בזמן שפלייאוף לא ישנים!

וגם הלילה, כל הביתיות מנצחות.

קליבלנד עולה ל 2-0 בסדרה מול אורלנדו, הניקס מנצחים בשניות האחרונות את פילדלפיה, וגם דנבר במשחק צמוד צמוד מצליחים לנצח על חודו של סל בודד

 

דנבר נאגטס 101 – לוס אנג'לס לייקרס 99 (2 – 0 לדנבר בסדרה)

– איתי הרמתי 

 Playoff time!!!! וכמה שהתגעגענו לבידור הכי טוב בעולם והיום קיבלנו משחק שהזכיר לנו מה זה הכיף האמיתי, עם קרב אדיר וצמוד בין הלייקרס לדנבר שהסתיים בבאזר ביטר ענק של ג'מאל מארי שהעלה את דנבר ל2-0 בסדרה.

הסיפור המרכזי היום במשחק הוא ההפסד של הלייקרס. הקבוצה מל.א הובילה החל מהדקה השנייה במשך כל המשחק ושלטה לחלוטין למשך 2 וחצי רבעים, כאשר ביתרון השיא שלה היא כבר הובילה ב-20 הפרש בתחילתו של הרבע השלישי. ההפסד של הלייקרס נגרם עקב טעויות רבות ברבע האחרון שכללו איבודי כדור נוראיים, בעיות בהגנה שהובילו לסלים קלים ופאולים מיותרים שגרמו לדנבר, שלא הייתה ביום גדול בכלל, לחזור למשחק עד כדי צמצום היתרון ובסופו של דבר המשחק חמק להם מבין הידיים.

דבר נוסף ששוב בא לידי ביטוי, גם אם פחות מהמשחק הקודם, הוא חוסר התרומה המשווע של החמישייה והצוות המסייע של הקבוצה כאשר למרות משחק גדול של אנתוני דיוויס (שנעצר ברבע האחרון) וסיים את ההתמודדות עם 32 נקודות ב74% מהשדה, 11 ריבאונדים ו2 אסיסטים ומשחק הגנתי טוב ותצוגת קלאץ' מפלצתית של לברון ברבע הרביעי ויום מעולה של דיאנג'לו ראסל מהשלוש (11\7) אבל עם שלל של טעויות ואיבודי כדור ברגעים קריטיים, שאר השחקנים של הלייקרס פשוט לא הופיעו למשחק , כאשר הספסל של לייקרס תורם 6 נקודות בלבד!!!!! וגם שחקני החמישייה אוסטין ריבס ורוי הוצימורה במשחק רע מאוד כשהוצ'ימורה קלע היום 3 נקודות בלבד עם אחוזים מזוויעים של 14% מהשדה. עם חוסר תרומה של כזה מהספסל ומחלק משחקני החמישייה אי אפשר לנצח סדרה בפלייאוף ובעיקר לא סדרה מול האלופה המכהנת!!

המפתחות לניצחון של דנבר:

  1. ניקולה יוקיץ'
    כמו בכל ניצחון של הדנבר גם היום יוקיץ' היה השחקן המצטיין של דנבר. יוקיץ' התחיל חזק את המשחק כאשר כבר בסוף הרבע הראשון היו לו דאבל -דאבל של נקודות וריבאונדים. למרות רבע שני שקט שלו ויום קצת יותר רגוע שלו התקפית (במונחים שלו כמובן, בכל זאת 27 נקודות ב56% מהשדה) יוקיץ' הופיע when it matters כאשר מאמצע הרבע השלישי ובעיקר ברבע האחרון הג'וקר לקח פיקוד ופשוט השתלט על המשחק והיה אחראי ישיר על הקאמבק הגדול של הנאגטס שלמרות יום לא גדול בכלל, הראו אופי של אלופה עם ניצחון אדיר. יוקיץ' ממשיך לבסס את עצמו כאחד הסנטרים הגדולים ביותר שדרכו על מגרש הכדורסל שמרוב הופעות גדולות שלו כבר התרגלנו לדומיננטיות האדירה שלו ולטריפל דאבלים כמו היום (הטריפל דאבל ה-17 שלו בפלייאוף) של 27 נקודות, 20 ריבאונדים ו10 אסיסטים להיראות כמו דבר שבשגרה אבל בפועל מה שיוקיץ' עושה על המגרש ממש לא מובן מאליו ורק מראה לנו כמה הוא מיוחד והשחקן הכי טוב בעולם בשנים האחרונות!

