המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ והפעם מידן בורוכוב, דור ביטון, אריק גנות והאורחים אור עמית מהעמוד Insignifistats ואוריאל דסקל.

 

מי הפייבוריטית למקום האחרון בפלייאוף המערב?

אוריאל דסקל: כרגע, ממפיס גריזליס. מלבד היתרון שיש להם והצורך של ניו אורלינס ופורטלנד לנצח כמעט את כל המשחקים כדי לעקוף אותה, ממפיס – כך נראה העונה – קבוצה טובה. יש לה הרבה שחקנים שקשה לעצור והם משחקים עם איזושהי חדוות משחק. לא נראה לי שהם אובראצ'יברים כמו סקרמנטו בשנה שעברה. אני (והליגה) משמח שזאיון וויליאמסון יהיה בפלייאוף ואפילו יותר תשמח אם יהיו משחקים מכריעים בין זאיון לג'א מוראנט.

 

דור ביטון: הפייבוריטית שלי למקום אחרון במערב היא מי שכבר נמצאת שם במאזן עדיף ב-3 ניצחונות – ממפיס.

ממפיס מגיעה כהפתעה הטובה של העונה – מאזן טוב, שחקנים צעירים ומבטיחים שהטוב בהם הוא כמובן ג'ה מוראנט אבל גם ג'ארן ג'קסון, ברנדון קלארק ודילון ברוקס ברשימה, ביחד עם מפלצת הריבאונדים ואלנצ'יונס זה פשוט כיף לראות את התשוקה והמוטיבציה שלהם להיות טובים כמה שהם יכולים להיות. בנוסף ווינסלואו חוזר לתת את המספרים שלו אחרי פציעה קלה וזה פשוט הכי טוב שיש מבין האופציות לתחתית הפלייאוף במערב.

 

אור עמית: ממפיס כנראה תסיים במקום השמיני – בטח אם טריי ג'יי בריא –  וביתרון של שלושה וחצי משחקים על העדר, כשפער של למעלה מארבעה נותן להם את הכרטיס החופשי. לא מאמין שזה יקרה, ככה שהשאלה מי מספיק תרצה את המקום התשיעי. אני מאמין שהקבוצות הצעירות (סקרמנטו וניו אורלינס) נמצאות בפיגור בסיטואציות כאלו. פיניקס גם באותה קבוצה וצריכה לסגור פער משמעותי יותר. הספרס בלי אולדריג'. זה משאיר את פורטלנד כיריבה העיקרית של ממפיס לטורניר. אני נותן יתרון לניסיון של פורטלנד.

 

מידן בורוכוב: מרגיש לי שניו אורלינס תיקח את המקום בפליאוף גם אם מהמקום ה-9. מזכיר לי קצת הסיפור של הבולס ב-86. אין אחד שלא ירצה לראות סדרה בין המלך לברון למלך העתיד לבוא זאיון ווילאמסון. 

ניו אורלינס עמוסת כשרון ונראתה טוב לפני הפגרה הכפויה. יחד עם אינגרם, בול המשתפר והולידי לא אופתע לראות את הפליקנס בסדרה מול הלייקרס. 

זה יהיה עצום עבור הליגה לסדרה שבדרך כלל נחשבת כפחות מעניינת(מקום 1 מול מקום 8).

 

אריק גנות: הגריזליס יסיימו במקום השמיני כמעט בוודאות. מספיק להם לנצח 3 מתוך 8 משחקים כדי לסיים שם אפילו אם הקבוצה הקרובה ביותר אליהם תנצח שבעה – כשצריך לזכור שכולם מול קבוצות פלייאוף או קרובות לכך.

הסאנס רחוקים והספרס בלי אלדריג' נראים חסרי סיכוי, אז מולם יגיעו פורטלנד, ניו אורלינס או סקרמנטו, שיצטרכו לנצח שני משחקים כדי להגיע למקום השמיני. לא משימה קלה, אבל אפשרית מול ממפיס חסרי הניסיון.

