פרק מתוך הספר 23 אחרי 23 – היכנסו להדסטארט שלנו ותימכו, רק אם נגיע ליעד הספר יצא לאור!

SportVU

ד"ר מיקי תמיר, גל עוז, בראיין קופ

*במקרה של SportVU, קצת קשה לנו לתת את הקרדיט לאדם אחד, ולכן נתנו אותו לשלושה אנשים. ליזם – ד"ר מיקי תמיר, ל-CTO – גל עוז, ולמי שאחראי לחיבור ל-NBA – בראיין קופ. בראיין באותה תקופה היה סגן נשיא אחראי על אסטרטגיה בחברת Stats, החברה שקנתה את SportVU, ועליו הוטלה המשימה למצוא לקוחות לטכנולוגיה.

איך היא שינתה את הליגה: בשנת 2011 חברת SportVU התקינה את המערכות הראשונות שלה באולמות כדורסל. המערכת עקבה אחרי השחקנים, הכדור, השופטים וכל מה שקורה במשחק. היא הוציאה 25 נקודות מידע לשחקן בשניה. לפני המערכת של SportVU ידענו איך התחילה ההתקפה, ואיך היא נגמרה. SportVU הוסיפה כמויות מידע עצומות על כל מה שקורה באמצע. בזכות המערכת קיבלנו סטטיסטיקות חדשות שלא היו נספרות בעבר, פירקו לגורמים של הסטטיסטיקות הקלאסיות. עידן האנליטיקס התחיל לפני ש-SportVU הגיעה לליגה, אבל היא קידמה אותו מתקופת האבן ישירות לעידן הביג דאטה.

לא היו טילים

אחד המיתוסים הגדולים לגבי SportVU זה שהם לקחו מערכת למעקב אחרי טילים, והפכו אותה למערכת למעקב אחרי ספורטאים. בפועל לא היו טילים. ד"ר מיקי תמיר עבד באלביט לפני שפתח את החברה, אבל התעסק באלקטרו-אופטיקה ולא במעקב אחרי טילים. המיתוס נולד אחרי שבאחת הכתבות הראשונות הכתב הכניס את האמירה הזו לכתבה שלו, ואף אחד לא טרח להכחיש.

חברת SportVU נוסדה ב-2005 על ידי ד"ר מיקי תמיר, לימים יזם סדרתי בתחום של טכנולוגיה בספורט. גל עוז היה העובד השני שהצטרף לחברה לקראת סוף 2005. החברה התחילה בכלל בכדורגל, הספורט הכי נפוץ בעולם. המוצר של החברה התחיל להתרומם ב-2007 עם לקוחות ראשונים והצגתו בתערוכות בינלאומיות. בנוסף למצלמות המעקב, החברה עבדה על מוצר נוסף לשוק התקשורת. העבודה הגדולה הראשונה שלה בארה"ב הייתה ב-4 בנובמבר 2008. החברה בנתה הולוגרמה בשלושה מימדים של כתבים שדיווחו מהשטח, ונראו כאילו הם באולפן עבור רשת CNN. השיא באותו יום היה נאום הניצחון של ברק אובמה.

ממש באותם ימים SportVU צדה את עינה של ענקית הסטטיסטיקה האמריקאית Stats. זה התחיל עם דיבורים על שותפות, ומהר מאוד הפך לרכישה. לקראת סוף שנת 2008, במקביל לאותן בחירות בארה"ב, Stats רכשו את SportVU בסכום שמוערך בכמה עשרות מיליוני דולרים (לפי אוריאל דסקל, כלכליסט). זה נשמע כמו כסף קטן ביחס לסכומים שנזרקים היום בשוק ההייטק הישראלי, אבל זה היה סכום גדול באותם ימים, בייחוד כיוון שהעולם היה במשבר כלכלי חריף.

מכדורגל לכדורסל

הסיבה הראשונה שבגללה Stats רכשו את SportVU היה הרצון שלהם להיכנס לשוק הכדורגל העולמי. הסיבה השניה הייתה רצון להרחיב את השירותים שהם מספקים לשוק הספורט בארה"ב. בראיין קופ שקיבל את האחריות לשווק את המוצר לליגות אמריקאיות התחיל מיד לשווק את המערכת לליגות ה-NFL וה-NBA.