 

  1. מייקל פורטר ג'וניור
    מייקל פורטר ג'וניור שלמרות שבמדיה תמיד צוחקים עליו וקוראים לו Micheal never swing the rock"" בגלל כמות האסיסטים החריגה והנמוכה שלו למשחק, הראה לנו שוב בפלייאוף כמה הוא נכס משמעותי עבור דנבר, כאשר הוא התעלה היום ונתן משחק מעולה וחיפה על המשחק הקטסטרופלי של ג'מאל מארי. Mpj היה נהדר מהשלוש היום, כשהוא תפר היום 6 שלשות ב60% מהשלוש כולל שלשה ענקית בקלאץ' 1:15 לסיום שהשוותה את המשחק ל95-95. בנוסף, למשחק ההתקפי המעולה שכלל 22 נקודות ב61% מהשדה, פורטר ג'וניור גם סיפק משחק הגנתי אדיר שכלל 2 חטיפות גדולות ו9 ריבאונדי הגנה.

 

  1. אופי של אלופה
    כמו שכבר צוין בטור, דנבר לא הייתה במשחק טוב היום ולא שיחקה כהרגלה ובכל זאת בזכות משחק קבוצתי והמון המון אופי עשתה קאמבק אדיר ברבע וחצי האחרונים ובהחלט הוכיחה שיש לה הרבה לב שמאפיין אלופה והראתה שהיא לא הולכת לוותר על שום משחק, כשאפילו ג'מאל מארי שנתן משחק רע מאוד, התעורר ונתן רבע רביעי גדול שכלל 14 נקודות וסל ניצחון אדיר. אם דנבר תזכה באליפות, משחקים כמו המשחק היום בהחלט יעלו כאחד המשחקים שיזכרו ושמאפיינים את הגדולה של הקבוצה.

 

בקטנה על המשחק:

המשחק סיפק היום המון היילטים של שתי הקבוצות, כשנתחיל באנד וואן אדיר של לברון בסיומה של מתפרצת קטלנית לקראת סיום המחצית הראשונה:

 

בנוסף ברגעי האמת כשזה היה חשוב, מייקל פורטר ג'וניור עם שלשת קלאץ', 1:15 לסיום המשחק שהשוותה את המשחק והראתה לנו ששום דבר לא מפריע לו וגם על שתי שומרים הראה שיש לו ice in his veins :

והמהלך הגדול של הלילה, מגיע מג'מאל מארי שקולע מול שמירה צמודה של דיוויס על הבאזר!!!:

 

https://twitter.com/espn/status/1782632335478759832

כעת, הסדרה עוברת לל.א למשחקים 3 ו-4  כאשר לייקרס במשחק הבא תילחם על חייה בסדרה וכפי שנראה היום, אם במשחק שלחלוטין היא שלטה בו היא לא הצליחה לנצח, צריך להיות שינוי עצום במשחק הבא כדי יהיה לה איזשהו סיכוי להתמודד עם האלופה.

 

 

 

ניו יורק ניקס 104 – פילדלפיה 76 101 (2 – 0 לניקס בסדרה)

– דני אייזיקוביץ

בערב טיפוסי קלאסי, "קל" בדיעבד להסביר מה קרה על המגרש. החל מהתאמות שקבוצה מסויימת עושה, שינויים בהגנה, שחקן שתופס יום קליעה מיוחד וכיוצא בזה 

ואז יש משחקים, כמו המשחק הזה שבו, פילדלפיה עשתה הכל נכון (כמעט) ועדיין הצליחה להפסיד משחק שהיה לחלוטין בשליטה שלה.

הניקס מנצחים בזכות מלחמה, אין לי שום דרך אחרת להסביר את זה.

שום דבר, אבל שום דבר לא עבד הלילה בניקס, מלבד הדבר הזה שלא מופיע בלוח הסטטיסטיקה וזה – מלחמה.