מכיוון שקשה לראות מי מבין השלוש האלה יגיעו, ומכיוון שכל אחת מהן תיתקל באתגר קשה, אז ממפיס הם הפייבוריטים.

האם זה לגיטימי מצד הספרס לא לפרסם על הפציעה של אולדריג' עד עכשיו?

אריק גנות: כן. כל עוד לא היה ברור אם ומתי חוזרים, אין סיבה מיוחדת לפרסם פציעות. זה לא משפיע על שום החלטה, ליגות הפנטזי לא פועלות, כנ"ל לגבי הימורים.

 

אוריאל דסקל: כן. לא מבין למה זה לא לגיטימי. אני לא יודע את הפרטים הרפואיים המלאים. ייתכן שכן ניסו להגיע למצב בריאותי בו הוא יכול לשחק וכשלו. הפציעה שלו לא תמיד נפתרת עם ניתוח ולפעמיים עדיף פיזיותרפיה אינטנסיבית על פני ניתוח שיכול להחליש מאוד את מסובבי הכתף. אז האם הם הגיעו למסקנה שהוא חייב ניתוח עכשיו? אולי. בכל מקרה, לא חושב שזה לא לגיטימי.

 

דור ביטון: אלא אם יש איזשהו חוזה עם הליגה שאומר שהקבוצות מחוייבות לדווח לתקשורת על כל פציעה באופן מיידי, אז אני לא רואה בעיה. אמנם, זאת גישה לא אמריקאית שלא הכל חשוף, אבל זכותם המלאה לעשות את זה. אם הוא היה מסיים חוזה בקיץ וקבוצות היו יכולות לקחת בחשבון את זה לתקופת ה-free agency אז זה היה דבר אחר. אבל למרקוס הוא שחקן ותיק בן 34 עם חוזה לעוד עונה בספרס ולכן אין מכאן שום בעיה בהחלטת המועדון בדבר.

 

אור עמית: מה היה דחוף לפרסם את זה לפני? לא ידעו אם\מתי הליגה תחזור. בהנחה שאין כאן הסתרת מידע מהליגה והשפעה על מערך השיקולים של ההחזרה, נראה לי בסדר.

 

מידן בורוכוב: מאחר והליגה הייתה בפגרה כפויה אני חושב שזה לגיטימי שלא לפרסם את דבר פציעתו של למרקוס, בכלל בגילו הוא בקבוצות סיכון לא? לא היה לספרס אינטרס לפרסם או לא לפרסם את דבר הפציעה. איתו ובלעדיו הם בעונה נוראית. יכול להיות שדווקא ללא אולדריג משהו יתחבר טוב יותר לספרס.  אני מנסה לחשוב מה היה להם להרוויח מאי פרסום הפציעה ולא מצליח למצוא סיבה שזה יכול להועיל להם. אולי אני נאיבי אבל אני מאמין שזה נעשה ללא משוא פנים.

יש הרבה הייפ סביב יוקיץ' והירידה שלו במשקל. קונים את זה? האם זה מספיק כדי להפוך את דנבר לקונטנדרית רצינית?

מידן בורוכוב: יש משהו מגניב בשחקנים שמנמנים, אתה איכשהו תמיד מזדהה איתם בכל שלוק שאתה לוקח מהבירה. יוקיץ הוריד במשקל אבל אני לא בטוח שזה ישפר לו את האתלטיות, הגדולה שלו ב IQ הכדורסל הגבוה שלו ובפעולת המרהיבות שלו עם הכדור. בכל אופן לדנבר יהיה קשה להיות קונטנדרית. יכול להיות שיוקיץ ישתפר בריבאונד או בהגנה אבל עדין יש משהו בוסרי בדנבר. 

