האליפות של הסלטיקס הפכה אותם לאלופה השישית בשש שנים וה-NBA נראית היום שוויונית מאי-פעם. אל הכוכבים הותיקים שרוצים להוסיף עוד תואר לארון לפני הפרישה מצטרפים כוכבים חדשים שדורשים את המקום שלהם ולצד אלו שנמצאות בתחרות על האליפות ישנן קבוצות שנמצאות במירוץ לתחתית בשאיפה לבחירה גבוהה בדראפט עמוס הכישרון של 2025. את כל הסיפורים האלה ננסה לכסות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום, מודל 24-25
הקבוצה היום: פורטלנד טריילבלייזרס
נשארו: דיאנדרה אייטון, דלאנו בנטון, טומאני קמארה, ג'רמי גראנט, סקוט הנדרסון, קריס מארי, דואופ רית', שיידון שארפ, אנפרני סימונס, מאטיס ת'ייבול, ג'בארי ווקר, רוברט וויליאמס
עזבו: מלקולם בקוגדון (טרייד, לוושינגטון)
הגיעו: דני אבדיה (טרייד, מוושינגטון), דוונטה גראהם (שחקן חופשי, שארלוט), דונובן קלינגן (בחירה 7 בדראפט),
מתנדנדים:
חמישייה: סקוט הנדרסון, אנפרני סימונס, דני אבדיה, ג'רמי גראנט, דיאנדרה אייטון
ספסל: שיידון שארפ, קריס מארי, דלנו באנטון, דוונטה גראהם, דונובן קלינגן, מאטיס ת'ייבול, רוברט וויליאמס
המהלכים הגדולים של עונת 2023/24:
אז מה היה לנו שם?
באיחור של שנתיים ופחות מחודש לפני תחילת העונה פורטלנד נפרדה סוף סוף מהסמל הגדול שלה בעידן המודרני, דמיאן לילארד. לילארד עבר למילווקי והשחקן המרכזי שהגיע עבורו, ג'רו הולידיי, עבר לבוסטון. פורטלנד קיבלו המון חלקי חילוף ובחירות דראפט ובעיקר המון בלאגן. הבחירה השלישית בדראפט האחרון, סקוט הנדרסון, הראה הבלחות לפרקים אבל נראה בוסר, דיאנדרה אייטון שהגיע מפיניקס המשיך להראות פסיבי ואף אחד מששת הקלעים המובילים של פורטלנד (סימונס, גראנט, שארפ, אייטון, דלאנו בנטון ומלקולם ברוגדון) לא הופיע אפילו ב-60 משחקים. פורטלנד התמסרה לבלאגן והציגה 41 חמישיות פותחות שונות, כולל אחת שהורכבה כולה משחקני שנה ראשונה (ובכך פורטלנד הפכה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה לעלות עם חמישיית רוקיז ביותר ממשחק אחד), היה מעט מאד כדורסל בפורטלנד בשנה שעברה והמון תבוסות מבזות. הם היו אחרונים בליגה באחוזי קליעה משוקללים (טרו שוטינג או אחוזי קליעה אפקטיביים), אחרונים בליגה ביחס אסיסטים\איבודים, מקום שביעי מהסוף באחוזי קליעה של היריבות, מקום רביעי מהסוף בריבאונד הגנה, מקום רביעי בשיעור שליחת היריבה לקו העונשין, מקום שני מהסוף בנט רייטינג וקצב משחק נמוך – מבין 12 הקבוצות הצעירות בליגה רק אורלנדו, בזכות הגנת הברזל שלה, שיחקה לאט יותר. כל הטוב הזה הוביל את פורטלנד למאזן השווה בטיבו לשלישי הגרוע בליגה ולתקווה לטוב בהגרלת הלוטרי.
קיץ חם
אדם סילבר ואלוהי הלוטרי לא היו בצד של הבלייזרס שהדרדרו עד לבחירה השביעית. בדראפט שגם ככה נחשב לבינוני במקרה הטוב. הם בחרו את דונובן קלינגן – 2.18 שזכה בשתי אליפויות עם קונטיקט. בנוסף הייתה להם ביד גם הבחירה ה-14 בדראפט שהייתה שייכת במקור לגולדן סטייט והגיעה לפורטלנד דרך בוסטון. הם ארזו את הבחירה הזו יחד עם בחירת סיבוב ראשון עתידית (השניה הטובה ביותר בין פורטלנד, בוסטון ומילווקי), מלקולם ברוגדון ושתי בחירות סיבוב שני ובתמורה קיבלו אחד, דני אבדיה.
