בכתבה הזאת ידובר על השחקנים שהנתונים שלהם לא יבלטו מדפי הסטטיסטיקה. הנתונים שלהם אינם מרשימים, אך למרות זאת אלו שחקנים שמאד משמעותיים להצלחות של הקבוצה שלהם. הם כאלו שיבואו לתת הכל על המגרש, יעשו את הדברים הקטנים על מנת לעשות את החיים של הכוכבים לקלים יותר ובראש ובראשונה, יקריבו מעצמם לטובת הקבוצה. את חלקם תכירו יותר את חלקם תכירו פחות, תהנו:

 

מקסי קליבה: 9.2 נקודות 5.4 ריבאונדים 1.2 אסיסטים ב-25 דקות

בעונתו השלישית בליגה, כולן במדי המאבס, קליבה לרוב עולה מהספסל (קיבל את המקום בחמישייה לאחר הפציעה של פאוול) ובדקות שהוא משחק הוא מספק ריווח והגנה. הוא שיחק הכי הרבה משחקים העונה בדאלאס והוא רביעי בקבוצה במספר הדקות. הוא נוכח בכל ההרכבים הכי יעילים של דאלאס (לפחות 10 משחקים ו50 דקות). הוא זורק 7.1 זריקות למשחק בלבד אשר רובן נזרקות מחוץ לקשת (4.4 זריקות לשלוש במשחק) או מהרסטריקד (2.2 זריקות למשחק). 3.7 מתוך סה"כ הזריקות של קליבה לשלוש נחשבות פנויות לחלוטין (כאשר השומר רחוק ממנו מעל שישה פיט) מתוכן הוא קולע 1.4 שלשות למשחק ב38.9%. כאשר לוקה ופרוזינגיס משחקים פיק אנד רול/פיק אנד פופ קליבה יכול להתמקם בנוחיות על קשת השלוש. הוא יודע לנוע בדיוק לכיוון שבו הוא ישאר פנוי לאחר העזרה של ההגנה על החדירה ולכן רוב הזריקות שלו חופשיות מאד. ביחד עם פרוזינגיס, דאלאס מעמידה שני גבוהים שקולעים טוב מבחוץ אבל בעיקר לא מפחדים לזרוק, וזה נותן ללוקה חופש פעולה רחב יותר. יתרה מזאת, כל השלשות שקליבה קלע העונה היו מזריקות קאץ' אנד שוט, דבר המעיד כי כל הקליעות שלו מדאון טאון מגיעות כתוצאה מאסיסטים! מה שיותר מרשים זה שמתוך 4.4 השלשות שקליבה זורק בכל משחק, 4.3 מתוכן הן זריקות קאץ' אנד שוט. הנתון הזה מעיד על כמה קילבה הוא שחקן סופר ממושמע שמבין את התפקיד שלו ועושה אותו בצורה הטובה ביותר.
קליבה בעיקר ניזון מרכזים, בין אם זה כשחקן קאץ' אנד שוט כאשר הוציאו לו כדור לאחר החדירה ובאין אם כרול גאי בפיק אנד רול, תפקיד אותו יוצא לו לבצע לפעמים בעיקר כאשר פאוול לא על המגרש. 64.5% מהאסיסטים שהוא מקבל כל משחק מגיעים מברונסון, רייט ולוקה (0.4, 0.5, 1.1 אסיסטים במשחק בהתאמה). כמו שניתן לראות, השחקן אשר מפרה את קליבה בצורה הטובה ביותר הוא לוקה, אשר מוסר לו 6.2 מסירות במשחק. קליבה קולע כתוצאה מאסיסטים של לוקה ב47.2% מהשדה. כאשר לוקחים בחשבון שקליבה זורק מהמסירות האלה רק 0.8 זריקות לשתיים ו1.5 זריקות לשלוש מבינים שאלו אחוזים טובים. נהוג לשבח את שיתוף הפעולה של לוקה ופאוול בעיקר. ניתן לראות שגם עם קליבה יש ללוקה כימיה טובה (קליבה חולק את המקום השלישי, ביחד עם פיני סמית', בכמות האסיסטים שקיבל מלוקה, אחרי הארדוואי ג'וניור ופרוזינגיס).