 

אריק גנות: הפעם האחרונה שבה הגענו לפליייאוף שלא אחרי עונה רגילה ארוכה ולא בפורמט הרגיל היתה ב-99'. זכתה בה הספרס, שלא נתפסה כקונטנדרית רצינית ורבים חשבו שהיתרון שלה הגיע מכך שהתכוננה טוב יותר בזמן הלוקאאוט שהיה אז.

דנבר יכולה לעשות דבר דומה. אי אפשר לומר שהסיכוי גבוה, אבל זה אפשרי. אובדן המשקל של יוקיץ' כנראה יסייע לו לזוז מהר יותר בהתקפה, ולא ייקח ממנו את היד ויכולת המסירה. שחקנים אחרים התאמנו פחות ובהחלט יכולים לחזור לא מוכנים – וזו ההזדמנות של דנבר.

זה לא התרחיש הסביר – דנבר עדיין קבוצה פחות טובה, מחוסרת מסורת וניסיון ברמות הגבוהות. אבל דווקא השנה – יכול להיות.

 

אוריאל דסקל: מלבד העובדה שעצוב לי שהשחקן השמנמן האהוב עליי בכל הזמנים כבר לא שמנמן כל כך, אני לא בטוח שירידה מאסיבית כזו במשקל תעשה טוב למשחק שלו. הוא אמנם לא מבסס את היכולות שלו על פיזיות אבל המשקל ו"הטנקיות" (יש מילה כזו?) עזרו לו מאוד בהתמודדות עם שחקנים פיזיים ואתלטים יותר מדי. ברגע שהוא מאבד את זה ייתכן שהוא יהיה יותר מובילי אבל אני לא בטוח שזה לא פוגע באלמנטים אחרים במשחק שלו. בכל מקרה, טוב שהרזה ולא השמין עוד יותר בפגרה. מקווה מאוד שהוא ימצא את האיזון הטוב ביותר עבורו מבחינה אישית ומקצועית.

 

דור ביטון: יוקיץ' הוא שחקן נהדר גם במשקל שהוא היה בו, הוסיף לדנבר המון בכל מיני בחינות. הסנטר המוסר הכי טוב בליגה, זריקה לא רעה מבחוץ, ממוצע דאבל דאבל, ודומיננטיות יוצאת דופן במשחק של הנאגטס. נכון, הוא הרזה ויכול להיות שזה יעזור לו להיות יותר מהיר ויותר אתלטי, לא בהרבה אבל ללא ספק צעד טוב. למרות זאת, מכאן עד להגיד שדנבר היא קונטנדרית זה קצת תלוש. הסגל שלה לא מתקרב לאיכות שיש בלייקרס, מילווקי, טורונטו ובקליפרס. אולי אולי דומה קצת לבוסטון ונטו מכיוון שהם עובדים עם כימיה נהדרת. אבל אני לא רואה אותם מגיעים למעבר לחצי גמר המערב.

 

אור עמית: הסבירות שיוקיץ' ינצח משחק – ובוודאי סדרה – לבדו נמוך משמעותית מכוכבים אחרים (נניח יאניס, לברון, קוואי, הארדן) ככה שיוקיץ' בכושר שיא לא מבטיח אליפות. מצד שני, ואני מניח שמדובר גם על שיפור בכושר הגופני ולא איזו דיאטת כסאח שנועדה להצטלם יפה, הכושר של יוקיץ' לא יהווה מחסום להתקדמות של הנאגטס. בשורה התחתונה השינוי של יוקיץ' לא מעלה את הרצפה של הנאגטס, הם עדיין יכולים להפסיד כבר בסיבוב הראשון אם אין ליוקיץ' עזרה, אבל היא בהחלט פותחת להם את התקרה.

מה ישפיע על פילי יותר – זה שאין לה יתרון בית שבו היא טובה יותר ממילווקי, או זה שאין לה חסרון משחקי חוץ שבהם היא גרועה מניו יורק?

