Sample Page

עונת 2021/22 הסתיימה עם קאמבק מרשים ואליפות מרגשת של גולדן סטייט. בצד השני של ארה"ב, דוראנט וקיירי דאגו שלא נשתעמם באוף סיזן ושנשאר עסוקים. לקראת העונה החדשה, מאבק האליפות נראה פתוח מתמיד: גם במזרח וגם במערב הקונטנדריות מהעונה שעברה התחזקו, קונטנדריות  חדשות נוספו ומעט קבוצות יחסית מתכננות את הטנקינג ומריירות על ויקטור וומבניימה. ויש את הניקס. אה, כן. ולברון בדרך לנפץ שיאים אישיים. לקראת העונה הקרובה, קבלו את פרויקט 'קבוצה ביום' של 'הכדור הכתום'.

הקבוצה היום: מילווקי באקס

נשארו: יאניס אדטוקומבו, קריס מידלטון, ג'רו הולידיי, ברוק לופז, גרייסון אלן, ג'ורג' היל, בובי פורטיס (הוחתם מחדש), פט קונהאטון (הוחתם מחדש), ווסלי מת'יוס (הוחתם מחדש), סרג' איבאקה (הוחתם מחדש), ג'ורדן נווארה (הוחתם מחדש), ג'בון קארטר (הוחתם מחדש), ת'אנסיס אדטוקומבו (הוחתם מחדש).

עזבו: רייג'ון טאקר (ללא קבוצה)

הגיעו: ג'ו אינגלס (שוק חופשי), מרשון בושאמפ (דראפט).

מתנדנדים: לוקה וילדוזה, איי ג'יי גרין, לינדל וויגינטון, מרקיז בולדן, סנדרו מאמוקלשווילי.

חמישייה: ג'רו הולידיי, גרייסון אלן, קריס מידלטון, יאניס אדטוקומבו, ברוק לופז.

ספסל: ג'ורג' היל, בובי פורטיס, פט קונהאטון, ווסלי מת'יוס, סרג' איבאקה, ג'ורדן נווארה, ג'בון קארטר, ת'אנסיס אדטוקומבו, ג'ו אינגלס, מרשון בושאמפ.

המהלכים הגדולים של עונת 2021/22:

אז מה היה לנו שם?

מילווקי, שנכנסו לעונה האחרונה כאלופים הטריים, ציפו להמשיך את המומנטום לעונת ריפיט. היו להם סיבות טובות להאמין בסיכויים שלהם כי הסגל שלהם באמת היה איכותי. וכשהם שיחקו ב- full power או במשהו שקרוב לזה מבחינת כשירות הם באמת היו קבוצת עילית. הבעיה הייתה שהקבוצה פשוט לא הצליחה לעמוד בעומס. שלושת הכוכבים של הקבוצה החסירו מספר דו ספרתי של משחקים כ"א, וברוק לופז הסנטר הפותח ושחקן קריטי במערך שלהם בקושי שיחק במהלך העונה שעברה. בסופו של דבר הסגל היה מספיק טוב ובעיקר עונת מאסטר פיס נוספת של יאניס (29.9 נקודות, 11.6 ריבאונדים, 5.8 אסיסטים, 1.4 חטיפות ו- 1.1 חסימות) הקנתה להם המקום השלישי במזרח עם מאזן של 51:31. בפלייאוף הם פגשו את שיקגו שהגיעה כאנדרדוג מובהק לסדרה. לאחר שני משחקים בלבד קריס מידלטון נפצע וסיים את חלקו לעונה, מה שהתברר כפחות משמעותי בסדרה מול הבולס, אבל כקטלני נגד הסלטיקס.

