן, אבל עקרונית: יכול להשפיע מאד. בעונה שעברה מרק גאסול לטורונטו היה מכריע בחשיבותו. לעומת זאת מירוטיץ' למילווקי הוכח בפלייאוף ככישלון למרות הציפיות. במקרה של הדד ליין הזה, כמה קבוצות שינו פנים בצורה מהותית כמו מינסוטה ועוד כמה עברו שינויים משמעותיים כמו יוסטון, גולדן סטייט, דטרויט, מיאמי וממפיס.
אריק גנות: תלוי בטרייד, אבל יכול גם להכריע אליפות. הטרייד הראשון שקופץ לי לראש הוא ראשיד וואלאס לדטרויט ב-2004, שהפך קבוצה טובה לאלופה. אפשר לזכור לרעה את הטריידים של קליבלנד של לברון ב-2018 שהשאירו אותו בלי עזרה כמעט בכלל.
הטרייד משנה העונה בדדליין הנוכחי הוא כמובן קובינגטון ליוסטון, שהופך את הקבוצה הזו לניסוי הכי מעניין מאז ה-7 שניות או פחות בפיניקס סאנס. האם אפשר לקחת אליפות בלי גבוהים בכלל? האם ספייסינג חשוב יותר מריבאונד? זה רחוק מלהיות בטוח, אבל המשחק הבוקר מול הלייקרס מרמז שאולי קורה פה משהו גדול.
מידן בורוכוב: דיברתי על העניין בפודקאסט של הכדור הכתום, לעשות טרייד באמצע העונה זה כמו להחליף ספה בבית שנבנה עם רצפה עקומה. שחקו שמגיע באמצע העונה כשחקן מוביל לא יכול בפרק זמן קצר לחולל שינוי קיצוני, אין מספיק זמן להתאמן וללמוד את כל התרגילים וגם ככה יש עוד שליש בערך לסיום העונה. טרייד באמצע העונה יכול להתאים למי שכבר יש לה תלכיד מנצח והיא מוסיפה אלמנט לפאזל בשביל לחזק מאץ-אפ בסדרה עתידית.יש מעט דוגמאות לטריידים שבוצעו באמצע העונה וממש עבדו (הטרייד של פאו ללייקרס ושל ראשיד לדטרויט הן 2 דוגמאות יוצאות דופן)
ניב שכטר: בתור אוהד יוסטון אני יכול לזכור טרייד אמצע עונה שהביא אליפות (דרקסלר) וטרייד שנמנע שהביא אליפות (הורי). יש קבוצות מערכתיות כמו הספרס ומילווקי שלהן טריידים באמצע עונה לא יביאו שיפור משמעותי אבל בקבוצות מבוססות כישרון, טרייד כזה בהחלט יכול להיות משמעותי.
איתרע מזלכם והפכתם למנג'ר הניקס. מה הצעד הראשון שלכם?
ירון טלפז: משקיע בחשבון הלינקדאין כי כנראה שלא אשרוד הרבה שנים בתפקיד. חוץ מזה, חוסך את רוב השכר כי כנראה שלא אשרוד הרבה בתפקיד. ואחרי כל אלו: מחפש לקבל גושפנקא שיש כאן אירגון כדורסל שחזר להתנהל בצורה רצינית. כמעט כל פעולה צריכה להתקבל בחיוב ע"י דעת הקהל של השחקנים כי שם הבעיה הכי גדולה של הניקס: להביא פרי אייג'נטס בכירים. אז למשל כדאי מחתים את אהוב השחקנים ג'מאל קרופורד. ואז עושה טרייד ביום הדראפט כדי לקבל שחקן הכי קרוב למעמד כוכב – הכל כדי שאפשר יהיה להביא שחקן פרנצ'ייז בקיץ הבא. וכמובן מאמן – הגיע הזמן כנראה למרק ג'קסון.
אריק גנות: מהלך א': לסגור עם אדם סילבר שהוא מקרר את כדורי הלוטרי שלנו.
מהלך ב': בניה מחדש עמוקה. פרוסס בניו יורק. נפטרים מכולם חוץ ממיצ'ל רובינסון, שאותו מחתימים על חוזה לא גדול מדי. כן, כולל בארט ובוודאי נוקס. המטרה היא להביא את האמביד הבא, ייקח כמה דראפטים שייקח.
מהלך ג': חוזה גדול לסטפון מארבורי, כרמלו אנתוני ואמארה סטודמאייר. אם כבר מסריחים, ובגדול, אז לפחות שזה יהיה וינטג'.
מידן בורוכוב: לעשות צעד אחד בניקס שיהיה בסיס להמשך בריא וטוב יותר? המצב של הקבוצה כל כך רעוע שאני לא יודע מאיפה להתחיל. כמו שאומרת האמרה הישנה – אידיוט עם תוכנית יגיע רחוק יותר מגאון ללא תוכנית. הייתי יושב ובונה תוכנית רב-שנתית להבראת המועדון. בודק אופציות על נכסים צעירים ומסמן 3-4 שחקנים פוטנציאלים בדראפטים הקרובים, המצב של הקבוצה כל כך גרוע שהייתי משאיר לעצמי גם מקום לקחת סיכונים והימורים על שחקנים כי באמת כבר אין מה להפסיד. הייתי יושב טוב וחושב איזה מאמן אני רוצה שיהיה מסוגל לקחת ולהרים שחקנים צעירים לכדי קבוצה מנצחת (יותר מ 28 משחקים לעונה,כל עונה).
ניב שכטר: לקחת את הכסף ולברוח. וברצינות? פרוסס. אין מה לעשות, הניקס היו חסרי מזל בדראפט ולא עזרו לעצמם עם החלטות מנהלתיות. הדרך היחידה למקסם סיכויים להבאת כישרון היא להיות כמה שנים בתחתית מבלי להתנצל. אוהדי הניקס מבינים שעובדים עליהם וגם ככה מגיעים למגרש אז לפחות שיהיה להם תקווה משחקנים צעירים. הדבר הכי גרוע שהניקס עושים בכל פעם הוא להילחץ מביקורות ואז עושים שטויות ומשנים תכנית עבודה. אין שם חזון לטווח רחוק ואת זה צריך למכור לבעלים ולאוהדים.
אריאל טייב: קליעה, קליעה ועוד פעם קליעה. הדבר הראשון שהניקס צריכים להכיר בו הוא מה הגרעין שהם בונים סביבו. כרגע, זה RJ בארט, מיטשל רובינסון והבחירה שלהם מדראפט 2020. צריכים לבנות את הקבוצה סביב החוזקות והחולשות שלהם, מבלי לנסות למצוא איזשהו פתרון מהיר כדי לנסות להחליק למקום השמיני. זה לא עובד. אחרי שנים של כשלונות בפרי-אייג'נסי, המיתוס שבו שחקנים רוצים לבוא לניו יורק כי זה ניו יורק צריך למות. זה רק יעזור לקבוצה להבין כי ההתפתחות צריכה להיות פנימית. מנהל משחק צעיר שקולע מבחוץ יכול להיות נחמד, אם כי גם ניסיון לראות האם בארט יכול למלא את החסך הזה יכול להיות מעניין.