אור עמית: מחסור בקהל לפעמים גרוע מקהל עוין. מי שיצליח בפלייאוף המוזר שעומד לפנינו הוא מי שיצליח לגייס מוטיבציה פנימית. לא חיצונית. למרות הצגות האיש הקשוח של אמביד, אני לא בטוח שהדרייב הזה נמצא בו ברמה מספיקה (במידה מסוימת כמו שאק). אולי טוביאס האריס יצליח לרתום את הקבוצה לטובת 'עיר האחים', במובן הזה העובדה שהפלייאוף יסתיים קרוב לבחירות בארה"ב יתרום, אבל כרגע אני צופה סיום עונה עגום בפילי.

 

מידן בורוכוב: השונות בין משחקי הבית של פילי בין בית לחוץ היא תעלומה בעייני. נכון הקהל בפילי מגניב בטירוף וזאת אחת מערי הספורט מס 1 באמריקה אבל משהו לא מסתדר לי ביכולת החוץ החלשה שלה. (מישהו אמר ברט בראון?) ההגיון הפשוט אומר שכל משחק של פילי הוא משחק חוץ. לפיכך הם צפויים להתרסק. 

מרגיש לי שפילי בנויה על התלהבות ומול יציעים ריקים היא לא תקבל אנרגיות. כל כך חבל על קבוצה שהייתה אולי רחוקה קוואי אחד מאליפות בעונה שעברה. 

לדעתי הם לא עוברים סיבוב ראשון.

 

אריק גנות: פילי קבוצה מוזרה בהרבה מובנים. הרקורד בית – חוץ הוא אחד מהם. הגובה המוגזם הוא השני – החמישיה הפותחת שלה מורכת משני סנטרים, שני 4 וסמול פורוורד. יש בה הרבה טאלנט ומעט התאמה.

כנראה שכל הסתירות האלה איכשהו מצליחות להתיישב במשחקי הבית, אבל האווירה בדיסניוורלד לא תהיה ביתית – למעשה, תהיה דומה יותר מכל לאימון.

במצב כזה, ועם קבוצה כזו, סביר שהטלאים ייפרמו בפלייאוף. פילי תפגוש קבוצות פחות מוכשרות אבל עם חיבור קובצתי טוב יותר, ותתקשה לעבור סיבוב.

 

אוריאל דסקל: אני חושב שלאורך העונה פילדלפיה הוכיחה שהיא אינה קבוצה מחוברת מספיק. היא מתקשה לייצר חללים לבן סימונס, אין מספיק תנועה על השלוש בשביל שמשחק הפוסט אפ של ג'ואל אמביד יהיה יעיל מבחינה אנליטית, אל הורפורד של פילדלפיה הוא לא אל הורפורד של בוסטון וטוביאס האריס הוא לא ג'ימי באטלר או אפילו קרוב לג'ימי באטלר. גם אין את התנועה והספייס שיצר ג'יי-ג'יי רדיק. קבוצה מאוד לא מאוזנת שלדעתי ההצלחות שלה בבית נובעת מהתלהבות הקהל והמוטיבציה בהגנה. בלי קהל שידחוף אותם בהגנה ויתן להם איזשהו אקס-פקטור רציני מול היריבות, הם קבוצה לא טובה מספיק (הם בטח יזכו באליפות עכשיו, אה?).

 

דור ביטון: פילדלפיה היא קבוצת הבית הטובה ב-NBA עם מאזן של 29-2, זה מאזן לא פחות ממדהים ובאמת שמגיע שם כל הכבוד על ההישג הזה. לדעתי, אפשר להגיד שהעניין של החוסר במגרש הביתי והאוהדים שלה זה פגיעת מוראל רצינית אצל הסיקסרס. אני לגמרי מחשיב את המשחקים שם כמשחקי חוץ לכל הקבוצות ולכן כולן שוות, וכאשר לוקחים לך את היתרון הכי גדול שלהם (הביתיות) ומשווים את כולם אליהם אז אוטומטית הם יצנחו באיכות המשחק למטה. למזלם הם ישארו לפחות במקום השישי במזרח אבל יותר מזה אני לא חושב שיש להם איך להתקדם.

