המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו: אריק גנות, דני אייזיקוביץ', רום גפן מידן בורוכוב ואורן לוי!
וושינגטון החליפה מאמן. טוב ליהודים?
מידן בורוכוב: אני לא חושב שהבעיה של הוויזארדס היא רק בעמדת המאמן, היא גם בעמדת המאמן.
אני מאוכזב מדני, נמאס לי לראות אותו תקוע בפינות ממתין לכדור שלא יגיע… חסר לי קצת חיתוכים שלו לסל, תעוזה, מעורבות בהתקפה.
וושינגטון נראית כמו רעה חולה, אין היי-פייב אחרי אסיסט, אין מחוות בין שחקנים, ג׳ורדן פול מוציא את החשק לצפות בהם.
קיף מאמן חסר ניסון, יש לא מעט מיקרים של מאמנים שהגיעו כמו טלאי לחצי עונה עד הלוטרי. אין לו סיכוי להצליח. לגביי אבדיה, ממש עצוב עבורו ומקווה שיעבור בטרייד או לפחות יזכה לטרייד של ג׳ורדן פול.
אריק גנות: אם ב-"ליהודים" הכוונה לדני אבדיה ואוהדיו בארץ, אז כנראה שלא. דני קצת יותר חלש, רואים שיש לו פחות קרדיט מהמאמן החדש. הכדור אצלו קצת פחות. מצד שני וושינגטון מנצחים, גם אם זה את דטרויט וסאן אנטוניו, אז אולי יש פה איזושהי תפנית לטובה. בסך הכל, קל יותר להצליח בקבוצה מצליחה.
אם האמון באבדיה מצד המאמן לא גבוה, יכול להיות שחילופי המאמנים יובילו גם לטרייד עליו. לארונה התפרסם שזה לא הכיוון אבל מן הסתם דני לא אנטאצ'בל. די ברור שהוא יכול להרוויח מטרייד לקבוצה ההנכונה, שתדע לנצל את כישוריו בהגנה קצת פחות מפורדת וכיוצר משני.
אורן לוי: כן, ואני ארפרר לפילוסוף מוכר בשם צ'ארלס בארקלי, שלקראת משחק מול נבחרות אנגולה אמר: "אני לא יודע שום דבר על אנגולה, אבל אנגולה בצרות." אני לא יודע כלום על בריאן קיף, פעם ראשונה שנחשפתי לקיומו היה כשמונה למחליף של ווס אנסלד, אבל ככה או ככה מדובר בהחלטה טובה לוויזארדס, והחלטה טובה ליהודים. הרף שהציב אנסלד היה נמוך מגובה פני הים. נקווה לטוב. דני עושה דברים יפים בינתיים. אם לדבר גלויות, לא ממש משנה לי מי המאמן, כי כל הארגון הזה שבור. מקווה שהשגריר שלנו ימצא בית חדש בקרוב.
דני אייזיקוביץ': אני לא צופה שינוי גדול. בינתיים קשה לראות איזה שינוי משמעותי בויזארדס. בגדול באגלי שכרגע עולה מהספסל, נראה לא רע פר 36 עם 23 נקודות למשחק, והוא עשוי דווקא לנגוס בדקות של דני, אבל יותר סביר להניח שהוא ישפיע דווקא על קוזמה.
נראה שדני צפוי להיות יציב, מאחר והוא בערך השחקן היחידי ששומר בקבוצה ומצד שני זה לא ממש משנה מי המאמן כאשר הסגל שלך מורכב משחקנים שלא ממש מחבבים את אמנות המסירה (פול, קוזמה.) לכן, בתחושה שלי המשך העונה יראה מאוד דומה עבור דני.
מי שצריך לחשוש זה פול שנמצא בעונה מזעזעת ולדעתי הגיע הזמן שיראה יותר ספסל.
רום גפן: אחרי שהוריד את דני 2 דק לסיום כשהיה סנטימטר מטריפל דאבל ראשון באנביאיי – כל שינוי בעמדת המאמן מתקבל בברכה. ועכשיו ברצינות – העונה של דני אבדיה מבחינת מספרים ודומיננטיות מצוינת והוא קפץ מדרגה בדומיננטיות. בקבוצה כל כך חלשה עם הרבה אגו דני הוא נכס ולכן אני חושב שהמעמד שלו בקבוצה חזק מאוד ואני מקווה מאוד שהוא ימשיך בקו הזה גם לאחר השינוי על הקווים.
אחרי שבוע היריבויות, מי עשויה להיות היריבות הגדולה הבאה?
