לכבוד פתיחת העונה, דירוג עוצמה של 30 קבוצות הליגה! הדירוג הוא לא תחזית, ולא מתיימר לחזות את הדירוג של הקבוצות בסיום העונה. הוא מתחשב גם בגורמים של טווח רחוק.
30. וושינגטון וויזארדס – מבין 30 קבוצות הליגה, הוויזארדס הם כנראה הקבוצה היחידה ללא אף שחקן שאפשר להגדיר אותו כשחקן פרנצ'ייז. אין אף שחקן שחסין בפני טריידים, הכל למכירה. הפירוק התחיל בקיץ, והוא טרם הושלם. לוויזארדס יש שחקנים טובים : טיוס ג'ונס, ג'ורדן פול, קייל קוזמה, אבל זה לא ברור איך זה מתחבר, ואף אחד מהם לא בטיים ליין.
העיניים שלנו יסתכלו בעיקר על דני. מצד אחד אין ביל ואין כוכב ברור שייקח את כל הזריקות. מצד שני, אין למי למסור, וזה ממש לא הסגנון של דני. זה נראה שכולם על הבלוק, כולל דני, בתקווה שזו העונה האחרונה שלו בוושינגטון. סיכוי סביר שקוליבלי ייקח לו את הדקות כפיתוח לטווח ארוך.
29. שארלוט הורנטס – להורנטס יש את לאמלו ועוד כמה שחקנים טובים, אבל לא נראה שיש שם תוכנית. הקבוצה נעה בין הפלייאוף והלוטרי, ועל כל צעד קדימה היא עושה שניים אחורה. החלפת הבעלים בקיץ נותנת לאוהדים תקווה. הם לא עשו שום דבר גדול, אבל גם ג'ו לייקוב לא עשה בעונתו הראשונה בווריורס.
28. דטרויט פיסטונס – דטרויט כבר 4 שנים נמצאת עמוק בתחתית, ועדיין אין סימנים שהיא יוצאת משם. הם זכו בקייד קאנינגהאם, אבל כל שאר הגרלות הלוטרי התאכזרו אליהן. בקיץ האחרון הם סיימו עם המאזן הגרוע בליגה, והתדרדרו עד הבחירה החמישית, הבחירה הכי גרועה שיכלו לקבל. זה נראה שהם נסגרו על הקו האחורי שלהם עם קייד קאנינגהאם, ג'יידן אייבי ואוזאר תומפסון. הבעיה היא שקאנינגהאם ואייבי קולעים באחוזים נוראיים וזה יצטרך להשתפר. בקו הקדמי יש יותר מדי חלוקת דקות וגם שם הפיסטונס צריכים להתמקד.
לפחות בעמדת המאמן זה נראה שהם מצאו את האדם הנכון – מונטי וויליאמס. הפיסטונס רצו מאמן שחור, וקפצו על מונטי וויליאמס עם חוזה שהוא לא יכל לסרב לו. עכשיו וויליאמס צריך ללמד את הצעירים, לגדל אותם, ללמד אותם, להשקיע בהם.
27. טורונטו ראפטורס – מישהו יודע מה התוכנית בטורונטו? מסאי יודע? מצד אחד הם מחתימים שחקנים כמו יעקוב פרטל שעוזר להם עכשיו. מצד שני הם משקיעים בעתיד. סיאקם ו-OG עדיין שם, אבל שמועות הטריידים סביבם לא פוסקות. קבוצות אחרות טוענות שמסאי לא באמת יודע מה הוא רוצה, מבטל הצעות, ומשנה דרישות אחרי שכבר סיכמו. זה נראה כמו בלאגן.
26.. שיקגו בולס – עם דרוזן, לאבין ו-ווצ'ביץ', הבולס תקועים באותו מקום – הגבול בין הפלייאין והלוטרי. כרגע זה לא נראה שזה מתקדם לאנשהו. ווצ'ביץ' הוחתם מחדש בקיץ, והדרישות של הבולס על לאבין בשמיים ואין קונה. קארנישובס נכנס עם רעש וצלצולים אבל הקריב את העתיד על חשבון הווה קצר מועד (הטרייד על ווצ'ביץ'). זה נראה שהתוקף על הקבוצה הזו פג. הוא העביר לאורלנדו שתי בחירות לוטרי (פרנץ וגנר וג'ט הווארד).