הליגה החליטה שבמתחם יערכו בדיקות למשפרי ביצועים אך לא לסמים פסיכואקטיביים כגון מריחואנה. פתח לשינוי מדיניות או הקלה על תנאים קשים?

דור ביטון: ככל שהידע לגבי סמים קלים מסויימים גדל גם גדלה המחשבה מצד הגורמים המנהלים אותנו ובראשם רשויות החוק, היא שהשד לא כזה נורא כמו שציירו להם לפני המון שנים. העניין בבדיקה לסמים הזייתיים היא מיותרת מכיוון שמי שלוקח סם הזייתי פוגע במשחק שלו וזה לא יעזור לו לקלוע או לקפוץ יותר טוב, אולי רק להתרכז ואם זה ככה אז שיהנה. לצורך העניין זה כמו שיבדקו אם מישהו שתה אלכוהול לפני המשחק,  הקבוצה שלו היא זאת שתיפגע ולכן האינטרס יהיה של המועדונים שהשחקנים לא יגעו בדברים האלה באזור זמני משחק ואימונים. זה צעד טוב ונכון של הליגה ויגדיל את אחריות המועדונים בנושא.

 

אור עמית: הליגה החליטה שבמתחם יערכו בדיקות למשפרי ביצועים אך לא לסמים פסיכואקטיביים כגון מריחואנה. פתח לשינוי מדיניות או הקלה על תנאים קשים?

שינוי המדיניות, אם יהיה כזה, יהיה במסגרת don’t ask, don’t tell. מריחואנה היא בלתי חוקית בפלורידה (בינתיים), אבל חוקית כבר בחלק אחר מהמדינות. צריך גם לזכור שניתן לגלות מריחואנה בבדיקות רפואיות מספר שבועות לאחר הצריכה, ככה שהליגה החליטה לא לפעול נגד מי שצרך במהלך הפגרה. לאור תנאי הבועה בפלורידה, אני משער שיהיה קשה למצוא כיוון בקומפלקס ליד דיסני.

 

מידן בורוכוב: אני לא חושב או מאמין שהתנאים ה״קשים״ צריכים לאפשר שינוי מדיניות. אם יש חוק צריך לאכוף אותו ללא הגבלות. אמנם מרחיאונה הוא סם חברתי אבל אני לא חושב שיהיה טעם אם קבוצה או שחקן יגיעו למשחק מעושנים ומעונגים. במקום לטרוף את הפארקט הם עלולים לטרוף נקניקיות. 

סמים זה נושא בעייתי בליגה, יש קונספירציות שכולם משתמשים בחומרים אלו או אחרים פשוט יש מלחמה בין רופאים למעבדות לטשטש עקבות.

 

אריק גנות: למה לא גם וגם? כל ארה"ב הולכת בכיוון של לגליזציה, ואין סיבה מיוחדת שה-NBA תשטר את השחקנים שלה יותר ממה שצריך. סמים משפרי ביצועים צריכים להבידק כמו בכל ספורט, אבל מה ששחקנים עושים להנאה? שיהיה להם לבריאות.

השנה זה אולי בולט יותר, כששחקנים נמצאים בתנאים לא רגילים ואחרי זמן ארוך של אי וודאות. אבל נכון להמשיך עם המדיניות הזו גם לשנים הבאות.

 

אוריאל דסקל: שחקנים רבים משתמשים בקנאביס בשביל להתמודד עם כאבים שנובעים מדלקות ופציעות כרוניות. הקנאביס מסייע להם לישון וגם מרגיע אותם. בליגה יודעים זאת, באיגוד יודעים זאת ולכן החליטו לא לבצע בדיקות לקנאביס כי זה יכול לשים את הליגה במקום מאוד לא נוח: 400 שחקנים שרבים מהם צריכים קנאביס כדי לתפקד כששחקנים תקועים במקום אחד בלי היכולת לצרוך קנאביס.