בזמן שפלייאוף לא ישנים!

 

 

מיאמי היט 88 – בוסטון סלטיקס 102 (3-1 לבוסטון)

* דרור האס

בוסטון סלטיקס פתחו יתרון 3-1 על ההיט לאחר ניצחון שלא בא כל כך בקלות, למרות ההפרש הדו ספרתי . ובנוסף קריסטאפס פורזינגיס נפצע בסוף הרבע השני ולא חזר וגם ג'ייסון טייטום נפצע בקרסול ברבע האחרון במה שעשוי להעלות סימני שאלה לגבי ההמשך. אמנם טייטום חזר לשחק אך עדיין מדאיג.

לגבי פורזינגיס הפציעה אינה חמורה אך עדיין ההנחה היא שבוסטון לא יקחו סיכון ויתנו לו לנוח את המשחק הבא

למרות זאת הסלטיקס כאמור סיימו עם ניצחון 102-88 ועלו ליתרון 3-1

הסלטיקס ברובם המשיכו את מסורת ה"משחק טוב משחק רע" שלהם כשטייטום קולע באחוזים רעים, בראון חלש וג'רו הולידיי עדיין לא הגיע לסדרה, אך מי שללא ספק היה הכוכב שסחב את הסלטיקס על הגב היה דרק ווייט. הגארד סיים עם 38 נקודות, ו-8 שלשות כשבאון וטייטום יחד קלעו 12-32 מהשדה.

במיאמי באם אדבאיו שוב הוביל את ההתקפה. בהיעדרו של ג'ימי באטלר אדבאיו לוקח את ההובלה ומוביל את מיאמי בהתקפה ובהגנה, כשהוא גם "מרכז" לעיתים בשני הצדדים. אלא שאדבאיו מצויין ככוכב משלים, לא ככוכב ראשי, ובוסטון תהיה מרוצה אם גם במשחק הבא הוא יעשה 25 נקודות ב-22 זריקות.

המשחק הלילה התחיל יחסית לאט, כששתי הקבוצות מנסות לתפוס מומנטום והשופטים מפריעים כשהחליטו להיות אקטיביים מדי בתחילת המשחק, כששתי הקבוצות מקבלות שריקות תמוהות על עבירות וחסימות לא חוקיות. לאחר הטיימאאוט הראשון דרק ווייט לקח פיקוד, קלע 8 נקודות בפחות מדקה והכריח את מאמן ההיט אריק ספולסטרה לקחת טיימאאוט.

ההתפוצצות של ווייט, שסיים עם 16 נקודות את הרבע הראשון (שיא אישי לפלייאוף) הגיעו לבוסטון כמתנה לאור העובדה ששני הכוכבים שלה פתחו חלש מאוד את המשחק כשקלעו יחד 10 נקודות בלבד במחצית הראשונה. טייטום במיוחד התקשה למצוא את הדרך למשחק כשקולע 1-4 מהשדה, עבירה טיפשית, וכמה טעויות לא אופייניות בהגנה.ומאזולה שלח אותו להתפקס על הספסל.

המשך המשחק לא היה מבריק במיוחד כשלמעשה רק דרק ווייט מתעלה ובצד השני כיילב מרטין, שעושה כל תפקיד שצריך עבור מיאמי מרכז ועד השומר המרכזי גם היחיד שמסיים עם אחוזים סבירים כשלמעשה רק הוא ובאם אדבאיו  נראים כמי שבאו לנסות לנצח. טיילר הירו התפשר על זריקות ועל כל נקוה שקלע נתן מתנות לבוסטון בצד השני שהגיעו ליתרון שיא של 28 ברבע השלישי. ההיט עוד צמצמו מעט ברבע האחרון אך זה בעיקר נבע משוב ירידת מתח בבוסטון.

 

נקודות זריזות:

בוסטון הראתה את הנטייה הקבועה למשחק טוב משחק לא, ולמעט ווייט כאמור שאר השחקנים לא נראו טוב. הסלטיקס מכוונים לאליפות, והם חייבים להתפקס ולהצליח לשמור על רמה גבוהה לאורך זמן. בוטטון קלעו ב-41.9 אחוז מהשדה ובנוסף 14-37 מעבר לקשת. שוב התפשרו על זריקות ולא היו מפוקסים. מצד שני יש כאן גם נקודה חיובית לבוסטון: כמה קבוצות יכולות לנצח משחק פלייאוף כששני הכוכבים במשחק רע? אולי 2-3 כולל בוסטון.זה היה משחק שהראה את העומק של הסלטיקס.