קליבה לרוב משחק כמספר 4 והוא נראה איטי וכבד, אך הוא מסוגל לצאת לפרימטר ולשמור שחקני כנף בצורה טובה. כאשר הוא שומר על זריקות לשלוש, הוא מוריד את האחוזים הצפויים של הקלעים ב7.9% שזה מאד מרשים לשחקן גבוה. נוסף על זאת, יש לקליבה עבודת רגליים מהירה מאד בהגנה. תוסיפו למשוואה את ההבנה ההגנתית של קליבה למה שחקן ההתקפה עומד לעשות, ותקבלו שחקן שקשה מאד לעבור. גם שחקני פרימטר מתקשים לחדור עליו, מכיוון שהוא מצליח להשיאר צמוד אליהם בזכות עבודת הרגליים הטובה שלו ולהרחיק אותם מהסל בזכות העליונות הפיזית שלו על רובם. כמו כן, הזריזות וחכמת המשחק שלו תורמות לו גם בשינוי וחסימה של זריקות. כאשר קליבה שומר ברסטריקטד הוא מוריד את האחוז קליעה הצפוי של היריבים ב5.9% ושומרים קולעים עליו באיזור הטבעת רק ב57.3%. הוא מצליח להבין לאיזה כיוון החודר מנסה להגיע, והוא פשוט מקדים את המתקיף ומחכה לו שם. יתרה מזאת, קליבה קורא טוב את ההתקפה כאשר הוא מגן מהוויק סייד והוא יודע לתזמן את העזרה שלו בצורה שתחסום את השחקן היריב. הוא שומר פוסט טוב כי הוא מספיק חזק להתמודד עם שחקנים גדולים ממנו והוא תמיד נמצא בפייט מוד, אחד כזה שמקריב את גופו לכל מטרה. ניתן לראות במשחק של המאבריקס נגד הפליקנס מחודש מרץ כיצד קליבה מונע מזאיון זריקות נוחות בתוך הצבע בדיוק בצורות שתואר מקודם (החל מ1:20)

על כל אלה, לקליבה יש תרומה חשובה בריבאונד. אמנם הוא מוריד רק 5.4 ריבאונדים בממוצע למשחק אבל הוא נמצא במקום ה25 בליגה בממוצע הבוקס אאוט במשחק עם 3.7 כאלה, כאשר 3.4 מהם בהגנה, וכמובן שהוא מוביל את המאבס בקטגוריה הזאת. מה שבעיקר מרשים בנתון הזה הוא ש91.7% מהבוקס אאוטים שלו הופכים לריבאונד של שחקן מהקבוצה שלו, נתן הממקם אותו במקום ה12 בליגה. בצורה זו קליבה מאפשר לדאלאס לצאת להתקפה בצורה מהירה יותר ובעיקר מקל על חבריו לקבוצה במאבקים על הכדורים החוזרים (לדוגמא: מתוך 9.3 הריבאונדים שלוקה מוריד בכל משחק, 6.9 מהם הם ללא מאבק).
בניגוד ללוקה, פרוזינגיס ואפילו הארדוואי ג'וניור, המשחק של קליבה אינו נוצץ, הכל סיזיפי ועבודה קשה. זאת הסיבה שהוא מקבל קרדיט מקרלייל, כי הוא תמיד מגיע ונותן הכל על המגרש. הרבה פקפקו בחוזה שקליבה קיבל בקיץ ובאיכות הספסל של המאבריקס. כרגע קליבה מצדיק לחלוטין את החוזה ובזכותו הספסל של המאבס נראה טוב יותר.