לאחר ניצחון קליל של 4:1 בסיבוב הראשון על הבולס, הבאקס פגשו בקבוצת ההגנה הטובה בליגה, וקבוצה שהציבה בעבר אתגרים לכוכב הבאקס יאניס.במשחק הראשון יאניס היה לא הכי יעיל אבל דומיננטי מאוד וגנב את הביתיות לבוסטון. במשחק השני הסלטיקס התעשתו והשווה את הסדרה, שעברה כמובן לוויסקונסין.משחק מספר 3 הגיע עד השניות האחרונות שבו הולידיי עם סל קלאץ' הבטיח את הניצחון, אך במשחק הרביעי חזרה המטוטלת והפעם אל הורפורד בתצוגה אדירה קבע שוויון בסדרה וחוזרים לבוסטון. משחק מספר 5 היה מותחן אדיר ששם הולידיי שוב הוכיח שלמרות סדרה התקפית לא טובה הוא יודע להתעלות בקלאץ' (הפעם בהגנה) ומילווקי שוב גנבו את הביתיות והיו בדרך להבטיח עלייה במשחק 6 בבית. אלא ששם לג'ייסון טייטום היו תוכניות אחרות ועם לא פחות מ46 נקודות הוא "דאג" להחזיר את הסדרה למשחק שביעי ומכריע במסצ'וסטס. נכתב מקודם שמילווקי סיימו במקום השלישי במזרח, וצריך להוסיף את המילה "רק" במקום השלישי. בלילה האחרון של העונה הייתה למילווקי האפשרות לסיים במקום השני מעל בוסטון, אבל במשחק האחרון ישנו חשד סביר ביותר שהם השתדלו להפסיד כדי לא לסיים שניים ולהימנע מברוקלין בסיבוב הראשון. בדיעבד ניתן לומר שהם שילמו על כך ביוקר. המשחק ה-7 בבוסטון היה משחק חד צדדי שנגמר בתבוסה לבאקס עם תצוגת שיא של גראנט וויליאמס,  שנהנה מאוד מהמגרש הביתי כיאה לרול פלייר ותפר שלשה אחרי שלשה. העונה הסתיימה בטעם חמוץ אך גם בהבנה שלמרות תנאים לא אידיאליים (פגרה קצרה, פציעות ובראשן של מידלטון שלא שיחק כלל בסדרה) מילווקי היו תחרותיים מאוד וכמעט שהדיחו את סגנית האלופה בדיעבד. יאניס סיים את הסדרה עם ממוצעים מפלצתיים (היחיד בהיסטוריה  שסיים סדרה עם לפחות 200 נקודות, 100 ריבאונדים ו-50 אסיסטים) אבל כאמור ללא עזרה ראויה זה לא הספיק.

קיץ חם

הקיץ של מילווקי עמד בסימן של לא פחות מ- 7 שחקנים שסיימו חוזה. הבאקס האמינו שיש להם את מה שנדרש ושרק הבריאות (או יותר נכון החוסר שלה) היא מה שפגע בקבוצה ולכן הם שמו להם כמטרה להחזיר את כולם. במובן הזה הם הצליחו בגדול. פורטיס וקונהאטון שהיו חלקים חשובים התקפית מהספסל חזרו על חוזים מאוד נוחים למרות שהיה להם ביקוש, איבקה חזר על המינימום כגיבוי ללופז, ג'בון קארטר כגיבוי להולידיי, מת'יוס ונווארה כווינגים ות'אנסיס כתמיכה מוראלית שהיא דיי אנדר רייטד ליאניס. כולם חזרו על חוזים סופר נוחים ורעבים מאי פעם. בנוסף לכך, הבאקס בחרו בבחירה ה- 24 בדראפט את מרשון בושאמפ המעניין והחתימו את ג'ו אינגלס הוותיק שאומנם יהיה כשיר רק באיזור ינואר אבל יכול מאוד להתאים להם מהספסל.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

מילווקי עומדת בנקודה טובה מבחינתה, בעיקר מהגזרה של יאניס. יאניס נראה מרוצה מהסגל ומאמין שיש לקבוצה שלו את מה שנדרש כדי לזכות באליפות העונה, ולא רק הוא חושב ככה. לפי סקר GM's שנערך לאחרונה, רוב המשתתפים מציבים את מילווקי כפייבוריטית לזכייה.