 

בצד של מיאמי גם כן לא היו הברקות. למרות ההילה של אריק ספולסטרה מיאמי הלילה לא שיחקה חכם כשגם היא החלה להתפשר על זריקות, לאבד פוקוס ומשמעת בהגנה, ולמעשה במשחק בו בוסטון מגיעה רע ומספקת הזדמנות למיאמי להשוות את הסדרה, ההיט פשוט לא לקחו ונראו בדרך החוצה. ממיאמי היה מצופה משחק טוב יותר לאור מה שראינו מהם בעבר. לא בטוח שהם מנטאלית עדיין מוכנים להמשיך.

 

 

ניו אורלינס פליקנס 89 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר 97 (הת'אנדר מנצחים בסדרה ועולים לשלב הבא)

* איתי הרמתי

 

אוקלהומה סיטי הקבוצה השנייה שעולה לחצי גמר המערב, כשזוהי הפעם הראשונה מאז עונת 2015\2016 שהיא עוברת סיבוב ראשון ועושה זאת בסטייל עם סוויפ על ניו אורלינס בסדרה בה שלטה לחלוטין החל מהרגע הראשון, כאשר הפליקנס נטולי זאיון לא היוו יריב אמיתי בסדרה.

קצת על המשחק:
הת'אנדר ניצחו היום את המשחק לא ביום גדול בכלל, כאשר המשחק היום היה הצמוד ביותר מאז משחק הפתיחה וניו אורלינס אף הובילה ב-5 נקודות ברבע האחרון, אך ריצה של הת'אנדר בהובלתו של ג'יילן וויליאמס סגרה את המשחק והסדרה עבורם.

הסיפור של המשחק הוא של שחקן המצטיין היום, ג'יילן וויליאמס שהיה עם המדד פלוס מינוס הגבוה בקבוצה – +14 ונתן הופעה נהדרת בשני צידי המגרש שכללה 24 נקודות, 8 ריבאונדים ו-4 אסיסטים והופיע בקלאץ' כאשר קלע 11 נקודות(!) ברבע האחרון ולקח פיקוד על המשחק מתי שהזריקות של שיי גילג'וס אלכסנדר לא נכנסו. גם בצד ההגנתי כאמור וויליאמס הופיע כאשר הוא שמר מעולה על שחקני הפליקנס ובנוסף סיפק 2 חטיפות גדולות, חסימה ו-7 ריבאונדים בהגנה. במהלך הבא ניתן לראות את הנחישות הרבה שלו עם סל גדול:

כל שחקני החמישייה היום הופיעו למשחק כאשר שיי למרות משחק התקפי בו התקשה (38% מהשדה, 25% מהשלוש) עדיין הצליח לסיים את הערב עם 24 נקודות, 10 ריבאונדים ו-3 אסיסטים כאשר גם הוא נתן משחק הגנה גדול שכלל 2 חסימות.
ג'וש גידי (13 נקודות, 3 ריבאונדים ואסיסט) הופיע במאני טיים כשקלע 3 שלשות ברבע האחרון, ולו דורט וצ'ט הולמגרן הובילו את הקבוצה היום בפן ההגנתי.

מהצד השני, משחק טוב של סיג'יי מקולום (20 נקודות, 6 ריבאונדים ו-2 אסיסטים) ושל יונאס ואלנצ'יונאס וערב גדול של נאז'י מארשל מהספסל שכלל 16 נקודות מתוכם 4 שלשות עם 57% מחוץ לקשת לא הספיקו עבור הפליקנס כאשר הסיפור המרכזי מצדם במשחק הוא חוסר התרומה של ברנדון אינגרם (בה עוד נעמיק בהמשך) שהיה בערב פשוט מזעזע כאשר הוא לא פגע היום בכלום וסיים עם 2 סלי שדה בלבד מתוך 14 זריקות וורק 0-3 מהשלוש. בנוסף, הפליקנס שעוד הובילו ברבע האחרון פשוט איבדו את המשחק בדקות האחרונות והיו נראים חסרי אונים מול הריצה של הת'אנדר.

