התמונה של הג'וקר אוחז בגביע האליפות עדיין טרייה בראשינו, והנה כבר עונה חדשה בפתח. האם מלך חדש (או ישן) יקום וידיח את הג'וקר? האם ג'יילן בראון יצדיק את תואר השחקן הכי יקר בליגה? האם דני אבדיה יתקע יתד בליגה?

על השאלות הללו ועוד ננסה לענות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום. עונת 23-24, יוצאים לדרך.

הקבוצה היום: וושינגטון וויזרדס

נשארו: קייל קוזמה (הוחתם מחדש), דניאל גאפורד, דני אבדיה, ג'וני דייויס, קורי קיספרט, אנתוני גיל, טאז' גיבסון (הוחתם מחדש)

עזבו: קריסטאפס פורזינגיס (טרייד לבוסטון), בראדלי ביל (טרייד לפיניקס), מונטה מוריס (טרייד לדטרויט) וויל בארטון (ללא קבוצה), קנדרין נאן (ללא קבוצה),

הגיעו: ג'ורדן פול, טיוס ג'ונס, לנדרי שאמט, דנילו גלינרי, מייק מוסקאלה, פטריק בולדווין, ריאן רולינס (טריידים), בילאל קוליבלי (דראפט)

מתנדנדים: אקסבייר קוקס, ג'ארד באטלר, יוג'יון אומורויי

חמישייה: ג'ונס, פול, קוזמה, אבדיה, גאפורד

ספסל:  שאמט, דייויס, קיספרט, גלינרי, גיל, בולדווין, רולינס

המהלכים הגדולים של עונת 2022/23:

לא מצאנו את המהלכים הגדולים של הויזרדס כולם, אבל בואו נודה, קוראי העברית לא פה כי הם מתעניינים בבין שניים של פורזינגיס וביל. אז… הנה דני!

אז מה היה לנו שם?

עונת 22-23 של הוויזרדס התחילה בעצם בקיץ שלפניה, כשביל הביע סימני חוסר נוחות ונשאלv שאלת המשך דרכו בקבוצה. דווקא אחרי עונה פצועה ולא מרשימה שלו, הוויזרדס בחרו לתגמל אותו על נאמנות ארוכת שנים לקבוצה. הם הימרו על חזרה שלו ליכולת אול NBA, והחתימו אותו על חוזה סופרמקס ארוך טווח, כולל סעיף נדיר של ווטו על טריידים. יחד עם פורזינגיס שהגיע בטרייד דדליין עונה לפני כן והרשים למדי, ועם קייל קוזמה שסיים עונה טובה, הוויזרדס היו אמורים לקחת צעד אחד קדימה להתמודד על מקום בפלייאוף.

כאסטרטגיה, המהלך הזה נכשל חרוצות. ביל נשאר יעיל מאוד בהתקפה, אבל לא הצליח להיות באמת דומיננטי ברמה שמחייבת הגנות להתאים את עצמן ולהשאיר אחרים חופשיים. פורזינגיס עבר עונה ממש טובה ובריאה, במונחים שלו, וגם קוזמה, ועדיין הוויזרדס הצליחו להיות גרועים בשני צידי המגרש. בהתקפה הם שיחקו כדורסל מאוד סוליסטי  למרות מוסרים די טובים ברוב העמדות, ובהגנה הכוכבים התקשו לספק תוצרת משמעותית והעומס נפל על גאפורד ואבדיה, מה שהסתכם בהגנת בוטום 10 בליגה. הוויזרדס התקשו במשחקים צמודים (מאזן של 17-25 בכאלה), חוו רצף של 10 הפסדים בנובמבר – דצמבר, וסיימו אפקטיבית את העונה כבר אז.

הצעירים בקבוצה הראו הצלחה צנועה לכל היותר. ג'וני דיוויס הוא כנראה אחת מבחירות הטופ 10 הכושלות של השנים האחרונות, ולא הצליח לעשות כלום. קורי קיספרט נראה ממש לא רע כקלע, אבל היה אחד משחני ההגנה הגרועים בקבוצה. דניאל גאפורד היה ונשאר שחקן חמישיה לגיטימי, אבל לא בשורה גדולה באף צד של המגרש. האצ'ימורה, למגינת ליבם של אוהדי הוויזרדס, המשיך להיות שחקן התקפה דומיננטי אבל לא אפקטיבי בדקות שלו על המגרש ושחקן הגנה רע, ואז עבר ללייקרס והשתפר דרמטית בכל מובן. ג'ורדן גודווין הראה ניצוצות פה ושם. גם תומאס ברייאנט עבר קבוצה, אבל לא הצליח להשאיר חותם.