Stats התחילה דווקא עם ה-NFL, אבל ליגת ה-NFL העדיפה לעבוד עם טכנולוגיות לבישות במקום עם מצלמות. עכשיו הם שמו את הדגש על ה-NBA. הפגישה הראשונה עם נציגים מה-NBA הייתה באפריל 2009, במשחק כדורגל של שיקגו פייר מליגת ה-MLS. הליגה הייתה מעוניינת במערכת, אבל רצתה לראות הדגמה חיה ממשחק כדורסל. המעבר מכדורגל לכדורסל לא היה פשוט, בעיקר בגלל שכדורסל הוא משחק הרבה יותר פיזי עם המון התנגשויות בין שחקנים של השחקנים. למרות שלא הייתה שום התחייבות של הליגה לרכישה החברה גייסה כ-20 מפתחים כדי לפתח את המוצר לכדורסל.

ההדגמה נקבעה לסדרת הגמר. SportVU התכוננה להתקין את המצלמות, אבל עקב אופיו של הפלייאוף, לא ידעה עדיין היכן. בסופו של דבר הפור נפל על אורלנדו והמערכת הותקנה באולם לפני משחק 3. היא עדיין לא עבדה בחי, ולכן במהלך המשחק היא רק צילמה, וכל המידע עובד אחרי המשחק. ההדגמה נקבעה באולם באורלנדו לפני משחק 4. סטיב הלמות', סגן נשיא לענייני טכנולוגיה בליגה היה האחראי מהצד של הליגה. הוא הזמין להדגמה כ-40 אנשים, אבל הצפי היה שיגיעו מספר מועט של אנשים. הם קיבלו חדר קטן ובו טלוויזיה. בפועל הגיעו להדגמה כ-30 אנשים, ביניהם אדם סילבר, אז סגן הקומישנר. סם הינקי, עדיין ביוסטון, הגיע במיוחד לאורלנדו כדי לצפות במערכת. הסקרנות הייתה גדולה, והחדר קטן מלהכיל את כל האנשים. רבים צפו מהמסדרון. הליגה לא הסתפקה רק בהדגמה לקבוצות ולתקשורת, היא גם ארגנה ראיונות על המערכת. זה היה מעודד מאוד עבור SportVU לראות את רמת הציפיות שיש מהמערכת, למרות שהיא בכלל לא עבדה עדיין.

באותה הדגמה, החברה הראתה חסימה של דווייט הווארד שנקבעה כחסימה בלתי חוקית. המהלך היה שנוי במחלוקת, אבל המערכת הראתה את מסלול הכדור, והראתה בפירוש שהוא התחיל את הירידה משיא הגובה לפני שנחסם. היא הוכיחה שהשופטים צדקו. המערכת הייתה מאוד מרשימה, ובראיין התחיל בשיחות עם הליגה על מנת להתקין את המערכת עבור כל קבוצות הליגה. אלא שהליגה לא הייתה בטוחה שהמערכת מוכנה, ובנתה רשימת דרישות עצומה מהמערכת והחברה והשיחות הגיעו לפיצוץ. בראיין כבר פנה חזרה לכיוון של ה-NFL, כשהוא התחיל לקבל שיחות מקבוצות שהיו מעוניינות במערכת,  ביניהן יוסטון ודאלאס. הליגה נתנה את ברכתה למהלך, כיוון שעדיין לא ידעה לאן זה הולך, אבל חשבה שאם חלק מהקבוצות יקנו את המערכת, זה יעזור לפתח אותה לעתיד.

מאמצים ראשונים

דאלאס הייתה הקבוצה הראשונה שאמרה כן. זה היה בטלפון עוד לפני הפגישה. בראיין הגיע לפגישה בדאלאס והופתע למצוא בה את מארק קיובן. קבוצות חיפשו את היתרונות בכל מקום, ובדאלאס חשבו שהמערכת תיתן להם יתרון. הנוכחות של קיובן הייתה עדות לעניין הגדול של הקבוצה במערכת. אלא שלעבודה עם הקבוצות היה חסרון גדול. המידע שנאסף היה חלקי, רק ממשחקי הבית. עדיין היו לכל קבוצה 41 משחקי חוץ שבהם הם לא קיבלו שום מידע. זה לא הפריע לדאלאס ויוסטון לאמץ את המערכת, כמו גם סן אנטוניו ואוקלהומה סיטי. שתי קבוצות נוספו במהלך עונה הראשונה – בוסטון וגולדן סטייט.

