אימפריות נבנות לאט

1/4/2019, שעת ערב מאוחרת, הטלפון שלך מצלצל עם מספר לא מזוהה מאמריקה הרחוקה. בצד השני של הקו נמצא הבעלים של אחת מקבוצות ה-NBA, שמשוכנע שאתה, דווקא אתה, זה שסיים זה עתה במקום החמישי בליגת הפנטזי של הכדור הכתום, הוא הבן אדם המתאים ביותר לשמש כג'נרל מנג'ר של הקבוצה ולהצעיד אותה קדימה. ולא, הוא מתעקש, אין שום קשר לתאריך. זה אמיתי לגמרי.

מייד עם סיום השיחה, עוד לפני שאתה אורז את המזוודות לטיסה לאמריקה או מודיע לרינה ממשאבי אנוש שזה נגמר, אתה נכנס לאתר הקבוצה ובוחן את סגל השחקנים, בכדי להבין עם מה בדיוק יש לך לעבוד.

בין שלל השחקנים בקבוצה, מתברר שנמצאים גם 3 שחקנים צעירים ומרשימים מהקטגוריות A-C, המופיעות מטה (נתונים פר משחק ופר 36 דקות).

קטגוריה A (עונה רביעית)

פר משחק:

Player	Season	Age	G	MP	FGA	FG%	3PA	3P%	eFG%	FTA	FT%	TRB	AST	STL	BLK	TOV	PTS
ג'יימס הארדן	2012-13	23	78	38.3	17.1	.438	6.2	.368	.504	10.2	.851	4.9	5.8	1.8	0.5	3.8	25.9
שחקן A	2018-19	22	62	35.5	19.9	.466	6.5	.329	.520	7.2	.863	4.2	6.8	0.9	0.2	4.2	26.9

פר 36 דקות:

Player	Season	Age	FGA	FG%	3PA	3P%	FTA	FT%	TRB	AST	STL	BLK	TOV	PTS
ג'יימס הארדן	2012-13	23	16.1	.438	5.9	.368	9.6	.851	4.6	5.5	1.7	0.5	3.6	24.4
שחקן A	2018-19	22	20.2	.466	6.6	.329	7.3	.863	4.3	6.9	0.9	0.2	4.2	27.3

קטגוריה B (עונת רוקי, שנבחר ראשון במחזור שלו)

פר משחק:

Player	Season	Age	G	FGA	FG%	3PA	3P%	eFG%	FTA	FT%	TRB	AST	STL	BLK	TOV	PTS
אנתוני דייויס	2012-13	19	64	10.6	.516	0.1	.000	.516	3.5	.751	8.2	1.0	1.2	1.8	1.4	13.5
שחקן B	2018-19	20	71	12.3	.585	0.1	.000	.585	2.7	.746	10.3	1.8	0.9	0.9	1.8	16.3

פר 36 דקות:

Player	Season	Age	G	FGA	FG%	3PA	3P%	FTA	FT%	TRB	AST	STL	BLK	TOV	PF	PTS
אנתוני דייויס	2012-13	19	64	13.2	.516	0.1	.000	4.4	.751	10.2	1.2	1.5	2.2	1.7	3.1	16.9
שחקן B	2018-19	20	71	14.3	.585	0.1	.000	3.1	.746	12.0	2.1	1.0	1.1	2.1	3.4	19.1

קטגוריה C (עונת רוקי, שנבחר מחוץ לתשיעיה הראשונה במחזור שלו)

פר משחק:

Player	Season	Age	G	FGA	FG%	3PA	3P%	eFG%	FTA	FT%	TRB	AST	STL	BLK	TOV	PTS
קוואי לנארד	2011-12	20	64	6.3	.493	1.7	.376	.543	1.4	.773	5.1	1.1	1.3	0.4	0.7	7.9
שחקן C	2018-19	22	77	6.7	.428	3.8	.332	.523	1.4	.792	3.2	2.1	1.6	0.4	0.9	8.1

פר 36 דקות:

Player	Season	Age	G	FGA	FG%	3P	3PA	3P%	FTA	FT%	TRB	AST	STL	BLK	TOV	PTS
קוואי לנארד	2011-12	20	64	9.5	.493	1.0	2.6	.376	2.1	.773	7.7	1.6	2.0	0.6	1.0	11.9
שחקן C	2018-19	22	77	8.3	.428	1.6	4.8	.332	1.7	.792	4.0	2.7	2.0	0.6	1.1	10.1

 