כדי להבין את זה, אנחנו חייבים ללכת ולצפות (ולתאר את דקות הסיום של המשחק, לינק ל 5 הדקות האחרונות עלה גם בעמוד של הכדור הכתום).

מהלך המשחק

כל המשחק היה צמוד, אבל למרות שהוא היה צמוד, המחצית הראשונה הייתה מעין הצגה של פילדלפיה שמשחקת כדורסל נהדר בין היתר מהלכים כמו המסירה הבאה:

בנוסף אמביד מגיע שוב ושוב לזריקות חצי מרחק מול הארטנשטיין וקולע אותן, למרות שהארטנשטיין כל כך צמוד אליו, שכל פעם שאמביד זורק אני מופתע שהראשים שלהם לא מתנגשים.

ברבע השלישי, הניקס מתעוררים, מושכים את זה גם לרביעי, עולים ליתרון ו 5 דקות לסיום מתחיל הטירוף.

בתוצאה 94-89 לניקס, אמביד שוב זורק זריקה קשה וזה שוב נכנס, מוסיף אחד מהקו, והתוצאה רק 94-92, החטאה נוספת בצד השני של הניקס והופ אנחנו כבר ב 94-94 במהלך שאחרי.

בשלב הזה הניקס עושים ברוגז עם הסל עד ממש הדקה האחרונה.

בשלב הזה הכל הולך לברונסון ששוב ושוב מחטיא, אבל סל של הארטנשטיין מעלה אותם ל 96-94.

לאורי קולע 1-2 מהקו וזה 96-95, בניקס ברונסון שוב מחטיא, מקסי מגיע לזריקה טובה מחצי מרחק וזה 97-96 לפילדלפיה.

בניקס שוב ברונסון, שוב זריקה קשה והחטאה, ואז מגיעה השלשה הזו של מקסי, 100-96 לפילדלפיה ויש רק דקה לשחק:

https://twitter.com/TheDunkCentral/status/1782590862628680135

באמת שאין שום דרך להסביר, איך הניקס מנצחים את זה מכאן.

למה?

כי הם שוב הולכים לברונסון, הוא שוב מחטיא, ובצד השני לאורי שוב קולע 1-2, וזה כבר 101-96 ויש רק 47 שניות.

מה עושים בניקס?

סוף סוף נותנים לדיוונצ'נזו לצאת עם ההתקפה, הוא מוצא את ברונסון בפינה שזורק זריקה שפוגעת בטבעת, עולה למעלה ו… איכשהו נופלת פנימה.

זה רק 101-99, ויש 27 שניות לשחק. הכדור של פילדלפיה.

פילדלפיה לא מצליחה להוציא חוץ. אני חוזר לא מצליחה להוציא כדור חוץ, הניקס חוטפים, זורקים עוד שלשה ומחטיאים.

הריבאונד?

שוב של הניקס, עוד שלשה והפעם זה בפנים: 

https://twitter.com/nyknicks/status/1782593960365453822

 

פילדלפיה יוצאת למהלך אחרון, שמסתיים בהחטאה והניקס גומרים את זה מהקו. 

 

כמה מעלות טובות (ופחות) מהמשחק:

1. ג'יילן ברונסון ודיוונצ'נזו 

ברונסון מסיים הלילה עם 8-29 מהשדה, 1-6 מהשלוש, 8 ריבאונדים ו 6 אסיסטים. ההגנה של פילדלפיה "חנקה" אותו כל המשחק, ועשו הכל נכון מולו.

אבל יש לו את את הדבר הזה, שפשוט מכניס קבוצות לטירוף.

סלחו לי, על ההשוואה, אבל הוא מזכיר לי את קובי בריאנט יותר מכל שחקן אחר כיום בליגה. גם בריאנט היה עם אחוזי קליעה רעים בהרבה מקרים, אבל הקבוצות שלו היו מנצחות. כשהוא שיחק, כאילו, היה אסור להפסיד. אי אפשר להסביר את מה שקרה שם, החטיפה בשניות הסיום (בהוצאת החוץ), הריבאונדים והמלחמה מלבד השינוי המנטלי שברונסון הכניס לניקס.

