Sample Page

עונת 2021-22 הסתיימה עם קאמבק מרשים ואליפות מרגשת של גולדן סטייט. בצד השני של ארה"ב, דוראנט וקיירי דאגו שלא נשתעמם באוף סיזן ושנשאר עסוקים. גם במזרח וגם במערב יש קונטנדריות שהתחזקו, יש קבוצות שמתכננות את הטנקינג שלהן ומריירות על ויקטור וומבניימה ויש את הניקס. אה, כן. ופופ ולברון בדרך לנפץ שיאים אישיים. לקראת העונה הקרובה, קבלו את פרויקט 'קבוצה ביום' של 'הכדור הכתום'.

הקבוצה היום: ניו אורלינס פליקאנס

נשארו: ברנדון אינגרם, זאיון וויליאמסון (חתם על הארכת מקס לרוקי), סי ג'יי מקולום (חתם על הארכת חוזה), טריי מרפי III, חוזה אלווארדו, יונאס ולנצ'יונס, הרב ג'ונס, ווילי הרננדוגומז, לארי נאנס ג'וניור, גארט טמפל, דבונטה גרהאם, נאזי מרשל, קירה לואיס ג'וניור, ג'קסון הייז.

הגיעו: דקוואן פלודן, ג'ון פטי, דרון סיבורן (חוזה דו כיווני), דייסון דניאלס (דראפט).

מתנדנדים: דקוואן פלודן, ג'ון פטי.

חמישייה: סי ג'יי מקולום, ברנדון אינגרם, הרב ג'ונס, זאיון וויליאמסון, יונאס ולנצ'יונאס.

ספסל: טריי מרפי III, חוזה אלווארדו, ווילי הרננדוגומז, לארי נאנס ג'וניור, גארט טמפל, דבונטה גרהאם, נאזי מרשל, קירה לואיס ג'וניור, ג'קסון הייז.

המהלכים הגדולים של ברנדון אינגרם עונת 2021/22:

אז מה היה לנו שם?

יותר כמו מי לא היה לנו שם. אחרי שנותח בכף הרגל בקיץ 2021, זאיון וויליאמסון היה צפוי להתחיל את העונה בזמן. כך הכריז דיוויד גריפין, הג'נרל מנג'ר של הקבוצה. רק שזה לא קרה ושמועות על מצבו הבריאותי של זאיון וחוסר התקשורת שלו עם ומול המועדון לצד הסרטונים שהעלה באינסטגרם בהמשך העונה, עשו כותרות בתקשורת הספורט האמריקאית והציפו את האינטרנט. בלי וויליאמסון, הקבוצה נראתה לא טוב, כמות ההפסדים הלכה וגדלה עם 17 הפסדים (כולל 9 ברצף) ורק 6 ניצחונות עד סוף נובמבר. לכולם כבר היה דיי ברור שהפליקאנס בדרך ללוטרי. לכולם, חוץ מלפליקאנס. להם היו תכניות אחרות. ווילי גרין שם את הכדור בידיים של ברנדון אינגרם ויחד עם מקולום שהגיע בפברואר בטרייד דדליין, הפליקאנס הגיעו למקום ה-9 בליגה שמוביל לפלייאין, תוך שזאיון צופה ומעודד מהספסל. ניצחונות על הספרס והקליפרס סידרו לפליקאנס כרטיס כניסה לפלייאוף, שם פגשו את פיניקס שהיתה הפייבוריטית הברורה. פייבוריטית או לא, את הפליקאנס זה לא עניין. הם אמנם הפסידו לסאנס 4:2 בסדרה אבל לא בלי קרב. סדרה שהרוב חשבו שתסתיים בסוויפ נמשכה 6 משחקים בהם אינגרם, בפלייאוף הראשון שלו בקריירה, מספק תצוגות נהדרות עם ממוצע של 27 נקודות ב-40% לשלוש, 83% מהעונשין, 6.2 ריב' ו-6.2 אס'. 

