בזמן שישנתם הוא טור המתמקד ב3 אירועים מהלילה החולף בNBA.

 

מה הסיכויים ש: פילי תנצח (בחוץ!), הווריירס יפסידו ועוד מעל 20 הפרש, הלייקרס ינצחו כשהקהל בבוסטון דוחף את קובי בדקות המכריעות, וכולם יקרו באותו הלילה?!

מעבר לאלה סן אנטוניו פירקה את פיניקס, רוביו מסר יותר אסיסטים מכל הג'אז ביחד, שיקאגו מנצחת בשניה האחרונה של ההארכה את אינדיאנה, פורטלנד ממשיכה לנצח, אורלנדו ממשיכה ללהוט ורחוקה רק ניצחון אחד מאטלנטה במקום השני, הקליפרס גוברת על שארלוט בהצגת התקפות, וטורונטו משיגה ניצחון דחוק בהרכב מלא (סוף סוף) כלשאורי רע ודרוזן מצוין על הנמסיס שלה בפלייאוף. השאלה היא אם היא תהיה מסוגלת לנצח את וושינגטון מתישהו כשזה באמת נחשב.

1. שיקאגו בולס (18 – 12) 102 – אינדיאנה פייסרס (18 – 13) 100 (הארכה)

שתי הקבוצות ממרכז תמונת הפלייאוף הצפופה במזרח נפגשו הלילה וסיפקו את הסחורה לצופים: משחק קשוח, הארכה, סיום צמוד וסל ענק שניצח את המשחק. רוז (מתיחה ברגל), הצטרף לדאליבי ונואה בחליפה והויברג פתח עם היינריך, מירוטיץ' (בעמדה 3) וגיבסון ליד באטלר וגאסול הקבועים. לזכותו של הויברג יאמר שדי מהר ברבע הראשון כשההרכב הזה לא עבד בשביל הבולס הוא הכניס את ברוקס, סנל ובובי פורטיס הרוקי והעניינים נראו הרבה יותר טוב. אחרי פתיחה צולעת הבולס רצו ליתרון 10 במחצית בעיקר בזכות ברוקס שלהט וליהטט: ברוקס קלע 18 במחצית הראשונה בדרך ל29 ו5 אס' במשחק, והיה האיש הנכון במשחק הנכון (במשחק בו רוז חסר, רגע לפני שיחזור בלי המסיכה). 

 

האורחת מאינדיאנה הגיעה בלי ג'ורדן היל (כאבי שיניים), וסי ג'יי מיילס שניסה להתחמם למשחק גילה שהגב שלו לא מאפשר לו לשחק. לאבוי אלן פתח במקום היל וסיפק דאבל דאבל נאה עם 10 נק' ו12 ריב' אבל פול, ג'ורג' ומונטה לא הצליחו לנצל את הפתיחה החלשה יחסית של הבולס בשביל לברוח, וכשמיילס חסר מהספסל גם לא עמדו מול השטף של המחליפים של הבולס. סטאקי היה היחיד שתרם תרומה משמעותית מהספסל הלילה לאינדיאנה עם 13 נק', וגם הן לא באחוזים מזהירים (5-12). אינדיאנה קלעה היום רק ב38% מהשדה ו31% משלוש, ובעיקר את המחצית הראשונה היא תשמח לשכוח. 

בתחילת המחצית השניה הבולס עוד הצליחו להגדיל את הפער ל14 לפני שאותם פול, ג'ורג' ומונטה התעוררו פתאום, נזכרו במשהו שווגל אמר בחדר ההלבשה ויצאו לריצת 16-4 בדרך ליתרון נקודה, ולמשחק קשוח וצמוד. פורטיס (7), סנל (7) , גיבסון (11), וגאסול (14) ניצחו בשביל הבולס במאבק על הכדורים החוזרים (והיו הרבה כאלה עם כל ההחטאות, בעיקר של אינדיאנה), ברוקס ובאטלר (28 נק') היו המוציאים לפועל בהתקפה, כמעט באופן בלעדי. אף אחד אחר בבולס לא מסר הלילה יותר מ2 אסיסטים או קלע יותר מ16. גאסול היה חסר בהתקפה וסיים ערב צנוע מדי עם 13 נק' ב4-14 מהשדה. חיפה עליו פורטיס שכאמור סיים עם 16 נק' ו7 ריב' זכה למחמאות מאגדת עבר של הבולס:

