עוד לפני שחגיגות האליפות ההירואית של לברון וקליבלנד שככו, הגיע שוק השחקנים החופשיים ב1 ביולי והפך את הליגה. חודשי הקיץ חלפו עברו ביעף, הסתיו הגיע, ויחד איתו הריח של עונת NBA חדשה. רגע לפני שהעונה נפתחת, זה הזמן לסקור את הקבוצות.
הקבוצה היום: שיקגו בולס
מאזן בעונה שעברה: 42-40
עזבו: (F-C) קמרון ביירסטו, (G) אארון ברוקס, (G) חוזה קלדרון, (G-F) מייק דנליבי, (F-C) פאו גאסול, (G) ג'אסטין הולידיי, (G) איטוואן מור, (C) ג'ואקים נואה, (G) דרק רוז.
הגיעו: (G) דנזל ואלנטיין, (F) פול זיפסר (דראפט); (G) אייזיאה כנען, (G) ראג'ון רונדו, (G) דוויין ווייד (שוק חופשי); (G) ספנסר דינווידי, (G) ג'ריאן גראנט, (C) רובין לופז (טרייד)
אז מה היה לנו שם?
מאז ימי מייקל ג'ורדן ועד עונת 2007/8 הקבוצה לא הצליחה להיכנס לפלייאוף. ב2008 נבחר גיבור מקומי, גארד בשם דרק רוז. הבולס חזרו להיות אחת הקבוצות המעניינות והמאיימות במזרח. לרגע היו הקבוצה היחידה שיכולה לאיים על קליבלנד של לברון במזרח.
רגע לפני שכולם כבר חשבו ששיקגו יכולה להיות קונטנדרית שוב, דרק רוז נפצע, והחלום התרסק. אלא שאז צעדו קדימה כמה שחקנים שלקחו את הקבוצה עליהם. בעונה הראשונה היה זה ג'ואקים נואה, שלמרות שנתן עונה ברמת MVP אמר: "יש כאן רק שחקן פרנצ'ייז אחד. זו עדיין הקבוצה של רוז." בעונה לאחר מכן הסווינגמן הצעיר ג'ימי באטלר שאמר שהוא מוכן לקחת את הקבוצה עליו. ההבדל בין הגישות הללו, היה כנראה משמעותי.
דווקא שנה שעברה, בעונה הראשונה מאז הפציעה בה רוז היה יחסית בריא (וקיבל שבוע מנוחה בכל פעם שנחתך מנייר באצבע בטעות) הבולס נראו רע. למרות סגל שעל הנייר צריך להיות בצמרת המזרח, לראשונה בעידן רוז הם לא הצליחו להיכנס לפלייאוף.
ג'ימי באטלר הצליח להיכנס חלקית (או באופן מלא) לנעליו של רוז כפנים של המועדון. עד שרוז יחזור ויהיה כשיר. אלא שכשרוז חזר, באטלר הרגיש שדווקא נוח לו בתפקיד הזה, והוא קצת פחות בקטע של לזוז הצידה. רוז ובאטלר היו במהלך העונה פצועים או סתם במנוחה, ואיכשהו לא יצא להם לשחק אחד עם השני יותר מדי, גם כשהיו כשירים. השמועות עלו וכמובן הוכחשו. רוז ובאטלר עצמם היו ונותרו דיפלומטים בנוגע לנעשה, אבל חוסר הכימיה ביניהם על המגרש בלט. בסופו של דבר היה ברור שאחד מהם יצטרך לזוז הצידה ולקבל עליו להיות מספר 2, או שיאלצו להזיז אחד מהם קצת יותר רחוק, וזה כידוע, מה שקרה בסוף.