 

אייברי בראדלי: 8.6 נקודות 2.3 ריבאונדים 1.3 אסיסטים 24.2 דקות במשחק

בניגוד לשאר השחקנים ברשימה, אייברי בראדלי נמצא הרבה אחרי שיא הקריירה שלו. בראדלי שיחק רוב הקריירה בבוסטון, שם בראד סטיבנס ידע לנצל את התנועה ללא כדור המצויינת שלו על מנת להשיג נקודות. לתקופה קצרה בראדלי היה מוביל כדור וייצרן נקודות מרכזי בדטרויט, אך הוא התקשה עם התפקיד הזה ולראייה בתקופתו בפיסטונס הוא העמיד את אחוזי השדה הגרועים בקריירה שלו מלבד עונת הרוקי.
כיום אייברי כבר לא זריז כמו בעבר והוא אחרי הרבה פציעות, אבל יש דברים שלא נעלמים עם הגיל. בראדלי נחשב עדיין שומר מצויין. לרוב הוא שומר את מובילי הכדור של היריבים ומפעיל עליהם לחץ בלתי פוסק לאורך כל המגרש. כאשר השחקן שלו נפטר מהכדור, בראדלי מצליח להקשות עליו מלקבל את הכדור בחזרה (יש שיגידו שהוא אחד משומרי האוברפליי הטובים בליגה). נתוני ההאסל אמנם לא מחמיאים לבראדלי, הוא משיג רק 1.6 דפלקשיינס במשחק ו0.9 חטיפות וכמעט ולא סוחט עבירות תוקף, אך בפועל הוא נמצא בכל החמישיות הכי יעילות הגנתית של הלייקרס (מעל 50 דקות ו20 משחקים), אשר נחשבת לאחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה והוא מקום שלישי בקבוצה בנט רייטינג ההגנתי (אחרי לברון וקארוסו). הוא לא מפחד להקריב את הגוף שלו מול שחקנים גדולים ממנו והוא אינטנסיבי באופן תמידי בצד האפור של המגרש, הוא מצליח להידבק לשחקנים בלי לבצע הרבה עבירות והוא מוציא אותם מאיזור הנוחות שלהם. הוא ממוקם 57 בליגה בws הגנתי ו26 מתוך הגארדים. מה שנקרא, קרצייה אמיתית.
מוזמנים לראות את המאצ' אפים של בראדלי בהגנה, ברובם הוא מנצח (תבדקו מה דונצ'יץ' עשה נגדו).

מבחינה התקפית בראדלי תמיד היה קלעי שלשות טוב אך בעונות האחרונות שלו חלה ירידה באחוזים, מה שהרים הרבה גבות כאשר הלייקרס החתימו אותו. כרגע הממוצע העונתי של בראדלי הוא 36.4% לשלוש עם 1.3 שלשות למשחק אבל הנתון הזה קצת חוטא לאמת. אייברי פתח את העונה בכושר קליעה לא טוב. במשך כל 2019 הוא זרק רק 2.7 שלשות בממוצע למשחק וקלע אותן ב22% בלבד. הוא נפצע בתחילת נובמבר, שיחק עוד ארבעה משחקים פצוע (הMRI הראשוני חזר נקי) והחמיר את הפציעה (גילו לו שבר קטן בעצם ברגל ימין), נעדר לחודש וחזר לשחק רק באמצע דצמבר. בינואר, בראדלי התחיל להיכנס לקצב לאחר ששיחק תקופה בלי היעדרויות. הוא אמנם עדיין זרק מעט (2.4 שלשות במשחק) אך האחוזים השתפרו (35.3% 0.9 שלשות במשחק).
ואז הגיע פברואר. ב11 משחקים בחודש הזה בראדלי לא היה בהכרה. הוא זרק 5.1 שלשות למשחק וקלע 2.5 מהן בממוצע למשחק, 48.2%!
החל מ-2020 בראדלי קולע 1.7 שלשות ב-41.8 אחוז וממוקם שלישי בטבלת הפלוס מינוס בקבוצה מתחת ללברון ג'יימס ודני גרין.
על אף שלרוב אייברי שומר את מוביל הכדור, בהתקפה הוא מתפקד בעיקר כקלעי כאשר לברון יהיה זה שירכז. בחלקים מסויימים במשחק, בניגוד להרבה קלעים, בראדלי כן מנסה לייצר קצת לעצמו וזה מביא אותו לזרוק לא מעט מיד ריינג'ס. הוא זורק 1.7 מיד ריינג' פול אפס במשחק, מהלך אותו מבצע בתדירות של 21.9% מסה"כ המהלכים שלו, וקולע אותן ב-46.4%. מצד שני, 80.6% מסה"כ הנקודות שבראדלי קולע העונה מגיעות מאסיסטים שזה הנתון הגבוה בקריירה שלו. הוא נמצא בקבוצה שהוא לא צריך לייצר לעצמו, אלא פשוט לקלוע את הזריקות הפנויות. לכן הוא לא זורק כמעט פול אפס לשלוש (חצי זריקה בממוצע למשחק) כי הוא יודע שהוא לא צריך. התשומת לב שלברון ודיוויס מקבלים תשאיר אותו פנוי. 44.7% מהנקודות של בראדלי מגיעות מחוץ לקשת כאשר, כמו שכבר צויין, רובן המוחלט מגיע כתוצאה מאסיסטים, 92% ליתר דיוק.
בראדלי קצת עלה לתודעת המיינסטרים בעיקר אחרי משחק השיא שלו העונה נגד הקליפרס (24 נקודות עם 6 מ-12 לשלוש) אבל רוב העונה שלו עוברת מתחת לראדר. כאשר הלייקרס החתימו אותו בקיץ זה בדיוק מה שהם קיוו לקבל, שחקן שירווח ללברון את המשחק ושבהגנה יוכל לשמור ולהקשות על מובילי הכדור. אם לפלייאוף (כאשר יהיה כזה אם בכלל) יגיע בראדלי של החודשיים האחרונים, אז יהיה קשה מאד לעצור את הלייקרס.