יתר הקיץ היה בעיקר בסימן דברים שלא קרו: נכון לכתיבת שורות אלו פורטלנד מחזיקים בסגל את דיאנדרה אייטון, דונובן קלינגן ורוברט וויליאמס – כולם בפוטנציה סנטרים שאמורים לעלות בחמישיה, ואת ג'רמי גראנט שבגיל 31 מסתמן שהחוזה העצום שלו (עוד ארבע שנים ו-140 מיליון דולר) כולל גם תגמול על היותו בייביסיטר.
ההחתמה הנוספת היחידה של פורטלנד הייתה דוונטה גראהם, כנראה כי אין להם מספיק שחקנים שקולעים בפחות מ-40% מהשדה. בעברו גראהם היה קלעי שלשות סביר, אבל בשנים האחרונות הוא מקרטע גם בתחום הזה.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
החדשות הרעות עבור אלו שקמים בלילה את דני אבדיה: אל תצפו לכדורסל איכותי מהקבוצה החדשה. החדשות הטובות עבור האוהדים של דני אבדיה וגם האוהדים של פורטלנד בלי קשר לאבדיה (בטח יש איזה שניים): יותר גרוע משנה שעברה לא יכול להיות.
קבוצות שנמצאות בתהליך בניה מחדש לא ממהרות לוותר על בחירות דראפט. נכון הדראפט האחרון לא היה דראפט איכותי במיוחד ונכון שבדראפט 2029 – הדראפט שבו הם חייבים לוויזארדס בחירה נוספת – יש להם כרגע שתי בחירות נוספות בסיבוב הראשון, ועדיין: פורטלנד כנראה רואה בדני משהו שהיה חסר להם בעונה שעברה.
אבדיה הגיע לקבוצה שיש לה שלושה גארדים דומיננטיים: סקוט הנדרסון, אנפרני סימונס ושיידון שארפ. הם כמובן שחקנים שונים אחד מהשני וגם סגנון המשחק שלהם לא זהה, אבל יש להם מכנה משותף אחד מובהק: הם לא יעילים. לא בתור סקוררים (סימונס, עם אחוז וחצי מתחת לממוצע הליגה בטרו שוטינג הוא המוצלח שבינהם, הנדרסון לדוגמה נמצא כמעט 10% מתחת לממוצע הליגה בטרו שוטינג) ולא בתור פליימייקרים (סימונס גירד את הרף של שני אסיסטים על כל איבוד ושארפ היה קרוב ל1:1). שני האלמנטים כמובן קשורים אחד בשני: כשאין לך פליימייקר איכותי אז הקבוצה מגיעה לזריקות לא טובות ונוטה יותר למשחקי בידודים ולזריקות קשות שמורידות את אחוזי הקליעה. הפליימייקינג הזה הוא כנראה מה שפורטלנד ראו באבדיה.
כל מי שצפה במשחקי וושינגטון ראה שהמשחק זז טוב יותר כשהכדור נמצא אצל דני בידיים, לאו דווקא אם הוא מסיים את ההתקפה, אלא אם הוא נמצא בעמדת מקבל ההחלטות, גם בחצי המגרש ובטח במגרש הפתוח. תוספת של מנהל משחק – או קונקטור, אם זו הבאזוורד שאתם מעדיפים – כמו דני יכולה, בפוטנציה, לשים את הגארדים של פורטלנד בעמדות טובות יותר ולהכניס לקבוצה רוח של בחירת זריקות נכונה. גם היכולת של דני לדחוף את הקצב במגרש הפתוח אמורה להוסיף לפורטלנד מימד שלא היה לה בשנה האחרונה. דני הוא גם ריבאונדר לא רע – בטח שדרוג על פני שארפ, אבל גם על פני ג'רמי גראנט שהוריד – מעמדת הפאוור פורוורד וב34 דקות למשחק – 3.5 ריבאונדים לערב. גם ההגנה האישית שדני מביא (וקנתה לו את המקום בהרכב במשך שלוש העונות הראשונות) היא תוספת מבורכת בהרכב של פורטלנד. הוא מסמן וי ירוק בכל אחת ואחת מהנקודות האדומות של פורטלנד מהעונה שעברה.