רום גפן: מהשבוע הזה אני לוקח כמובן את עניין אמביד ודנבר. אהבתי מאוד את הציניות של הקהל נגד אמביד. אז נכון שקשה לשחק בדנבר בגלל עניין החמצן והם קבוצה ביתית מצויינת ולהתחרות מול יוקיץ זה אף פעם לא קל גם אם קוראים לך ג'ואל אמביד. ועדיין – כדי להתחרות על האמויפי צריך להתמודד על הפרקט ולנצח שם. אמביד עשה נזק לליגה ונזק לשבוע יריבות הזה. היו הרבה מאוד ציפיות למשחק הזה והקלות שבה שחקנים יושבים בצד עושה טעם מר בפה לצופים ולקהל ולמוצר שנקרא אנביאיי. אין לי ספק שבמשחק הבא ביניהם יוקיץ יפציץ.
מידן בורוכוב: יש יריבות שנובעות מגיאורגפיה, יש יריבות שנובעת מהיסטוריה של המשחק. בשנים האחרונות הגמרים והגמרים האזוריים לא משוחזרים וזה קצת מוריד את הסיכוי לקבל יריבות ״הגדולה הבאה״.
אני חושב שלממפיס, OKC ומינסוטה יש סיכוי ליצור סוג של יריבויות מאוד מעניינת האחת עם השניה.
במזרח בוסטון מול מילווקי עשוי להיות יריבות קלאסית על טהרת הצבע הירוק במזרח. בסוף כולם מחפשים את המג׳יק מול לארי הבא, זה גם עניין של אופי
אם וכאשר דאלאס תהפוך לגורם משמעותי ה-יריבות הגדולה ביותר עשויה להיות לוקה מול ניקולה. אני ממתין לזה שנים.
יוקיץ מול אמביד? יותר כמו יוקיץ מול DNP. אם יפגשו בגמר יהיה מעניין.
אריק גנות: לא יודע אם יש בכלל היום יריבויות גדולות, אנחנו לא בעידן הבולס נגד הבאד בויס או מיאמי נגד ניו יורק עם ואן גאנדי שנושך שחקנים בקרסוליים. לכל היותר יש קצת טראש טוקינג.
אם חייבים לבחור משהו אז אולי מתפתח איזה ביף בין מיאמי למילווקי. אחרי שתי הדחות של הבאקס בפלייאוף כולל אחת משפילה בשנה שעברה, ואחרי שההיט לא נראים טוב כרגע, מפגש של שתיהן בפלייאוף מתחיל להיראות די סביר.
מעבר לזה? לכל הליגה יש ביף עם דילון ברוקס אבל כנראה שלא לכך הכוונה, וההתפרעויות של דריימונד גרין היו יכולות להביא יריבות אם הם לא היו נראים כל כך פאתטיים.
אורן לוי: לברון מול סטף כמובן. סתם, שלא יגמר לעולם, אני פשוט מופתע שאנחנו עדיין שם. צ'ט מול וומבי זה האובייס. שני שחיפים ארוכים, כשרוניים להפליא, ובפירוש לא חברים. נראה אם ס"א יצליחו לטפס לרמה של הת'אנדר מספיק מהר בשביל שאלו יהיו משחקים שצריך לראות. אחרת נסתפק בהיילייטס. יוקיץ'-אמביד היה יכול להיות נחמד לראות יותר מפעם בשנה, אבל אני מאבד סבלנות. הטיפול של הסיקסרס בהברזה האחרונה היה שערורייתי. אדוארדס מול שג"א אולי יכול להתפתח למשהו. הפער ברמה בין לוקה לבוקר זה הדבר היחיד שמונע מהיריבות האמיתית ביניהם להיות המנוע של הליגה בשנים הקרובות. אפשר להוסיף גם אותה למדורה.
דני אייזיקוביץ': קודם כל, בוסטון ומילווקי. שתיהן השתלטו על המזרח ועונה אחרי עונה מגיעות לקרבות נהדרים בפלייאוף. גם מיאמי עם הקולצ'ר הלא נגמר היא יריבה עקשנית, אבל לאור מיעוט הכשרון אני הולך עם בוסטון ומילווקי.
במערב, הפריצה של מינסוטה והת'אנדר קדימה, יצרו לנו אחלה יריבויות שנים קדימה.
יוקיץ' מול צמד המגדלים. צ'אט עדיין צומח, אבל נראה שגם הוא עם ממוצע החסימות שלו עשוי להפוך לנודניק לא קטן בכלל.