ניתן לצפות שההתקפה של הקבוצה שהייתה יעילה מאוד בעונה שעברה (מקום שלישי באופנסיב רייטינג) תשמור על הרמה משום שכל השחקנים מהעונה שעברה עדיין כאן. הקבוצה מלאה בשחקנים יעילים גם בחמישייה וגם מהספסל, ולמרות שאחוז הסלים שהקבוצה קולעת מאסיסטים הוא מאוד נמוך (מקום אחד לפני אחרון) הגרביטציה של יאניס מספיקה כדי לייצר מספיק חופש תמרון לשאר הקבוצה. בנוסף, ישנם 2 שחקנים שיכולים להוסיף מימד שונה שלא היה בהתקפת הבאקס. אחד מהם הוא אינגלס שהוזכר מקודם, שעם יכולת הקליעה שלו יכול מאוד להנות מהתפקוד בקבוצה, אך יתרה מכך היכולת שלו להוביל כדור מהחמישייה השנייה היא מבורכת כי זה תחום שבו הרכב המחליף ג'בון קארטר פחות מתמחה. השחקן השני והיותר מעניין בצד ההתקפי הוא הסנטר סנדרו מאמוקלשווילי.(שייקרא מעתה מאמו לצורך נוחות). מאמו אומנם עדיין מתנדנד וסביר שיהיה שחקן קצה רוטציה, אבל עם הבריאות של לופז ועם היכולות שמאמו מביא לשולחן אפשר לצפות שאולי הוא יקבל תפקיד נרחב יותר ככל שהעונה תתקדם. מאמו שנבחר בדראפט 2021 אי שם בבחירה ה- 54 מביא לשולחן התקפה טובה עם קליעה טובה מחוץ לקשת, מסירה טובה מהיי פוסט ויכולת ריבאונד נהדרת. הוא לא קיבל המון צ'אנסים בעונה שעברה אבל במעט שקיבל כשחקן פותח (3 משחקים) הוא ניפק 16.7 נקודות, 7.3 ריבאונדים, 2.7 אסיסטים, 48.7 אחוז מהשדה ו- 41.2 אחוז לשלוש. במדגם גדול יותר בקבוצת ה- G-league של הבקאס הוא כבר קלע 20.7 נקודות ביחד עם 10.9 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים ב- 53.3 אחוז מהשדה ו- 38.1 אחוז מהשלוש. אתה הקו הזה הוא המשיך גם בליגת הקיץ, ששם הגדיל לעשות וקלע ב- 47.6% (!) מחוץ לקשת עם ווליום של יותר מ- 4 זריקות למשחק. יכולת המסירה שלו לא מוגבלת רק להיי פוסט. בליגת הקיץ הוא הראה שהוא גם יכול להיות סוג של פוינט פוורוורד. למרות גודלו הוא זריז מאוד ועם ראיית המשחק שלו הוא הראה דברים מאוד יפים. בסופו של דבר כל התצוגות שלו בליגת הקיץ העניקו לו מקום בחמישייה המצטיינת של ליגת הקיץ.

