האליפות של הסלטיקס הפכה אותם לאלופה השישית בשש שנים וה-NBA נראית היום שוויונית מאי-פעם. אל הכוכבים הותיקים שרוצים להוסיף עוד תואר לארון לפני הפרישה מצטרפים כוכבים חדשים שדורשים את המקום שלהם ולצד אלו שנמצאות בתחרות על האליפות ישנן קבוצות שנמצאות במירוץ לתחתית בשאיפה לבחירה גבוהה בדראפט עמוס הכישרון של 2025. את כל הסיפורים האלה ננסה לכסות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום, מודל 24-25
הקבוצה היום: פיניקס סאנס
נשארו: קווין דוראנט, דווין בוקר, בראדלי ביל, יוסוף נורקיץ', רויס אוניל (חוזה חדש), גרייסון אלן, ג'וש אוקוג'י, בול בול (חתם על חוזה חדש), דמיאון לי חוזר אחרי שהחמיץ שנה עם פציעה בברך
עזבו: ת'ד יאנג ואייזיה תומאס ללא קבוצה, דיוויד רודי (טרייד, אטלנטה), דרו יובנקס (חופשי, יוטה), נאזיר ליטל (שוחרר, חתם במיאמי), אריק גורדון (חופשי, פילדלפיה)
הגיעו: ריאן דאן (דראפט), מונטה מוריס (חופשי, מינסוטה), מייסון פלאמלי (חופשי, קליפרס), טיוס ג'ונס (חופשי מוושינגטון)
מתנדנדים:
חמישייה: טיוס ג'ונס, בראדלי ביל, דווין בוקר, קווין דוראנט, יוסוף נורקיץ'
ספסל: מונטה מוריס, גרייסון אלן, רויס אוניל, ג'וש אוקוג'י, מייסון פלאמלי, ריאן דאן, בול בול, דמיאון לי
המהלכים הגדולים של עונת 2023/24:
אז מה היה לנו שם?
סימני השאלה שריחפו מעל הטרייד שבו בראדלי ביל הצטרף כצלע השלישית לדווין בוקר וקווין דוראנט הפכו – ולא במפתיע – לסימני קריאה. ביל החמיץ כמעט 30 משחקים וגם כשהיה על המגרש לא היה חיבור ממשי עם שני הסקוררים העיקריים של פיניקס. הכישרון היה שם, אבל כדורסל הוא לא משחק פנטזי ופיניקס הייתה בנויה בצורה מאד לא מאוזנת עם המון ווינגים אבל בלי מוביל כדור טבעי. עונה בריאה של קווין דוראנט (75 משחקים) הביאה את פיניקס לפלייאוף מהמקום השישי אבל בפלייאוף כל נורות האזהרה שהבהבו במהלך העונה כבר דלקו בכל הכוח: הגארדים של מינסוטה הפעילו לחץ על מובילי הכדור של פיניקס, מה ששיבש את קצב המשחק, דוראנט, בוקר וביל זרקו מהמיד ריינג' והגיעו לקו אבל פיניקס כקבוצה לא דייקה מחוץ לקשת. זה הסתיים בתבוסה 0-4 מול מינסוטה העדיפה וחוסר שביעות הרצון של הכוכבים היה בולט.
קיץ חם
נתחיל מהשורה התחתונה: היו קבוצות שעשו בקיץ האחרון חיזוקים נוצצים יותר, אבל אף קבוצה לא מילאה את החורים שהיו לה כמו פיניקס. זה התחיל עם פיטוריו של פרנק ווגל אחרי שנה אחת. השמועות גרסו שדוראנט לא היה מרוצה מהסכמות ההתקפיות של ווגל ודרש שינוי. במקום ווגל מונה מאמן אחר שזכה באליפות עונה אחרי ווגל והלייקרס – ודווקא על חשבונה של פיניקס. מייק בודנהולזר לא לקח קבוצה אחרי שפוטר מהבאקס בתום עונת 22-23, ובהתחשב במה שקרה לחלק מהשמות המשמעותיים מאז (גריפין, מונטי וויליאמס, ווגל) די קשה להתווכח עם ההחלטה הזו.
