בקושי הספקנו להתאושש מעונת 2019-20 מלאת האירועים שהסתיימה באוקטובר ואנחנו כבר עם הפנים לעונה הקרובה, שתהיה מקוצרת ותכיר לנו פיצ'ר חדש: טורניר פליי-אין על המקום השמיני בכל קונפרנס. בנוסף, נתחיל להתרגל לנציג החדש שלנו מעבר לים, דני אבדיה, ולשלל פנים מוכרות בקבוצות חדשות. אז אילו הפתעות מחכות לנו הפעם? ב-23 בדצמבר נתחיל לגלות.
לקראת פתיחת עונת 2020-21, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: מילווקי באקס
(שחר שווייד)
נשארו: יאניס אדטוקומבו, קריס מידלטון, ברוק לופז, דונטה דיווינצ'נזו, פאט קונוטון (חידש חוזה), די ג'יי ווילסון, ת'נאסיס אדטוקומבו
עזבו: אריק בלדסו (ניו אורלינס), ג'ורג' היל (אוקלהומה), ארסאן אילייסובה (שחקן חופשי), קייל קורבר (שחקן חופשי), סטרלינג בראון (יוסטון), ווסלי מתיוז (לייקרס), רובין לופז (וושינגטון)
הגיעו: טורי קרייג, בובי פורטיס, בריאן פורבס, די ג'יי אוגוסטין, ניק סטאוקאס (שוק חופשי), ג'רו הולידיי (טרייד), סם מריל, ג'ורדן נוורה (דראפט)
מתנדנדים:
חמישייה: ג'רו הולידיי, דונטה דיווינצ'נזו, קריס מידלטון, יאניס אדטוקומבו, ברוק לופז
ספסל : די ג'יי אוגוסטין, בובי פורטיס, בריאן פורבס, פאט קונטון, די ג'יי ווילסון, טורי קרייג, ניק סטאוקאס, ג'ורדן נוורה, סם מריל, ת'נאסיס אדטוקומבו
המהלכים הגדולים של עונת 2019-20:
אז מה היה לנו שם?
מילווקי הגיעה לעונה הזו אחרי האכזבה של העונה הקודמת בה לא הצליחה לעבור את טורונטו בדרך לגמר ה-NBA. הקבוצה לקחה החלטה לוותר על מלקולם ברוגדון תמורות בחירות דראפט וייעדה את הקבוצה להיות על כתפיהם של מידלטון ויאניס.
ובעונה הסדירה לפחות הם עמדו במשימה בהצלחה. הם אמנם פתחו בצורה קצת מגמגמת עם 2 הפסדים בארבעת המשחקים הראשונים אך לאחר מכן הקבוצה התחילה ריצה קטלנית. מהראשון בנובמבר ועד הראשון במרץ, במשך חמישה חודשים הקבוצה העמידה מאזן של 50-6.
הקבוצה הצליחה לשלוט בליגה ביד רמה בעזרת השליטה שלה בצבע ובחירת הזריקות. בהתקפה הקבוצה מובילה את הליגה בנקודות וזאת בעזרת אחוזי שדה גבוהים, 47.6%, מקום שלישי בליגה וכמות זריקות גבוהה, 90.9, מקום רביעי בליגה. מלבד הנתונים הקבוצתיים, ניתן לראות שמבין השחקנים שקלעו העונה מעל ל-20 נקודות למשחק, יאניס במקום השלישי באחוזי שדה ומידלטון במקום השביעי. נתון זה סייע להם גם להיות מהשחקנים היעילים בליגה כשמתוך כל השחקנים שקלעו מעל 20 נקודות, הם מדורגים במקומות החמישי והשישי מהסוף בכמות דקות. יאניס קלע 29.5 נקודות ב-30.4 דקות, כמעט נקודה לדקה והוביל את קלעי הליגה בצבע.
בצד ההגנתי הקבוצה שלטה בריבאונד ביד רמה. יאניס הוביל את הליגה גם בריבאונדים בהגנה והקבוצה דורגה שנייה בכמות הנקודות שהיא סופגת מהזדמנות שנייה. הרבה ריבאונדים בהגנה איפשרו לקבוצה לרוץ מהר קדימה והיא דורגה במקום השלישי בליגה בנקודות מהתקפות מתפרצות.
השילוב של הגריק פריק עם שחקנים כמו מידלטון, היל, מתיוז וקורבר שקלעו העונה 41.3% מחוץ לקשת בקבוצה אפשר לרווח את המשחק ולהשאיר לו את העבודה בצבע או לחילופין לשחרר כדור החוצה ברגע שמגיעה אליו שמירה כפולה. יאניס היה בלתי ניתן לעצירה והוביל את קבוצתו למאזן הטוב בליגה עונה שנייה ברציפות מה שהביא לו את תואר הmvp, עונה שנייה ברציפות.