המערכת הייתה חדשה לחלוטין ועדיין לא עבדה, ובחברה לא ידעו איך לתמחר אותה. הם אפילו התייעצו עם אנשים בקבוצות לגבי המחיר. אף אחד עדיין לא ידע איזה תועלת תצא מהמערכת, ולכן לא היה ברור כמה לשלם. בסופו של דבר הם ביקשו 50 אלף דולר לעונה. דאלאס מיד אמרו כן. האחרות היו מוכנות לשלם 30 אלף. בראיין חזר לדאלאס ונתן להם את אותו מחיר כיוון שהיה לו חשוב יותר שהמערכת תתחיל לעבוד, 20 אלף דולר לא שינו הרבה את המאזן. טרוויס שלנק, אז עוזר GM בווריורס, היה זה שרצה להביא את המערכת לגולדן סטייט. כששמע את תג המחיר של 30 אלף הוא אמר שתחת הבעלים הקודם אין סיכוי, אבל הוא צריך לבדוק, כי יש בעלים חדש (ג'ו לייקוב). הוא הכין ללייקוב מצגת מפורטת על המערכת והגיע למחיר רק בסוף. "זה הכל? למה בכלל אנחנו מדברים על זה, בוא נעשה את זה." הייתה תגובתו של לייקוב.

היו לא מעט בעיות טכניות. כשהמערכת הותקנה בבוסטון, היא התקשתה לעקוב אחר הכדור בגלל הצבעים הכהים של המגרש. המפתחים רצו לפנות לקבוצה כדי לשנות את צבע הפרקט. בראיין עצר את זה מלהגיע לסלטיקס, כי ידע מה תהיה התשובה. זה הפך לבדיחה פנימית, אבל ייצג את הקושי הטכני שעמד בפני החברה. כל מגרש היה שונה, בכל מגרש המצלמות הותקנו באופן שונה, והמוצר אמור היה לעמוד בכל השינויים האלו ולתת את התוצאות המצופות.

40% אליפויות

המערכות עלו לראשונה בעונת 2010-2011. גל עוז מתגאה שבאותה שנה חמש קבוצות שהיו לקוחות של החברה (מתוך 12 סך הכל באותה שנה) זכו באליפות, בינהם דאלאס מאבריקס ב-NBA. האם המערכת נתנה להם את האדג' שהם ציפו לו? לפי בראיין קופ זה היה מקרי. אף אחד עדיין לא ידע באמת מה לעשות עם המידע הרב שהמערכת פלטה. רק חצי מקבוצות הליגה העסיקו איש אנליטיקס אחד או שניים. הם לרוב עבדו עם גליונות אקסל ועשו איתם ניתוחים. פתאום הגיעה המערכת וזרקה מיליוני נקודות מידע על המשחק. זה היה בלתי אפשרי לעבד את זה באקסל. זה כנראה אחד השינויים הגדולים ש-SportVU יצרו בליגה. ב-2022 כל קבוצה מחזיקה מחלקת אנליטיקס שלמה, שכוללת אנשי תוכנה, מהנדסי מידע ועוד תפקידים, שפעם לא היה להם מקום בקבוצת כדורסל.

SportVU הייתה צריכה למצוא דרך לגשר את המידע לקבוצות כדי להוכיח את יעילות המערכת. לכולם היה ברור הערך, אבל עדיין לא ברור מה לעשות איתו. אם פעם קבוצות ידעו איך מתחילה ההתקפה, ואיך היא נגמרת, עכשיו היה להם המון מידע על כל מה שקורה באמצע. כדרורים, מסירות, חסימות, מהלכים. היו קבוצות שהיו מעסיקות אנשים שיספרו סטטיסטיקות מיוחדות כמו מסירות או אסיסטים פוטנציאליים, אבל עכשיו המערכת נתנה להם את זה באופן אוטומטי לכל משחק (בתחילה לכל משחק בית, בהמשך לכל משחק).

הדבר הראשון שהחברה עשתה היה לספק הקשר לסטטיסטיקות שהם כבר הכירו. הם הגדירו סטטיסטיקה חדשה שקראו לה סיכוי לריבאונד – כמה פעמים שחקן היה באזור בו הכדור נפל מהסל. עכשיו אפשר היה להכניס קונטקסט לכמות הריבאונדים ששחקן לקח, ולהוסיף לזה את הנתון של כמה ריבאונדים הוא היה יכול לקחת. הם הוסיפו סטטיסטיקה שהם קראו לה אסיסט פוטנציאלי. מסירה שהייתה הופכת לאסיסט, אלמלא מקבל המסירה החטיא. זה הרשים את הקבוצות שחיפשו את המידע הזה. עבור לא מעט קבוצות הם יכלו לזהות שחקנים שאם יקיפו אותם בשחקנים טובים יותר, הביצועים שלהם ישתפרו משמעותית.