קיץ חם

דיוויד גריפין עבד קשה במהלך העונה הסדירה ובתחילת האוף-סיזן. קודם כל כי הוא היה צריך לנהל ולפתור את סאגת זאיון וויליאמסון, אח"כ עבד קשה שהביא בטרייד דדליין את מקולום ונאנס ג'וניור לניו אורלינס. בדראפט הוא בחר במקום השמיני את הגארד האוסטרלי דייסון דניאלס ועוד 2 פורוורדים בסיבוב שני ואחרי הרבה סימני שאלה וחוסר ודאות במהלך העונה לגבי המשך דרכו של זאיון וויליאמסון בניו אורלינס, בקיץ, ביום הולדתו ה-22, זאיון סוף סוף חתם על הארכת חוזה מקס לרוקי בסך 193 מיליון דולר ל-5 שנים והכריז:

https://twitter.com/PelicansNBA/status/1544779801206063105?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1544779801206063105%7Ctwgr%5Ef2973571b2b4c80ac467533c89bbe734f1c4c3be%7Ctwcon%5Es1_c10&ref_url=https%3A%2F%2Fsports.inquirer.net%2F469059%2Fnba-zion-williamson-locked-in-with-pelicans-after-signing-big-deal

הפליקאנס גם היו מעורבים בשיחות הטריידים על דוראנט, אבל לא הסכימו להכניס את אינגרם לעסקה והסיפור הזה התנדף דיי מהר. 

עכשיו גריפין נמצא במקום שהוא יכול להרשות לעצמו לנוח, להוריד את הג'קט, לשחרר את העניבה ואולי אפילו לשבת על שפת הבריכה ולשתות קוקטייל מפונפן עם שמשייה קטנה. כרגע לפחות אין לו סיבה לבצע עוד שינויים בסגל. קודם כל הוא צריך לראות שהשינויים שנעשו בקבוצה והשילוב של זאיון לצד אינגרם ומקולום עובדים כמו שצריך. החודשיים הראשונים של העונה הקרובה יהיו תקופת מבחן ואם ההפסדים יערמו, גריפין יצטרך לחזור לחליפה ולמצוא דרכים נוספות לחזק את הקבוצה. 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

בעונת 2021-22 הפליקאנס "נהנו" מפציעות של שחקנים מרכזיים (קוואי, פול ג'ורג', לילארד, ג'מאל מורי ופורטר ג'וניור) ומההתרסקות המפוארת של הלייקרס, יחד עם הטרייד שהביא את מקולום ונאנס ג'וניור, ניו אורלינס הגיעה לפלייאין למרות שהיו בלי וויליאמסון ובמאזן שלילי. בעונה הבאה הפצועים אמורים לחזור ומאבקי המיקום במערב צפויים להיות אפילו יותר קשים. 

זאיון וויליאמסון בריא ובכושר משחק הוא תופעת טבע נדירה, כזאת שרואים פעם בדור. השאלה היא אם וכמה זמן הוא יצליח להשאר בריא. אם זאיון לא יצליח להשאר בריא ויחמיץ יותר מידי משחקים, לפליקאנס של עונת 2022-23 יהיה קשה מאוד לשחזר את ההצלחה של העונה שעברה. 

גם עם זאיון וויליאמסון בהרכב, לפליקאנס לא יהיה קל העונה. גם בגלל שהמערב התחזק, אבל גם כי זאיון חוזר לסיטואציה שלא מוכרת לו. זאיון, שרק לפני שנה וחצי היה הסופרסטאר הבלתי מעורער של הפליקאנס, חוזר לקבוצה שונה לחלוטין ממה שהכיר. בפעם האחרונה שהוא שיחק, המאמן שלו היה סטן ון-גנדי ובקבוצה שיחקו אינגרם, לונזו בול, סטיבן אדאמס, ג'וש הארט וג'יי ג'יי רדיק. ון-גאנדי, מאמן של פעם, מאלה שצורחים בפסקי הזמן, שם את הכדור בידיים של וויליאמסון והפך אותו לפוינט-פורוורד. ווילי גרין, לעומת זאת, הוא מאמן מסוג אחר. הוא לא צורח, הוא נותן נאומי מוטיבציה. לא שזה מפתיע הרי הוא למד מהטובים ביותר. לפני שקיבל את תפקיד המאמן הראשי של הפליקאנס, גרין עבד גם עם סטיב קר וגם עם מונטי וויליאמס. אחלה מנטורים ללמוד מהם. שיטת המשחק של גרין שבה מניעים את הכדור ומאפשרים ליותר שחקנים לגעת בכדור ולהיות חלק מהמשחק, תיתן לפליקאנס יותר אופציות בהתקפה. גרין יצטרך למצוא את הדרך לשלב את זאיון במשחק הקבוצתי מבלי לפגוע במעמד של אינגרם, שרק לפני כמה חודשים היה הגו-טו-גאי והשחקן המרכזי בקבוצה ועכשיו יצטרך להבין את התפקיד החדש שלו לצד זאיון. מזל שגרין למד מהטובים ביותר, כי הוא יצטרך לנהל את האגו של השחקנים ולייצב את הקבוצה כך שכולם יהיו מרוצים. 