למרות הציפיות הגבוהות בצד צריך לזכור את סוף העונה של הבאקס ואת איך שהם הגיעו לפלייאוף לאחר הבועה. את הריצה הגדולה שלהם קטעה מיאמי (שעוד נחזור אליה) ומשם ועד סוף העונה הקבוצה העמידה מאזן של 4-9, דבר שעלול היה להקשות מנטלית על הקבוצה, למרות העובדה שהמשחקים הללו לא היו חשובים כל כך לקבוצה ועל אף המאזן המעולה שאתו סיימה.
בפלייאוף הקבוצה פגשה בסיבוב הראשון את הקבוצה היחידה שבשבילה הבועה היו משחקי בית, אורלנדו מג'יק. הסדרה נפתחה בצורה נוראה עבר החניכים של מייק בודנהולצר כשבמשחק הראשונים הם לא הצליחו להתמודד עם המג'יק. יום קליעה מעולה של אורלנדו מכל הטווחים ובעיקר מהעונשין (18 מ-19), בהובלת ווצ'ביץ' לא השאיר לבאקס סיכוי. המג'יק גם שמרו טוב והצליחו להוריד את אחוזי השדה של מילווקי. למרות ההפתעה הזו יאניס וחבריו התעשתו ובמשחקים לאחר מכן הניצלו כראוי את נקודות החוזקה שלהם וניצחו את כל המשחקים הבאים בסדרה בממוצע של 14.5 נקודות הפרש בדרך לניצחון 4-1 בסדרה.
הקבוצה עברה לשלב השני בהרגשה טובה אבל שם פגשה את מיאמי. ההיט הקשו מאד על הבאקס, בעיקר אדבאיו שנעל את הצבע עבור יאניס. בסדר זו הוא קלע 21.8 נקודות בממוצע. ההגנה הטובה של מיאמי גרמה לאחוזים נמוכים של מילווקי ומנגד אחוזים טובים משלוש של מיאמי סייעו לה לנצח בסדרה. במשחק הרביעי יאניס נפצע, דבר שהיה אמור להיות בשורות רעות לקבוצה אך דווקא במשחק שהתנהל ברובו בלעדיו הם השיגו את ניצחונם היחיד בסדרה. במשחק 5 היווני עדיין לא שב לשחק וקבוצתו הפסידה את הסדרה 4-1.
קיץ חם
אחרי סיום העונה המאכזב והמוקדם מן הצפוי התעוררה השאלה הגדולה – מה יהיה עם יאניס? היווני סיים את העונה הטובה בקריירה שלו ועדיין לא הצליח להעפיל אפילו לגמר האזורי. מיד לאחר הדחת הקבוצה החלה חרושת שמועות בנוגע למעבר בקיץ הזה או הבא. ממיאמי, דרך גולדן סטייט ועד לייקרס ודאלאס, כולן היו דרוכות לשמע מוצא פיו. אדטוקומבו אמר לא פעם שלא יעזוב את הבאקס לפני תום החוזה אך לקח את הזמן בהארכת החוזה. לבסוף הוא התרצה וחתם על חוזה מקסימום לחמש שנים בשווי 228 מיליון דולר, הגבוה בתולדות הליגה.
לאחר שיאניס נשאר היה צריך להתעסק בצוות המשלים. צעד ראשון – ריענון עמדת הרכז. אחרי האכזבה מבלדסו שלא הצליח להוביל את הקבוצה בפלייאוף ואפילו לא שיחזר את הממוצעים שלו מהעונה הוחלט להביא רכז ראשון אחר. בנוסף, גם ג'ורג' לא סיפק את הסחורה ונשלח גם הוא. מנגד הובאו שני רכזים בעלי ניסיון עשיר, הראשון – ג'רו הולידיי. הרכז בן השלושים נבחר לחמישיית ההגנה השנייה ונתן עונה טובה בני אורלינס בשנה החולפת. יחד איתו הובא גם די ג'יי אוגוסטין מאורלנדו עם הניסיון הרב. שני הרכזים הללו ינסו להוות תחליף ראוי לרכזים שהביאו את הקבוצה למאזן הטוב בליגה אך איכזבו בפלייאוף.