בהמשך SportVU כבר ממש יצרה סטטיסטיקות חדשות. למשל כמה ריבאונדים נלקחו ללא תחרות וכמה עם תחרות, הפרדת מהלכי קליעה לפי סוג המהלך, ספירת הכדרורים לפי הקליעה, ספירת המסירות לפני הקליעה, ועוד ועוד. כל סטטיסטיקה פורקה לגורמים ראשוניים וקיבלה קונטקסט.

החברה הוסיפה ארבע קבוצות נוספות בקיץ 2011, ועוד חמש בקיץ 2012. בקיץ 2013 היא כבר חצתה את ה-20. עדיין היו קבוצות שלא רצו לרכוש את המערכת. SportsVU הבינו את החשיבות שיש לכך שהמערכת תהיה מותקנת בכל אולמות הליגה. הם אפילו חשבו לשלם לקבוצות שלא רצו את המערכת כדי להתקין את המערכת באולמות שלהם ולקבל את המידע. בשלב הזה הליגה התערבה וחייבה את כל הקבוצות להתקין את המערכת.

אליפות ומורשת

SportVU אולי לא הייתה חלק מהאליפות של דאלאס בעונתה הראשונה עם המערכת, אבל היא בהחלט הייתה חלק חשוב מהשינוי שעזר לגולדן סטייט להפוך לקבוצה גדולה. בעונת 2013-2014 גולדן סטייט הקבוצה שמסרה הכי מעט כדורים. היא הרבתה להסתמך על בידודים. סטיב קר שהגיע בסוף אותה עונה החליט לשנות את זה. הוא רצה להוריד את מספר הבידודים למינימום ולהתחיל להניע את הכדור. מספר המסירות שהקבוצה מסרה היה אחת הסטטיסטיקות שהכי עניינו אותו בסיום המשחק. זה לא הגיע מכלום. סמי גלפנד, אחראי האנליטיקס של הווריורס ב-2014 הביא את הנתון הסטטיסטי החשוב הזה – כשהווריורס מסרו יותר מ-3 מסירות בהתקפה, הם הובילו את הליגה בנקודות לפוזשן, הם היו בלתי עצירים. זה נתון שבלי המערכת של SportVU לא היו מגיעים אליו.

מיקי, גל ובראיין ראו חזון מסויים לנגד עיניהם. הם הבינו את הערך של המערכת ואת מה שהיא יכולה לתת לקבוצות שישתמשו בה. לאורך הדרך היו לא מעט קשיים כלכליים וטכניים. החברה לא הייתה רווחית עד שהגיע לעסקה עם כלל הליגה. היא הפסידה כסף אבל המשיכה למכור את המוצר ולהאמין בו, בעיקר הודות לרוח החיה של בראיין מאחוריו.

ד"ר מיקי תמיר עזב את SportsVU ב-2008, אחרי הרכישה על ידי Stats. הוא המשיך לקריירה ענפה בתחום היזמות. בין החברות שהוא הקים (עם שותפים אחרים) ניתן למצוא את Pixellott, Tetavi, Track160 ועוד.

גל עוז עזב את Stats ב-2012. ב-2013 הקים את Pixellott וכיום הוא משמש כCTO של החברה.

ברייאן קופ עזב את Stats ב-2014. יש לו קריירה ענפה בתחום הטכנולוגיה בספורט, והשקעות גם בחברות ישראליות כמו Track160 וRSPCT. כיום הוא הCEO של חברת Phoenix Sports Parteners.

ב-2016 ליגת ה-NBA החליפה את Stats בחברת SportRadar כספקית הסטטיסטיקה הרשמית של הליגה. החברה החדשה לא יכלה לעבוד עם SportVU כיוון שהייתה שייכת למתחרה שלה, ולכן SportVU יצאה מהליגה. מי שהחליפה אותה הייתה חברת Second Spectrum, חברה שעד אותו זמן בעיקר בנתה כלים לניתוחים אנליטיים למידע שיצא מהמצלמות של SportVU. למרות ש-SportVU כבר לא עובדת עם הליגה, מערכות המעקב אחרי שחקנים שהיא הייתה הראשונה להכניס, נשארו איתנו, והמורשת של ד"ר תמיר, גל עוז, ובראיין קופ, תמשיך ללוות את הליגה עוד שנים רבות.