25. ברוקלין נטס – קיירי ודוראנט הביאו לנטס המון דרמה, ועכשיו נשארה קבוצה של המון רול פליירס. מיקאל ברידג'ס על הגבול בין רול פלייר לכוכב מוביל, אבל חוץ ממנו אי אפשר לסמן אף אחד בקבוצה. זה יכול להספיק לפלייאין/פלייאוף, אבל לא מעבר לסיבוב ראשון. גם כאן זה נראה כמו קבוצה שהריצפה שלה גבוהה יותר מהלוטרי, לא שזה משנה, כי לברוקלין אין שליטה על הבחירות של עצמה בעתיד הקרוב.
24.. סן אנטוניו ספרס – הספרס כבר זכו בכוכב הגדול הבא – ויקטור וומבניאמה. למרות ניסיונות הצינון של לא מעט פרשנים, וומבי נראה מדהים במשחקי ההכנה, בדיוק מה שהבטיחו. שליטה נהדרת בכדור, אורך אין סופי, ורואים על המגרש כמה הוא אוהב כדורסל. מאידך, הספרס רוצים לקחת את הזמן איתו לאט. הם לא ממהרים לנצח, ורוצים לאסוף עוד צעירים שיוכלו להחזיר את הקבוצה לימים הגדולים שלה.
23. פורטלנד טריילבלייזרס – הבלייזרס עשו עבודה מצויינת בויתור על לילארד תוך כדי שהם משיגים את דיאנדרה אייטון, רוברט וויליאמס, ומספר בחירות דראפט. ב-2 העונות האחרונות הטריילבלייזרס הבינו מוקדם שהם לא מתחרים על הפלייאוף והשביתו את כל הקבוצה כדי לרדת בלוטרי. זה הספיק להם בשביל להשיג את שיידון שארפ, ובזכות השינה של שארלוט על האף, גם את סקוט הנדרסון. לילארד עוד לא עזב, ולבלייזרס כבר יש את הכוכב הבא. ביחד עם אנפרני סיימונס, ג'רמי גראנט ושני הסנטרים שהזכרנו, בכלל לא בטוח שפורטלנד יהיו בלוטרי, או שהם צריכים עוד בחירות גבוהות. כמו יוטה, זה נראה כמו סיבוב מהיר.
22. אורלנדו מג'יק – בנקרו קיבל יד חופשית בעונה שעברה, וזה הספיק לו לרשום מספרים שנתנו לו את פרס רוקי העונה. חבל שאף אחד לא בדק יעילות. בנקרו עדיין לא מספיק טוב בשביל להיות האופציה הראשונה בהתקפה, ומישהו באורלנדו צריך לנהל אותו יותר בקפידה, בטח כשיש שם את פרנץ וגנר. לקבוצה יש לא מעט רכזים (מרקל פולץ, ג'יילן סאגס ועכשיו אנתוני בלאק), אבל זו לא עמדה שיכולה להתנהל בטיים שר. אחד מהשלושה צריך להתעלות ולהראות שיש לו את מה שצריך בשביל להיות רכז פותח בקבוצת פלייאוף, אחרת אורלנדו תמשיך לדשדש ולבזבז בחירות לוטרי על רכזים מבטיחים.
21. ניו אורלינס פליקנס – אז זאיון משחק? הוא בכלל בקבוצה? הוא חלק מהקבוצה? לפליקנס מבחינת הכשרון יש את כל מה שצריך בשביל להיות קבוצה קבועה בפלייאוף, אבל זה לא קורה. גם בלי זאיון יש שם מספיק כשרון לפלייאין. איכשהו הם מסיימים בקצה הלוטרי עונה אחרי עונה. משהו שם לא מתקדם. השאלה העיקרית היא האם הגיע הזמן לותר על זאיון, כל זמן שערך הטרייד שלו גבוה, ושאר הליגה עדיין לא ויתרה עליו. הפליקנס מהססים, וזה בדיוק ההיסוס שהם יתעוררו כשכבר יהיה מאוחר מדי. זאיון ללא ספק שחקן פרנצ'ייז כשהוא בריא ועם מוטיבציה. השאלה היא האם זה יקרה בניו אורלינס.
