סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.
הקבוצה היום: ממפיס גריזליס
לדף הקבוצה:
נשארו: דילון ברוקס, ג'א מוראנט, קייל אנדרסון, ג'ארן ג'קסון ג'וניור (JJJ), דיאנתוני מלטון, טיוס ג'ונס, ברנדון קלארק, דזמונד ביין, זייבייר טילמן.
עזבו: יונאס וולנצ'יונאס (טרייד לניו אורלינס), גרייסון אלן (טרייד למילווקי), ג'סטיס ווינסלו (שוק חופשי, לקליפרס)
הגיעו: סטיבן אדאמס, ג'ארט קולבר, קריס דאן, קארסן אדוארדס (טרייד), זאיר וויליאמס (דראפט)
מתנדנדים: קארסן אדוארדס, סאם מריל, דניאל אוטורו
חמישייה: ג'א מוראנט, דילון ברוקס, קייל אנדרסון, ג'ארן ג'קסון, סטיבן אדאמס
ספסל: ברנדון קלארק, ג'ארט קולבר, זאיר וויליאמס, דיאנתוני מלטון, דזמונד ביין, זייבייר טילמן, טיוס ג'ונס, קריס דאן, קארסן אדוארדס
המהלכים הגדולים של עונת 2020/21:
אז מה היה לנו שם?
עונת 19-20נתנה לא מעט סיבות לאופטימיות לגריזליס הצעירים. הם הגיעו לבועה במקום השמיני, ואם הליגה לא היתה נקטעת וממשיכה בפורמט המוזר שבו המשיכה סביר להניח שהם היו מגיעים לפליאוף. שורה של פציעות, כולל אחת של JJJ, פגעה ביכולת שלהם והם סיימו את הבועה בהפסד לפורטלנד בפליי אין. ג'א מוראנט נראה כמו הברקה, וזכה ברוקי העונה. ג'קסון נראה עוד שנה או שנתיים מהגעה לאולסטאר. וולנצ'יונאס השתלב בצורה מצוינת בשני צידי המגרש, והכל נראה בשל לקפיצה נוספת ב-20-21, אולי אפילו לאיום על ביתיות בפלייאוף.
התוכנית הזו השתבשה עם פציעה במיניסקוס של JJJ שהשביתה אותו למרבית העונה. ג'קסון שיחק בסך הכל 11 משחקים, מתוכם שבעה מחוץ לחמישיה, ובעצם לא השפיע על הרקורד של הגריזליס בעונה הרגילה. למרות הפציעה, הגריזליס נתנו עונה מצוינת שנגמרה במאזן חיובי ובהגעה לפלייאוף, כולל ניצחונות על הספרס ועל גולדן סטייט בפליי אין. ג'א מוראנט הוביל את הקבוצה ובנה את עצמו ככוכב הבלתי מעורער שלה. יתר השחקנים היו מצוינים בעיקר בצד ההגנתי, והגריזליס התגבשו לקבוצה שלא היתה מביישת את תקופת הגריט אנד גרינד כשסיימו עם הדירוג ההגנתי השישי בליגה. וולנצ'יונאס וברוקס בנו את עצמם כאופציות שניות סבירות בהתקפה, אנדרסון, אלן ואחרים נתנו את השלהם, ובסך הכל הקבוצה נראתה טוב.
ממפיס הציגה לראווה מגוון של שחקנים צעירים שהתעלו על הציפיות. דילון ברוקס קיבע את מעמדו כשחקן חמישיה מועיל בשני צידי המגרש. ביין קלע מצוין (43%) לשלוש ונכנס לרוטציה – יכולת שהביאה אותו לחמישית הרוקיס השניה. אנדרסון – כבר לא כזה צעיר – נתן מספרי קריירה בקטגוריות רבות. מלטון ייצב את הקליעה מבחוץ. טילמן הרשים בכמה משחקים. מי שקצת הלך אחורה היה ברנדון קלארק, שאחרי עונת רוקי יעילה באופן בלתי סביר ירד מאוד התקפית. היכולת היפה במהלך העונה והתקדמות הצעירים הספיקו בדיוק לניצחון פלייאוף אחד, במשחק הפתיחה מול יוטה, שהמשיך לארבעה הפסדים רצופים והדחה לא מפתיעה.
