עונת 2021-22 הסתיימה עם קאמבק מרשים ואליפות מרגשת של גולדן סטייט. בצד השני של ארה"ב, דוראנט וקיירי דאגו שלא נשתעמם באוף סיזן ושנשאר עסוקים. גם במזרח וגם במערב יש קונטנדריות שהתחזקו, יש קבוצות שמתכננות את הטנקינג שלהן ומריירות על ויקטור וומבניימה ויש את הניקס. אה, כן. ופופ ולברון בדרך לנפץ שיאים אישיים. לקראת העונה הקרובה, קבלו את פרויקט 'קבוצה ביום' של 'הכדור הכתום'.
הקבוצה היום: בוסטון סלטיקס
ינון בר שירה
נשארו: ג'ייסון טייטום, ג'יילן בראון, מרקוס סמארט, רוברט וויליאמס, אל הורפורד, גראנט וויליאמס, דריק ווייט, פייטון פריצ'רד, סם האוזר, לוק קורנט
עזבו: דניאל תייס, ארון ניסמית', קיליאן מרטין, סיג'יי מיילס, מאט ראיין, ניק סטאוסקאס, ברונו פרננדו, מאליק פיטס
הגיעו: דאנילו גאלינרי, בלייק גריפין (שוק חופשי), מלקולם ברוגדון (טרייד מאינדיאנה) פיונדו קאבנגלה (חוזה דו כיווני), ג'י די דיוויסון (דראפט)
מתנדנדים: ברודריק תומאס, נואה וונלה, ג'סטין ג'קסון, לוקה סאמניץ', ג'ייק ליימן, דנזל ולנטיין.
חמישייה: מרקוס סמארט, ג'יילן בראון, ג'ייסון טייטום, רוברט וויליאמס(גראנט וויליאמס), אל הורפורד
ספסל: מלקולם ברוגדון, גראנט ווליאמס, דריק ווייט, פייטון פריצ'רד, לוק קורנט, פיונדו קאבנגלה
המהלכים הגדולים של עונת 2021-22
אז מה היה לנו שם?
ההכנות לעונת 2021-22 החלה ברעידת אדמה. אחרי עונה מאכזבת במיוחד בה הקלטים הפסידו בסיבוב הראשון בחמישה משחקים לברוקלין נטס. הג'נרל מנג'ר הוותיק, דני איינג' עזב את הקבוצה. העזיבה של איינג' לא הייתה מפתיעה במיוחד, לאור העובדה שבמשך מספר חודשים היו רחשים שאיינג' הגיע למבוי סתום ולא צפוי להמשיך. ההפתעה הגדולה הייתה המעבר של המאמן בראד סטיבנס לעמדת ה-GM. סטיבנס ניגש לעבודה במהירות ובמהלך הראשון שלו שלח את קמבה ווקר נטול הברכיים לאוקלהומה סיטי ארוז בבחירת סיבוב ראשון (אלפרן שנגון נבחר בבחירה הזו) תמורת אל הורפורד. סטיבנס השתמש בחריגת טרייד על מנת להביא מדאלאס מאבריקס את ג'וש ריצ'רדסון וברום אקספשן בשביל להביא את דניס שרודר.
בעמדת המאמן סטיבנס מינה את אימה יודוקה, עוזר מאמן מוערך שעבד בסן אנטוניו, פילדלפיה וברוקלין. יודוקה והסלטיקס התחילו את העונה בצורה נוראית. הסלטיקס גמגמו את דרכם למאזן שלילי לאורך כמעט חצי עונה (18-21 בשיא השלילי) כשיודוקה מבקר את השחקנים ללא הרף דרך התקשורת ומתעקש על ריבוי דקות לשחקני המפתח והגנה עם כמות מופרזת של חילופים אוטומטיים. הקבוצה איבדה יתרונות באופן קבוע, קרסה במאני טיים וסבלה לעתים קרובות ממשחק אנוכי כששרודר לעתים קרובות מנסה לגנוב את ההצגה ברגעי ההכרעה. אם זה לא הספיק-טייטום החל את העונה בסלאמפ נוראי ופשוט לא פגע בכלום, בראון נפצע בהמסטרינג, הורפורד לא פגע ומרקוס סמארט האשים את הכוכבים הצעירים בתקשורת שהם לא מוסרים.