20. אינדיאנה פייסרס – טייריס הליברטון הוא מנהל משחק מהרמה של כריס פול, אחד שהופך אוסף שחקנים לקבוצה, אחד שהופך את כל מי שמשחק איתו לטוב יותר. לא סופר מבריק, אבל אחד שלא עושה טעויות. הוא צריך עוד שחקנים ברמתו כדי שאינדיאנה יוכלו להתקדם למעלה.
19. דאלאס מאבריקס – לוקה לוקה לוקה. ומה עוד? דאלאס עושה ניסיונות לבנות סביב לוקה, אבל עדיין לא מצאה את הנוסחא. כן, הם כבר היו בגמר המערב, אבל זה נראה בעיקר כמו הברקה של לוקה, ופאשלה של פיניקס. זה לא מרגיש שהקבוצה הזו שייכת לשם (הגם שהשחקן כן). קיירי הוא מקור לצרות. מתי יגיע הטרלול הבא? אלמלא לוקה, דאלאס כנראה הייתה מדורגת ליד וושינגטון.
18. יוטה ג'אז – הג'אז עם קו קדמי מאוד מבטיח (בהנחה שמארקנן יצליח להתרגל ל-3) אבל עדיין צריכים למצוא את שחקן החוץ המתאים. כרגע יש להם אסופה של שחקני חוץ בהיררכיה לא נכונה. הותיקים (קלארקסון, דאן) לא מספיק טובים. הצעירים (קיונטה ג'ורג', THT) לא מספיק בשלים.
17. אוקלהומה סיטי – לאוקלהומה סיטי יש טונות של כשרון, הבעיה היא שהכישרון הזה מתחלק לעומק. כבר בקיץ הם נאלצו לחתוך מהסגל צעירים מבטיחים כי אפשר רק 15 שחקנים בסגל, ואפשר רק חמישה על המגרש. שיי גילג'ס אלכסנדר הוכיח שהוא שחקן טופ 10 בליגה, ומקומו מובטח. כנראה שגם ג'יי דאב וצ'ט הולמגרן בטוחים. חסרים להם שחקני פנים, ולא ברור איך הם ישלמו לכולם ברגע שהם יסיימו חוזי רוקי. זה הזמן לקחת את כל הנכסים ולהפוך אותם לשחקן אחד טוב.
16. יוסטון רוקטס – אנשים ישנים על הרוקטס. הם היו פח אשפה בעונה האחרונה, אנטי כדורסל. בדיוק בשביל זה הם הביאו את איימה יודוקה. עדיין לא יודעים מה עשה בבוסטון שגרם להשעיה שלו, אבל אנחנו כן יודעים שהוא הביא את הסלטיקס לגמר הליגה. מאמן מצויין וקשוח, בדיוק מה שגן הילדים ביוסטון היה צריך. בנוסף פרד ון וליט אמור לעשות סדר על הפרקט. דילון ברוקס יהיה האינפורסר. ג'וק לנדייל וג'ף גרין הוטרנים בחדר ההלבשה. זו קבוצה אחרת לגמרי מהעונה שעברה, והיד המכוונת של יודוקה אמורה לעזור לג'יילן גרין, גאבארי סמית' ואמן תומפסון לממש את הפוטנציאל שלהם.
15. לוס אנג'לס קליפרס – העונה החמישית של קוואי ופול ג'ורג' בקליפרס. הם הגיעו לגמר המערב פעם אחת (על קביים, תרתי משמע במקרה של קוואי), וזהו. ממש לא הציפיה כשהשניים השתלטו על הקבוצה. הקליפרס בנו סגל משלים מאוד יקר סביב השניים, ואחרי ווסטברוק מנסים להביא גם את ג'יימס הארדן. כל זה לא ישפיע על כאב הלב של האוהדים (יש כאלה?) שמסתכלים על ש"גא באוקלהומה סיטי. לפחות יצא לנו מזה פודקאסט מצויין (של פול ג'ורג').בעיני זו הזדמנות אחרונה של ההרכב הזה, ואני לא ממש רואה הצלחה באופק.