כאן מקולום נכנס לתמונה. הוא יהיה על תקן המבוגר האחראי, הגורם שיקשר בין וויליאמסון לאינגרם. הצלע השלישית בטריו אם תרצו. הוא יהיה האיש של גרין מבפנים. שיקבל את ההחלטות, יסדר את ההתקפה וכשצריך גם יתפור שלשה או יחדור לסל. 

ההגעה של מקולום, שחקן של 39% מהשלוש בקריירה, תסייע מאוד בריווח המשחק, אחת מנקודות החולשה של הקבוצה בעונה שעברה. גם החזרה של זאיון למגרשים, יכולה לסייע לריווח, לא כי הוא מהווה כזה איום משלוש, אלא דווקא כי הוא משחק בעיקר בצבע, מה שיגרום לאינגרם לצאת לקו השלוש. עונת 2020-21 כבר הוכיחה שהנוכחות של זאיון על המגרש מסייעת לאינגרם לקלוע יותר שלשות למשחק ובאחוזים טובים. בעונה זו, אינגרם קלע יותר מ-2 שלשות למשחק ב-38%. בעונת 2021-22, לעומת זאת, כשזאיון לא שיחק, אינגרם קלע 1.3 שלשות ב-33% בלבד. יריבות שיכווצו את ההגנות לכיוונו של זאיון, יאפשרו לאינגרם ולמקולום להגיע ביתר קלות ונוחות לבלטות בהן הם הכי יעילים. מצד שני, יריבות שלא ישלחו על זאיון וויליאמסון דאבל טים ככל הנראה יחטפו דאנק מהדהד על הראש. 

למרות שרוב הנטל ההתקפי יהיה על וויליאמסון, אינגרם ומקולום, גם הצוות המסייע יוכל להנות מהנעת הכדור ומריווח המשחק ויוכל לנצל את תשומת הלב שההגנות של היריבות ישימו על שלושת הכוכבים. גם אם רוב הנקודות יגיעו מהטריו, הרי שההגנה תגיע בעיקר מכיוון הצוות המסייע, שכן מקולום, אף פעם לא נחשב שחקן הגנתי, אינגרם יודע לשמור ואפילו טוב, רק שלפעמים הוא מוותר על התענוג ואחת הטענות העיקריות נגד המשחק של זאיון היא שהוא פשוט לא שומר. שחקנים כמו ולנצ'יונאס, נאנס ג'וניור, הרב ג'ונס וג'קסון הייז יצטרכו לתת את הגיבוי הדרוש.

תחזית:

זאיון יבוא לעונה עם רצון להוכיח שמה שהיה עונה שעברה נשאר בעונה שעברה. השילוב שלו עם אינגרם ומקולום יעבוד והפליקאנס יהיו must see בליג פאס. הפליקאנס יהיו טובים יותר מהעונה האחרונה, אבל לא בטוח שיוכלו להתחמק מטורניר פלייאין נוסף, כיוון שהמערב עלול להיות גדול עליהם. על הנייר, יש 5 קבוצות במערב שטובות מהם (קליפרס, דנבר, ווריורס, פיניקס ומינסוטה) ועוד 3 קבוצות שנמצאות באותו טיר איתם (דאלאס, פורטלנד וממפיס) ויש את הלייקרס שכרגע אף אחד לא יודע איפה למקם אותם. התחזית האופטימית היא מקום שישי במערב וכניסה לפלייאוף בדלת הראשית. התחזית הריאלית, מקום 8-9 במערב ועוד שנה שיצטרכו לעבור דרך הפלייאין ולהיכנס לפלייאוף דרך החלון. 

קרא עוד

עונת 2021-22 הסתיימה עם קאמבק מרשים ואליפות מרגשת של גולדן סטייט. בצד השני של ארה"ב, דוראנט וקיירי דאגו שלא נשתעמם באוף סיזן ושנשאר עסוקים. גם במזרח וגם במערב יש קונטנדריות שהתחזקו, יש קבוצות שמתכננות את הטנקינג שלהן ומריירות על ויקטור וומבניימה ויש את הניקס. אה, כן. ופופ ולברון בדרך לנפץ שיאים אישיים. לקראת העונה הקרובה, קבלו את פרויקט 'קבוצה ביום' של 'הכדור הכתום'.