גם היריבות בין אדוארדס לשיי נראית נהדר ולכן שלושת הקבוצות האלו שהטיימליין שלהן יחסית דומה הן הקבוצות שהייתי מסתכל עליהן.
סקרמנטו קינגס אחרי שהיו הפתעת העונה השנה די דורכים במקום. מה התקרה ומה יכולים לעשות כדי להשתפר?
דני אייזיקוביץ': הקינגס די נוגעים בתקרה, המאזן דומה לעונה שעברה, הבעיה שהמערב התחזק. חלק דרך רכש (פיניקס וקליפרס) וחלק פשוט התבשלו והתחברו נהדר (מינסוטה והת'אנדר) וגם רוקי אדיר שפספס את העונה שעברה. נקודת התורפה היא בעיקר בעניין ההגנה והעומק, כאשר מהספסל יש רק שחקן אחד רלוונטי (מונק), אנונובי למשל היה יכול לשנות להם את העונה, אבל הוא כבר עושה את זה בניקס.
מאחר ואין להם ממש כלים לרכש, יש נתון מפתיע אחד שיכול לשנות את העונה – העונשין. מסתבר שהם קולעים 73% שממקמים אותם בתחתית הליגה. את זה אפשר לעשות גם באימונים.
רום גפן: הקינגס כרגע ממוקמים במקום החמישי במערב ועושים עונה מצויינת. לדעתי זה שפוקס וסאבוניס לא נבחרו לאולסטאר יביא לתפנית ביכולות שלהם והדחף והמוטיבציה להוכיח לכולם שמקומם שם יוציאו מהם את שיא היכולות שלהם. בעיניי זה חוסר כבוד לעונה של סקרמנטו וליכולות של שני השחקנים המצויינים האלה. אף אחד לא ירצה לפגוש את סקרמנטו בפליאוף וללא ספק הם הסוס השחור של המערב. לגבי התקרה אני לא רואה קבוצה מעל הליגה ואני חושב שסקרמנטו מסוגלים להפתיע את כולם ולהגיע רחוק מאוד השנה.
מידן בורוכוב: סקרמנטו קבוצה מרתקת, צעירה דינמית עם 2 אולסטאים (מקופחים) כפוקס וסאבוניס.מאליק מונק מספק את הסחורה מהספסל.
האריסון בארנס כמו האריסון בארנס חוליה בינונית מאוד. אני חושב שיש לקינגס שלד שיכול להעביר לשם כוכב נוסף. אם הפנים של סקרמנטו לכיוון של קונטנדריות.
כפרגון לדני הייתי מציע להם את קוזמה.
אם הייתי רוצה ללכת אול אין בתווך הקצר, נראה לי ששחקן כמו דרוזן יכול להוסיף ניסון ועומק שקצת חסר. הוא גם שחקן עם אופי טוב, לא יפגע בפוקס וסבוניס.
אם אין כוכב, לחזק את הספסל. רצוי בסנטר וגארד נוסף.
אריק גנות: מצער להגיד את זה על קבוצה צעירה יחסית, אבל כנראה שהקינגס כבר הגיעו לתקרה שלהם.הם סיימו במקום השלישי במערב בעונה שעברה, והצליחו לגרור את גולדן סטייט העוד-לא-לגמרי-גמורים למשחק שביעי. כל זה כשהם מציגים את ההתקפה מס. 1 בליגה, ומעט מאוד הגנה.
העונה ההגנה התייצבה, אבל ההתקפה נראית פחות טוב, וכנראה שזה בערך מה שניתן לצפות לו. דיארון פוקס ביכולת שיא, סאבוניס הוא סאבוניס ואף אחד לא יתפלא אם ייבחר שוב לאולסטאר, קיגאן מארי מפציץ מדי פעם – וזה מה שזה. לא רע, אבל רחוק מלהיות מרשים במערב הסופר תחרותי.
אין להם מסלול ברור להשתפר. הבסיס פשוט לא מספיק טוב.
אורן לוי: לא ציפיתי להרבה יותר ממה שהם מראים בינתיים. הם חזרו עם אותו גרעין מהעונה שעברה, ונראים די אותו דבר. קיגן מארי עושה התקדמות בשני צדי המגרש, ומי שציפו ליותר ממה שהוא מראה קצת הגזימו. בואו, הוא משחק עם רכז שלוקח 20 זריקות למשחק (מוצדק, אין לי אישיו עם זה), וביגמן שהוא האב התקפי (שזה גם סבבה). אני מניח שקבוצות לא ימשיכו לקלוע כמעט 40 אחוז מהשלשות שלהם מולם, אז אולי יש תקווה לעוד ריצה, או לפחות להשתלטות הרמטית על המקום ה-5 המכובד. מדובר בקבוצה חביבה, שנותנת עונה חביבה, בליגה שלא סובלת את המילה הזאת.