סיכום סדרה

שיי ג'ילגוס אלכסנדר
שיי שבעונת שיא בקריירה שלו ומועמד לזכייה בתואר ה-MVP והוביל את OKC למקום הראשון במערב, ממשיך באותה מנהיגות ויכולת נפלאה בסדרה זאת וסיים אותה עם 27.2 נקודות, 6 ריבאונדים ו-4.8 אסיסטים. שיי בפן ההתקפי עשה את מה שמייחד אותו וזה השינוי במהירות כאשר הוא חודר לסל וקלע פעם אחר פעם את קליעות המיד ר'יינג שלו ללא מפריע. בפן ההגנתי שיי גם היה מעולה למשך כל הסדרה, אם זה בלחימה המאפיינת אותו על כל כדור, שמירה מעולה המשחק האגרסיבי שלו שכולל 1.5 חטיפות למשחק.

ההגנה של OKC
אחד הדברים שהכי בלטו במהלך כל הסדרה והיו מהותיים לעובדה שהת'אנדר ניצחו את הסדרה בקלות היו ההגנה האדירה שלהם, כשהמוביל במשחק ההגנה בקבוצה הוא צ'ט הולמגרן הרוקי שאלמלא וומבי היא זוכה בקלות בתואר רוקי השנה, שבמהלך הסדרה סיפק 11 חסימות!! בנוסף ל-8.8 ריבאונדים למשחק ועשה חיים קשים מאוד לפליקנס בצבע. כל הקבוצה לקחו חלק במשחק ההגנה המעולה הזה שהתבטא בכך שהם השאירו את החבורה מניו אורלינס על 89.5 נקודות במשחק בלבד. קרדיט גדול למשחק ההגנה מגיע גם למאמן העונה ב-NBA, מארק דייגנולט שעשה התאמות מעולות וניהל במופתיות את הטקטיקה של הקבוצה בפן הזה.

הצוות המסייע של אוקלהומה סיטי
בנוסף לשיי, כלל שחקני אוקלהומה הופיעו לסדרה ואוקלהומה סיטי שידועה בקבוצתיות שלה קיבלה תרומה רבה החל מכוכבי המשנה שלה ובראשם מג'יילן וויליאמס. הצעיר המבריק של הת'אנדר שסיים את הסדרה עם 21.2 נקודות, 7.2 ריבאונדים ו-5 אסיסטים התעלה על עצמו בסדרה זאת ונתן תצוגות מרשימות בשני צידי המגרש וגורם למאמנו הת'אנדר להרבה סיבות לאופטימות בהמשך הדרך (שלדעתי תהיה עוד ארוכה) בפלייאוף הזה.

גם צ'ט הולמגרן כפי שציינו וג'וש גידי הגיעו לסדרה כשגידי קולע 8 שלשות חשובות שני המשחקים האחרונים בסדרה כאשר כשהאחוזים שלו לשלוש נפלאים ועומדים על 56%. לו דורט סיפק סדרה טובה גם כן, כאשר התרומה שלו באה לידי ביטוי בפן ההגנתי ששמה הוא עושה תמיד נלחם חיים קשים ליריביו וכך גם בסדרה זאת.

הצד של הפליקנס קשיים רבים בהתקפה
כשבוחנים את הסדרה מהצד של הפליקנס, שיוצאים בתחושה חמוצה מאוד מהסדרה בזאת, הדבר הראשון שקופץ לעין הוא היכולת הלוקה שלהם בהתקפה למשך כלל הסדרה שהתבטאה ב-89.5 נקודות בלבד למשחק, שככה אי אפשר לעבור סדרה בפלייאוף. החבורה מניו אורלינס התקשתה מאוד מהשלוש למשך כל הסדרה עם 27% בלבד מחוץ לקשת.
למעט משחקים אחדים בהם ואלנצי'ונאס ומקולום נתנו משחק די טוב בהתקפה אף אחד לא הופיע, דבר אש ממחיש מאוד את הנקודה הבאה עליה נדבר.