המענה החשוב יותר היה בעמדת הרכז – גם הפותח וגם המחליף – ובעמדת הסנטר המחליף. גם יוסוף נורקיץ' רשם עונה בריאה בצורה יוצאת דופן בסטנדרט שלו, אבל פיניקס ידעו שלא בהכרח שזה יהיה המצב גם בהמשך. בהתחשב בכך שלסאנס לא היה יותר מדי מרווח תמרון אפשר לדבר על הקיץ שלהם במונחים של מים וסלע.
לעמדת הרכז הם צירפו את מונטה מוריס וטיוס ג'ונס. שני רכזים מאד לא נוצצים (גם אם לפרקים ג'ונס נראה כמו אחד משלושת השחקנים הטובים בוושינגטון זה מעיד יותר על הוויזארדס מאשר על ג'ונס) אבל מאד יעילים שממעטים לטעות. ג'ונס – ובאמת שזו לא טעות דפוס – רשם בשנה שעברה ממוצע של 7.3 אסיסטים מול איבוד אחד בודד במשחק, מוריס – במדגם קטן – מסר 69 אסיסטים ואיבד שבעה איבודים בכל העונה. לשם ההשוואה באחד ממשחקי העונה האחרונים, בין פיניקס למינסוטה, דווין בוקר איבד שבעה כדורים במשחק כשהוא נשמר – בין היתר – על ידי מוריס. מוריס וג'ונס הם גם שני שחקנים עם קליעה יציבה מחוץ לקשת (סביב ה-40%) מה שעונה על צורך נוסף של פיניקס.
גם מייסון פלאמלי הותיק (יחגוג 35 העונה) הוא תוספת חשובה לעמדות הפנים בתור גיבוי לנורקיץ'. פלאמלי ונורק גם יכולים, פוטנציאלית, לספק מימד של ניהול משחק מההיי-פוסט כשהם מוצאים את אחד משלושת הכוכבים ו\או הגארדים לקליעות.
מבין מסיימי החוזה הסאנס החליטו להשאיר את רויס אוניל (משמעותי) ובול בול (יותר קוריוז) ואיבדו את אריק גורדון, כנראה בלי יותר מדי קרב. למרות שגורדון היה שחקן משמעותי הסאנס מגיעים לעונה הקרובה עם יותר עומק ובעיקר הרבה יותר איזון ממה שהיה שם בשנה שעברה.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
למייק בודנהולזר יש ברקורד שתי קבוצות שהגיעו יחסית רחוק בפלייאוף. מדובר על שתי קבוצות שונות בתכלית – אטלנטה נבנתה כאנסמבל שבו השלם גדול מסך החלקים ומילווקי הייתה יותר עטורת כוכבים ובניה כדי להשלים את היתרונות והחסרונות של יאניס אנטטקומפו – אבל גם היו בהן כמה נקודות דמיון.
הראשונה היא ההעדפה של גבוה שקולע מחוץ לקשת. נורקיץ' עשה את זה בהצלחה יחסית בעונה האחרונה שלו עם פורטלנד (כ-36% מחוץ לקשת על 2+ זריקות למשחק) אבל בעונה שעברה רשם ירידה גם בווליום (1.2 זריקות למשחק) וגם בדיוק (24.4%) סביר שבודנהולזר ינסה למצוא את המקומות שבהם נורק ימשיך את המגן שלו החוצה כדי לפתוח נתיב לחדירה לסל או מרווח לפוסט אפ עבור דוראנט ובוקר.