הקבוצה היום: וושינגטון וויזארדס

נשארו: בראדלי ביל (חוזה חדש), קריסטאפס פורזינגיס, קייל קוזמה, רוי האצ'ימורה, דני אבדיה, קורי קיספרט, דניאל גאפורד, אנתוני גיל, ורנון קרי ג'וניור, אייזיה טוד

עזבו: קנטביוס-קולדוול פופ, איש סמית' (טרייד לדנבר), ראול נטו (חופשי לקליבלנד), תומאס ברייאנט (חופשי ללייקרס), תומאש סטורנסקי (ברצלונה).

הגיעו: וויל בארטון, מונטה מוריס (טרייד מדנבר), דילון רייט, טאג' גיבסון (שוק חופשי)., ג'וני דייויס (דראפט),

מתנדנדים: –

חמישייה: מונטה מוריס, בראדלי ביל, וויל בארטון/דני אבדיה, קייל קוזמה, קריסטאפס פורזינגיס

ספסל: דילון רייט, ג'וני דייויס, קורי קיספרט, דני אבדיה/וויל בארטון, רוי האצ'ימורה, טאג' גיבסון, דניאל גאפורד, אנתוני גיל, ורנון קרי ג'וניור, אייזיה טוד.

המהלכים הגדולים של עונת 2021/22:

https://www.youtube.com/watch?v=rf_7GDJfG5w

אז מה היה לנו שם? 

קיץ 2021 היה קיץ של שינויים עבור הוויזארדס. ווס אנסלד ג'וניור החליף את סקוט ברוקס בעמדת המאמן. הלייקרס רצו את ראסל ווסטברוק, וטומי שפרד שלח אותו לפני שמישהו יספיק לשאול למה. בתמורה הוא קיבל שלושה שחקני רוטציה. בהמשך הקיץ הוא הביא את ספנסר דינווידי לעמדת הרכז הפותח. לוויזארדס היה סגל עמוס, עמוס מדי. למעט עמדות הגארד שם ההיררכיה הייתה ברורה, כשדינווידי וביל לוקחים את מירב הדקות, בשאר העמדות היו יותר מדי שחקנים שציפו לדקות. קנטביוס-קולדוול פופ, קייל קוזמה, דני אבדיה, רוי האצ'ימורה, מונטרז הארל, קורי קיספרט, דניאל גאפורד, תומאס ברייאנט ודאביס ברטנס, תשעה שחקנים שנלחמים על דקות בשלוש עמדות. מצב לא בריא, ואין רוטציה שיכולה לספק את כולם. בסופו של דבר קוזמה וקק"פ אכלו את מירב הדקות בעמדות הפורוורד והשאר נאלצו לחלוק.

למרות השינוי בעמדת המאמן, ההתקפה נשארה דומה מאוד לתקופה של ברוקס – שימו את הכדור בידיים של הכוכבים וכל השאר עומדים ומסתכלים. שיטה שמדגישה את היכולות של בראדלי ביל. ספנסר דינווידי הגיע על תקן סמי כוכב עם חוזה יקר מאוד, אבל היה לא יעיל בניהול ההתקפה והקליעה, כמו בשאר הקריירה שלו. זה פגע מאוד בהתקפה של הוויזארדס, כיוון שדינווידי וביל לקחו כמעט את כל ההחלטות בהתקפה. על זה אפשר להוסיף בעיות בחדר ההלבשה עם המנהיגות שדינווידי רצה להביא, וזה מתכון לפיצוץ. השידוך שהתחיל ברצון הדדי ושותפות, נגמר בפרידה מהירה. בטרייד דד ליין הוויזארדס ארזו את דינווידי עם החוזה הרע מאוד של ברטנס, ושלחו אותו לדאלאס בתמורה לחוזה הרע של קריסטאפס פורזינגיס. פורזיגינס לא הצליח להיות השוליה של לוקה ועם המון פציעות, דאלאס רצתה להיפטר ממנו. את הארל הוויזארדס שלחו לשארלוט, בתמורה ללא הרבה.

