תימכו בקמפיין קוראים את הליגה
הקבוצה של העשור האחרון, נגד קבוצה שכבר ידעה כמה עשורים של שליטה בליגה. הווריורס והסלטיקס נפגשים בגמר הליגה. פעם אחרונה ששתי הקבוצות האלו נפגשו בגמר היה ב-1964, ואז זה היה ביל ראסל נגד ווילט צ'יימברליין. ראסל והסלטיקס ניצחו (לא בפעם הראשונה, גם לא האחרונה). הכדורסל השתנה מאז הרבה ו-2 הקבוצות מייצגות את הכדורסל המודרני – הנעת כדור, הגנות חזקות וסוויצ'בליות, הגובה פחות חשוב. שלא במקרה, שני המאמנים מגיעים מהעץ של גרג פופוביץ'.
https://twitter.com/FIBA/status/1531598161499889664
הספרס של 2003 כנראה היו האחרונים לזכות בתואר עם תאומי מגדל. מאז הקבוצה עברה מספר גלגולים עד שהגיעה הקבוצה של 2014 ונתנה לנו פריוויו מענג לכדורסל של גולדן סטייט, והכדורסל שיודוקה יישם בבוסטון כיום.
הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת הגמר.
הדרך של בוסטון לגמר – דם יזע ופציעות
הסלטיקס הם אנשי הצווארון הכחול, אנשים של עבודה קשה, ככה שזה כנראה לא מקרי שהדרך שלהם לגמר הייתה רצופה בעבודה קשה. בסיבוב הראשון הם פגשו את הנטס וניצחו אותם בסוויפ. על פניו סדרה קלה, בפועל הסדרה הייתה קצרה אך קשה. הפרש כולל של 18 נקודות בארבע ניצחונות מעיד על הקושי והמתח בסדרה. בסיבוב השני הם פגשו את יאניס ומילווקי בסדרה שנמתחה על פני 7 משחקים. הסלטיקס הפסידו במשחקים 1 ו-3, אבל ניצחו את משחקים 2 ו-4 כדי לכפות שיוויון 2 בסדרה. משחק 5 בבוסטון, הסלטיקס עם יתרון 14 נקודות ברבע הרביעי, אך ראו את מילווקי בקאמבק נהדר, ואז טעות בריבאונד שעלתה בסל ניצחון. ג'ייסון טייטום הגיעה נחוש למשחק 6 וקלע 46 נקודות כדי לשלוח את הסדרה לשיוויון 3. במשחק 7 היה זה גרנט וויליאמס שקלע 7 שלשות ועזר לסלטיקס לנצח בלי מתח.
גם בגמר המזרח נגד ההיט, הסלטיקס הפסידו את משחקים 1 ו-3, אבל ידעו לנצח את משחקים 2 ו-4. הפעם הם הגיעו למשחק 5 ממוקדים וידעו לעצור את ההתקפה של מיאמי על 80 ולנצח. אלא שמשחק 6 בבית לא הספיק בשביל לסגור עניין, הרבה בגלל ג'ימי באטלר שקלע 47 נקודות. משחק 7 במיאמי הסלטיקס פתחו חזק והובילו ב-16 הפרש במחצית הראשונה, לפני שמיאמי סגרה והורידה את היתרון ל-6 בלבד במחצית. בוסטון שוב ברחה ל-13 ברבע השלישי, וההיט שוב הורידו ל-3 בפתיחת הרבע הרביעי. הסלטיקס שלו בפעם השלישית במשחק ליתרון דו ספרתי, 98-85, 3:35 לסיום המשחק. אמור להיות גמור. אמור להיות. מיאמי רצה 11-0 כדי להגיע לטווח 2, ו-16 שניות לסיום לג'ימי באטלר הייתה הזדמנות במתפרצת להשוות את המשחק, או להעלות את ההיט ליתרון עם שלשה. הוא לקח את האופציה השניה, עצר על קו השלוש, אבל הכדור שלו היה קצר, והסלטיקס הצליחו לשמור על הניצחון במשחק ובסדרה. ג'ייסון טייטום קיבל את גביע המצטיין בגמר המזרח (גביע לארי בירד).