התלות של הפליקנס בזאיון
לפליקנס ישנה בעיה מהותית והיא התלות המוחלטת בזאיון ובבריאותו, דבר שהורגש באופן אקוטי בסדרה הזאת. הייתה ציפייה שבחסרונו של זאיון, ברנדון אינגרם הכוכב השני של הקבוצה, יקח פיקוד ויוביל את הקבוצה בסדרה הזאת, דבר שלא קרה כלל וכלל שאינגרם סיים את הסדרה עם 14.2 נקודות אך באחוזים רעים מאוד בעיקר במשחק הראשון והאחרון, 4.2 ריבאונדים ו3.2 אסיסטים כאשר כפי שנאמר השיא השלילי היה היום עם 8 נקודות ב14% מהשדה ו0% מהשלוש! בנוסף לכל אלה, באה בעיקר לידי ביטוי חוסר המנהיגות של אינגרם שהורגשה מאוד בכלל המשחקים בסדרה.
לניו אורלינס יש כעת הרבה חושבים לעשות, כאשר התלות בזאיון הפרנצ'ייז פלייר של המועדון גדולה מידי, בעיקר בהתחשב בעובדה שהוא מאוד מאוד פציע ובקיץ לGM של הקבוצה יש הרבה חושבים לעשות.

 

 

 

 

דנבר נאגטס 108 – לוס אנג'לס לייקרס 106 (דנבר מנצחת בסדרה ועולה לסיבוב הבא)

* דני אייזיקוביץ

סיכום סדרה 

תם ונשלם, הלייקרס נתנו את כל מה שהיה להם לתת. לברון קלע שתי זריקות עונשין כדי להשוות את התוצאה כאשר נותרו רק 26 שניות לסיום המשחק, אבל ג'מאל מארי בפעם השנייה בסדרה זורק זריקה קשה, קולע ושולח את הלייקרס לתהות על העתיד שלהם:

אי אפשר היה לבקש יותר מהקבוצה הזו, אולי רק די לו, שמספיק שהיה קולע עוד שלשה אחת (2-10 מהשלוש הלילה) וזה היה נגמר אחרת.

מצד שני, הלייקרס קיבלו שורה סטטיסטית נהדרת הלילה בדמות:
לברון 30 נקודות, 11 אסיסטים, 9 ריבאונדים, ריבס קלע 19, דיוויס 17 ו-15 ריבאונדים, האצ'ימורה 15 וראסל 14

יתרה מכך, הלייקרס שוב היו ביתרון מבטיח במהלך הרבע השלישי, אבל דנבר פשוט שיחקה נהדר וברגע האמת, יש לה כרגע (אולי) את שחקן הקלאץ' מספר אחד בליגה. 

 

מעבר לקלאץ' של מארי, דנבר קיבלה תרומה אדירה מהטריו המוביל שלה כאשר מארי קולע 32 נקודות, יוקיץ' עם 25 נקודות, 20 ריבאונדים ו-9 אסיסטים. למרות זאת, הלילה באופן לא אופייני גם איבד 7 כדורים וזה חלק ממה שהשאיר את הלייקרס בתמונה.

השלים את הטריו פורטר ג'וניור שקלע 26 נקודות, 5-7 מהשלוש, והיה ענק בשני צידי המגרש.

הערת אגב,

בפתיחת הרבע השני, אנתוני דיוויס נפצע (הלייקרס הובילו 56-50) ונפל לפרקט במהלך מאוד מוזר. כתוצאה מכך, דיוויס שקלע 16 נקודות במחצית הראשונה קלע נקודה בודדת במחצית השנייה, ויתכן מאוד שעם כתף בריאה היינו רואים תוצאה אחרת.

 

מה הלאה עבור הלייקרס? 

מצד אחד, לאורך כל הסדרה הלייקרס נשארו צמודים והיו במרחק של שלשה / שריקה / כתף בריאה של דיוויס, איך שלא תרצו, באמת מרחק של גרוש לשקל.

מצד שני, הם הפסידו 4-1, זה לא משחק בודד, הם הפסידו שוב ושוב ושוב ושוב (4 פעמים שלא הבין).

הנתון הכי בולט זה השלשות.