שפרד לא ממש פתר את הפקק בעמדות הפורוורד-סנטר, ולא ממש הצליח להוציא לפועל טרייד שבו הוא שולח הרבה שחקני רוטציה טובים, בתמורה לשחקן אחד ממש טוב (נו, בכל זאת הליגה האמיתית זה לא פאנטזי). במקום זה הוא יצר חור בעמדת הרכז שבחלק האחרון של העונה מולאה על ידי איש סמית', ראול נטו ותומאש סטורנסקי. בהתחשב בזה שביל היה פצוע (שוב) זה השאיר את הוויזארדס בלי ניהול משחק ממשי. למזלם, זה היה כבר בשלב בעונה שזה לא שינה שום דבר. אחרי שפתחו עם מאזן 10-3 וחלמו על פלייאוף, הוויזארדס התחילו לצבור הפסדים ובטרייד דד ליין כבר היו חמישה משחקים מתחת ל50%.

בראדלי ביל שיחק רק 40 משחקים בעונה שעברה, והעובדה שיכל לצאת מהחוזה שלו בקיץ לא השאירה יותר מדי מנוח לאוהדי ומנהלי וושינגטון. הפציעה מנעה טרייד.

את העונה של דני סיכמנו באופן מפורט בספר חלומות פז, בפרק 'דני X' – הנה הפרק בגירסה הקולית שלו:

 

קיץ חם

עוד לפני הדראפט שפרד שלח את איש סמית' וקנטביוס-קולדוול פופ לדנבר בתמורה למונטה מוריס ו-וויל בארטון. בדראפט שפרד בחר בבחירה העשירית את ג'וני דייויס, גארד-פורוורד מאוניברסיטת וויסקונסין. רק אז שפרד התפנה לשאלה הגדולה של הקיץ מבחינת וושינגטון – בראדלי ביל. סימן השאלה הפך במהירות ל-251 סימני קריאה כשביל חתם בוויזארדס לחמש עונות.

בשוק החופשי שפרד החתים את דילון רייט על חוזה לשתי עונות בסך 15 מיליון דולר. אחרון חביב הגיע טאג' גיבסון הותיק על חוזה מינימום.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

השאלה העיקרית בנוגע לוושינגטון היא שאלת היכולת של בראדלי ביל להוביל את הקבוצה קדימה. הוויזארדס בעבר עשו הימורים דומים על גילברט ארינאס וג'ון וול, ושילמו בגדול. הם לא היססו להמר על בראדלי ביל. וושיגנטון היא לא מוקד משיכה לשחקנים חופשיים, ואין לה שורת הצלחות בדראפט שהם יכולים להתגאות בה. מצד שני, הם בוחרים לרוב בבחירות 9-10+ וזה בחירות שמאוד קשה למצוא בהם כוכבים. הוויזארדס לא מוכנים לטנקינג, והסיכוי שלהם לצאת מבינוניות קטן.

השאלה השניה נוגעת לשאלת האימון. הוויזארדס תחת סקוט ברוקס בנו את משחק ההתקפה שלהם על היצירתיות של הכוכבים שלהם. בליגה של היום זה עוד נדבך שמוביל בעיקר לבינוניות. למרות שיש להם סגל ארוך, רוב השחקנים לא מצליחים למצות את הפוטנציאל שלהם (כולל דני), בעיקר כי הכדורסל הוא כדורסל סולני. זה מתאים לכוכבים, זה פחות מתאים לשחקני הרוטציה. אנסלד ג'וניור לא הראה איזשהי יצירתיות התקפית ולא באמת עשה מהפכות אחרי שהחליף את סקוט ברוקס. יותר מזה, בצד ההגנתי, הצד שנחשב לצד החזק של אנסלד, הוויזארדס לא הראו שיפור. תחת סקוט ברוקס הם סיימו עם דירוג התקפי של 110.7, ודירוג הגנתי של 112.3. תחת אנסלד בעונה האחרונה 110.2 ו-113.6. לא התדרדרות גדולה, אבל בטח לא שיפור.דניאל גאפורד שפרח בחצי העונה שהגיע לוושינגטון חזר לחמם את הספסל, והמניה שלו ירדה פלאים. דני אבדיה שיפר את משחק ההגנה שלו פלאים בעונתו השניה בליגה, וקיבל שם של שחקן הגנה, אבל ההשפעה שלו על ההגנה הקבוצתית של וושינגטון לא באמת מזיזה את המחוג.