אך אז הכל השתנה. זה התחיל מיכולת הגנתית טובה של הרכב שני הגבוהים עם אל הורפורד ורוברט וויליאמס שעבר לתפקד כסוג של "פרי סייפטי" והיה מוכן להשתמש ביכולות האתלטיות שלו כשהוא שומר על השחקן שפחות מהווה איום התקפי על מנת להגיע לעזרה ולחזור במהירות שיא בעת הצורך. סמארט עבר לתפקד יותר בתור הרכז הראשי והמשחק בהתקפה הפך לפחות מבוסס בידודים ופיק אנד רול והרבה יותר מבוסס תנועה וקבוצתיות. שישה נצחונות רצופים שהגיעו מול קבוצות חלשות יחסית היוו מוטיבציה לצוות המקצועי לשפר את הקבוצה במועד ההעברות ולהביא את דריק ווייט מסן אנטוניו תמורת ג'וש ריצ'רדסון, בחירת סיבוב ראשון (שהפכה לבלייק ווזלי) והחלפת בחירות ב2028 ולהעביר את שרודר שלא התאים כלל לשיטה, יחד עם אנס פרידום תמורת דניאל תייס.
טייטום ובראון שיפרו בצורה משמעותית את קבלת ההחלטות שלהם, ווייט עזר בהובלת כדור ושמר נהדר על גארדים זריזים, בהיעדרו של שרודר, פריצ'רד חזר לקלוע וקיבל מקום של קבע ברוטציה ובוסטון המשיכה בריצה מטורפת שהחלה במאזן של 25-25 ונגמרה במאזן 51-31. סיום עונה של 28-6 שהוביל אותם עד למקום השני במזרח בעונה הרגילה. הם עשו את זה בזכות הגנה שהייתה במקום בראשון בליגה בפער והתקפה שהייתה השנייה בטיבה בחלק השני של העונה. סמארט נבחר לשחקן ההגנה של השנה, רוברט וויליאמס לחמישיית ההגנה השנייה, טייטום לחמישייה ראשונה של הליגה. זה היה אחד המהפכים הכי גדולים שקבוצה עשתה במהלך עונת NBA מאז ומעולם! עם זאת, הפציעה של רוברט וויליאמס במינסקוס הטילה את צל כבד על סיכויי האליפות של הסלטיקס ורבים תהו עם לבוסטון יהיה מה למכור בלעדיו.
המגמה החיובית המשיכה בפלייאוף עם סוויפ מרשים על ברוקלין, כולל סל ניצחון דרמטי של טייטום במשחק 1. הסלטיקס פגשו בסיבוב השני את מילווקי באקס נטולת כריס מידלטון. רוברט וויליאמס שחזר לשחק בסיום הסדרה מול ברוקלין, התקשה לחזור לכושר של לפני הפציעה ומול מילווקי נאלץ שוב להיעדר ממשחקים עקב חבלה בעצם ממפגש עם הברך של יאניס. הסלטיקס ניצחו את הבאקס בסדרה הפכפכה של שבעה משחקים שכללה הפסד דרמטי בבית במשחק 5, תצוגת 46 נק' של טייטום במשחק 6 מול מילווקי ותצוגת שלשות של גראנט וויליאמס במשחק 7 המכריע.
הסדרה מול ההיט המשיכה את אווירת הניינטיז והייתה מלאה בדם, יזע ודמעות. הסלטיקס הראו עליונות לעתים קרובות, אך גם הצליחו לאבד יתרונות משמעותיים ולשמור את ההיט בעניינים. אחרי תצוגה מדהימה של באטלר במשחק 6, ההיט אירחו את בוסטון למשחק מכריע. הסלטיקס שלטו ברוב המשחק והיה נראה שהם בדרך לניצחון חוץ מרשים, עד כשקרסו בצורה מוחלטת בשלוש הדקות האחרונות. ההיט היו רחוקים החטאת שלוש של באטלר מקאמבק מדהים, קליעות עונשין של מרקוס סמארט סגרו את הסיפור ובוסטון העפילה לראשונה אחרי שתיים עשרה שנה לגמר הNBA.