הדרך של גולדן סטייט לגמר – קפה באימונים, קל במשחקים
אם הסלטיקס מייצגים את אנשי הצווארון הכחול, הווריורס מייצגים את אנשי ההייטק שיושבים בסיליקון ואלי הסמוך. בהייטק עדיף לעבוד חכם מלעבוד קשה, וגם מזל לא מזיק. בסיבוב הראשון הווריורס פגשו את דנבר. שני המשחקים הראשונים בסדרה היו בסגנון שהווריורס אוהבים ונצחונות בהפרש דו ספרתי. המשחק השלישי בדנבר היה צמוד, וגולדן סטייט ניצלה את הניסיון שלה כדי לעלות ליתרון בדקות הסיום ולנצח. דנבר עוד ניצחה את משחק 4 לפני שהווריורס סגרו עניין במשחק 5 בבית, במה שנקרא ג'נטלמנס סוויפ. ניקולה יוקיץ' היה מצויין, אבל מלבדו לנאגטס לא היו כלים כדי לעצור את הווריורס.
בסיבוב השני הווריורס פגשו את ממפיס חסרת הניסיון בלי יתרון ביתיות. הסדרה התחממה כבר במשחק הראשון עם הרחקה של דריימונד גרין כבר במחצית הראשונה. בלעדיו היה נראה שלווריורס אין סיכוי. אלא שגולדן סטייט נשארה קרובה, הרבה בזכות 16 ריבאונדים בהתקפה, ואז ניצלה 2 ריבאונדים בהתקפה כדי לקלוע שלשת יתרון. לג'א היו שתי הזדמנויות להפוך את התוצאה, אבל הוא החטיא את שניהם וגולדן סטייט גונבת את הביתיות במשחק אחד אחרי ניצחון בנקודה. גם משחק 2 היה צמוד, אבל הפעם ג'א מוראנט קלע 47 נקודות ודאג לשמור את הניצחון אצל הדובים. משחק 3 בצ'ייס סנטר היה בלואו אאוט של הווריורס ב-30 הפרש. בנוסף פציעה של מוראנט בברך סיימה עבורו את הסדרה. דווקא כשממפיס בלי הכוכב שלה היא משחקת לאט ומצויין. במשחק 4 היא הצליחה לעצור את ההתקפה של הווריורס ולשמור על יתרון קטן כל המשחק. ברבע הרביעי סטף קרי לקח את המושכות והוביל את הווריורס לרבע של 39 נקודות וניצחון 101-98. הווריורס לא הגיעו למשחק 5 שנגמר בתבוסה של 39 נקודות, אחרי שבמהלך המשחק ממפיס הובילה ביתרון שיא של 55 נקודות! הווריורס מנצלים את משחק 6 בבית לסגור עניין ושוב עושים את זה ברבע הרביעי. קבון לוני מוריד 22 ריבאונדים כשהווריורס כקבוצה מורידים מספר שיא של 70 ריבאונדים לעומת 44 בלבד של ממפיס.
בגמר המערב הווריורס פגשו את לוקה והמאבריקס, וגם הפעם סגרו עניין בג'נטלמנס סוויפ. דאלאס החטיאה כל כך הרבה שלשות, הווריורס עלו ל3-0, והפסידו משחק אחד כדי לסגור עניין בבית. סטף קרי קיבל את גביע החשקן המצטיין בגמר המערב (גביע מג'יק ג'ונסון).
מפגשים בעונה הרגילה
1-1 אחרי שכל קבוצה ניצחה בחוץ
https://www.youtube.com/watch?v=FBGWzYrCThY
הווריורס ניצחו 111 – 107 בבוסטון עם 30 של קרי ו-27 של וויגינס. טייטום החזיר 27. המשחק הזה שוחק כשהווריורס היו במומנטום, משחק אחד אחרי שקרי קבע את שיא השלשות. במשחק השני הסלטיקס ניצחו 110-88. המשחק הזה התרחש כשהסלטיקס היו במומנטום, והווריורס בנפילה. מרכוס סמארט נחת על הקרסול של קרי אחרי מאבק על הכדור והשבית אותו לחודש האחרון של העונה.
מה למדנו?
בתחילת העונה לסלטיקס הייתה נטיה לעלות ליתרו גדול, ואז לאבד אותו ולהפסיד. הם עשו את זה יותר מדי פעמים. בחצי השני של העונה היה נראה שיודוקה פתר את זה, אלא שגם נגד מילווקי וגם נגד מיאמי ראינו אותם מאבדים יתרונות דו ספרתיים. הם כמעט שילמו על זה במשחק 7 במיאמי. הסלטיקס קבוצה סופר קשוחה. סמארט המשיך לשחק אחרי נקע בקרסול. רוברט וויליאמס משחק עם כאבים בבטן. טייטום עם כאבים בכתף. כל זמן שהסלטיקס יכולים לעלות לפרקט בלי כיסא גלגלים, אין סיכוי שהם לא ישחקו ויתנו את הלב והנשמה. לראות את יאניס נכנס בגרנט וויליאמס, ו-וויליאמס ממשיך לעמוד היה אחד המראות המלבבים של הפלייאוף. טייטום ובראון הם הכוכבים, סמארט המנהיג, אבל אל הורפורד מתגלה כX פקטור הגדול.