בתחילת הרבע הרביעי שיקאגו שוב נתקעה בהתקפה וריצה קטנה של 7:0 נתנה לאינדיאנה יתרון 5, 4 דקות לסיום. הבולס איבדו את היתרון והשליטה במשחק הרבה בגלל חוסר ריכוז שהוביל ל22 איבודי כדור (13 בלבד לאינדיאנה) שהפכו בריצות לנקודות קלות בצד השני. ג'ורג' היל עוד קבע יתרון 7 עם שלשה גדולה 3 דקות לסיום אבל אז הגיע תורה של אינדיאנה לאבד את ההשראה, ועם התקפה מזעזעת (כולל איירבול של אליס מקרוב) והגנה מבולגנת היא שלחה את הבולס לקו שוב ושוב לנגוס ביתרון שלה. when things get tough the tough gets going. ג'ורג' עם סל שדה נדיר בדקות האחרונות עוד קבע יתרון 5 נוסף בין כל זריקות העונשין של הבולס, אבל באטלר רצה כל כך להשוות, שהכדור בסופו של דבר השתכנע.

בקרב המאמנים ווגל חזר מטיים אאוט למהלך פשוט – הכדור למונטה, חדירה על השמירה וסל תוך 3 שניות. הבולס הולכים שוב לשחקן הכי טוב והכי קשוח שלהם. כמה קשוח? ככה:

אליס עוד הספיק להחטיא מרחוק והקהל קיבל עוד סיומת נהדרת. אינדיאנה פתחה את ההארכה רע לעומת הבולס שנראו מרוכזים יותר. ברוקס קבע 100-95 דקה לסוף ההארכה, מה שנתן לאינדאינה את האות להתעורר. סולומון היל היה הגיבור הלא צפוי בדקה האחרונה כשלקח את הכדור חזק לגוף של גאסול ודייק ב2 מהקו, ובהתקפה הבאה עזר לאליס להמשיך לזרוק עד שיקלע. pure hustle ושוויון 100 3.7 שניות לסיום.

הויברג לקח טיים אאוט, וחזר עם מהלך נועז שאפשר לשרטט רק כשיש לך שחקנים גדולים:

שווה עוד זווית, הפעם עם האווירה באולם:

https://twitter.com/chicagobulls/status/682407856142979074

אם זה לא מספיק אז בשניה שנותרה באטלר עוד מספיק למנוע מג'ורג' לחקות אותו בצד השני, והנצחון נשאר בשיקאגו. 20 של היל, 19 של ג'ורג', ו13 של מונטה וסטאקי לא הספיקו, בעיקר בגלל אחוזי הקליעה הנמוכים והג'ימי באטלר בסיום. שיקאגו היתה צריכה מאוד להתאמץ בשביל הנצחון הזה כשברור שההתקפה שלה בלי באטלר וברוקס היתה כמעט לא קיימת. מצד שני גם ברור שהויברג מאמן חושב, ובאטלר שהעביר עליו ביקורת לא מזמן החמיא לו אחרי המשחק. ברור גם שבאטלר הוא שחקן מיוחד, ואם הבולס לא יפנו לו את הבמה כפרנצ'ייז פלייר ויבנו סביבו הם יעשו טעות גדולה. אם הויברג יצליח להוציא מרוז רכז יציב, ובאותו זמן גם להבהיר לו שזו הקבוצה של באטלר הבולס יגיעו רחוק. אם לא – אני הייתי מחפש לרוז בית חדש ומחפש עושה משחק אחר שינהל את ההתקפה. 

 

תקציר המשחק מאתר הNBA.

 

2. דאלאס מאבריקס (19 – 13) 119 – גולדן סטייט ווריירס (29 – 2) 91

קרי מקבל מנוחה ראשונה העונה כשגולדן סטייט לא לוקחים סיכונים ובודקים את הכאבים ברגל שמאל עליהם הוא מתלונן. בארנס (קרסול), בארבוסה (כתף) ואזילי (בוהן) היו חסרים הלילה גם הם והווריירס קיבלו מבחן קשה בחוץ. מבחן לא הוגן, יש יאמרו. בצד השני היה חסר (לא ממש) דרון וויליאמס שמתח את שריר הירך, ודאלאס קיבלה את כל מה שהיתה צריכה ויותר מזה מבראה, דווין האריס ואפילו ריימונד פלטון; פינת פרובינציאליות: זה היה צריך להיות הערב של גל מקל!