בליגה הנוכחית, קשה עד בלתי אפשרי להגיע כשאתה קולע 30% מהשלוש באופן עקבי. למעשה מלבד משחק אחד, לאורך כל הסדרה הלייקרס קלעו פחות מ-30% מהשלוש וגם הלילה עם 10-35 מהטווח הזה.

בלייקרס כבר מדברים על איך משאירים את לברון לעונה נוספת ובצדק. 

המצקצקים מדברים על זה "שהמלך" סיים את דרכו, איך אפשר לומר את זה אחרי שהוא מסיים סדרה של 27.8 נקודות, 8.8 אסיסטים ו-6.8 ריבאונדים.
גם דיוויס היה אדיר, עם 27.8 נקודות ו-15.6 אסיסטים.

הלייקרס בעיקר צריכים לעשות את שלושת הפעולות הבאות:

  1. למצוא דרך לבחור את ברוני ולרצות את לברון (וזה גם ימכור המון כרטיסים).
  2. לעבות את הצבע עם עוד שחקן שיתן גוף, כי האצ'ימורה עם כל הסימפטיה לא אמור להיות שחקן חמישייה בקבוצה שרוצה תואר.
  3. קלעי שלוש – הם חייבים שחקני כנף שמסוגלים לקלוע שלשה פנויה.

הבעיה העיקרית שלהם זה הנכסים שאין להם, אבל אפשר לסמוך על ההנהלה של הלייקרס שתמצא את הפתרונות.

 

מה הלאה עבור דנבר? 

דנבר כאמור עוברת סיבוב ותפגוש את מינסוטה לקראת סוף השבוע. יש להם כמה ימים לנוח (למרות ששתי הסדרות הושלמו יחסית מוקדם). 

דנבר מגיעה פייבוריטית בתור האלופה, זו עם הניסיון ועדיין חשוב לציין. כבר במהלך העונה הסדירה ראינו שמינסוטה יודעת להקשות על דנבר, כאשר מינסוטה ניצחה 2 משחקים מתוך הארבע.

בנוסף המץ'-אפ של מינסוטה מול דנבר פשוט נהדר, גובר וטאונס מול יוקיץ' וגורדון.

אדוארדס רק מחכה לקרב מול פופ (או פורטר ג'וניור?). 

קונלי לאורך כל הקריירה נחשב לשומר אדיר, והמץ'-אפ שלו מול מארי יהיה סופר מעניין וגם מקדניאלס אמור להפריע לפורטר ג'וניור שהתפוצץ בסדרה הרבה יותר ממה שהוא אפילו ציפה (22.8 נקודות, 4 שלשות למשחק ב 49%).

כאמור מינסוטה קבוצת הגנה הרבה יותר חזקה ועשויה להציף המון מהבעיות שראינו בסדרה מול הלייקרס.

לכן, המפתחות של דנבר יהיו:

  1. השמירה על אדוארדס. 
  2. השלשות – באופן מפתיע דנבר מסיימת את הסדרה עם 30% מהשלוש ולמרות שהלילה היו מצויינים, רוב הזמן אף אחד (מלבד פורטר ג'וניור) לא הצליח לקלוע כמו שצריך. מארי סיים את הסדרה עם 29% מהשלוש, ארון גורדון הפך לנטל התקפי (10% מהשלוש לאורך הסדרה) שמאפשר לצופף ולהמר עליו. סביר להניח שגובר או טאונס פשוט יתנו לו לזרוק חופשי לחלוטין. קולדוול פופ גם הפתיע לרעה עם 28% 
  3. הספסל – בעונה שעברה ראינו את ברוס בראון נותן פלייאוף נהדר מהספסל (12 נקודות, והגנה נהדרת).
    העונה אין להם תחליף. כריסטיאן בראון הצעיר שהיו בטוחים שיעשה צעד קדימה לא עשה אותו (3.8 נקודות למשחק) ורג'י ג'קסון שהיה רכז סביר לעונה הסדירה לא פגע בסדרה מול הלייקרס (3.2 נקודות, 28% מהשלוש ו-10 דקות משחק בלבד).

לסיכום, שיתחיל כבר, אנחנו (האוהדים) כבר מוכנים לאחת הסדרות המבטיחות של העונה הזו.

 

 

 

הטופ 10 היומי