 

 

 

מאיירס לנארד: 6.1 נקודות 5.1 ריבאונדים 1.1 אסיסטים 20.1 דקות למשחק

הייתה התלבטות לכתוב על אוליניק או על לנארד ולבסוף הוחלט לכתוב על הסנטר הפותח של ההיט העונה. אולינק אמנם קולע קצת יותר, אבל בפועל שניהם מספקים את אותם הדברים להיט. שניהם זורקים יותר שלשות מאשר זריקות לשתיים כדי לרווח את המשחק וקולעים באחוזים טובים (43.2% לאוליניק עם 1.4 שלשות למשחק, 42.9% ללנארד עם שלשה למשחק), שניהם קולעים במעל 60% eFG, שניהם קולעים בעיקר מאסיסטים (94.1% אחוז מהשלשות של אוליניק מגיעות מאסיסטים, 93.8% מהשלשות של לנארד מגיעות מאסיסטים) ממוצע הריבאונד שלהם דומה (4.4 ריבאונדים לאוליניק, 5.1 ריבאונדים ללנארד) והם אפילו משחקים כמות דומה של דקות (אוליניק עם 18.5).
אז מה בעצם הטה את הכף לטובת לנארד? הדברים הקטנים. שניהם לא שומרים גדולים אבל לנארד הרבה יותר מתאמץ ונלחם. הוא שומר יותר על יותר זריקות במשחק (פר 36 דקות לנארד שומר על 12.4 זריקות לעומת 10.3 של אוליניק), יריבות קולעות עליו רק באחוז וחצי יותר מהצפוי לעומת שלושה אחוזים אצל אוליניק, אבל הדבר המרכזי זה העזרה והסגירה בריבאונד. בעוד אוליניק מבצע רק 2.3 בוקס אאוטס במשחק, לנארד מבצע כמעט כפול ממנו עם 4.5 כאלו. הוא נמצא בקטגוריה הזאת במקום ה-15 בכל הליגה (ושני בקבוצה אחרי אדבאיו שיש לו שישה כאלו) שזה מאד מרשים לשחקן שמשחק טיפה מעל 20 דקות למשחק. בזכות הסגירות שלו לריבאונד, מיאמי לוקחת עוד 2.6 ריבאונדים קבוצתיים כל משחק, כלומר כאלו שלא לנארד לקח אבל נלקחו כתוצאה מהבוקס אאוט שלו. בוקס אאוט זה עניין של רצון ומחוייבות וזה ההבדל המרכזי בין לנארד לאוליניק, פשוט הרבה יותר אכפת לו וזה מורגש על הפרקט. גם אם הוא לא השומר הכי יעיל בקבוצה, אז הוא משקיע בדברים שמסביב על מנת לעזור ולשפר את הקבוצה שלו.
בעונתו הראשונה במדי ההיט (קודם לכן שיחק 7 עונות בבלייזרס) לנארד עם הפלוס מינוס הטוב בקריירה (פלוס 1.9) וזה לא שפורטלנד הייתה קבוצה חלשה בשנים שלו שם, הוא פשוט היה פחות משמעותי. הוא מביא קשיחות ומוטביציה גבוהה לקבוצה שחיה מהדברים האלו. עם ממוצעים עונתיים אשר דומים מאד לממוצעי הקריירה שלו, לנארד מצליח הענוה להיות אפקטיבי יותר מבשנים קודמות.
יש שיאמרו, כי חלק מקפיצת המדרגה של לנארד זה הניסיון שהוא רכש בפלייאוף האחרון. עד השנה שעברה הוא שיחק ב-14 משחקי פלייאוף שנפרשו על 4 עונות. בפלייאוף 2019 הוא שיחק 11 משחקים והיה בהם מאד יעיל כאשר קלע 7.7 נקודות למשחק, eFG של 63.1% ו1.3 שלשות במשחק ב42.4% כאשר כולן הגיעו מאסיסטים (בנוסף לסדרה משוגעת נגד הווריירס בגמר המערב בה קלע בשלושה משחקים 17.7 נקודות למשחק עם 3 שלשות ב50%). מה שיותר חשוב זה שהוא הראה בפלייאוף הזה שהוא יכול לבצע קפיצת מדרגה גם בהגנה אבל בעיקר הראה שהוא מקריב מעצמו בשביל הקבוצה, בדיוק כמו שהוא עושה העונה במדי ההיט. 4.2 בוקס אאוט למשחק היו לו בפלייאוף הזה כאשר 96% מהריבאונדים בעקבות הסגירות שלו נלקחו בידי חבריו לקבוצה. הוא היה במקום ה-21 בכל הפלייאוף הזה (לפחות מעל 2 בוקס אאוט במשחק) כאשר הוא בין הבודדים בטבלה הזאת ששיחקו מעל עשרה משחקים והיחיד ששיחק פחות מ-18 דקות (15.5).
יכול להיות שאלו הסיבות שספולסטרה מעדיף לפתוח עם לנארד במקום אוליניק. יש שיאמרו שלנארד עשוי להיות פקטור חשוב לריצת הפלייאוף של מיאמי. הוא יותר נייד ואתלט מאוליניק, הוא סקרינר טוב ממנו (שני בקבוצה עם 3.6 נקודות על חסימה וחצי בממוצע למשחק) והוא התאמה טובה לצד אדבאיו. אם הוא יצליח לבצע גם העונה קפיצת מדרגה בפלייאוף, זה עשוי להיות ההבדל בין סיבוב שני לגמר מזרח.

 