קיץ חם:
2 הביגמנים העיקריים סיימו חוזה, ולבולס הייתה דילמה האם לנסות להשאיר אחד מהם? ג'ואקים נואה לא הסתיר לרגע שהוא נמצא ב"מחנה רוז" הבהיר שישאר בשיקגו "אם תנאים מסויימים יתקיימו." הוא לא פרט, אבל ניתן היה לנחש. פאו גאסול אמר בהתחלה שהוא מעוניין להישאר. השמועות על טרייד וגם טענות של "גורמים בסביבתו" על כך שהייתה במהלך העונה "אווירה בלתי ספורטיבית בחדר ההלבשה" גרמו לו להחליט לעזוב. הנהלת הבולס החליטה שהיא פחות בקטע של שיחות גישור ושלום בין שני הכוכבים וניסתה להעביר אחד מהשניים בטרייד. על פי הטענות בהתחלה היה זה ג'ימי באטלר בעל חוזה המקסימום שכמעט עבר לבוסטון בתמורה לקראודר ו-2 בחירות סיבוב ראשון העונה ועוד בחירה עתידית. אלא שהטרייד הזה נפל, ולראשונה הבעלים של שיקגו לא חשבו קודם כל פיננסית.
עוד לפני תחילת השוק החופשי העבירו את רוז לניו יורק בתמורה לרובין לופז ושני גארדים שאולי בעתיד יצא מהם משהו, וחוזה שהניקס שמחו להיפטר ממנו. נואה לא ניסה אפילו להסתיר את כעסו, ואחרי כמה עקיצות מיהר לחתום יחד עם חברו בניו יורק. הכיוון הוחלט, זו תהיה הקבוצה של ג'ימי באטלר.
אלא שאחרי ששלחו את רוז הם היו זקוקים לרכז, ועם כל הכבוד לקלדרון, גם הוא הסכים שהוא לא מתאים כרכז ראשון. הם חיפשו בשוק, ואיכשהו החליטו שרונדו לצד באטלר יהיה רעיון טוב. הקבוצה כבר נערכה להשלמת הסגל אלא שכידוע החיים הם מה שקורה כשמתכננים תוכניות אחרות.
בצד אחר של החוף המזרחי, הרבה יותר דרומית לשיקגו מיאמי ודוויין ווייד עשו את המשחק הקבוע שלהם של "אני רוצה כסף! תנו לי כסף או שאני עוזב!". מתישהו ווייד מספר, שהוא החליט שנמאס לו שכוכב במעמדו מעולם לא קיבל חוזה מקס', למרות התרומה שלו למועדון כל השנים. אין סיבה שכל קיץ יזדקק למשחקים ואיומים על מנת לקבל שכר הולם, והפעם מימש את האיום וחתך. תוך כדי על הדרך הבהיר שישמח לחזור לשיקגו עיר הולדתו. רק כדי שיהיה ברור כמה זה עניין של אגו: השכר שיקבל ווייד בשיקגו גבוה בכ-2 מיליון בלבד מההצעה שהגישה לו בסופו של דבר ההיט. לאור הבדלי המיסוי בין פלורידה למישיגן, ווייד כנראה לא מקבל סנט יותר ממה שהיה מקבל לו היה נשאר במיאמי. אבל יש יתרונות אחרים.
הוא לא היה בתכניות של הבולס, אבל כששחקן כזה אומר שהוא ישמח לבוא לשחק אצלכם, אתם משנים את התכניות. לצורך החתמתו קלדרון נשלח ללייקרס, דנליבי לקליבלנד ובאטלר נשלח לעמדת הסמול פורוורד. לאור אירועי העונה שרק הסתיימה רונדו ו-ווייד מיהרו להבהיר שזו הקבוצה של באטלר, ושאין להם שום בעיה עם זה. הכל בסדר. ברור.
פרד הויברג, מאמן שמאוד מאמין ב'פייס אנד ספייס', נאלץ להתמודד עם חמישיה שאולי במקרה הטוב רק אחד קולע בה מעבר לקשת, והוא שומר בצורה גרועה. לכן כבר הבהיר "ראש העיר" שהשאלה מי יפתח ב-4 עדיין פתוחה לחלוטין ותישאר כזו במהלך העונה. וזה הוביל את כולם לתהות, איך זה לעזאזל יעבוד?