נבחרו החמישיות לאולסטאר – מחשבות?
אורן לוי: פייר? אהבתי. במערב הייתי שמח לראות את קוואי במקום לברון, אבל עם ג'יימס יש גם את כל עניין האייקון העולמי שצריך לתת לו מקום. במזרח דמיאן לילארד החליק פנימה במקום ברונסון, שזה כבר קצת מוגזם ואני לא מאמין שאני אומר את זה. אבל שני השינויים האלה גובלים בניטפיקינג מבחינתי. החמישיות ראויות. נחמד גם שחזרנו למזרח-מערב, כמה אפשר לראות את לברון מנקנק את יאניס בכוחות?
דני אייזיקוביץ': מתי זה קורה? זה עדיין קורה? למה זה עדיין קורה?
איך עדיין לא הצליחו לייצר פורמט שהופך את הרעיון הנהדר הזה למשחק כדורסל.
מודה אני הייטר של הקונספט, הסיבה היא שאני מאוד אוהב את הרעיון המקורי של מזרח-מערב, רק לדמיין את יוקיץ', דוראנט, לברון, לוקה ושיי נלחמים באמביד, יאניס, ליליארד, האליברטון וטייטום מתוך מטרה לשחק כדורסל ולא להתחרות בהארלם גלובטרוטרס.
זה היה הרעיון המקורי, לראות את הטובים ביותר משחקים ראש בראש. אבל בעידן הנוכחי, פשוט אין להם אינטרס, זה פשוט הפך לקרקס ובשביל קרקס אני חושב שהגלובטרוטרס הרבה יותר טובים.
אגב, תחרותיות, ככה פשוט, תנו יתרון ביתיות בסדרת הגמר למנצחת.
רום גפן: האמת שמוזר לראות את סטף קרי מתחיל על הספסל אבל אם הייתי צריך לשנות משהו הייתי מושיב את דמיאן לילארד על הספסל ונותן לברונסון את הכבוד שמגיע לו. פיתחתי קצת אנטי על מילווקי עם עניין פיטורי המאמן וגם על הטרייד של לילארד שבמקום לסחוב מועדון על הגב שלו בחר להצטרף לכוכב ענק בליגה. אני אוהב את סיפורי הסינדרלה וג'יילן ברונסון הוא אחד כזה בעיניי והגיע לו להיות במקום לילארד.
מידן בורוכוב: נמאס מהאולסטאר, אני גם לא אוהב את הפורמט של 2-3. לשים סווינגמן כגבוה זה סתם מעצבן. הקיבעון המחשבתי עושה עוול לחלק מהשחקנים. תנו לבחור את ה 5 הכי טובים ושהמאמין יתמודד עם העמדות.
במערב שוב נבחרו השמות הגדולים, לברון דורנט ראויים, לא בטוח אם כפותחים. הבחירה במזרח בלילארד עושה עוול עצום למקסי.נראה שיש קדימות לעבר ולא להווה.
מה אפשר לצפות מאירוע שרוב המצביעים הן לא בהכרח ההארד קור של חובבי הכדורסל.
אריק גנות: במערב – דונצ'יץ ויוקיץ' הם נו בריינר. גילג'וס אלכסנדר נבחר בצדק, למרות שאפשר היה לחשוש שהפופולריות של קרי תכריע את הבחירה. קצת הופתעתי שלברון היה כזה קונצנזוס, הלייקרס מדשדשים, הקליפרס בעונה מעולה ואפשר היה בקלות לבחור את קוואי או אפילו דיוויס במקומו או במקום דוראנט, אבל כנראה שלהיסטוריה יש משקל משלה.
במזרח – יאניס, טייטום ואמביד היו הנבחרים הברורים לקו הקדמי. גם הליברטון קונצנזוס לגמרי, כך שעיקר העניין הוא בלילארד ובבחירה שלו מעל מקסי, ברנסון ודונובן מיצ'ל. לילארד בעונה לא נהדרת בטנסדרטים שלו, הוא לא הכוכב המוביל של הקבוצה שלו שקצת מגמגמת, ובחירה בברונסון או במיצ'ל נראית ראויה יותר.
