קרדיט לתמונה: ג'ון מרקוס השלישי, פליקר
החלק הראשון עסק בפאנלים הגדולים, שבהם הקהל התאסף לשמוע את מוצא פיהם של השמות המוכרים לכולנו – המנהלים, אנשי המדיה הבכירים, שחקני עבר משמעותיים. אבל למי שרצה להבין את השטח של עולם האנליטיקס, מהאופן שבו הדברים נעשים מדי יום במאות מועדונים בארצות הברית (וכמה מסביב לעולם) ועד לניצני התופעות שמתגלות היום ויהיו הנושא החם הבא בקרוב, החדרים הקטנים הם המקום להיות בו. למרות שהמטרה של המרצים היא בעיקר שיווק עצמי, הצגת לב העבודה המקצועית מציבה אותם במקום פגיע, מובילה לפתיחות ומהווה הזדמנות לדיאלוג מעמיק.
ההצגה הטובה ביותר ביום הראשון שייכת לחבר'ה מברצלונה. כן, אלו מהכדורגל. המועדון מחזיק במחלקת אנליטיקס מכובדת ביותר, שעוסקת גם בכדורסל אבל בעיקר בכדורגל. ההרצאה של ראש מחלקת האנליטיקס במועדון, ראול, כוללת הרבה רעש וצלצולים, אבל גם הצצה לנתונים שהקבוצה מודדת ולאופן שבו הצוות מתייחס לניתוח שלהם. ראול מדבר על המעבר מ-Event Data ל – Positional Data. בעברית, מדובר על נטישת הנתונים שאנחנו סופרים בכל פעם שמתרחש "אירוע" (גול, מסירה, הרמה, תיקול וכדומה) לטובת נתונים רציפים שמייצגים את התנועה של כל שחקן על המגרש באופן רציף. 25 פעמים בשנייה, ליתר דיוק. בשיח על כדורסל אנחנו משתמשים אך ורק ב Event Data, בעוד שהתמונה המלאה נמצאת בנתוני התנועה. מספר שעות קודם לכן, הציג אחד האנליסטים מברצלונה מחקר שמודד באמצעות נתונים אלו את יכולת התנועה ללא כדור ותפיסת שטח עבור כל אחד משחקני הקבוצה. האפשרות למדוד זאת היא מרשימה בפני עצמה, אבל החוקרים לא הסתפקו בכך אלא גם מדדו את השטחים שכל שחקן יוצר עבור שחקן אחר. אם תרצו, זו התרומה האולטימטיבית שלא רואים באף נתון אחר. חוזרים לראול – בסוף ההרצאה נכנסנו לשיחה קצרה על האופן שבו ניתן להשתמש בנתונים אלו כדי למדוד כימיה קבוצתית. הוא סבר שלא, אני הייתי אופטימי. זו כמובן לא שאלה שקל לפתור, אבל זו אחת השאלות המרכזיות של השנים הקרובות. אם אתם מתכננים לעבוד בתחום האנליטיקס בעוד כמה שנים, תעזבו אתכם מנקודות, ריבאונדים, גולים ומסירות מפתח. הבנת נתוני מיקום ותנועה הם הבסיס לעולם האנליטיקס של העתיד.
תחום נוסף שיהיה מרכזי בעולם האנליטיקס של העתיד הוא הניתוח הפסיכולוגי. עוד ב-2016 כתבתי על הגל הפסיכולוגי, והניצנים שלו גדלים לאיטם. ההרצאה של פרופסור קן יוסקו נקראת Moneyball Plus. הוא פותח בהתייחסות לקושי של אנשי הפסיכולוגיה. מהפכת המאניבול העמידה במרכז את הנתונים ה"אובייקטיביים" בשאיפה נאיבית ליצור עולם חף משיקול הדעת האנושי וההטיות הנלוות אליו. הכניסה של הפסיכולוגים מעלה אצל אנשי העולם החדש הזה את החשש לחזרה לאותה "תקופה אפלה" של נתונים סובייקטיביים. אלא שפסיכולוגיה היא מדע, ולא סתם מדע אלא תחום שמודע לחצים המופנים אליו ונמצא בחזית מבחינת ההקפדה על הקשר שבין מספרים לתובנות העולות מהם. התחום שמציג יוסקו משמעותי עבור קבוצות בשני היבטים: ההיבט הראשון קשור להערכת יכולת הלמידה והשיפור של שחקנים. כשבוחרים שחקן צעיר בדראפט, היכולת הנוכחית שלו כמעט ולא רלוונטית. אף שחקן לא מגיע לליגה בתור סופרסטאר. השאלה החשובה יותר היא מידת השיפור שיחווה בעתיד, ונובעת בין היתר מהפסיכולוגיה של השחקן. יש שחקנים בעלי מוכנות גבוהה ללמידה מאחרים, ומעבר לכך יש דרכים שונות ללמד ולגשת לכל שחקן. באמצעות שאלונים, מבחנים פסיכוטכניים וראיונות מקצועיים, החבר'ה הפסיכולוגים יכולים לספק תמונת מצב מקיפה על עתידו של שחקן יותר מאשר הראיונות המובנים טרם הדראפט, לדוגמה. ההיבט השני הוא הערכת התכונות המתאימות לכל ענף ספורט מסוים. כדורסל הוא משחק שונה מהותית מפוטבול, ובטח שמבייסבול. שחקן כדורסל נדרש להגיב להתפתחויות ולקבל החלטות מורכבות על בסיס חלקי שניה. מלבד הקוואטרבק בפוטבול, התכונה הקוגניטיבית הזו לא כל כך קריטית בענפי הספורט האחרים. הערכה מקיפה של היכולות הקוגניטיביות והאישיותיות יכולה להשלים באופן מוצלח הערכה שמתבססת על נתוני עבר או על מבחן העין.