ועכשיו מה, מה עכשיו? העונה שעברה נפלה בגלל מאבקי אגו (לכאורה), וגם העונה הזו תקום ותיפול על אותו נושא. ג'ימי באטלר, ראג'ון רונדו ודוויין ווייד כולם אולסטארים בשלבים שונים בקריירה. איך הם יצליחו להשתלב ביניהם זה כמובן הדבר העיקרי שיכריע איך תיראה העונה. האם שני האולסטארים שנמצאים בצד השני של הגבעה, יהיו מוכנים לוותר ולתת את הבמה לכוכב העולה? ואיך תהיה הדינמיקה בחדר ההלבשה?
בדרך כלל העניינים האלו נפתרים על ידי המאמן. הויברג עוד לא זכה למספיק קרדיט בליגה בשביל לקבל הערכה בחדר ההלבשה. הניסיון משנה שעברה מראה שבתחום הזה הוא לא באמת פקטור. בנוסף ג'ימי באטלר ביקר את מאמנו פומבית וגם בקיץ ציין השחקן שגדל תחת ת'יבס שהוא רוצה אימונים קשוחים וקשים יותר.
ראג'ון רונדו עשה קריירה מלהקשיב רק למאמנים שהוא תופס כחכמים ומבינים ממנו. לצערם של המאמנים בליגה הוא מאוד חכם (או חושב שהוא כזה), כך שזה לא קרה יותר מדי.
נוצר מצב שיש 3 שחקני אלפא לא קלים לאימון, ומאמן חסר ניסיון בתחום הזה שעוד לא זכה להערכה מספקת. כבר השבוע שמענו שהויברג נתן לווייד להפסיק את האימון מספר פעמים על מנת להעיר לשחקנים שונים. אולי הגישה שלו תעבוד.
מהבחינה המקצועית השאלה העיקרית הנשאלת היא ענין הריווח. זה נראה רע, אבל אולי זה לא כזה נורא ואולי אפילו יש סיבה לאופטימיות. דוויין ווייד סיפר שהוא מתכנן להתאמן על הקליעה שלו מבחוץ ואכן בינתיים במשחקי ההכנה הוא קלע 5-7 בשלושת המשחקים הראשונים של הפריסיזן, כולל תצוגה מרשימה של 3-4 נגד אינדיאנה בשבת. אם ווייד יתרכז יותר בקליעה מעבר לקשת זה יעזור ל-2 בעיות: הראשונה היא הריווח כמובן, והשניה זה הדאגה לשלום הברכיים שלו, שיצטרכו להתאמץ פחות בכניסות לסל.
בנוסף שימו לב לשוטצ'ארט הזה:
לא כזה רע בפינות…
השוטצ'ארט הזה תאמינו או לא, שייך לרונדו שבעונה שעברה במדי סקרמנטו קלע מעבר לקשת ב-36.5%. זה מרשים אם זוכרים שממוצע הליגה עומד בערך על 34%. אם רונדו ישמור על אחוזים כאלו גם ביותר מ-3 זריקות למשחק יכול להיות שהמצב לא יהיה כזה רע. רונדו בשנתיים האחרונות נמצא בשיפור מתמיד בתחום הזה. ניתן להניח שגם השנה הוא ימשיך להשתפר.
הצלע השלישית,ג'ימי באטלר בעונה שעברה עמד אמנם על 31.2% מעבר לקשת, אך עונה לפני כן, בעונת הפריצה שלו הוא עמד על 37.8%! כלומר הפוטנציאל קיים. שנה שעברה היה לו קשה יותר להגיע לזריקות טובות. אולי עם רונדו שיסדר לו את הזריקות הוא יצליח לשחזר את היכולת מעונת הפריצה ההיא.