שנה שעברה פורטלנד הייתה בפירוק, השנה הזו אמורה להתחיל את תהליך ההרכבה, בבניית התשתית עם עיניים על הדראפטים של 2025 ו-2026: אייטון אמור להתחיל בתור הסנטר הפותח אבל בילאפס לא יהסס לספסל אותו במידה וקלינגן יראה נוכחות הגנתית משופרת או לפחות מעורבות גבוהה יותר מהסנטר מאיי הבאהמה. בוודאי כשהוא פה אחד פחות להאכיל בהתקפה. שנה שעברה פורטלנד הייתה בפירוק, השנה הזו אמורה להתחיל את תהליך ההרכבה, כמובן עם עיניים על הדראפטים של 2025 ו-2026.
שני שחקנים שצפויים לקחת צעד קדימה הם שארפ וסקוט הנדרסון. סקוט, הבחירה השלישית בדראפט 2023, היה קטסטרופלי בחצי הראשון של העונה: 12.3 נקודות ב- 37.4% מהשדה, 30.9% מחוץ לקשת (47.3% טרו שוטינג) ו-4.6 אסיסטים מול 3 איבודים למשחק. החצי השני של העונה היה כבר קצת טוב יותר. 16.9 נקודות (39.9% מהשדה, 34.5% מהשלשה, 51% טרו שוטינג) לצד 6.9 אסיסטים מול 4.1 איבודים. מספרים מאכזבים עדיין, אבל שמראים קצת יותר מהפוטנציאל של הגארד האקספלוסיבי. בפורטלנד מקווים שהעבודה בקיץ עם הארגון תביא אותו בוגר יותר ועם החלטות טובות יותר לעונה השניה.
שארפ קיבל תפקיד משמעותי יותר אחרי העזיבה של לילארד, והגדיל את התפוקה שלו, אך הלך אחורה בכל הנוגע ליעילות. הוא החמיץ את החצי השני של העונה אחרי שעבר ניתוח בשרירי הבטן, ובפורטלנד מקווים לקבל אותו בכושר טוב יותר. אם יצליח לשחזר (או לשפר) את היעילות מעונת הרוקי בווליום גבוה יותר מדובר על פוטנציאל לאולסטאר, זאק לואו סימן אותו בתור אחד השחקנים הכי מעניינים העונה אחרי שראה אותו באימון במהלך הפגרה.
אם אכן שארפ יעשה את הצעד הבא קדימה פורטלנד יכולים לבדוק את האפשרויות שלהם לטרייד על אנפרני סימונס, המבוגר מבין השלושה (בן 25). המשמעות היא שלפחות שלושה שחקנים שצפויים להתחיל את העונה בחמישיה של פורטלנד (סימונס, גראנט ואייטון) עשויים למצוא את עצמם בקבוצה אחרת עד פגרת האולסטאר, כשהחוזה הנוח של סימונס יכול להפוך אותו לשותף בטרייד שנועד להסיר מהספרים את גראנט או אייטון.
תחזית
בניגוד לעונה שהסתיימה אמור להיות כדורסל בפורטלנד השנה. עם דני שמגיע אחרי עונה טובה ובאווירה אחרת, עם קלינגן שמגיע מתוכנית כדורסל מוצלחת, עם סקוט שמגיע אחרי שנה של התבגרות – אפשר לקוות ולצפות שפורטלנד ישחקו כדורסל, זה החלק החיובי בתחזית. זה בשום אופן לא אומר שאפשר לצפות מפורטלנד למשהו. יש במערב 14 קבוצות שרואות פלייאוף בתור מטרה ריאלית ופורטלנד הקבוצה ה-15. למעשה אני אופתע אם ינצחו יותר מ-8 מתוך 52 המשחקים שיש להם מול קבוצות המערב העונה. בגלל חולשת המזרח אני אהמר על 22-24 נצחונות אבל הם כן ישתפרו במדדים הכלליים (דירוג התקפי וכו') ויסיימו עם הבחירה הרביעית בדראפט הבא.