בשנים הקרובות התפקיד של האנליטיקס הפסיכולוגי יגדל. ניתוחים על בסיס הדאטה הקיים יכולים לספק תמונה טובה של מה שהיה, אבל המטרה העיקרית של האנליטיקס הוא לספק תמונה לגבי מה שיקרה. בפן הזה, לתיאוריה הפסיכולוגית ולשיטות המחקר שלה יש מה להציע.
הלמידה לא מסתכמת במרצים בלבד. בין 3500 משתתפי הכנס יש נציגות גדולה לפן העסקי ואנשי המדיה, אבל נתח גדול של אנשי המספרים פרופר. זו בערך הפעם היחידה בשנה שאנשי האנליטיקס שעובדים בתעשייה נמצאים בסביבה עם רוב של אנשים עימם קל להם למצוא שפה משותפת. ביתר השנה המחלקה האנליטית ניצבת בפני אתגר לא פשוט של תקשורת מול אנשי הכדורסל בארגון, אשר צורת המחשבה שלהם והיחס למספרים שונה בתכלית. זה גם היה הנושא של אחת הסדנאות, שנקראה איך לתקשר אנליטיקס לארגון שבו אתה עובד. אנשי האנליטיקס הם בדרך כלל האנשים החכמים ביותר בחדר, כך נפתחה ההרצאה, אבל אין לזה משמעות כל עוד הארגון לא מסוגל להשתמש בתובנות שלהם. כמו שאתם יכולים לשער, החדר היה מלא מפה לפה באנליסטים מענפי הספורט השונים. לידי ישב אנורג, סטודנט בתחילת התואר השני בשמבט ראשון האירוע נראה גדול עליו. תירגלנו אחד מול השני פיץ' בן דקה וחצי על התחום שבו אנחנו עוסקים, ולא ברור היה מה הוא מביא עימו לכנס. אלא שאחרי כמה שאלות מכווינות וסבלנות מצידי הוא השתפר ובסוף התרגול, הצעתי לו להיות הראשון שעולה מול הקהל המכובד שבחדר. כשהוא עלה, מי שהיה רבע שעה קודם לכן צעיר מבולבל הציג באופן מרשים תמחור כרטיסים באמצעות מודל למידת מכונה.
אחת הבעיות בתחום היא שפרדוקסלית קל יותר לעבוד עם מספרים ולבנות מודלים מתוכחמים, מאשר להוציא תובנה אמיתית ושימושית מתוך הנתונים הללו. המרצה הציג את הטייק שלו – קליפ בהשראת מלחמת הכוכבים שמשווה בין פופוביץ' ובראד סטיבנס, בין היתר לגבי האימוץ של השניים את הזריקה לשלוש. כראייה לכך, הוא הציג את היעילות של הספרס בקליעה לשלוש. אלא שכפי שציין אחד, סגן נשיא במיאמי היט בשם שיין באטייה, המשתנה שאמור להעיד על אימוץ השלשה כנשק משמעותי הוא מספר הזריקות לשלוש, ולא היעילות. באטייה הותיר עליי רושם מאוד חזק בכנס (למרות שלא יצא לנו לדבר באופן אישי) כבכיר בארגון כדורסל שיש לו מחויבות עמוקה להפיק את המקסימום מהעולם של האנליטיקס, תוך רצון להבין את השפה של העולם הזה ואת ההזדמנויות שהוא מייצר. לא תמיד האנליטיקאים יודעים כיצד התובנות שלהם יכולות להיות מיושמות בפן הספורטיבי, ויש צורך במגשר שיש לו את היכולת והרצון להזיז דברים בתוך הארגון. קבוצת העתיד בNBA, פילדלפיה 76', מינתה אחד כזה בתור הג'נרל מנג'ר שלה. בפאנל שסיכם את הכנס, ישב הינקי יחד עם עוד קבוצה מכובדת מאוד של בכירים בעולם הכדורסל לדון על האופן שבו בונים קבוצה, וניכר היה שהינקי מובן אך טיפה יותר ממה שכמה שהיה בעבר. ישנה מוכנות גוברת, אך עוד לא הבנה מלאה והרבה מיסקונספציות לגבי התקרה אליה אפשר להגיע דרך שימוש נכון באנליטיקס. זה הנושא בו יעסוק החלק הבא והאחרון על כנס סלואן 2018