קיץ חם
הגריזליס עשו כמות מסחררת של טריידים בקיץ, אבל רובם לא השפיעו על הליבה של הקבוצה. הטרייד הגדול ביותר היה זה שהביא להם את סטיבן אדאמס, אריק בלדסו והבחירה העשירית (וויליאמס) עבור וולנצ'יונאס והבחירה ה-17 – ויתור לא קטן לאור ההצלחה של הליטאי בקבוצה מול הכשלונות של אדאמס ובלדסו בפליקנס, אבל כנראה שההצדקה העיקרית לו היא האמון של הגריזליס בוויליאמס.
בלדסו נשלח כמעט מיידית לקליפרס בשביל רונדו, בברלי ודניאל אוטורו. בברלי נשלח למינסוטה בשביל קולבר וחואן הרננגומס. הרננגומס עבר לבוסטון בשביל קריס דאן וקארסן אדוארדס. רונדו שוחרר והלך ללייקרס. סביר להניח שיש לגריזליס עוד מהלכים בקנה, שכן יש להם כרגע 18 שחקנים תחת חוזה ורק 15 מקומות פנויים בסגל.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
המנוע המרכזי לשיפור של הגריזליס אמור להיות ההשתלבות המחודש של JJJ בקבוצה. ג'קסון לא ממש הצליח להשפיע בעונה הקודמת, אבל הזכיר את הפונציאל העצום שלו כשחקן הגנה טוב שגם מרווח את המגרש וגם מסוגל לקחת אחריות כסקורר. אם ממפיס תקבל חזרה את השחקן שקלע 17 נק' בכמעט 40% לשלוש ב-19-20, ובוודאי עם גרסה משופרת שלו, אפשר לדבר על 50+ נצחונות. המנוע המשני הוא השיפור של השחקנים הצעירים האחרים. קלארק, ביין, טילמן, וויליאמס, וכמובן ג'קסון ומוראנט אמורים להיות בחלק העולה של הקריירה שלהם, וסביר להניח שימשיכו להתקדם.
הסיכון הגדול הוא היכולת של אדאמס לחזור להיות סנטר משפיע ב-NBA. לפני שנתיים לא היה ספק באשר ליכולתו, אבל בפליקנס הוא נראה אבוד, ולא רק בצד ההתקפי של המגרש. אם אדאמס יוכל לתת בהגנה את מה שוולנצ'יונאס נתן בהתקפה הגריזליס יהיו על הסוס. המשחק המרווח שלהם אמור גם לאפשר לו בידודים מתחת לסל, שם הוא מאוד יעיל. מצד שני, אם קבוצות ימצאו את הדרך לנצל את האיטיות שלו בצד ההגנתי ממפיס יכולה להינזק קשות מהטרייד שעשתה.
התקפית הגריזליס ימשיכו להיבנות בעיקר סביב הגאונות של ג'א מוראנט. בשנתו השניה בליגה, בפלייאוף הראשון ומול קבוצת הגנה מצוינת כמו יוטה הילד סיים עם ממוצעים של 30 נק' ב-49% מהשדה עם 8 אסיסטים,והגיע 8 פעמים במשחק לקו תוך שהוא קולע משם ב-78% – כל אלה שיפורים ממספרי העונה הרגילה שלו. זה מספיק כדי לוודא שיש לגריזליס התקפה מכובדת, ואם מוראנט יוכל לשפר גם את אחוזי ה-3 שלו לאזור ה-35% הוא יהיה מפחיד.לצידו ברוקס וג'קסון יצטרכו לייצר התקפה. ברוקס כבר הפך את עצמו לקלע השני בקבוצה, אבל היעילות שלו מהשדה נמוכה והוא לא מגיע מספיק לקו כדי להיות פקטור חיובי מספיק משמעותי. ג'קסון יצטרך לקחת על עצמו עומס התקפי גבוה יותר ללא וולנצ'יונאס, ואם יחזור לכושר השיא שלו הגריזליס יכולים להפוך מקבוצת התקפה ממוצעת בעונה שעברה לקבוצה טובה.
ההגנה תישאר טובה, כאשר בכל עמדה משחק אצל הגריליס שחקן הגנה טוב והתיאום שלהם מספיק טוב כדי להביא אותם. אם אדאמס יכול לשחזר את יכולת העבר שלו זה יהיה בונוס נאה, אבל הגריזליס כנראה יסתדרו הגנתית גם בלעדיו.
תחזית:מוראנט ייתן עונה שתשים אותו בשיחה על האולסטאר, אבל לא יגיע לשם. הצעירים ישתפרו, אבל לא בצורה שמשנה מאוד. ג'קסון יחזור טוב, אדאמס יעורר געגועים לוולנצ'יונאס. הקבוצה תשתפר, אבל המערב ישתפר יותר. מקום תשיעי והפסד בפליי אין.