https://youtu.be/Jm7vXLRgzds

הצד היותר קריטי ומעניין בקבוצה הוא ההגנה. בשני עונות ה- MVP של יאניס הקבוצה הייתה מדורגת במקום הראשון בדיפנסיב רייטינג. לפני 2 עונות חלה ירידה למקום ה- 9 , ואשתקד כבר הקבוצה ירדה למקום ה- 14. למרות שברוק לופז מגן טבעת טוב, החיסרון שלו זה לא מה שפגע בהגנה. הקבוצה עדיין דגלה בשיטת ההגנה הידועה שלה, שבה היא מאפשרת ליריבות המון זריקות לשלוש (לקלעים הפחות יעילים בדרך כלל) ואוטמת את הצבע. בעונה שעברה הקבוצה הייתה מדורגת במקום הרביעי בכמות הנקודות בנקלעו מולה בצבע (כמות נמוכה). מה שפחות עבד זה ההגנה על השלשות. הבאקס היו הקבוצה שאפשרה הכי הרבה זריקות לשלוש נגדה , דבר שאינו חריג כאמור, אך גם הכי הרבה קליעות ומקום 19 בלבד מבחינת אחוזי קליעה של היריבה. יכול מאוד להיות שהחסרונות גם של יאניס, גם של הולידיי וגם של מידלטון גרמו לכך, כי כבר ראינו הגנה של שלושתם שעובדת נהדר. שחקן נוסף שיכול לתרום בגזרה הזאת הוא בחירת הסיבוב הראשון החדשה של הקבוצה, מרג'ון בוצ'אמפ מקבוצת ה- G-League איגנייט. בוצ'אמפ ירד עד לבחירה ה- 24 בגלל משחק התקפה דיי בעייתי בדגש על הקליעה מבחוץ, אבל משחק ההגנה שלו והגודל והאורך שלו מאפשרים לו לשמור על מספר עמדות באופן יעיל. שחקן עם מאפיינים כאלה ושעולה בלי לחץ מהספסל יכול להיות משמעותי להגנת הפרימטר ולהיות מה שקאמינגה היה לגולדן סטייס בעונה שעברה. אפרופו הקליעה , בליגת הקיץ הוא הציג קליעה משופרת מבחוץ (46%) ולמרות שזאת לא אינדיקציה מספיק טובה זה מראה על כיוון טוב מאוד והתאמה סופר מסקרנת ליד יאניס בהמשך.

מילווקי בין הקבוצות המבוגרות בליגה, אבל כן ניתן לראות שהיא גם מפתחת שחקנים צעירים תוך כדי תנועה, בעיקר צעירים שיכולים לעזור לה בעמדות שהוכחו כמעט פגיעות בשנה הקודמת.

למרות כל הפעולות הטובות של הקבוצה הבריאות של שלושת הכוכבים היא מצרך מחייבת לשאיפות האליפות, ולמרות הסגל העמוק והמגוון חיסרון של אחד מהם ינמיך מאוד את התקרה שלהם.

תחזית:

הסגל העמוק, הדם הצעיר והרצון של יאניס לנצח אחרי העונה הקודמת תוביל את הקבוצה לעונה רגילה טובה מאוד תוך כדי שמירת כוחות ומניעת פציעות כמה שאפשר. טופ 10 בדירוג ההתקפי וההגנתי. לפחות 2 אולסטארים, בושאמפ יהיה בחמישיית הרוקיז ויאניס יזכה בתואר שחקן ההגנה.

מאזן 54:28, מקום ראשון במזרח ולכל הפחות גמר הליגה.

עונת 2021/22 הסתיימה עם קאמבק מרשים ואליפות מרגשת של גולדן סטייט. בצד השני של ארה"ב, דוראנט וקיירי דאגו שלא נשתעמם באוף סיזן ושנשאר עסוקים. לקראת העונה החדשה, מאבק האליפות נראה פתוח מתמיד: גם במזרח וגם במערב הקונטנדריות מהעונה שעברה התחזקו, קונטנדריות  חדשות נוספו ומעט קבוצות יחסית מתכננות את הטנקינג ומריירות על ויקטור וומבניימה. ויש את הניקס. אה, כן. ולברון בדרך לנפץ שיאים אישיים. לקראת העונה הקרובה, קבלו את פרויקט 'קבוצה ביום' של 'הכדור הכתום'.

הקבוצה היום: פילדלפיה 76'

נשארו: טייריס מקסי, ג'יימס הארדן (האריך חוזה), טוביאס האריס, ג'ואל אמביד, מאתיס ת'ייבול, פול ריד, פורקן קורקמאז, שייק מילטון, ג'ורג' ניאנג, אייזיה ג'ו.

עזבו: דני גרין (טרייד לממפיס), דיאנדרה ג'ורדן (חופשי לדנבר), פול מילסאפ (שחקן חופשי)

הגיעו: פי ג'יי טאקר, מונטרז הארל, דנואל האוס (שוק חופשי) דיאנתוני מלטון (טרייד מממפיס)

מתנדנדים: אין

חמישייה:  טייריס מקסי, ג'יימס הארדן, טוביאס האריס, פי ג'יי טאקר, ג'ואל אמביד

ספסל:  דיאנתוני מלטון, מונטרז הארל, מאתיס ת'ייבול, פורקן קורקמאז,פול ריד, שייק מילטון, ג'ורג' ניאנג, אייזיה ג'ו, דנואל האוס.