לווריורס יש הרבה רגעים של כדורסל ווריורסי טיפוסי (הגנה אגרסיבית, התקפות מהירות, הרבה שלשות), אבל הם מוכיחים שיש להם גם טריקים חדשים. הם יודעים להישאר צמודים גם כשמשחק ההתקפה שלהם לא זורם. הם מסתגלים ליריבות, ולסטיב קר יש כל מיני שפנים על הספסל. הוא משתמש בסגל העמוק שלו לפי הצורך. הניסיון והמנהיגות של סטף וגרין עושים את ההבדל. חשוב לזכור שהווריורס לא פגשו קבוצה ברמה של הסלטיקס, קבוצה שמותאמת לשחק מולם הרבה יותר טוב מדנבר, ממפיס או דאלאס.
חמישיות:
על מנת לעזור לנו להשוות את הקבוצות, כל שחקן יקבל ציון על ההגנה וההתקפה (מתוך 5) ויחד זה יחובר לציון כולל (מתוך 10)
סלטיקס: סמארט (8.5), בראון (10), טייטום (10), הורפורד (9.5), רוברט וויליאמס (8) סה"כ ציון חמישיה – 46
פירוט – סמארט שחקן הגנה עילאי, בהתקפה הוא משמש בעיקר כמנהל המשחק. הבעיה העיקרית ועליה ירדו 1.5 נקודות זה העובדה שהוא קולע הרבה פחות טוב ממה שהוא חושב. הורפורד עושה כמעט הכל, אבל ההתמודדות מול גארדים בגילו היא לא פשוטה. וויליאמס לא מאיים על הסל ממרחק גדול מ-2 מטר.
ווריורס: קרי (8.5), קליי (9), וויגינס (9), גרין (8.5), לוני (8) סה"כ ציון חמישיה 43
פירוט – קרי שומר יותר טוב ממה שנותנים לו קרדיט, ואותו דבר גרין בהתקפה .הזריקה לא נכנסת, אבל גרין יודע לנצל את החופש שנותנים לו כדי ליצר לאחרים (בין אם דרך אסיסט או חסימה חכמה), או לתקוף את הטבעת. קליי איבד צעד בהגנה בעקבות הפציעות.
יתרון סלטיקס.
ספסל:
סלטיקס: גרנט וויליאמס (9), דרק ווייט (8), דניאל ת'ייס (6) ציון ספסל משוקלל – 6 (בעיקר בגלל המחסור בעומק)
רק 3 שחקנים עולים מהספסל של הסלטיקס לדקות משמעותיות וזה חסרון אדיר של הקבוצה. וויליאמס שומר מצויין וקלעי נהדר. וויט לא הצליח לחבר את ההתקפה שלו בפלייאוף. ת'ייס בעיקר פילר. הבעיה העיקרית של הסלטיקס היא שכל חסרון שחקן משמעותית הרבה יותר, ו-וויליאמס לא מצליח לעלות לכל משחק.
ווריורס: ג'ורדן פול (8), אוטו פורטר (9), גארי פייטון 2 (9), אנדריי איגודלה (7), נמנייה בייליצה (8), מוזס מודי (8), ג'ונתן קאמינגה (8) ציון ספסל משוקלל – 9.
פול הוא התקפה מיידית ומאפשר דקות מנוחה רבות לסטף. פורטר, איגודלה ובייליצה מביאים המון IQ כדורסל לפרקט. GP2 היה מצויין בפלייאוף עד הפציעה. מודי וקאמינגה עלו לפי צורך, והיו טובים מאוד. לסטיב קר יש הרבה יותר כלים לזרוק למגרש, מה שמאפשר גם לכוכבים לנוח יותר במהלך משחקים. לא נראה פה משחק 48 דקות כמו שראינו מבאטלר.
עייפות ופציעות
הווריורס שיחקו "רק" 2 משחקים פחות מהסלטיקס עד כה בפלייאוף, אלא שזה הרבה יותר משמעותי. הסלטיקס שיחקו 14 משחקים בחודש מאי. הווריורס הסתפקו ב-11. זה הבדל מאוד משמעותי. בגולדן סטייט הפצועים/סוחבים פציעות הם אוטו פורטר, GP2 ואיגי. בסלטיקס זה רוברט וויליאמס, מרכוס סמארט וטייטום. לא רק שמדובר בשחקני משנה של הווריורס, בגלל העומק, כל פציעה היא הרבה פחות משמעותית, וקר הוכיח שיש לו תחליף לפצועים. גולדן סטייט מגיעה בריאה יותר, ורעננה יותר. הסלטיקס צעירים יותר (למעט הורפורד) אבל גם מועמסים יותר. ציון ווריורס – 0. ציון סלטיקס – מינוס 5.