נבחרו המחליפים. תגובות? מי היית מכניס שלא נכנס ובמקום מי?
אריק גנות: תופעה אחת בלטה מאוד – ההבדל העצום בין העומק של המערב לזה של המזרח.
כשמסתכלים רק על המחליפים במערב, יש שם אוסף של סופרסטארים כמו שאנחנו מדמיינים אותם – שחקנים מובילים, MVP קאליבר, כאלה שיכולים או כבר הובילו קבוצה לאליפות. סטף, קוואי ודיוויס כבר עשו את זה, בוקר ואדוארדס נראים לגמרי שם.
במזרח אין באמת כאלה. עם כל הכבוד למיצ'ל או ברונסון, קשה לראות אותם מביאים MVP או FMVP, ואף אחד לא ייפול מכיסא אם לא יגיעו לחמישיות העונה, והם היו מתקשים להגיע לאולסטאר במערב. מקסי, באם, רנדל ובראון אפילו לא השחקנים הכי טובים בקבוצה שלהם.
אורן לוי: האמת שגם עם המחליפים אין לי יותר מדי ביפים. לא הייתי מתנגד לראות מישהו במקום רנדל, אבל אין לי הצדקה לזה, ואני גם לא יודע מי. תכלס אני מרגיש אותו דבר ברוורס עם טריי יאנג, אז אולי זאת התשובה שלי, אבל אני מסרב להגיד אותה כי הוא נראה לי כזה ילד קקה. בצד השני אפשר להתמרמר על ההיעדרות של פוקס, ואישית אני הייתי מוותר על הנוכחות המלבבת של קאט כדי לעשות לו מקום. אבל לא מדובר בשערוריה. מרקאנן, אלפי שנגון, סקוטי בארנס, ופורזינגיס (להבדיל) יגישו את מועמדותם שוב בשנה הבאה והכל בסדר.
דני אייזיקוביץ': באופן מפתיע, סה"כ הגיוני. עדיין, הייתי שמח שסבוניס וג'ארט אלן היו זוכים ליותר קרדיט.
סבוניס, חווה עונה אישית מיוחדת מאוד (19.9 נקודות עם 13 ריבאונדים ו 8 אסיסטים), אני חושב שהוא בהחלט היה יכול וראוי להכנס במקום פול ג'ורג'. הקליפרס נהדרים אבל מרגיש לי שסבוניס יותר ראוי מג'ורג'.
בצד השני, אלן אמנם לא מרגש עם המספרים (15 נקודות, 10 ריבאונדים), אבל לא סתם דיברנו כל כך הרבה על הקאבס בשבועות האחרונים ואלן הוא המוקד השני אחרי מיטצ'ל בהצלחה שלהם. היה בהחלט אפשר להוציא את באם, שכרגע עם העונה של מיאמי לא מרגיש לי שהם ראויים.
אזכור כבוד גם לשנגון אלפרן.
רום גפן: כבר נגעתי בעניין סאבוניס ופוקס שבעייני היו צריכים להיות בפנים ביחד עם טרה יאנג. אני מעריץ גדול של מארקנן וחושב שעם עוד קצת חשיפה ויחסי ציבור הוא היה מצליח להיכנס לאול סטאר השנה. גם להארדן הגיע להיות ברשימה אבל יש השנה המון שחקנים טובים. הייתי נותן לסאבוניס להיות בסגל על חשבון אנתוני דיוויס עם כל הכבוד ויש כבוד.
מאוד שמח לראות שבאנקרו נכלל בסגל ומקבל את הערכה שהוא ראוי לה
מידן בורוכוב: מה לעזעזל נסגר עם דומאנטס סבוניס? זה מרגיש כמו ״דפיקה״ של שחקן אירופאי.
הלייקרס במקום ה-10 לא יכולה להכניס 2 אולסטארים. אני זוכר את המקרה ש-4 שחקני ההוקס נבחרו לאולסטאר, לא בגלל שהם הכי טובים אלא בגלל ההישגים של הקבוצה. פוקס גם יכול להרגיש מקופח.
במזרח? אני חושב שדרק ווייט מספק עונת שיא, הספסל מורכב בעיקר מגארדים. פורזינגס או אולי אפילו ג׳ארט אלן יכולים להיות ראויים, גם סיאקם.
אין ספק הכשרון בליגה בשיא כל הזמנים. הייתי מוציא את דייויס,KAT ו-PG13, מכניס את סבוניס, מרקאנן וג׳אמל מארי.
במזרח כולם ראויים.