טיוס ג'ונס: 7.4 נקודות 4.4 אסיסטים ו1.6 ריבאונדים 19 דקות במשחק

מכל השחקנים ברשימה הוא השחקן היחיד עם נט רייטינג שלילי (2.3-). אז למה הוא נכנס לכתבה? קודם כל כי הוא היחיד ברשימה שמשחק בעיקר עם שחקני הספסל וכי הוא מספק לממפיס דברים שאין להם.
בקיץ ממפיס איבדה את דלון רייט לטובת המאבריקס ומיד החתימה במקומו את ג'ונס, שהגיע אחרי 4 שנים במינסוטה. טיוס הוא מנהל משחק מצויין בדגש על פיק אנד רול. 40.1% מהפוזשנים שלו מגיעים דרך המהלך הזה (שווה ל-3.1 פוזשנים במשחק). הוא מייצר לממפיס 0.92 נקודות פר כל פיק אנד רול שהוא מריץ כאשר 44.1% מסה"כ הפיק אנד רולים שלו מסתיימים עם נקודות (מקום 26 בליגה מבין מי שמריץ לפחות שלושה פיק אנד רול במשחק). בכללי, ג'ונס ממוקם באחוזון ה-69 של יעילות בפיק אנד רול כמוביל כדור. כמו כן הוא מוביל את הליגה ביחס אסיסטים איבודים כבר שנה שנייה ברציפות, עם יחס של 5.18 אסיסטים על כל איבוד (עונה שעברה היה לו יחס של 6.96). בכל העשור הקודם לא היה שחקן שהגיע בכלל ליחס של מעל 5 אסיסטים לאיבוד מלבד מונטה מוריס בעונה שעברה. אלו נתונים שמעידים על רכז אחראי שיכול לנהל התקפה טובה.
ג'ונס בעצם מאזן את מוראנט, הכוכב של ממפיס. בעונתו הראשונה של ג'ה מצופה ממנו לאבד לא מעט (מאבד 3.2 כדורים במשחק), בעיקר עקב היותו רכז שמחזיק בכדור רוב הזמן אך עדיין צריך להתרגל לקצב המשחק בליגה של הגדולים. ג'ונס הוא למעשה האנטיתזה שלו, רכז שבקושי מאבד (0.8 במשחק) ומשתדל לעשות רק את המהלך הכי בטוח. אגב ג'ונס ומוראנט שיחקו ביחד כל העונה 79 דקות בלבד. זה מדגיש שהמטרה לשמה הביאו את ג'ונס הייתה לייצב ולהרגיע את ההתקפה בדקות שמוראנט לא על המגרש וכמובן ללמד אותו להיות אחראי יותר. יהיה מי שיופתע לגלות שקצב המשחק עולה כאשר ג'ונס מרכז במקום מוראנט (106.4 פוזשנים של ג'ונס לעומת 103.56 של ג'ה) ובכל זאת יחס האיבודים (TO ratio) של ג'ונס הוא מאד נמוך (6.9)
מבחינת כמות המסירות של ג'ונס, ניתן לראות כי הוא בעיקר מוסר לגבוהים כאשר מי שמקבל ממנו הכי הרבה אסיסטים זה ברנדון קלארק וג'ארן ג'קסון ג'וניור (0.9 ו-0.7 אסיסטים כל משחק בהתאמה). ניתן לראות שכימיית הפיק אנד רול של ג'ונס עם קלארק טובה מכיוון שקלארק זורק 1.3 זריקות ל-2 ממסירות של ג'ונס, אותן הוא קולע ב65.5% ואילו עם ג'קסון ג'וניור הפיק אנד פופ זורם יותר כאשר ג'ארן זורק 1.1 זריקות לשלוש ממסירות של ג'ונס וקולע אותן ב43.5%.
