טור סיכום עם נקודות מהשבוע. העמדות מייצגות חשיבות בסדר יורד: סנטר-חמישייה-ספסל.


והשבוע אתחיל בעיקר עם שאלות

 

 

סנטר. בעונת 2012/2013 דמארכוס קאזינס קלע 4 שלשות במשך כל העונה. זה היה שיא עונתי של "בוגי". עד השנה. במשחק הפתיחה של סקרמנטו קלע קאזינס 4-5 שלשות ובמשחק אחד השווה שיא שלשות עונתי! (נראה אותך עושה את זה קארי) והוא לא לבד.

 

קאזינס ודייוויס אינם היחידים כמובן. כל הקיץ שמענו על גבוהים ושחקנים אחרים שעבדו על הקליעה מבחוץ. אל הורפורד, הגאסולים (אם מארק יתחיל לקלוע שלשות הוא יהיה ממש מפחיד, ויהיה מעניין לראות אותו כקלעי השלשות של הגריט אנד גריינד).

מנגד יש כמה כאלו שאולי עדיף שיוותרו בינתיים על הניסיונות. ג'וש סמית' למשל, פלאמלי וגם סאלינג'ר מתחיל לגלוש לכאן.

 

למרות ששלשה שווה יותר מזריקת מיד ריינג', ולמרות שזריקת מיד ריינג' שקיבלה אסיסט מוצלחת יותר מאחת ללא אסיסט, ולמרות שגם זריקת פוסט נחשבת כלא יעילה, עדיין צריכים גם כאלו. כי לפעמים ההתקפה נתקעת, ונגמר שעון, או שסתם צריך את זה שיקלע באחוזים ממש גבוהים כשנותנים לו זריקת מיד ריינג' חופשית. (לפרטים: הטור של גולדסברי בגראנטלנד השם יקום דמו)

 

 

וזוכרים את המתנגדים? אלו שאמרו שאי אפשר לקחת אליפות עם קבוצת שלשות? אז פיל ג'קסון כבר מזמן פרסם הבהרה ולפחות לפי איך שהניקס בנויים, עם כל הכבוד למשולש, נראה שהחליט על שילוב שכזה.

מתנגד נוסף משנה שעברה היה בארקלי, שקיבל מחווה מגולדן סטייט

 

לזכותו יאמר שהוא קיבל את זה ברוח טובה. נראה לי.

 

https://twitter.com/Rachel__Nichols/status/659386869399072768

 

 

 

 

אז המהפכה בעיצומה או שמא רק בתחילתה. מנגד יש כל מיני קווין סניידר מאמן יוטה שרואים את הזרם החדש ואומרים "לא תודה." אישית לי נראה שזה כמו מטוטלת רק שנמשכת לצד אחד ומתישהו תתאזן. כמו שבעקבות שאק הליגה התמלאה בשחקנים שהיו בעיקר גבוהים וקצת מאסיביים, ולא הרבה מעבר לזה. כך גם עכשיו המטוטלת נוטה וכנראה נוטה מדי לכיוון הסמול בול. עד לאן תמשיך והיכן תיעצר? את זה נראה במהלך העונה.

 

 

 

 

 

 

פ. פורוורד. פרשן כלשהו הגדיר את הסלטיקס כ"קבוצת הליג פאס המועדפת", זאק לואו לעומת זאת מיקם אותם בטור שלו בגראנטלנד (השם יקום דמו)   במקום ה-15.  שזה עדיין מפתיע לקבוצה מהמזרח שאמורה להתחרות על מקומות 7-8 בפלייאוף המזרח, לא?

 

וזה לא שיש לבוסטון כוכב על מעניין, אלא רק שחקנים בינוניים. למעשה, יש לה יותר שחקנים בינוניים מלכל קבוצה אחרת.