14. מינסוטה טימברוולבס – השילוב של גובר וקא"ט לא כל כך עבד בעונה שעברה, הטימברוולבס מאמינים שהשנה זה יראה טוב יותר. האופציה של הטרייד על קא"ט עדיין על השולחן, ומכיוון שערך הטרייד שלו גבוה הזאבים עדיין יכולים לצאת מזה ולהחזיר את הנכסים. קבוצה של אדוארדס וגובר אמורה להתמודד יפה בקצה הפלייאוף.
13. אטלנטה הוקס – מאמן חדש, שיטה חדשה. קווין סניידר הגיע בשלהי העונה שעברה ולא באמת ביצע איזה שינוי. הציפיה היא שאחרי מחנה אימונים עם הקבוצה זה יראה אחרת. יש המון כישרון באטלנטה, ועד עכשיו לא היה להם מאמן מספיק טוב לחבר את זה. סניידר אמור להביא שיטה וסדר, ואולי למצוא פתרון לבעיות שטריי יאנג מציב.
12. ניו יורק ניקס – ת'יבודו הפך את הניקס לקבוצת אמצע קלאסית. יש שם סיפורים מרגשים, והקבוצה הזו לובשת זהות. עדיין הציפיה היא שהם יעשו ניקס מתישהו ויביאו את הכוכב הבא שיכשל בניו יורק.
11. קליבלנד קאליברס – סגל שחקנים טוב אבל צעיר ודרוש זמן כדי שזה ידבק ויתחיל לדבר גם בפלייאוף. הניסיון וההפסד בעונה שעברה יעזרו.
10. ממפיס גריזליס – ממפיס גם בלי ג'א היא קבוצת עונה רגילה מצויינת. יש שם עומק אדיר. הבעיה העיקרית היא שעומק לרוב לא מצליח בפלייאוף, וכנראה שכאן הבעיה של הקבוצה. ברגע שהפלייאוף מתחיל וקבוצות מצמצמות את הרוטציה, הגריזליס לא מצליחים להתמודד עם הכוכבים של הקבוצות האחרות. הכל תלוי כמובן בראש של ג'א ובאיזה מצב הוא יחזור מההשעיה הארוכה שלו. יכול להיות שרוז וסמארט יצליחו לישר אותו ולהנהיג את הקבוצה כמו שצריך.
9.סקרמנטו קינגס – עונה שעברה הייתה הפתעה, עכשיו המטרה היא יציבות. הופעה שניה ברצף בפלייאוף. זו אחת הסיבות שהקינגס לא באמת עשו שינויים גדולים בקיץ. הם עשו דברים קטנים בקצוות. דיארון פוקס יכול להפוך לסופר סטאר בליגה אם ימשיך ביכולת הקלאץ' מעונה שעברה.
8. מיאמי היט – סגנית האלופה שמה עיניה על דמיאן לילארד, ועלולה לשלם על הכישלון. מה גם שמה שקורה בפלייאוף, לא קורה בעונה הרגילה. מיאמי כנראה תשאר באותם מקומות בהם סיימה בעונה שעברה (6-7-8) וכולם יפחדו ממנה בפלייאוף. צריך לזכור שהיא ניצלה את החולשות של מילווקי ובוסטון, ושתי הקבוצות עשו בקיץ צעדים בשביל לפתור את הבעיות שראינו בפלייאוף. סימן השאלה הגדול היא איך שיחות הטרייד בקיץ ישפיעו על הקבוצה. האם טיילר הירו ייקח את שיחות הטרייד כמוטיבציה להוכיח, או שיעשה בדיוק להיפך. המון תלוי ביכולת שלו בעונה הרגילה. ההיט איבדו בקיץ שחקני מפתח מהסגל שהביא אותם לגמר.
7. פילדלפיה 76 – אם יש לכם דה ז'ה וו זה לא במקרה. הארדן מוכיח שכל מה שבן סימונס יודע לעשות (לרעה), הוא יודע לעשות טוב (רע) יותר. עדיין ניק נרס מאמן טוב יותר ממה שהיה בסיקרס עד כה. אם גם הוא יכשל, אז לא ברור מה יצליח בפילדלפיה. זו עונת מבחן לאמביד, לנאמנות שלו לקבוצה ולעיר. אם הוא יבקש טרייד, זה יהרוס את האוהדים. התהליך אגב עשה בדיוק את מה שהוא אמור לעשות. הינקי לא אשם בזה שהחברים שהגיעו אחריו בזבזו את כל הנכסים שהוא השאיר להם. זו יכלה להיות קבוצה מדהימה עם ג'ייסון טייטום ומיקאל ברידג'ס.