הדבר השני המשותף לשתי הקבוצות הוא ההסתמכות על הגנת דרופ בשילוב עם רדיפה של המגנים מעל החסימות כדי לנסות להפריע לגארד הזורק וכאן עולה סימן שאלה משמעותי ראשון. אם תחזרו לתחילת הטור תראו שלצידם של דוראנט, בוקר, נורקיץ' וטיוס ג'ונס נמצא בראדלי ביל. ביל הוא שחקן מושמץ מדי, אבל גם האוהדים שלו יתקשו לטעון שהוא מגן טוב. למעשה החמישיה הזו אומרת ששני השחקנים שישאו בעיקר הנטל ההגנתי הם דוראנט ובוקר, שאמורים להיות גם אלו שנושאים בחלק המכריע של הנטל ההתקפי. זה סידור עבודה לא אידיאלי. למעשה בעולם נטול אגו ככל הנראה בודנהולזר היה מעדיף לעלות בחמישיה עם גרייסון אלן (שפרח תחתיו כדי אנד 3 במילווקי) ולתת לבראדלי ביל את תפקיד הסקורר מהספסל משל היה דניס שרודר או לו וויליאמס שמילאו את התפקיד הזה תחת באד באטלנטה לפני 10 שנים. בהנחה שזה לא יקרה, ובהנתן העובדה שטיוס ג'ונס הוא גם לא בדיוק סטופר הגנתי מדופלם, פיניקס תתמודד עם ורסיה שונה לגמרי של ניהול עומסים עבור הכוכבים שלה.
התסריט הסביר עבור פיניקס יהיה שנקבל קבוצה בינונית מינוס בהגנה (שנה שעברה היו 13 בליגה בדירוג הגנתי ואני מעריך שירדו 4-5 מקומות) אבל שבסבירות גבוהה – בהעדר פציעות וכו' – תתברג בין חמש ההתקפות הטובות בליגה. ג'ונס ומוריס מורידים מבוקר וביל את הצורך לנהל את המשחק ולחשוב על ההתקפה ברמת המאקרו ומאפשרים להם להתמקד ביצירת נקודות. הריווח שהם יוסיפו והעובדה שלפיניקס תהיה אפשרות לנהל את המשחק כך ששניים מתוך שלושת הכוכבים על המגרש יחד עם רכז טבעי בכל נקודת זמן (כל נקודת זמן כשהם בריאים, לפחות) אמורה גם לעזור להם לנהל את העומסים הפיזיים על הכוכבים ואולי גם למצוא פתרונות הגנתיים נקודתיים באמצעות הרוטציות, כשאלן, אוניל ואולי גם אוקוגי נכנסים כדי למלא נקודה ספציפית. אם בודנהולזר יצליח למכור להם גם את שיטת ההתקפה מרובת המסירות ושיתוף הכדור שהנחיל באטלנטה (ושבשיאה שלחה ארבעה שחקנים לאולסטאר ונתנה לכל החמישיה את תואר שחקן החודש) פיניקס יכולה להיות קבוצה היסטורית התקפית. מצד שני אנחנו מדברים כאן על קווין דוראנט שלא התמסר – נו פאן אינטנדד – לשיטת התנועה ללא כדור והמסירה גם כששיחק בווריורס, אבל מילא.
תחזית
פיניקס נמצאת קרוב לנקודת הלהיות או לחדול. הם עשו את כל המהלכים הנכונים בקיץ ולטעמי לא רק הנכונים על הדף אלא מהלכים שבאמת אמורים להפוך אותם לקבוצה טובה יותר. אם שלושת הכוכבים (ונורקיץ') שוב יתייצבו על אזור ה70 משחקים בממוצע אני בהחלט רואה את הסאנס מתברגים בין שלוש הגדולות במערב, על חשבון דנבר ובקרב צמוד עם המאבס. האם זה יצליח גם בפלייאוף? כאן לצערי אני קצת סקפטי, בעיקר בגלל הצד ההגנתי של המגרש. אם באד ימכור לביל את התועלת שבו כשחקן ספסל (או לא ימכור ופשוט יספסל אותו) יש לפיניקס סיכוי מסוים לייצג את המערב בגמר. אם זה לא יקרה – ורוב הסיכויים שזה לא יקרה – הם כנראה לא יעברו יותר מסיבוב אחד, אבל לפחות זה לא יסתיים בסוויפ מול מינסוטה בסיבוב הראשון שוב, נכון?