מול הווריירס, הסלטיקס החלו מצויין עם ניצחון מדהים במשחק 1 בזכות תצוגת שלשות של הורפורד, סמארט ודריק ווייט. הם הובילו 2-1 בסדרה ובתחילת הרבע האחרון של משחק 4, אך אז קרסו אל מול הגדולה של סטף קרי.טייטום שאכזב מאוד בסדרת הגמר, יחד עם בראון וסמארט נראו מאוכזבים מאוד אך נכונים לחזור ולכבוש את הפסגה השנה.
קיץ חם
קיץ חלומי שהפך לסיוט. זה החל עם מהלכים מצויינים בדמות ההבאה של דנילו גאלינרי שיכל להוסיף סקורינג מהספסל ולהוריד עומס מהכוכבים, לפחות בעונה הרגילה וטרייד מצויין שהביא את ברוגדון תמורת תייס, ניסמית, בחירת סיבוב ראשון מוגנת ושחקנים שלא היו חלק מהרוטציה.
אז הגיעה חרושת שמועות בלתי פוסקת סביב טרייד אפשרי על קווין דוראנט ודיווחים על חבילה אפשרית שבוסטון הציעה שהכילה את דריק וויט ואת ג'יילן בראון שהגיב בטוויטר עם שלוש אותיות שהכניסו אוהדים רבים לפאניקה (SMH – Shaking My Head), והעלו תהיות רבות לגבי בעיות הכימיה האפשריות שעלולות לצוץ בעקבות חרושת השמועות הללו. אחרי שדוראנט חידש בחוסר רצון את נדריו לברוקלין, היה נראה שהמשך הקיץ ינוע על מיי מנוחות אך אז נחתו על הירוקים מכות קשות מאוד.
הראשונה הייתה הרצועה הצולבת (ACL) של דנילו גאלינרי שנקרעה בזמן ששיחק במדי איטליה במוקדמות אליפות העולם. למרות דיווח מוקדם מוטעה על פגיעה במינסקוס בלבד, כשגאלו טס לבוסטון התברר שהפציעה חמורה בהרבה ותשבית אותו לכל העונה הקרובה. כשבוע אחר כך, דיווח של ווג' על ניתוח ארתורוסקופי בברכו של רוברט וויליאמס, הרעיד את הטוויטר הירוק. על פניו, הפציעה לא נראתה נוראית ולא הייתה אמורה להביא להיעדרות של מעבר לחודש הראשון בעונה, ניתוח ארתורוסקופי אמור להיות פשוט יחסית. עם זאת, העובדה שמדובר בברך שמאל שעברה את הקרע במיניסקוס והיסטוריית הפציעות של וויליאמס מעלה חששות מוצדקים שאולי הניתוח הזה אינו מסמל את סופה של הבעיה אלא רק את תחילתה.
עם כל זה לא הספיק לאוהדי הסלטיקס, אז הגיע הדיווח התמוה של ווג' על כך שמאמן הקבוצה המצליח אימה יודוקה יושעה לפרק זמן משמעותי עקב הפרה של תקנון הקבוצה. מאוחר יותר הסתבר שיודוקה ניהל ככל הנראה מספר מערכות יחסים רומנטיות עם עובדות הקבוצה והפר את התקנון במספר צורות שונות, הוא הושעה לשנה שלמה ובמקומו התמנה עוזר המאמן ג'ו מאזולה כמאמן זמני לשנה הקרובה. קצת אחרי מסיבת העיתונאים של בוסטון בה הודיעו על מינוי מאזולה והשעיית יודוקה, הגיע דיווח שהניתוח של רוברט וויליאמס ימנע ממנו לשחק כחודשיים-שלושה, הרבה מעבר לזמן שצויין בהתחלה.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
לפתע קבוצה שנראתה כמו מועמדת מרכזית לזכייה באליפות מגיעה להתחלת העונה שבורה, בלי מאמן וכמעט ללא רוטציית סנטרים. מצד אחד, אם מישהו בבוסטון היה יכול להגיע זחוח אז ברור שכעת השחקנים והצוות המקצועי יהיו חייבים לגייס את כל כוחותיהם בשביל לא להתחיל את העונה בנחיתות משמעותית. הם יצטרכו להבין מאמן חדש ולשחק שיטה חדשה שתתאים יותר לסגל שנמצא בבעיית עומק משמעותית. קשה לי להאמין שהקבוצה תתחיל רע כמו השנה שעברה, אך המחירים שידרשו מהם כדי לשמור על רמה גבוהה בסיטואציה הנוכחית עלולים להגבות מהם בפלייאוף.