מבחינת קליעה מבחוץ ג'ונס לא קלעי גדול אבל עדיין מסוגל לקלוע מבחוץ (0.7 שלשות על 1.9 זריקות, 37.9 אחוזים). רוב השלשות שהוא זורק הן קאץ' אנד שוט (1.1 זריקות במשחק). נוסף על זאת, כל השלשות שהוא זורק בקאץ' אנד שוט נזרקות כאשר השומר שלו נמצא 6 פיט ממנו, כלומר שלשות חופשיות לחלוטין, אותן הוא קולע ב-42.7%. על אף שהוא מחזיק בכדור ברוב הזמן כשהוא על המגרש, ג'ונס יודע לא להתפתות לזריקות מיותרות. הוא יחכה שהכדור יגיע אליו והוא יזרוק רק כאשר הוא פנוי לגמריי. לעיתים הוא גם עולה לשלשה מכדרור (0.8 זריקות במשחק), אך גם אותן הוא יזרוק לרוב כאשר הוא חופשי (0.7 מסה"כ הזריקות שלוש שלו בפול אפ, נזרקות כאשר השומר נמצא בטווח של בין ארבעה לשישה פיט ממנו).
ג'ונס אוהב לזרוק הרבה מחצי מרחק, בעיקר אחרי הפיק אנד רול. כאשר רואים את אחוז הפול אפ 2 שלו מגלים שהוא מאד יעיל עם 2.2 זריקות במשחק הנקלעות ב50%. כאשר הוא מבצע את הפיק אנד רול, הוא קורא בצורה טובה את ההגנה. אם החילוף יגיע לאט מידי או שהמגן שלו ינסה לעבור מעל החסימה, ג'ונס מספיק זריז כדי לסיים בטבעת (49.2% מהנקודות שלו מגיעות מהצבע), אם המגן של החוסם יחכה לו בצבע ג'ונס יזרוק פלואטר מאיזור האותיות (ג'ונס מאד אוהב זריקות כאלו) ואם שני השחקנים ינסו לסגור אותו, הוא ידע למצוא את השחקן שחסם לו או את השחקן הפנוי מהוויקסייד, תלוי אם הייתה רוטציה בהגנה או לא.
מבחינה הגנתית ג'ונס שומר אישית טוב. ג'ונס שומר בפרימטר כמעט ממחצית מהפוזשנים ההגנתיים שלו. הוא מצליח להוריד את אחוז השלשות של היריב ב-0.9% ובזריקות מעל 15 פיט הוא מוריד את היריב ב2.3% מהאחוז הצפוי. ג'ונס מצויין בלחטוף את הכדור אחרי שעוברים אותו או בלהתגנב בשקט לעזרה ולקחת את הכדור משחקן ההתקפה שלא רואה אותו בכלל מגיע. הוא גם יודע, בזכות ראיית המשחק שלו, לקרוא את המסירה של שחקן ההתקפה. הוא מתמקם בזריזות באיזור אליו הכדור אמור להגיע, עוד לפני שהכדור נמסר, וחוטף את הכדור. העונה הוא חוטף רק 0.9 כדורים למשחק אבל צריך לזכור שהוא משחק רק 19 דקות במשחק (פר 36 פוזשנים הוא חוטף 1.7).
ממפיס היא קבוצה מאד צעירה שמצליחה העונה הרבה מעבר לציפיות. אף אחד לא ציפה מהם בכלל להתמודד על הפלייאוף, בטח שלא להיות במקום השמיני במערב החזק. ג'ונס הוא פקטור חשוב בקבוצה הזאת והוא עתיד להיות הרכז המחליף שלהם לשנים הבאות. הוא משלים טוב את החסרונות של מוראנט, הוא צעיר (יהיה בן 24 באוקטובר), יש לו ותק של 5 שנים בליגה והוא על חוזה נוח (יקבל 8 מיליון בעונה הבאה, 7.5 מיליון בעונת 21/22). אם הקבוצה תמשיך להתפתח בקצב כזה מהיר ומוראנט את ג'קסון אכן יהפכו לצמד כוכבים, יהיה מעניין לראות את ג'ונס שם, מכיוון שסט הכישורים שלו יהפכו אותו לשחקן משלים מצויין בקונטנדרית.