ולגבי אבדיה? העונה השלישית שלו בליגה לא הביאה בשורה מיוחדת. הוא המשיך להיות שחקן הגנה טוב שמטריקות מתקדמות מאוד אוהבות, אבל לא הצליח להתקדם התקפית ונשאר עם אותן בעיות מוכרות: קליעה משלוש לא טובה שרק הדרדרה בעונה השלישית, לא מגיע מספיק לקו וקולע משם ברמה בינונית לכל היותר. במעט ההזדמנויות שקיבל ליצור עם הכדור הוא הראה פוטנציאל בתחום, אבל בקבוצה של ביל, מוריס, פורזינגיס וקוזמה ההזדמנויות האלה היו מעטות, ורוב הזמן הוא מצא את עצמו מסתובב סביב קשת השלוש ומתקשה להועיל. היו לא מעט דקות שלו שבהן נראה שההבטחה מתממשת, אבל השורה תחתונה רחוקה מלהיות מספקת.

קיץ חם

בקיץ הזה היה ברור לכל בר דעת שהוויזרדס צריכים לעשות שינוי גדול. קבוצות כאלה צריכות או להביא כוכב או לפרק, והוויזרדס לא באמת אטרקטיביים לכוכבים. אז הם פירקו. סוג של.

ביל, שהוחתם כאמור בקול תרועה גדולה ועם דיבורים מכאן ועד להודעה חדשה על כמה הוא רוצה לסיים את הקריירה בוושינגטון, השתמש בסעיף הווטו שהיה לו על טריידים וכפה על הוויזרדס להעביר אותו לפיניקס. הווריורס הצטרפו לחגיגה, קיבלו מפיניקס את כריס פול, ושלחו לוושינגטון את ג'ורדן פול וחוזה הזוועה שלו וקצת צעירים ביחד עם שאמט מפיניקס. פורזינגיס עבר בטרייד לבוסטון, כאשר מרקוס סמארט עובר לממפיס ושובר לבבות רבים בבוסטון, והוויזרדס יוצאים מהסיפור בעיקר עם טיוס ג'ונס. עם הבחירה של בילאל קוליבאלי בדראפט, שחקן שנראה מבטיח מאוד אבל לא בשל, ההבנה בליגה היתה שההויזרדס הולכים על עונת טאנקינג, אולי יותר מאחת, שאמורה להזריק טאלנט חדש לקבוצה.

ואז הגיעה ההחתמה של קוזמה. זה לא חוזה איום ונורא על פניו לשחקן שנתן מעל 20 נק' למשחק עונה קודם לכן, אבל קוזמה שחקן שאוהב זריקות רעות ומתקשה בהגנה, כך שקשה לבנות עליו קבוצה, והוא כרגע בשיא הקריירה ורחוק מהטיימליין של הוויזרדס. החוזה היורד שלו כנראה מצביע על ניסיון להגיע לרצפת השכר העונה ולייצר נכס לעוד שנתיים כשתקרת השכר תעלה, אבל קשה למצוא אוהדים נלהבים להחתמה שלו.

הוויזרדס יכלו להחתים את אבדיה על הארכת חוזה בקיץ, אבל נכון לכתיבת שוורת אלה בחרו לא לעשות זאת. נראה שהם רוצים לתת לו עוד שנה בתפקיד משמעותי יותר כדי להחליט, או לשמר את היכולת להעביר אותו בטרייד בלי חוזה כבד שיקשה על קבוצות לקחת אותו.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

 העונה הקרובה הולכת להיות עונת טאנקינג,והוויזרדס הולכים לתת פייט מכובד במאבק על על המקום האחרון בליגה. עם פול וקוזמה בחמישיה אפשר לצפות להמון כדורסל סוליסטי, זריקות פול אפ משלוש בפנים של שחקנים, מסירות מתבקשות שלא קורות ומהלכי אחד על אחד שמסתיימים בהחטאה. ההחלפה של ביל בפול תרע עוד יותר את ההגנה הרעועה ממילא, ומהספסל יהיו בעיקר צעירים שמצפים מהם לתרום עוד שנתיים, לא עכשיו.