הדילמה המרכזית המונחת לפני הצוות המקצועי היא דילמת שני הגבוהים. מצד אחד ההצלחה ההגנתית העצומה של בוסטון נשענה קודם כל על הבחירה לשחק גבוה. מעבר לעובדה שהתפקוד של רוברט וויליאמס כ"פרי סייפטי" עבדה מצויין, גם העובדה שטייטום ובראון היו בעמדות 2-3 ולא 3-4 יחד עם העובדה שסמארט היה הרכז, אפשרו לסלטיקס להיות כמעט תמיד גדולים יותר, ארוכים יותר ואתלטיים יותר.החשיבות של ההרכב הגבוה היא גם לשמירה על כוכבי הקבוצה בצד השני של המגרש. טייטום ובראון מרגישים הרבה יותר בנוח בהתקפה לנצל את היתרון הכח והאתלטיות שלהם כשהם פוגשים שחקנים בעמדות 2-3 שלרוב הם נמוכים או חלשים מהם.כל זה טוב ויפה, אך איך בוסטון אמורים לשמור על הזהות הגבוהה שלהם עם כל העומק שלהם נמצא בעמדות הגארד? מלקולם ברוגדון ודריק ווייט הם שחקני רוטציה שיכולים להיות שחקני חמישייה בכל קבוצה, פייטון פריצ'רד הוכיח שהוא מחליף איכותי שראוי לדקות רבות, לפחות בעונה הרגילה. איך כל אלו יקבלו דקות אם בבוסטון ישמרו על קונספט שני הגבוהים?
כל זה כשמקביל בעמדות 3-5 יש בעיה מהותית. אם שומרים על הרכב הגבוהים וגראנט וויליאמס פותח חמישייה יחד עם הורפורד. זה משאיר אותנו עם לוק קורנט, סם האוזר, ובלייק גריפין המזדקן בתור האופציות היחידות שיש לסלטיקס לפני שמגיעים למדבר הצחיח באמת עם שמות כמו פיונדו קבאנגלה, ג'סטין ג'קסון וג'ייק ליימן. אם יוצאים מנקודת הנחה שהסלטיקס מעוניינים שאל הורפורד ינוח מדי פעם, לאור העובדה שבמהלך העונה הוא יחגוג יום הולדת 37, סיכוי רב מאוד שג'ו מאזולה, שצעיר מהורפורד בשלוש שנים, ינסה ללכת כמה שיותר להרכב הנמוך, גם אם הדבר פוגע בזהות ההגנתית מהסיבה הפשוטה שכל העומק נמצא שם. מאמן צריך לעבוד עם מה שיש לו.