6. גולדן סטייט ווריורס – הכדורסל השמח חזר. ג'ורדן פול גרם להמון בעיות חברתיות בתוך הווריורס. העזיבה שלו וההגעה של CP3 אמורה לפתור את הבעיות החברתיות. בנוסף CP3 אמור וצריך להנהיג את הצעירים קדימה ולהביא לגולדן סטייט צד חדש של כדורסל אחר. כמובן שסטף הוא עדיין סטף, ועושה דברים של סטף. אין מה להתרשם מהעובדה שקליי לא חתם על הארכת חוזה. השיחות האלו נועדו לכישלון כיוון ששני הצדדים רוצים להרוויח מחתימה על חוזה מוקדם. מתקשה להאמין שקליי יעזוב את הווריורס.
5. פיניקס סאנס – דוראנט, ביל ובוקר, ועל הדרך הנהלת הסאנס הצליחה לסדר גם עומק. יש פה תחושת דחיפות גדולה כי מדובר על פרוייקט לטווח קצר. בשביל שזה יצליח בוקר צריך לעלות עוד מדרגה, ולהראות שהוא מועמד ל-MVP. האם יש לו את זה? לדעתי ולדעת אוהדי הסאנס התשובה היא כן. בפלייאוף ראינו משהו אחר, עכשיו הזמן להראות את זה גם בעונה הרגילה.
4. לוס אנג'לס לייקרס – אחרי פלייאוף נהדר הלייקרס עשו קיץ מופלא. אחרי הדשדוש עם ווסטברוק הם בנו קבוצה מצויינת סביב לברון וAD, קבוצה שיודעת להשלים אותם. לדרווין האם יש המון כלים בארסנל. הוא יכול לשחק גבוה, הוא יכול לרווח את המגרש. בהנחה שAD יהיה בריא, ולברון לא יחסיר יותר מדי משחקים בעונתו ה-21 בליגה, שאר הליגה צריכה לפחד.
3. בוסטון סלטיקס – עוד קבוצה שעשתה קיץ נפלא. ג'רו הולידיי מביא את כל מה שסמארט הביא ויותר טוב. שמירה, מנהיגות, קליעה, קלאץ'. טייטום עדיין בגרף שיפור. בעיני העונה הזו תלויה בעיקר בפורזינגיס. עם עונה בריאה שלו, כשהוא מצליח לשחזר את היכולת מהוויזארדס, זה יעבוד נפלא. הכדורסל של פורזינגיס בדאלאס היה עצוב, ונראה שהוא לא היה מעורב. בוושינגטון הוא שינה פאזה, האם יצליח לשמור על זה גם בבוסטון?
2. מילווקי באקס – הטרייד על לילארד פותר לבאקס את הבעיה הכי גדולה שהייתה להם בשנים האחרונות – המשחק העומד בדקות הסיום של משחקים צמודים. עם לילארד הם לא אמורים להפסיד כמו שהפסידו למיאמי בפלייאוף האחרון. ההגנה נפגעה, אבל עדיין אמורה להישאר חזקה. הסיפור עם טרי סטוטס שעזב רגע לפני פתיחת העונה יכול לפגוע בהם.
1. דנבר נאגטס – האלופה מקבלת את הכבוד למקום הראשון. הם איבדו את ברוס בראון שהיה בורג חשוב באליפות, אבל יוקיץ' ומארי עדיין שם. סימן השאלה המרכזי עבורי הוא האם יוקיץ' של אחרי האליפות יבוא עם אותה מוטיבציה ושמחת כדורסל. המון מסמנים אותו כ-MVP של העונה הרגילה, גם כי הפוליטיקה עכשיו בצד שלו. אני לא בטוח שהוא יהיה שם. בפלייאוף זה סיפור אחר.