מה קשור דיוונצ'נזו?

בניקס חייבים להוריד עומס מברונסון. הוא מתחיל כמעט כל התקפה ולוקח על עצמו יותר מדי, זה לא מקרי שהזריקה שהוא סוף סוף קולע הייתה מהלך שהתחיל אצל דיוונצ'נזו. גם דיוונצ'נזו הוא גארד עם מאפיינים דומים (אנרגיות גבוהות, מהירות), והוא מסיים את הערב עם 19 נקודות בעצמו, בניקס חייבים לשים אצלו יותר את הכדור כדי לאפשר לברונסון יותר אוויר לזריקה.

 

2. טייריס מקסי ואמביד

אמביד מסיים עם 34 נקודות, 10 ריבאונדים ו 6 אסיסטים, מקסי מסיים עם 36 נקודות, 10 אסיסטים ו 9 ריבאונדים.

מה אפשר לבקש מהם יותר מזה?

אחוזי קליעה של אמביד ומשחק יותר קבוצתי.

אמביד מסיים עם 12-29 מהשדה, 2-9 מהשלוש. זה לא ערב גדול שלו בלשון המעטה, הארטנשטיין, היה צמוד לו לגופיה כמו שתיארתי ואמביד לא הצליח להשתחרר. אחת הבעיות של פילדלפיה, זה שהיא משחקת כמעט באופן מוחלט על אמביד ומקסי, מה שהופך את ההתקפה שלה למאוד שבלונית.

יש לה סקוררים נהדרים כמו קלי אוברה (2-7 מהשדה) ובאדי הילה (1-3 ב 15 דקות) שלא זורקים מספיק לסל.

לא הזכרתי בכלל את האופן שבו טוביאס האריס הפך משחקן של 20 נקודות לפני שנה לצל של עצמו.

 

3. הצוות המסייע של הניקס והמנוחה של הארט

הביקורות על דקות המשחק של ג'וש הארט נערמות כבר חודשים. אבל לפחות בינתיים הוא נותן את שלו ולא מתעייף, הלילה הוא מסיים 48 דקות שמתורגמות ל 15 ריבאונדים ו 21 נקודות. מצדיק כל שנייה שלו על המגרש.

אנונובי מסיים עם 10 נקודות, הארטנשטיין עם 14, מקברייד קולע 9 נקודות מהספסל וגם מיטצ'ל ובוגדנוביץ' נתנו דקות טובות מהספסל.

למרות שג'וש הארט נראה בלתי שביר, קשה באמת שלא לתהות, האם לא היה עדיף לתת לבוגדנוביץ' (שיחק הלילה 12 דקות שאפשרו לאנונובי לנוח) עוד כמה דקות משחק?

בוגדנוביץ' קלע 6 נקודות ב-12 דקות משחק. שלשה שלו, או אפילו נוכחות שלו על המגרש בשניות הסיום שבהן הניקס לא מצאו את הטבעת, היו אולי מאפשרות יותר ריווח.

מצד שני, להארט חלק משמעותי בטירוף שהלך שם, והניקס מנצחים, אז מי אני לטעון שאני מבין טוב יותר ממאמן שהרגע ניצח משחק פלייאוף שני ברציפות.

מחשבות ומחשבות.

 

4. זריקות העונשין

16-22 לפילדלפיה

19-23 לניקס

שתי הקבוצות לא פגעו, אבל הניקס קלעו 3 נקודות יותר מהקו. המשחק נגמר ב 3 הפרש לטובת הניקס.

יתרה מכך, לאורי מסיים עם 2-4 והחטיא שתי זריקות עונשין חשובות, והמחטיא המשמעותי השני היה אמביד עם 8-12.

אם אני צוות האימון של פילדלפיה, אני שם על זה דגש נוסף באימון הבא.

 

המשחק הבא יערך בפילדלפיה, ומעניין לראות איך הם יתאימו את עצמם בבית.

 

קליבלנד קאבלירס 96 – אורלנדו מג'יק 86 (2 – 0 לקליבלנד בסדרה)

– דני אייזיקוביץ

המפגש בין הקאבס למג'יק הבטיח הרבה ולצערנו לא ממש מקיים (בינתיים).