הנה השלב במשחק בו תומפסון נראה מצוין, ואוהדי גולדן סטייט עדיין חייכו:

https://twitter.com/warriors/status/682371783622811648

דאלאס שלטה כבר מהפתיחה, ובלי קרי ושאר הפצועים גולדן סטייט נראתה אנושית. גולדן סטייט הובילה 10-9 בפעם האחרונה במשחק, ואחרי רבע ראשון שנגמר ביתרון 8, דאלאס רצה  10-0 בתחילת הרבע השני עד שקלארק קלע שלשה שעצרה את השטף, אבל רק באופן זמני. קלארק היה נקודת האור היחידה של גולדן סטייט במשחק בו תומפסון וגרין שהיו אמורים להוביל את הקבוצה קלעו 4-15 כל אחד. גרין קלע סל ראשון באמצע הרבע השני, וצמצם את היתרון ל11, אבל דאלאס המשיכה בשלה, ועם שני מובילי כדור על המגרש (האריס ובראה) היא זזה מהר, עם ובלי כדור, כשכל אחד תורם את חלקו. לקראת ההפסקה מתיוז קלע שלשה שקבעה את תוצאת המחצית – 18 לדאלאס, והיד עוד נטויה. מכירים את זה ששלשה גדולה של קרי מרימה את הקהל, נותנת מוטיבציה לשחקנים מסביבו, ומוציאה את האוויר מהמפרשים של השחקנים שמנגד? אז ההטבעה הזו של דירק, הרביעית שלו בלבד העונה:

ברבע השלישי גרין לקח על עצמו הרבה יותר בהתקפה, אבל מולו היתה קבוצה שלמה בערב נפלא, ולידו בעיקר איגודאלה וקלארק וזה לא מספיק. מתיוז קלע, פאצ'וליה חפר, בראה עשה הכול ונוביצקי היה נוביצקי. פארסונס נאבק בפציעה כבר כמה חודשים, ולמרות שעדיין איננו בכושר מלא דאלאס נראית יותר טוב כשהוא על המגרש. הלילה הוא מיעט לקלוע (5 בלבד ב2-5 מהשדה), אבל פתח ושיחק 31 דקות, אסף (6 ריב') מסר (5 אס') וכמו בשבועיים האחרונים עזר לדאלאס לשחק את ההתקפה המאוד יעילה שלה. אם יחזור לכושר מימי יוסטון – דאלאס עוד יכולה להפתיע העונה.

 

כשההפרש המשיך לצמוח אוהדי הווריירס ניסו לשמור על אופטימיות:

בתחילת הרבע הרביעי היתרון ירד לרגע מתחת ל20 נקודות, אבל כשגם פלטון פוגע זמן הזבל הגיע בפועל מוקדם מאוד במשחק.  קלארק סיים את הערב עם 21 נק' מהספסל באחוזים מצוינים, אבל אף אחד אחר לא הצליח לספק יותר מ12 נקודות.

בצד השני 6 שחקני דאלאס קלעו בספרות כפולות, ובראשם בראה עם 23 (9-12 מהשדה, 5-7 משלוש) ו6 אס' ונוביצקי עם 18. פאצ'וליה סיים עם דאבל דאבל (Who the fuck is Deandre?!) של 14 ו15 כשדאלאס מנצחת בקרב על הריבאונד 52-37, וקולעת 52% מהשדה ומשלוש. הניצחון הלילה היה הנצחון בהפרש הגבוה ביותר לדאלאס העונה, ורביעי ברציפות – הרצף הכי ארוך בליגה כרגע, יחד עם הקליפרס. מילא חוסר ההצלחה בהתקפה, אבל קר (או וולטון?) יצטרך לתת בראש לשחקנים שלו על איך שההגנה שלהם נראתה הלילה. יש ערבי קליעה רעים, ערבי הגנה גרועים לא צריך לקבל משחקנים ברמתם של בוגוט, איגי, תומפסון וגרין. פרופורציות? 29-2 היא עדיין פתיחת העונה הטובה בהסטוריה לאורך 31 משחקים.

גולדן סטייט במאזן 1-6 בלי קרי בשתי העונות האחרונות, והעונה הזו בלבד הם ב101- כשקרי לא על הפרקט, אמנם הרבה בגלל ההפסד הלילה, והרכבי גארבג' טיים של רבעים רביעיים במשחקים גמורים. לא היה נראה שקרי נהנה לראות את ההפסד הלילה מצד המגרש, הוא הרי שונא להפסיד, אבל הקייס שלו לבק-טו-בק MVP רק התחזק. צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים. 