סימן שאלה נוסף קיים בעמדת הרכז. בעמדת הרכז, אחרי שהימרה בעונה הקודמת על ספנסר דינווידי, העונה הוויזארדס מהמרים על מונטה מוריס ודלון רייט. השניים היו רכזים מחליפים בקבוצות אחרות, כשמוריס פותח רוב העונה שעברה בעקבות הפציעה של ג'מאל מארי. האם מוריס יכול להיות רכז פותח של קבוצת פלייאוף בליגה? כנראה שלא. ליד ניקולה יוקיץ' הוא היה יעיל מאוד, אבל דנבר לא הייתה זקוקה ממנו לניהול משחק. וושינגטון צריכה ממנו הרבה יותר, כי ביל בעיקר מייצר לעצמו ומעט לאחרים. היכולות שלו לא מזינות את ההתקפה של וושינגטון. רייט לא הוכיח שהוא מסוגל להיות רכז ראשון באף אחד מהסיטואציות שהיה בהן. האם רכזים מחליפים של קבוצות אחרות יספיקו בסיטואציה של וושינגטון? כנראה שלא ליותר מדי.

הפקק בעמדות הפורוורד לא נפטר לחלוטין. וויל בארטון החליף את קנטביוס-קולדוול פופ ונראה שדני יצטרך להאבק בו על עמדת הסמול פורוורד הפותח, כשקייל קוזמה יהיה הפורוורד השני. כל זה בהנחה שפורזינגיס יפתח בחמש. אם פורזינגיס יזוז לארבע, קוזמה יפתח בשלוש, ומי שיפתח בסנטר הוא כנראה גאפורד. בכל מקרה על הספסל יחכו קורי קיספרט ורוי האצ'ימורה שיסבירו לג'וני דייויס איך דברים עובדים. דייויס יכול אולי להפתיע את כולם ולהכנס לחמישיה, אבל אם זה יקרה, זה יהיה בהמשך העונה ולא בתחילתה. להאצ'ימורה זו עונה אחרונה בחוזה הרוקי, והוא ירצה להוכיח את עצמו בשביל החוזה הבא (בוושינגטון או מחוצה לה). אם הוויזארדס מחליטים שהם לא מאריכים לו חוזה, עדיף להם לחפש טרייד עבורו.

ביל ופורזינגיס מסוגלים להביא את וושינגטון לאיזור ה-45 ניצחונות, בהנחה שהם בריאים. ביל שיחק בעונה האחרונה 40 משחקים. פורזינגיס הוא סיכון פציעה מהלך. ההנחה שהשניים ישחקו 82 משחקים היא הנחה פרועה. בסבירות גבוהה וושינגטון תמצא את עצמה בדיוק באותו מקום כמו בעונות האחרונות – קבוצה גבולית לפלייאין/עפה בסיבוב ראשון עם בחירת סיבוב ראשון באיזור ה-9-10. לא במקרה הם בחרו בארבע השנים האחרונות 9-9-15-10. ראסל ווסטברוק היה מספיק בשביל להכניס אותם לפלייאוף, בלעדיו ובלי מאמן שישנה את ההתקפה, הם ימשיכו לדשדש באותו איזור.

הנקודה האחרונה היא לגבי אבדיה. בעונתו השניה בליגה דני הצליח למתג את עצמו בתור שחקן הגנה. כולנו יודעים שדני הוא לא שחקן אנוכי. השנה הוא צריך לחזור להגנה, ולהיות אנוכי בהתקפה. הוא צריך לקחת את כל מה שהוויזארדס לא יתנו לו. עונה טובה תזכה אותו בחוזה המשך נאה במיוחד. עונה בינונית והוא יצטרך לחכות. אישית, אני מקווה מאוד שהוא יקבל טרייד ויצליח לצאת מוושיגנטון. יוטה, סן אנטוניו ואפילו אינדיאנה הם קבוצות תחתית כרגע, אבל בכולם יש תרבות טובה יותר מהוויזארדס.

תחזית: הבעיה הכי גדולה של הוויזארדס היא שאין להם כיוון. אין להם שחקנים מספיק טובים להוביל אותם קדימה, והם לא הולכים לטנקינג. בינוניות היא שם המשחק.מכיוון שהמזרח התחזק, גם בינוניות עלולה לא להספיק לפלייאין. 38 ניצחונות ומאבק על מקומות 9-10.

קרא עוד