אתה נרגש ומתלהב מהציוות שבין ג'יימס הארדן (לאחר עונתו הרביעית), אנתוני דיוויס וקוואי לאנרד (שניהם לאחר עונת הרוקי) ומתחיל לדמיין את כמות הטבעות והתהילה שהחבר'ה האלה הולכים להביא לך בשנים הקרובות. אלא שאז, מגיע טלפון נוסף מאמריקה, הפעם זה העוזר העתידי שלך. הוא מדווח לך בבהלה, כי באתר הקבוצה נעשתה טעות איומה, כאשר במקומם של הזקן, הגבה וקוואי, סגל השחקנים של הקבוצה כולל את: שחקן A (גם הוא, בשנתו הרביעית בליגה), שחקן B (גם הוא, רוקי שנבחר בבחירה הראשונה) ושחקן C (גם הוא, רוקי שנבחר מחוץ לתשיעיה הראשונה).

אתה מציץ שוב בסטטיסטיקה ורואה שבסך הכל המצב דבש. שחקן A, צעיר בשנה ממה שהארדן היה בשנתו הרביעית בליגה, מוסר 1.4 אסיסטים יותר, קולע 2.9 נקודות יותר למשחק ובאחוזים טובים יותר מהשדה ומהעונשין. גם עם שחקן B המצב לא רע, כאשר הוא קולע 2.2 נקודות יותר למשחק, ממה שקלע דיוויס בעונת הרוקי שלו ובאחוזים טובים בהרבה. כמו כן, הוא מוסר אסיסט שלם יותר וקולט כמעט 2 ריבאונדים יותר מדיוויס הרוקי. לשחקן C ולקוואי בעונת הרוקי שלו יש מספרים די דומים, כאשר נמסר לך שהמבנה שלהם וסגנון המשחק דומים באופן מפתיע.

אתה ממהר להתקשר לעוזר שלך ומבקש לדעת באיזה שחקנים מדובר, ואז הוא מספר לך בחשש כי מדובר ב: דווין בוקר (שחקן A), דיאנדרה אייטון (שחקן B) ומיקאל ברידג'ס (שחקן C).

בשלב הזה חלקכם היו מודיעים על התפטרות מהירה, או לחילופין רצים לבחון פרוספקטים לדראפט 2022, מתוך מחשבה שגם אז פיניקס תחזיק בבחירה גבוהה. שהרי, כבר בתנ"ך נכתב ש: "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, פסוק ט), אז אם בתנ"ך כתוב שאין חדש מתחת לשמש, למה שדווקא אצל השמשות זה יהיה אחרת?! ואמנם, עם כל הנתונים הסטטיסטיים ההיסטוריים, שבוקר מעמיד בארבע שנותיו בליגה (למשל, היחיד לצד לברון ג'יימס ואוסקר רוברטסון עם מספרים של 26.5 נק', 6.5 אס' ו-4 ריב' למשחק מתחת לגיל 22), את העונות הללו הוא סיים עם מאזנים מחפירים של: 23, 24, 21 ו-17 נצחונות (נכון לשלב זה) בלבד.

בדומה, קל להיסחף אחרי לוקה ויאנג מהמחזור המטורף של דראפט 2018, ולהתעלם מהעונה ההיסטורית שאייטון מעמיד. אייטון הוא הרוקי היחיד לצד שאקיל אוניל, קארל אנטוני טאונס וג'ון דרו, שמעמיד מספרים של 16.3 נק' ו-10.2 ריבאונדים, מתחת לגיל 21. בנוסף, לאייטון גם אחוזי הקליעה המרשימים מכולם. רוקי נוסף שנוטים להתעלם ממנו, הוא מיקאל ברידג'ס, שנבחר במקום העשירי באותו הדראפט.

אבל, לפני שאתם ממהרים לצחוק ולדקלם שבוקר הוא שחקן של מספרים ריקים, שאייטון הוא באסט של בחירה ראשונה, או שמיקאל נקנה ביוקר עם הבחירה הלא מוגנת של מיאמי, ולפני שאתם ממהרים לגחך ולהודיע בביטחון שפיניקס לא תגיע לשום מקום בעתיד הנראה לעין, נזכיר כמה דברים:

המאזן של סטף קרי בשלושת עונותיו הראשונות: 26, 36 ו-23 ניצחונות בלבד. רק בעונתו הרביעית בליגה (עונתו השנייה של קליי תומפסון, ועונתם הראשונה של גרין ובוגוט בקבוצה), הקבוצה הצליחה להתרומם וטיפסה ל-47 ניצחונות ועלתה לפלייאוף. בדומה, גם קווין דוראנט לא נחל הצלחה מיידית, כאשר המאזן בשתי עונותיו הראשונות בליגה עמד על 20 ו-23 נצחנות בלבד. רק בעונתו השלישית (עונתו השנייה של ווסטברוק, ועונת הרוקי של הארדן ואיבקה), הקבוצה טיפסה ל-50 ניצחונות. ובוקר? אמנם במקרה שלו מדובר כבר ב-4 עונות מאכזבות (מבחינה קבוצתית), אבל בואו נספור בקצרה מה עבר עליו בעונות אלה:

55 (!!) שחקנים שונים ששיחקו לצדו (מקבוצת הרוקי שלו נשאר רק שחקן אחד – טי.ג'יי וורן).