המהלכים הגדולים של עונת 2021/22:

מערוץ היוטיוב של הNBA

אז מה היה לנו שם?

עונה שהתחילה עם כאב ראש גדול בשם בן סימונס וסדקים בכל ה"תהליך" המדובר שמרגיש שנמשך כבר נצח בפילדלפיה. בן סימונס כזכור, החליט שהוא לא מעוניין לשחק, אחרי שאמביד זרק אותו מתחת לגלגלים בסוף העונה שלפני. מסתבר שמאחורי 211 ס"מ מסתתר לב רגיש למדי מצד אחד, ומנגד, גם ראש אטום שאפילו לא מנסה לעשות מאמץ.

אז אחרי הרבה כאבי ראש, דריל מורי הצליח להוציא לפועל עוד עסקה מוצלחת והביא לקבוצה את יקירו, ג'יימס "הזקן" הארדן. אבל לצערו, זה לא אותו שחקן שהוא זוכר מיוסטון. עם כל הכישרון, זה לא הסקורר האימתני שבעונה מסוימת קלע 40 נקודות יותר פעמים משהלך למועדוני חשפנות (לא בטוח). אמביד נתן עוד עונה של מקום שני ל-MVP, טייריס מקסי עשה את קפיצת המדרגה, וטוביאס האריס עשה עוד עונה סולידית. כל זה הספיק למקום רביעי במזרח.

בפלייאוף אמביד התחיל בקלילות מול טורנטו, אבל בחצי הגמר האזורי זה כבר היה יותר קשה. הקמרוני-צרפתי-אמריקאי החמיץ את פתיחת הסדרה ומשם כבר פילי התקשתה לצאת מהבור. גם כששיחק היה לו קשה מאד נגד ההגנה המאומנת של מיאמי. הוא היה זקוק לעזרה, והיא לא הגיעה.

ה"בשורה" שהגיעה בקול תרועה מברוקלין, פשוט לא סיפק את הסחורה. בכל העונה האחרונה הוא היה חלוד, עם אחוזי שדה מזעזעים, והדבר הגיע לשיאו בפלייאוף. העדות הכי גדולה לכושר היא 9 זריקות בלבד שלקח במשחק ההדחה נגד מיאמי, וזה שחקן שלפני שלוש שנים זרק במשחק פלייאוף 32 זריקות.

קיץ חם

דריל מורי שיפץ את הבית יפה יפה, ממש הנגיעות החסרות לקבוצה שרצה לאליפות. שלושה שחקנים על פני עמדות שונות שאמורים להיות החתיכות החסרות והמשלימות לפאזל. אז נסקור אותם אחד אחד.

דיאנתוני מלטון – גארד מחליף שיכול לכפר על ההגנה של הקו האחורי הפותח. מכיוון שהארדן לא נולד לשמור בלשון המעטה ומקסי, טוב הוא תמיד נראה כאילו הוא עושה כמיטב יכולתו, אבל גם לא מדובר בשומר גדול. מלטון הוא שחקן שיכול לשמור על גארדים וגם לקלוע שלשות לא רע.

פי ג'יי טאקר – מה אפשר להגיד? 3 & D קלאסי. אף פעם לא יגנוב את ההצגה, אבל תמיד יעשה בשקט את העבודה השחורה. ההגנה הטובה, על כל מי שצריך, הסגירות היעילות לריבאונד, ואפילו השלשה מהפינה כשצריך. כשיש חמישייה עמוסה בשחקני התקפה של 15+ נק' למשחק, אפשר להסתדר עם אחד שקולע פחות.