תקציר המשחק מאתר הNBA. 

 

3. בוסטון סלטיקס (18 – 14) 104 – לוס אנג'לס לייקרס (6 – 27) 112 / אוהדי בוסטון מריעים לקובי

 

למרות הנצחון המפתיע של הלייקרס בחוץ הסיפור של המשחק הוא היחס המפתיע שקובי קיבל בTD גארדן הלילה. זה התחיל בהצגת השחקנים:

 

והמשיך בדילוג מהיר לדקות ההכרעה. כשהקבוצה שלהם בפיגור והכדור בידיים של קובי הקהל בבוסטון עמד על הרגליים ועודד את קובי במקהלה. אי אפשר שלא לחשוב שהעידוד, כמו צעקות בוז במשחקים אחרים, עזר לקובי לקבור את השלשה הזו ולמעשה לנצח את המשחק (בוסטון קלעה עוד 2 נקודות בלבד אחר הסכין הזו בלב):

העידוד לא נפסק גם אחרי השלשה הכואבת, וכשהכדור בכלל לא בידיים של הממבה.

בין הצגת השחקנים לעידוד בסיום היה גם לא מעט כדורסל. ראנדל, ראסל, קלארקסון, וויליאמס וקובי קלעו כולם מעל 15 ללייקרס. רנדל סיים עם עוד דאבל דאבל מהספסל (15 ו12), וקלע שלשה – משחק רביעי רצוף. שחקן שחקן.

https://twitter.com/Lakers/status/682376039474049024

קלארקסון היה השחקן המצטיין הלילה עם 24 נקודות ב10-15, אגרסיביות בשני צידי המגרש וכמה סלים קשים שבאו בדיוק בזמן. הנה שתי דוגמאות מרשימות:

https://twitter.com/Lakers/status/682369494526881792

https://twitter.com/NBATV/status/682385410983596034

בצד השני 24 נק' ו7 אס' של תומאס, 20 ו8 של טרנר שהיה מצוין מהספסל ו17 הספיקו להביא את בוסטון רק עד הסיום הקרוב. 26% משלוש (1-6 של בראדלי שקלע 13) לעומת 47% של הלייקרס היו פאקטור מכריע ברדיפה הארוכה של הסלטיקס אחרי הלייקרס רוב המשחק. גם בצד של בוסטון היו היילייטים, מעל כולם האתלטיות וההקרבה של מרכוס סמרט ששיחק רק 10 דקות הלילה אחרי שחזר השבוע מפציעה ארוכה:

https://twitter.com/World_Wide_Wob/status/682385683449786368

קובי שמשחק טוב מאוד לאחרונה אחרי פתיחת העונה הגרועה בקריירה שלו שיחק בצורה שמייצגת את העונה שלו בינתיים: התחיל רע מאוד, והשתפר בהמשך. 3-14 בשלושה רבעים, 2-4 ברביעי כולל השלשה ההיא. הוא סיים עם 15 נק' ו11 ריב', והעריך את המחווה הנדירה של האוהדים:

לפי היחס המיוחד שקיבל נראה שהאוהדים דווקא מבינים. ואולי הם כיוונו למשהו אחר, כשהיריבות בין הקבוצות לא תיגמר כשקובי יפרוש?

אם זה יקרה עוד נזכור את המשחק הזה ואת העידוד בסיום. אוהדי סלטיקס וותיקים התקשו לקבל את האירוע שקרה הלילה. דרור, מזדהה?

 

תקציר המשחק מאתר הNBA

 

בקטנה:

עוד דאבל דאבל של כספי לא עוזר לסקרמנטו להימנע מהבושה של הפסד ביתי לסיקסרס שמנצחים בפעם השניה משלושה משחקים. מקרי? או שמשהו השתחרר בקבוצה מאז ההגעה של ד'אנתוני? שימו לב ליכולות של נואל בהתקפה פתאום כשאוקאפור ירד לספסל, ושיש שם רכז אמיתי.

 

 

TOP 10 מהלילה –

מה5 הראשונים עדיין לא ראיתם את וויגינס ורוס שגורמים לנו לקוות למץ' אפ "מקומיים" בתחרות ההטבעות הקרובה בטורונטו. את השלושה שראיתם כבר בטח לא תתנגדו לראות שוב:

https://youtu.be/8Tpb_dCmrjU