4 מאמנים שונים (כולם רוקיז כשאחד מהם, ווטסון, חסר כישורים לחלוטין).

3.5 באסטים בבחירות טופ-10 (לן, בנדר, כריס ולטעמי גם ג'קסון).

2.5 ג'נרל מנג'רים (גם הם – רוקיז).

ואחד רוברט סארבר שבשמיים ובארץ.

על כל אלה נוסיף את העובדה, שברוב העונות הקבוצה ניסתה לבצע טנקינג מכוון, במטרה להפסיד כמה שיותר ולהשיג בחירות דראפט גבוהות, ובעניין זה, הצליחה מעל ומעבר.

את העונה הנוכחית בוקר התחיל עם פציעה שנתגלתה ממש לפני תחילת העונה, כך שהוא נאלץ להחמיץ את מחנה האימונים, שהיה השנה חשוב במיוחד לאור ההגעה של איגור קוקושקוב, מאמן חדש, עם ספר מהלכים ארוך ומסובך ושל השחקן שאמור להיות הצלע המסייעת המרכזית בעתיד, דיאנדרה אייטון. תוסיפו לזה פציעות קטנות ומרגיזות נוספות במהלך העונה, וטרנים ממורמרים (אריזה, צ'נדלר ואנדרסון, כולם נשלחו מהקבוצה במהלך העונה), ובעיקר את העובדה שבוקר נאלץ להתמודד לבדו עם קבוצה צעירה במיוחד (הצעירה בליגה עם מנטרלים את קרופורד בן ה-39), נטולת פוינט גארד ופאוור פורוורד ותקבלו מתכון ודאי לעונה כושלת נוספת.

אז למה האופטימיות שעונה הבאה דברים יראו אחרת? כי בניגוד לכל אחת מהעונות של בוקר בקבוצה (למעשה, כל העשור האחרון של פיניקס), סוף סוף לקבוצה יש כיוון ברור לאן היא הולכת, וסוף סוף יש כלים נוספים שאפשר לבנות עליהם לצד בוקר:

דיאנדרה אייטון – אמנם לא תרם במיוחד לטור הניצחונות העונה (גם זאת בדומה לאנתוני דיוויס, שבשעתו שיפר את הקבוצה ב-6 נצחונות בלבד), אבל העמיד בעונת הרוקי שלו מספרים ששמים אותו ברשימות היסטוריות לצד אול-אוף-פיימרים כמו שאקיל, אלאג'ואן ורובינסון. גם בהשוואה לסנטרים בני ימינו, אייטון הפגין יעילות מדהימה בצבע (53% אפקטיביות לעומת 52% של קאט ו-48% של אמביד) ושיפור סיסטמתי בהגנה (אפקטיביות הגנתית של 47.5% מאז חודש נובמבר, יותר מאמביד, דיוויס וגובר, ומעט פחות מקפאלה). כל זה מבלי שהמאמן מאפשר לו לזרוק שלשות העונה, מתוך רצון לבשל קודם את יתר חלקי המשחק שלו. לפי הסרטונים שמתפרסמים באימונים, ולפי היד הרכה שהוא מפגין מחצי מרחק, ניתן רק לדמיין לאן הוא יקח את המשחק שלו כאשר הוא יוסיף את האיום מ-3 לארסנל.

לצד בוקר ואייטון תוסיפו את מיקאל, אוברה (בתקווה שהקבוצה תצליח להשאיר אותו על חוזה נוח) והבחירה הגבוהה הצפויה בדראפט העונה (זאיון? ג'ה?), ואפשר להכריז כי לאחר עשור שלם של הליכה במדבר, פיניקס סוף סוף מצאה את הגרעין שיכול לקחת אותה קדימה. עם מעט מזל בדראפט הקרוב, יציבות בעמדות ה-GM והמאמן ושימוש נכון בנכסים האחרים שהקבוצה מחזיקה כמו ג'קסון, וורן, מלטון וכל הבחירות העתידיות, ניתן יהיה למצוא פתרון בשביל לחזק את עמדות ה-PG וה-PF. אפשר להיות אופטימיים שעוף החול יתחיל להתרומם כבר בעונה הבאה.