בנוסף יש את ניקולה מירוטיץ' שעוד לא ברור אם יהיה בחמישייה, אך כשישחק יוסיף איום מעבר לקשת. פרד הויברג ענה לעיתונאים ואמר שהקרב על עמדה 4 עדיין פתוח לחלוטין. זה נעוץ בעובדה שמירוטיץ' הוא חור הגנתי. גיבסון לא קולע מעבר לקשת, אך שומר הגנתי חכם ויעיל, היכול לסייע לא מעט. בובי פורטיס הצעיר גם כן מראה יכולות הגנתיות מרשימות (ככה זה כשהאליל שלך זה קווין גארנט שגם נתן כמה טיפים). פורטיס שגדל בצל אב חורג מכה סיפר בעבר שבכל פעם שהוא שומר על יריב הוא נוהג לדמיין אותו כאביו החורג, וזה בהחלט מסייע לנחישות ולקשיחות שלו בהגנה. אם פורטיס ישתפר בתחום הקליעה הוא ללא ספק ישתלט על העמדה בחמישיה, אך כרגע זה רחוק מלהיות המצב. לעומת זאת זה מראה שאמנם העמדה בעייתית בחמישיה, אך מאוד עמוקה.
בואו נעזוב רגע מה אין ונתמקד במה שיש: רכז שחושב קודם כל מסירה עם ראיית משחק טובה, ושני חודרים מעולים ווייד ובאטלר. באטלר שנה שעברה עשה 9% מההתקפות שלו בחדירות, ביעילות של 1.53 נקודות לפוזשן. (מאוד גבוה). הויברג נהג לנצל את העובדה שגאסול ונואה יכולים למשוך את השומרים שלהם, וניחנים ביכולות מסירה טובות, ובאמצעות מערכי HORNS לפנות לבאטלר מקום.
רובין לופז יכול לעשות משהו דומה, גם אם כנראה לא באותה יעילות של נואה וגאסול. רונדו יכול לפרק הגנות של היריבות כשבאטלר נע ללא כדור. למרות שהוא לא מה שהיה, את העונה שעברה סיים רונדו עם 11.7 אסיסטים למשחק, וזה היה בסקרמנטו שהייתה עם פחות אופציות יעילות. הוא הוביל את הליגה באסיסטים פוטנציאלים (סה"כ אסיסטים, כולל אם השחקן שקיבל את הכדור היה קולע ולא מחטיא), ובכמות נקודות שנקלעו מאסיסטים. הוא עדיין רכז מאוד יעיל.
תדמיינו את המהלך הבא רק עם ווייד או באטלר במקום בלינלי, ובובי פורטיס במקום קוסטה קופוס:
דוויין ווייד אמנם חודר לסל פחות טוב מבאטלר, שהיה מהטובים בליגה בעונה שעברה בתחום הזה, אך עדיין בעצמו בעל יכולות כניסה לסל מרשימות, בטח אם השומר שלו נרדם בהגנה
ויכול להשיג לא מעט שומרים שלו עם קצת עזרה בחסימה על הבייסליין.
התנועה של באטלר ושל ווייד יחד בהחלט תיצור בעיות להגנות היריבות. הריווח לא יהיה מושלם אך האיום של מירוטיץ' ודאג מקדרמוט יכולה להספיק, ואם השלושה יתקדמו בכיוון כפי שציינו למעלה, אז זה יספיק.
הזכרנו שהויברג מאמן שמאוד אוהב פייס אנד ספייס, ונגענו בספייס, אך גם מבחינת הפייס לא בטוח שלקבוצה יש את הסגל הנדרש. רונדו איבד בהתקפת מעבר ב-38% מהפעמים בעונה שעברה, מה שהופך אותו לאסון מהלך (או רץ) בהתקפות מהירות. הוא בהחלט רכז מעולה בהתקפה מסודרת, הוא לא משהו בקצב גבוה.
ווייד היה פחות טוב מרוב הליגה עם 1.04 נקודות לפוזשן בהתקפות מעבר בעונה שעברה, באטלר היה באזור ממוצע הליגה. ואם שחקן שנמצא בממוצע הליגה הוא הטוב אצלך, זה לא אופטימלי.