במשחק קדם העונה מול שארלוט ראינו את מאזולה במהלך המשחק מנסה לראשונה הרכב נמוכים שלא ראינו בימי יודוקה, עם טייטום כסנטר. טייטום, בראון, סמארט, ווייט וברוגדון הם כולם שומרים וורסטיליים ויכולים מול לא מעט קבוצות להתמודד הגנתית, אך עדיין לא בטוח שבטווח הארוך הדבר הנכון הוא לתת לטייטום ובראון לחטוף מרפקים בפוסט ממייסון פלאמלי. עם זאת, בצד ההתקפי יש למשחק עם גבוה אחד או פחות לא מעט יתרונות לריווח ולהנעת הכדור. מלקולם ברוגדון מביא לבוסטון אלמנט שהיה מאוד חסר בשלבים המאוחרים של הפלייאוף, של יוצר נוסף שמסוגל לשחק פיק אנד רול ברמה גבוהה מלבד טייטום ובראון. הסלטיקס יצטרכו להתבסס על משחק הרבה יותר מהיר בהתקפה והנעת כדור. במידה ובוסטון תשחק עם הרכב גבוה אחד במרבית הזמן יהיה קשה לה לשחזר את רמת ההגנה הפסיכית שהייתה לה שנה שעברה. בבוסטון יקוו שהשיפור ההתקפי האפשרי יחפה על השנמוך ההגנתי מההגנה הטובה בליגה להגנה ה3-5 בליגה. בבוסטון יקוו לראות את רוברט וויליאמס לפני ינואר 2023, ובכושר משחק שיזכיר את היכולת המדהימה שלו משנה שעברה. החזרה שלו לפרקט יכולה להחזיר את האיזון לסגל הקבוצה, אך עם זאת, ניתן לצפות שיהיה קשה לשנות לחלוטין באמצע העונה את שיטת המשחק בשני צדי הפרקט, במיוחד עם רוב יחזור לדקות מוגבלות ולא בכושר מלא.
בסופו של דבר המפתחות המשמעותיים ביותר להצלחת הקבוצה הם טייטום ובראון. קשה להאמין שטייטום יתחיל את השנה הקרובה בסלאמפ זוועתי כמו שהיה לו שנה קודם, אך הוא נוטה להכנס לעונה לאט ולהגיע ליכולת השיא שלו בחלק השני של העונה.עם בראון זה הפוך, ג'יילן מתחיל את העונה לרוב בצורה מדהימה ולאט לאט דועך. מעניין שאצל שניהם ההרגל הזה גם קיים במיקרו, כשבראון לרוב מתבלט ברבע הראשון של המשחקים וטייטום נכנס לעניינים בהמשך. הפעם בבוסטון חייבים את שניהם מההתחלה בכושר טוב, כי רק פתיחה טובה של העונה תוכל להביא שקט יחסי למערכת שחוותה זעזוע כה דרמטי. שניהם מתבגרים בשנה (טייטום יחגוג במהלך השנה 25, בראון גדול ממנו בשנה וחצי בקרוב יחגוג 26) והולכים ומתקרבים אל שנות הפריים שלהם וצריכים להיפטר מחוסר היציבות שמאפיין לרוב בעיקר שחקנים צעירים. האחריות עליהם כעושי משחק רק תגדל ויהיה עליהם להוכיח שקפיצת המדרגה שלהם בראיית המשחק אינה תלויה רק באימה יודוקה. בנוסף הם יהיו חייבים לשפר את הובלת הכדור ולהמנע מאיבודים מול הגנות שמתרכזות בהם. בעיית האיבודים של שניהם הייתה אחת מהסיבות המרכזיות שהסלטיקס לא חגגו אליפות שנה שעברה. שיפור משמעותי בשתי הקטגוריות האלו, יחד עם המשך השיפור הטבעי בקליעה, בחדירה ובהגעה לקו יהיו משמעותיים מאוד להצלחה הקבוצתית.
אם טייטום יבסס עצמו כמועמד MVP לאורך השנה, ובראון יבסס עצמו כמועמד לאחת מחמישיות הליגה, הסלטיקס יהיו במקום טוב ויוכלו לעשות את קפיצת המדרגה המבוקשת. אם שניהם ישארו במקום, התלות של בוסטון בצוות המסייע יחד עם מעט מאוד עומק בגבוהים, ישאירו את הסלטיקס בבעייה רצינית עם כל פציעה קלה שתגיע.
תחזית: אם הייתם שואלים אותי לפני גל הפציעות וסקנדל יודוקה, כנראה שהייתה מעריך שהסלטיקס יובילו את הליגה עם קרוב לשישים נצחונות, בדומה לקצב הניצחונות שעשו בחצי השני של העונה הרגילה, כעת בטוח שהקבוצה תיפגע משמעותית, אך התוספת של ברוגדון, יחד עם הניסיון והלקחים שהפיקו סמארט, טייטום ובראון יובילו אותם בסופו של דבר לעונה של 52 ניצחונות ומקום שלישי במזרח.