מי שיכול, אולי, לשנות את התמונה הוא טיוס ג'ונס. ג'ונס הוא אחד הרכזים היעילים בליגה, ומחזיק בממוצעי קריירה של מעל 5 אסיסטים לאיבוד, עם כמעט 8 אסיסטים פר 36 דקות – מספרים של פליימייקר עילאי. ב-22 משחקים שבהם פתח במדי ממפיס בעונה שעברה הוא ניפק 16 נק', 8 אס' וכמעט 42% לשלוש, שמר טוב והוכיח שהוא ראוי לקבל תפקיד פותח. אם הוא יצליח לסדר את ההתקפה של ההויזרדס לשים את קוזמה ופול במצבים שהם הם יכולים לנצל את היכולות שלהם מעמדת יתרון על המגן הוויזרדס יכולים להיראות טוב מהצפוי, לפחות בצד ההתקפי.

יתר העונה יתמקד בצעירים. ההבטחה הגדולה כרגע היא בילאל קוליבאלי, שחקן חזק ואתלטי  שנחשב לפוטנציאל הגנתי גדול ואולי יכול להתפתח לשחקן התקפה רציני. אחרי המלצה חמה מויקטור וומבניאמה, ששיחק איתו בצרפת בעונה שעברה, המניה של קוליבאלי עלתה מהר בדראפט ואחרי תחזיות באזור ה-14 ומטה הוא נבחר בסופו של דבר 7, כשרבים רואים אותו בפוטנציאל גדול אפילו יותר מזה. היכולת שלו להשתלב בסכמות הגנתיות מול התקפות מסונכרנות שהוא לא יוכל להתמודד איתן באמצעות הכלים הפיזיים שלו בלבד, לצד שיפור בקליעה משלוש ומהעונשין יגדירו כמה העונה הזו תהיה מוצלחת בשבילו.

קיספרט כבר הוכיח שהוא קלע ברמת NBA, ואחרי עונה של מעל 42% על נפח זריקות נאה יצטרך להראות שהוא מסוגל לעשות יותר מאשר לקלוע שלשות, וגם שהוא מסוגל לשמור בליגה הזו. אם יצליח להפוך לשומר סביר, אפילו סביר מינוס, אפשר לצפות ממנו לקריירת NBA ארוכה בסגנון לוק קנארד.

לדני אבדיה העונה הקורבה הולכת להיות עונת מבחן. ההגנה והאינטסיביות שלו אמורות להיות מספיקות כדי להשאיר אותו בליגה שנים קדימה, אבל ההתקפה מדאיגה. ברור ששיפור לא מאוד גדול ביעילות שלו יכול להגדיל דרמטית את הערך שלו כשחקן, וכבר בעונתו השניה נראה היה שהוא על סף הפריצה הזו, אבל היא לא הצליחה לקרות כבר שנתיים ובמדדים מסוימים הוא אפילו הדרדר. כנראה שלחולשה הכללית של וושינגטון יש יד בדבר – שחקנים רבים נראו יותר טוב מחוץ לוושינגטון מאשר בה בשנים האחרונות – אבל זה לא יכול להסביר ירידה מתחת ל-30% משלוש בעונה האחרונה או חוסר יכולת לשפר את החדירה ולהגיע יותר לקו. נראה שהוא מתאים יותר לקבוצה יותר מתואמת התקפית, וטרייד במהלך העונה יכול להקפיץ את המניה שלו.

תחזית:

אתר ההימורים דראפטקינגס חוזה שוושיגטון תהיה הקבוצה הכי גרועה בליגה עם 24.5 נצחונות, פער של שלושה משחקים מדטרויט ו-6 משחקים לפחות מכל קבוצה אחרת. התחזית הזו יכולה להתברר אפילו כאופטימית לאור הקשיים המבניים של הקבוצה וחוסר המוטיבציה הכללי לנצח משחקים. 23 נצחונות, מקום אחרון בליגה ודיבורים על מזל בלוטרי החל מדצמבר.

אבדיה לא נראה כמו בחירה מתבקשת כשחקן להמר עליו מבחינת הוויזרדס, הם צריכים כוכבים והוא מתאים יותר כשחקן משלים. מכיוון שבקיץ הם יצטרכו או לתת לו חוזה רציני או לוותר עליו בשביל כלום, טרייד שלו לקונטנדרית בטרייד דדליין נראה סביר.