מה כן הויברג כנראה יעשה? במקום התקפות מעבר, התקפות מהירות אחרי החצי. ככה גם נושא הספייסינג יהיה פחות רלוונטי. זה לא חייב להיות בהכרח זריקות מהירות, אלא תנועה מהירה עם ושל הכדור, ולהגנות היריבות יהיה קשה לאתגר אותם לקליעה מבחוץ, אם תהיה תנועה מהירה על הפרימטר.
זה יכול להיות קשה עבור רונדו שמתקשה לשחק ולעשות את כל הפעולות של ללא הכדור, בטח בהשוואה לווייד ובאטלר. שימו לב למשהו דומה, רוז מעביר מהר את הכדור לבאטלר, מה שמאפשר לו לבלגן את הגנת מילווקי בעונה שעברה:
עכשיו תשוו את זה להתקפה הסופר מאורגנת ומסודרת של רונדו, שדואג לכל פרט בהתקפה ומחכה שהשחקן השני יהיה חופשי:
אל תטעו, יש המון יתרונות ברכז שיודע למצוא לחבריו את הזריקה הטובה ביותר עם מסירה מדוייקת למקום הנכון, ויודע לקרוא הגנות מעולה. זה יהיה פחות יעיל מבשנים קודמות, ולא תהיה לו ברירה אלא להגביר את הקצב. רונדו יאלץ להתפשר על פחות ממסירה לזריקה המושלמת.
הטבלה הבאה מציגה את היעילות של ג'ימי באטלר בסוגי התקפה שונים:
| Play Type | Frequency | Points Per Possession | Percentile |
| Transition | 12.1% | 1.08 | 43.7 |
| Isolation | 12.3% | 0.91 | 70.4 |
| Pick-and-Roll Ball Handler | 31.7% | 0.89 | 81.0 |
| Pick-and-Roll Roll Man | 0.9% | 1.17 | 83.1 |
| Post-Up | 5.7% | 0.86 | 58.3 |
| Spot-Up | 10.6% | 0.96 | 54.0 |
| Cut | 9.2% | 1.53 | 92.9 |
שימו לב שאמנם זה צפוי להשתנות בעונה הבאה לצד ווייד ורונדו, אך זה מאפשר כמה אופציות נוספות, בוודאי כאלו שכבר חשבו עליהן בשיקגו כגון באטלר כחוסם בפיקנרול, ורק תדמיינו אותו בפיקנרול יחד עם ווייד או רונדו.
בנוסף הוא אמנם פחות טוב בקליעה מבחוץ (למרות שהזכרנו שהפוטנציאל קיים), אך הוא בהחלט קלעי טוב מהמיד ריינג', וזה עשוי לספק ריווח מספיק.
בסה"כ הפוטנציאל קיים, וישנה סיבה לאופטימיות. זה יכול בהחלט לעבוד ולעבוד בצורה טובה מאוד. אלא אם יקרה משהו קיצוני, יתנו לבאטלר את ההובלה ויזוזו מעט הצידה. כל הגורמים רוצים שזה יעבוד ואמנם פחית השמן נמצאת בסביבה, אבל לדעתי זה לא יהיה מאבקי השליטה שהיו בעונה שעברה בין באטלר ורוז.
קואצ' ניק פחות אופטימי:
תחזית: אני מאמין שווייד ורונדו מספיק בוגרים בשביל לשים בצד את האגו ולתת לבאטלר להוביל. הם גם מספיק חכמים בשביל להבין שכרגע הוא האופציה היעילה יותר. זה לא יקרה מיד, אבל זה יתחבר בזמן לפלייאוף ויראה טוב. מקומות 3-7 במזרח בהחלט ריאלי עבורם, והם יהיו מעל ה-50% נצחונות.
וגאס חזתה לבולס 38.5 נצחונות. חושבים שאתם יודעים טוב יותר? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.