סה"כ ציונים משוקללים : בוסטון – 47. גולדן סטייט – 52
העומק של הווריורס ויתרון הביתיות יהיו מאוד משמעותיים בסדרה.
המפתחות של גולדן סטייט
1. למנוע מטייטום\בראון לשחק מול קרי\פול – בפלייאופים בעבר ראינו את הווריורס בחילופים אוטומטיים, מה שהכריח את קרי לא פעם לשמור על שחקנים כמו הארדן ולברון. בסדרה מול דאלאס קר שינה את הסכימה על מנת שקרי לא יצטרך להתמודד מול לוקה. בכל פעם שהשחקן של קרי הלך לחסום ללוקה, קרי הסתפק בהדג' על לוקה כדי להאט אותו, ואז חזר לשחקן שלו. זה איפשר לדאלאס כמה שלשות חופשיות, אבל לא שינה את הסדרה, ולא נתן ללוקה את הצ'אנס ללכת אחד על אחד עם קרי. מניח שגם טייטום ובראון ינסו לצוד את קרי באחד על אחד, אבל קר ירצה להימנע מזה.
2. ההגנה של קליי – עד כה הווריורס פגשו קבוצות עם כוכב אחד משמעותי, ואנדרו וויגינס\דריימונד גרין קיבלו את תפקיד השומר הראשי. הפעם הווריורס פוגשים קבוצה עם 2 כוכבים. אמנם טייטום בכיר הרבה יותר, אבל במשחקים שבהם בראון טוב, הסלטיקס טובים. ראינו העונה כמה וכמה פעמים שבהם בראון שלט במשחק ברמה של כוכבי על. קליי יצטרך להוכיח שגם אחרי הפציעה הוא יכול לשמור. אם קליי יתקשה, יש את קאמינגה מהספסל, ואולי אפילו GP2 (מפצה על גודל בקשיחות) אבל בלי השלשות של קליי יהיה הרבה יותר קשה.
3. הנעת כדור – בוסטון יחליפו הכל, וסה"כ יש להם את הכלים להישאר עם שחקני הווריורס בהתקפה. זה יקשה מאוד על הווריורס למצוא מיסמאצ'ים. מצד שני אם הם יסוגו לכדורסל של בידודים זה יפעל לטובת הסלטיקס. הווריורס צריכים להמשיך לנוע, להמשיך להניע כדור ולחפש את הפרצות בהגנה.
המפתחות של בוסטון
1. שלשות – וויליאמס, הורפורד, סמארט, וויט יקבלו את השלשות החופשיות. במשחקים שבהם הם יקלעו אותם, ההתקפה של הסלטיקס תזרום בקלות יותר, והחיים של טייטום\בראון יהיו טובים יותר.
2. שמירה על הריבאונד – במפתיע הווריורס ניצחו בריבאונד את היריבות שלהם עד כה. זה לא משהו שהיה קורה בעבר. הסלטיקס לא יכולים להרשות לעצמם לתת לגולדן סטייט לנצח בריבאונד, ויש להם את הכלים לעשות את זה. הם צריכים לזכור שגם אחרי נסיונות חסימה, כולם צריכים ללכת לריבאונד.
3. לעצור את הריצות – הסלטיקס צריכים למצוא פתרון לאיבודי היתרון שלהם. הם לא שילמו על זה מחיר נגד מילווקי ומיאמי, אבל מול הווריורס הם ישלמו. יודוקה חייב למצוא את מקור הבעיה ואת הפתרון. הנסיונות של טייטום ובראון לקחת את משחק ההתקפה של הסלטיקס על עצמם נגמר בהחטאות. הפתרון הוא להמשיך להניע כדור ולחפש את השחקן החופשי. לא לתת להחטאות להוציא אותם מהמשחק שלהם.
תחזית: אני חושב שגולדן סטייט פייבוריטית, אבל לא אופתע אם הסלטיקס ינצחו. הסדרה הזו בעיני מאוד שיוויונית. חושב שנראה יותר משחקים צמודים. מקווה בעיקר שכולם ישארו בריאים ולא נראה פציעות. 4-1 לווריורס בסדרה צמודה.