מונטרז הארל – מכירים את החבר שקונה רכב ומספר לכם "אחי, קניתי רכב מאיזו זקנה, נסעה רק לקנות סיגריות פעם ביום וחזרה" – אז ככה אמביד צריך להגיע לפלייאוף, בכושר שיא, אחרי לא יותר מ60 משחקים (מבחירה). מונטרז הגיע כדי להיות הסנטר המחליף, שיוריד את העומס מהכוכב. הוא יוכל למלא את החסר בימים שינוח ולתת לו יותר דקות לנוח על הספסל. הארל כבר הראה שהוא סנטר מחליף מעולה שאפילו זכה בתואר השחקן השישי רק לפני שנתיים (אז מה אם עבר מאז 4 קבוצות?). ככה ג'ואל יבוא פרש לפלייאוף, בתקווה שלא יפצע.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

עכשיו הזמן לרוץ הכי רחוק. אין יותר תירוצים, ה"Process" מגיע לנקודת האל חזור, עד עכשיו הייתה העלייה, עכשיו הזמן לפדות את הצ'קים. אמביד נמצא בשיא, ונשארו לו במקרה הטוב עוד 3-4 שנים בכושר הנוכחי. מקסי הבשיל והוא מגיע לעונה השלישית שלו כשחקן מאד שלם ובנוי לליגה. מי שיקבע לאן תגיע הקבוצה הזו בסיום העונה הוא אדם אחד – ג'יימס הארדן.

בעונה הסדירה אין דאגה לפילי. עם הכלים שלה, גם במצב בו אמביד והארדן יפסידו כל אחד 30 משחקים, עדיין הקבוצה תסיים מקום 3-4 לפחות. זה שלה, היא יודעת לעשות את זה, גם עם אולסטאר אחד על המגרש. מול דטרויט / יוטה / 'הכנס קבוצה שמחכה לוומבניאמה', מקסי והאריס יכולים להוביל לניצחונות ואפשר להיות רגועים, בעיקר עם החיזוקים שהגיעו במהלך הקיץ. השאלה כמה עומס יהיה על הכוכבים שלה. לא אמורה להיות בעיה לקבוצה לסיים את העונה הסדירה עם יתרון ביתיות, השאלה איך להגיע לפלייאוף.

פילי מגיעה לעונה עם רעב מצד אחד אבל עם מטרה מוכוונת מצד שני. אם בשתי העונות האחרונות אמביד הראה שהוא מועמד ל-MVP ואפילו הצעיד את הקבוצה לפני שנתיים לראשות המזרח, אז השנה זה רק פלייאוף בראש. הם צריכים ללמוד ממילוואקי, שהובילה במשך שנתיים את המזרח, במקביל לתארי MVP של הפריק, אבל לקחה אליפות דווקא בעונה שזה לא קרה. יחד עם הארדן, הצמד הזה כבר הראה יכולות עונה סדירה בקריירה, אבל יש להם ביחד הופעת גמר אחת. הרעב קיים, זה בטוח, השאלה האם המוכנות תהיה נכונה. ג'ואל הוכיח לקבוצה שלו שהוא פציע והיא, מצדה, הראתה שבלעדיו היא קורסת.

הפתרון – "Load Management" מאסיבי כאן ועכשיו. בלי בושה. זה המפתח, כשירות בפלייאוף והגנה קצת יותר טובה יכולה לעשות את העבודה. שינוחו הכוכבים ויגיעו פרש לסוף העונה. או, שבפילי מצפים מה"זקן" להראות שהוא יכול לנצח בפלייאוף גם בלי חברו לקבוצה. דבר שהוא התקשה לעשות בשנה שעברה. ויכול להיות שבכלל נופתע ומקסי יקפוץ לקדמת הבמה כאופציה מספר 2. עם כל כך הרבה כישרון בקבוצה – הכל יכול להיות.

דבר אחד בטוח – אמביד לא יכול להמשיך להתבכיין, הוא צריך להתחיל להנהיג, ואם נראה עוד כישלון של הקבוצה, אולי יש צורך לחשב מסלול מחדש.

תחזית:

מקום שני במזרח והדחה בגמר אזורי