מי שמתגעגע למשחקי החפירות, זו כנראה הסדרה עבורו, אבל אם להיות הוגנים, אורלנדו פשוט נראים חסרי ניסיון ועם פיק ברכיים רציני. 

בצד השני, גם הקאבס לא משחקים כדורסל גדול, אבל הם שולטים לחלוטין בסדרה ובסיטואציה, כאשר מיטצ'ל מוביל אותם בהתקפה (23 נקודות) וג'ארט אלן מוביל אותם בהגנה (16 נקודות ו 20 ריבאונדים). 

 

מהלך המשחק:

מיטצ'ל והקאבס פותחים את המשחק נהדר. מיטצ'ל קולע 14 מתוך ה 23 נקודות שלו כבר ברבע הראשון.

ג'ארט אלן קולע 8 נקודות וברבע הראשון זה כבר 30-18 לקאבס והם פותחים פער דו ספרתי שלא נסגר עד לסיום:

למי שמעוניין במשחקי החפירות של פעם, הנה מהלך וינטג' של באנקרו:

במחצית 58-44 לקאבס ובאמת שאני רוצה לתאר מהלכים גדולים או איזו ריצה מטורפת, אבל בפועל המשחק די התנהל על מי מנוחות.

גם מיטצ'ל הוריד הילוך ברבעים הבאים וזה מאוד הזכיר משחק עונה סדירה.

בכל פעם שאורלנדו איכשהו קצת התקרבה, הקאבס דרכו על דוושת הגז וקלעו סל פתח מחדש את הפער, כמו למשל השלשה הזו של גארלנד:

 

קלעו לקאבס: מיטצ'ל 23 ו 8 ריבאונדים, מובלי 17 ו 7 ריבאונדים, אלן 16 ו 20 ריבאונדים, גארלנד 15, אוקורו 10 מהספסל, לברט  מהספסל ושטרוס משלים אותם עם 7 נקודות.

קלעו לאורלנדו: באנקרו 21, פרנץ ואגנר 18, גארי האריס 14, מו ואגנר 12 מהספסל, ג'יילן סאגס 9

 

כמה מעלות טובות (ופחות) ומהמשחק:

1. אחוזי הקליעה של הקאבס

אחרי המחמאות על הניצחון הקליל, צריך לשים לב לנתונים הבאים:
12-39 מהשלוש (30%), רק 2-10 למיטצ'ל, 1-5 לשטרוס, 1-4 למובלי ו 0-4 מהשלוש של ניאנג.

בסיבוב הבא הקאבס יפגשו קבוצה מנוסה יותר והם חייבים למצוא את הדרך לקלוע באחוזים טובים יותר.

2. ההגנה של הקאבס 

מצד שני, ההגנה בראשותם של אלן ומובלי, פשוט חונקת את אורלנדו.

אורלנדו לא הצליחו בשום דבר בערך. הקאבס מנצחים 48-41 בריבאונד, ואם הקאבס לא קלעו מבחוץ, אורלנדו מסיימת עם 9-35 מהשלוש (25%).

דיברנו על חפירות, אז החפירות של אורלנדו לא הניבו נפט או זהב, כי הם מסיימים עם 36% מהשדה.

 

3. הפציעות של אורלנדו

לא כל כך מדברים על זה, אבל אורלנדו חסרה את פולץ שאמנם הוא לא סטאר מוביל, אבל כנראה שבהיעדרו משהו באיזון של הקבוצה לא עובד.

בנוסף אליו, ג'יילן סאגס נפצע באמצע הרבע הראשון (חזר אח"כ, אבל לא ברור אם הוא כשיר ב 100%) וגם קרטר ג'וניור חסר.

למג'יק יש עדיין סגל יחסית רחב ולכן קשה להאשים את הפציעות, אבל מאוד יכול להיות, לפחות בהקשר של פולץ שהוא כרגע מה שחסר בהתקפה שלהם שכל כך מקרטעת.

בתקווה שהשחקנים יחלימו לקראת המשחק הבא.