 

השחקנים האלו מוכיחים כי לא צריך להיות סקורר מצויין או ריבאונדר מרשים על מנת להיות שחקן טוב. ההשפעה שלהם על הצלחת הקבוצה שלהם היא הרבה מעבר למספרים. לא בכל קבוצה קיימים השחקנים האלו שיודעים לוותר על האגו שלהם לטובת הצלחת הקבוצה. יכול להיות שבקבוצות אחרות, היינו רואים מהשחקנים הנ"ל מספרים מרשימים יותר, אך כנראה שגם כמות הניצחונות הייתה יורדת משמעותית. שחקנים כאלו, שמקריבים מעצמם למען הקבוצה, הם מצרך חשוב שכל קונטנדרית מחפשת שיהיה לה לפחות אחד כזה. לעיתים, השחקנים ההמושמעים יותר, אלו שיודעים לבצע גם את הדברים שלא רואים בבוקס סקור, יהיו שווים יותר נצחונות מאשר כישרון בלבד.
להיות שחקן אפור זה לאו דווקא להיות פחות טוב, זה אומר להיות פחות בולט ולקבל פחות תשומת לב. אך על כל זאת, בין אנשי המועדון והצוות המקצועי, הם מקבלים המון הערכה על פועלם וחשיבותם להצלחה של הקבוצה.