מלבד הרכזים הוחלף למעשה כל הצוות המסייע. מלבד פאט קונוטון, כל שחקני הספסל המשמעותיים הוחלפו. בבאקס החליטו על סוג של זעזוע והעיפו את איליאסובה, קורבר, בראון, רובין לופז ומתיוז. במקומם, הם הביאו את קרייג, סטאוקאס, פורבס, פורטיס ועוד שני שחקנים שנבחרו בדראפט האחרון – ג'ורדן נוורה וסם מריל שנבחרו במקומות ב-46 וה-60 בהתאמה. על הנייר, מבחינת חילופי השחקנים המשלימים לא בטוח שמילוואקי התחזקה. מתיוז נתן הרבה דקות טובות לקבוצה בעונה החולפת ולא בטוח שאחד ממחליפיו משחק ברמה שלו. בנוסף, לא הובא סנטר במקום רובין לופז. מה שבטוח, אחרי שנתיים של כשלונות מילווקי היו חשבים לעשות משהו משמעותי, גם עבור הקבוצה וגם בשביל להראות ליאניס שהם רצים לאליפות בכל הכח.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
כפי שכבר ראינו בשנתיים האחרונות, העונה הרגילה היא לא אתגר גדול במיוחד עבור הבאקס. אחרי שתי עונות בהן היא מסתכלת על כל הליגה מלמעלה אין סיבה שגם העונה מידלטון ויאניס יצעידו את הקבוצה לאותו מקום. אבל במילווקי יודעים שזה לא משנה ולאדטוקומבו נמאס להיות MVP שלא מגיע לגמר ה-NBA.
בעונה הסדירה היווני הולך לפרק קבוצות כמו שהוא עשה בשנתיים החולפות. המשח'ק שלו בצבע בלתי ניתן לעצירה ומרבית מנהלי הקבוצות בליגה חושבים שהוא ייבחר לשחקן המצטיין של העונה פעם נוספת. אבל מבחינת מילווקי כל המשחק מתבסס עליו. קשה לראות מישהו שמוביל את המשחק לכיוון שלו ולא של יאניס. זה לא מפתיע במיוחד כשיש לך שחקן כזה על המגרש אבל מה קורה כשהוא לא במיטבו?
זה בדיוק מה שקרה בסדרה נגד מיאמי. בניגוד להיט, משהו שחסר מאד במילווקי זה מגוון קלעים, וזה גם אחד ההבדלים של העונה החולפת לעומת העונה שלפני. בעונה שעברה יאניס ומידלטון קלעו 42.4% מסך הנקודות של הקבוצה בעונה הסדירה. במצב כזה שאר השחקנים לא קולעים יותר מדי וגם מתרגלים לזה. בלדסו, לופז, היל וכל מי שהוא לא הצמד הזה יודע שהוא לא יהיה הקלעי המוביל כי אפשר לסמוך על השניים.
בעונה לפני, לקבוצה היה את מלקולם ברוגדון וגם התפקיד של בלדסו וברוק לופז היה יותר משמעותי והקבוצה אכן הצליחה להגיע לגמר האזורי. אין מה לעשות, היווני צריך לחשוב איך הוא צריך להוביל קבוצה לאליפות. זה לא מספיק רק לקלוע הכי הרבה נקודות בקבוצה, צריך לדעת להשתמש בכלים שיש לך בצורה נכונה.
מעניין לראות איך המחליפים החדשים ישתלבו במשחק בעונה הסדירה. בסופו של יום, אין לקבוצה נשק חזק במיוחד שיעלה מהספסל. יש את אוגוסטין ופורבס אבל אין מישהו שיכול לעלות ולשנות את המשחק. השאלה היא האם השחקנים החדשים יוסיפו ניסיון שיעזור לקבוצה בפלייאוף. על הנייר להולידיי ואוגוסטין יש רזומה פחות מרשים בפלייאוף מאשר בלדסו והיל. אבל בבאקס מאסו בהם אחרי הכישלון האחרון ומקווים שהרכזים החדשים יביאו רוח של מנהיגות וניסיון.
שאר השחקנים שהביאה הקבוצה לחיזוק הספסל לא מצטיינים בדברים ספציפיים. פורטיס הוא קלע בינוני, פורבס וסטאוסקאס בעלי יכולת לא רעה מחוץ לקשת וטורי קרייג שומר טוב. אין שם גדול וכנראה שאף אחד מהם לא יתעלה על הציפיות.
העונה הקרובה חשובה מאד לקריירה של היווני. אי זכייה באליפות או אפילו כישלון נוסף בהגעה לגמר הליגה יכתירו אותו כלוזר. הוא אמנם חתם על חוזה מקסימום ולא נראה שיעזוב בקרוב אבל אין לדעת מה יהיה עם מידלטון שהוכיח את עצמו כשחקן מעולה. הוא אמנם חתום על חוזה עד 2023 אבל כישלון נוסף עשוי לגרום לטלטלה קצת יותר רצינית מהחלפת שחקני הספסל.
לסיכום, הפרויקט במילוואקי באקס מגיע העונה לשיאו כשיאניס ומידלטון נמצאים בכושר הטוב בקריירה שלהם. השינוי המרענן בגזרת הרכזים דגש על ג'רו הולידיי עשוי לעשות את ההבדל השנה ולהביא את הקבוצה צעד אחד קדימה.
תחזית:
מקום ראשון במזרח וגמר אזורי.