 

לכולם כבר ברור איך אוסף שחקנים מדרג 5-8, שהשחקן הכי טוב עולה מהספסל ואף שחקן לא עובר את 30 הדקות, מוצג ככה,  ואפילו מקבל מחמאות כאלו

 

 

ההסבר הוא כמובן המאמן בראד סטיבנס. מאמן שנחשב מספר אחת בATO (תרגילים לאחר פסקי זמן\תחילת רבע) ושהפך להיות אחד המאמנים המועתקים ביותר.

לא זוכר מי היה זה שתיאר את העונה של הסלטיקס כאילו בראד סטיבנס משחק טטריס, ובכל פעם דני איינג' מגיע ומעלה אותו שלב. אז סטיבנס קיבל כבר המון מחמאות לפני וקואץ' ניק התלהב ממנו עוד בעונה שעברה

 

 

 

בינתיים העונה? נצחון על פילדלפיה הנחותה, והפסד בשיניים לטורונטו העדיפה. בוסטון משחקת לפי הציפיות. עד כמה ש2 משחקים מייצגים משהו כמובן.
האם הציפיות מייצגות?

בשנה שעברה הציפיות היו קבוצת סוף לוטרי, אולי אפילו פחות. דני איינג' רצה להימנע מלהתמקם באמצע. סטיבנס הצליח במשחק הטטריס והגיע לפלייאוף, ואפילו אתגר את לברון והחבר'ה בסדרה. (זה לברון אמר, לא אני). עכשיו ההפתעה של העונה שעברה היא דרישת הסף. כל תחזית צפתה לסלטיקס מאזן חיובי של 40+ נצחונות, כשביל סימונס כבר דיבר על אזור ה50, וכמה מודלים גם כן הולכים לאותו כיוון. (אגב המודלים חוזים את זה בזכות הגנת הסלטיקס. עליה נרחיב בפעם אחרת. אולי)

 

 

אמנם המזרח בינוני עד חלש ברובו, עד כמה סטיבנס טוב ויצליח להפוך חבורת שחקנים בינוניים לקבוצה טובה? ומתי איינג' יגיע שוב להעלות אותו רמה בטטריס?

היי, לפחות ברוקלין ב0-3!

 

 

ס. פורוורד: דטרויט פיסטונס, קבוצה שבמשך 7 שנים לא הייתה 2 משחקים מעל המאזן החיובי (50%) ולא התחילה עם 3 נצחונות מאז.
במשחקים שלהם שראיתי מבלי להסתכל בסטטיסטיקה, הייתי בטוח שהנצחונות מגיעים מהפיקנרול של רג'י ג'קסון ואנדרה דראמונד. זה נראה כמעט בלתי עציר בין שניהם, והפיסטונס נראית קבוצה התקפית אחרת לגמרי כששני אלו על המגרש לעומת הזמן ששניהם על הספסל. אלא שמה שמפתיע זה שבינתיים הם רק מקום 20 בליגה לנקודות, ו22 בליגה בדירוג התקפי. (3 משחקים, תרגעו. לא אומר כלום). אבל הם מקום רביעי בספיגת נקודות, ומקום חמישי (יחד עם טורונטו) בדירוג הגנתי.

 

דטרויט מנצחת בזכות ההגנה? זה לא חדש. כתבה מעניינת שבה מסופר שסטן ואן גנדי שכר 4 סקאוטים שביחד צופים בכ-ל המשחקים הנערכים בליגה, עוד ממשחקי הפריסיזן, מנתחים אותם, רואים את התרגילים, את התגובות, ומייצרים דו"ח מיוחד על כל קבוצה. המטרה של סו"ג: לדעת הכל על כל קבוצה.

עכשיו, אני לא יודע כמה זה עוזר וכמה זה משפיע, כי זה לא מדיד. ואישית, הייתי בטוח שיש כבר משהו דומה לכל קבוצה ושלא צריך לציין במיוחד שזה מה שדטרויט עושה. מסתבר שכן. הרבה יותר קל להראות מה דראמונד עושה מבחינת סטטיסטיקה ומה רג'י ג'קסון. אבל 3 משחקים לא מדד לכלום.

אז מה כן? 2 דברים:

סטן ואן גנדי עושה רושם החזיר את דטרויט להיות קבוצת הגנה טובה.

הפיקנרול בין ג'קסון ודראמונד זה משהו שאני מתחיל לחבב. וכנראה שאחפור עליו עוד הרבה בהמשך.

 

בינתיים מצאתי סרטון משנה שעברה, תיאלצו להסתפק בזה

 

 

שוטינג גארד: מה הרוקיז עשו השבוע ואיך התחילו את העונה?

 

נתחיל בסלי הבכורה שלהם

 

 

והיו כמה עם התחלות ממש מרשימות

 

 

 

וקארל טאונס עם שיא NBA משלו:

 

 

 

בינתיים צמד הגבוהים מרשימים ונראים לא רע. דיאנג'לו ראסל מתאקלם במערכת הלייקרס ועוד לא מציג את מה שציפו ממנו ופורזינגיס אמנם פותח אך מקבל דקות של שחקן ספסל, ומציג תוצאות בהתאם.

 

 

 

פוינט גארד:  מהרוקיז לזקנים: שאלה לקהל: כמה שחקנים נשארו פעילים בליגה ושנבחרו בשנות ה90?

 

2 מהם עושים העונה שיא: קובי מתחיל את שנתו ה20 בלייקרס, שזה שיא עונות לשחקן באותה קבוצה. (הקודם היה סטוקטון עם 19 )וקווין גארנט שמשווה את שיאו של פאריש עם 21 עונות בליגה.

 

 

 

בסן אנטוניו דאנקן מפנה את הבמה לאט לאט לקוואי לנארד וללמארקוס אולדריג', ובלייקרס אפילו קובי מתחיל להבין שהעתיד שייך לצעירים.

דור שנות ה90 מביא איתו עדיין ניסיון וחוכמת משחק, וזה טוב לדעת שותיקים כדוגמת גארנט שחונך את קארל אנת'וני טאונס, עובדים עם הצעירים. למרות שכשהם הגיעו לליגה, היא נראתה אחרת לגמרי. הרבה יותר פיזית ונוקשה. היום למשל גארנט נחשב שחקן אגרסיבי ומלוכלך. בסוף ה90 הוא נחשב שחקן רך. ומצפייה אפשר לראות שגארנט לא השתנה, זו הליגה.  מה הם יעבירו הלאה לדור הצעיר והאם ניפרד מהם בסוף העונה? מה שבטוח זה שנתגעגע.

 

 

 

 

 

השחקן השישי: פיזיקאי מאוניברסיטת קרייטון ערך מחקר פיזיקלי על זריקת ה3 המושלמת. בתקציר המחקר אין ממצאים מיוחדים או משהו שיפתיע אתכם, יותר מה קורה שם (אלא אם יש לכם קשרים למישהו שיכול להוריד את המאמר המלא).

להלן לינק למחקר.

וגם החוקר שאחראי למחקר מסביר בקצרה, (אבל ממש בקצרה) מה קורה בזמן הזריקה. ורק אזכיר ששניים מבוגריה המפורסמים של האוניברסיטה בליגה הם דאג מקדרמוט וקייל קורבר.

 

 

 

ספסל:

 

7. כמה דברים שלא ידעתם על טבעות האליפות של הווריורס.

 

8. קובי עבר את שאקיל בכמות קליעות שדה ועכשיו ממוקם במקום החמישי בכל הזמנים

 

 

9. גם הספרס עשו היסטוריה והישוו שיא נצחונות לטריו ביחד מקהייל-פאריש-בירד. 540 אם תהיתם. המשחק הבא אגב, היום, הוא נגד הסלטיקס. פה דאנקן מדבר על שותפיו לדרך:

 

 

 

10. ואם כבר הספרס, הם הצטלמו לסדרת פרסומות לרשת שקר כלשהו: