"מה הלאה?" הוא ההקדמה של הכדור הכתום לעונת המלפפונים של ה-NBA. ננסה להעריך עד יום הדראפט איך כל הקבוצות הליגה רואות את עתידן ואילו מהלכים הן ינסו לבצע כדי להתקדם לשם. נתחיל מהגרועה לטובה לפי המאזן בעונה הרגילה, והיום – ניו אורלינס פליקנס.

מה היה לנו?

הפליקנס פוסט אנתוני דיוויס היתה קבוצה חדשה לגמרי, ואחת הקבוצות המסקרנות בליגה. זאיון וויליאמסון הגיע עם הייפ עצום מהדראפט יחד עם הייז ואלכסנדר – ווקר, אינגרם, בול, הארט הגיעו מהלייקרס, פייבורס ורדיק מהשוק החופשי ויחד עם ג'רו הולידיי נראה היה שיש פה בסיס מצוין לקבוצה מצליחה, בעתיד ואולי גם בהווה.

הציפיות האלה נכזבו קצת כשזאיון נפצע ופספס את רוב העונה, אבל אינגרם נכנס מצוין לתפקיד המנהיג והפך לשחקן המשתפר של העונה, בול התחיל רע והשתפר משמעותית, וזאיון חזר ונראה בלתי עציר בהתקפה. לקראת הבועה רבים הימרו על הפליקנס כאלה שיעלו לפליי אין ואולי לפלייאוף – כבר בעונה הראשונה של זאיון.

ההימור הזה נכשל חרוצות, כשהקבוצה נראתה רע בבועה. זאיון לא הגיע כשיר לחלוטין והתקשה להשפיע במעט הדקות שקיבל, ההגנה לא עבדה טוב, בול חזר ליכולת הקליעה המזעזעת מתחילת העונה וחוץ מרדיק לא היה מי שיקלע מבחוץ ביציבות. הפליקנס הפסידו שישה משמונת המשחקים שלהם וסיימו אחרונים במערב.

התוכנית

הכותרת שהפליקנס העניקו לתוכנית שלהם בשנה שעברה היתה "retooling" בניגוד ל-"rebuilding". הכוונה היתה שבניגוד לתהליך בניה מחדש, שבו קבוצה מכוונת לתחתית למספר שנים כדי להביא את הכוכבים הבאים מהדראפט, לפליקנס כבר יש את הכישרון שהם צריכים ומסביבו הם בונים קבוצה תחרותית כבר השנה. התוכנית הזו נחלה הצלחה מסוימת, אבל כרגע הפליקנס נראים כמו קבוצה שהגיע לנקודת האמצע הבעייתית של קבוצות – לא מספיק טובה כדי לעבור סיבוב בפלייאוף, לא מספיק רעה כדי להשתפר משמעותית מהדראפט.

השאלה הראשונה שהם יצטרכו לענות עליה היא ברנדון אינגרם. אינגרם שחקן חופשי מוגבל, ודי ברור שהפליקנס ישוו כל הצעה עליו. מצד שני, אחרי עונה של 23 נק', 6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים למשחק ביעילות סבירה- הוא יצפה לחוזה מקסימום. האם הוא שווה את זה? יכול להיות שלפליקנס לא תהיה ברירה אלא להציע לו חוזה כזה, כדי לא להפוך את התמורה המשמעותית ביותר ל-AD לשחקן ממורמר שרוצה לצאת.

אם אינגראם נשאר, נשאלת השאלה היא הפליקנס מאמינים שהם יכולים להגיע לפלייאוף כבר בעונה הקרובה ובונים לכך את הקבוצה. לכאורה הם היו קרובים, אבל המערב הולך להיות הרבה יותר קשה בשנה הבאה – גולדן סטייט יחזרו לפלייאוף כמעט בוודאות, ממפיס יתבגרו בעוד שנה, פורטלנד כנראה לא תאבד את נורקיץ' לרוב השנה ופיניקס נראתה נפלא בבועה.

ג'רו הולידיי הוא הראשון שיושפע מהחלטה כזו. הוא בשיא הקריירה, כנראה בחלק היורד שלה, ואם הקבוצה לא בונה על הצלחה מיידית אין לה סיבה לשלם לו 53 מיליון דולר בשנתיים הקרובות. מן הסתם לא יחסרו מחזרים לאולסטאר ואול דיפנסיב. גם רדיק בסיטואציה דומה – אין טעם להשאיר אותו אם לא הולכים חזק על הפלייאוף בעונה הבאה.

על זאיון אין החלטה לקבל, אבל היכולת שלו יכולה להשפיע על הכיוון שהמועדון הולך אליו. לפני תחילת העונה הוא נתפס ככשחקן הכי טוב שהגיע מהדראפט מאז אנתוני דיוויס, אבל המשחק שלו העונה חשף חולשה הגנתית קשה לצד נטייה לפציעות  – שהיא מדאיגה מאוד עבור שחקן צעיר כל כך, במיוחד עם מבנה הגוף המיוחד שלו.  אם בקבוצה חושבים שזאיון יכול לתת עונה בריאה, שבה ישמור לפחות ברמה סבירה – כנראה שההחלטה הנכונה היא ללכת לפלייאוף. גם בול נמצא במצב דומה – אם אפשר לבנות על בול של ינואר – פברואר, יש מסלול לפלייאוף, אבל בול של הבועה לא יביא אף אחד לשום מקום.

מי שעשוי לעזוב הוא דריק פייבורס, שמסיים חוזה גדול בקול ענות חלושה. למרות הצלחה יחסית בעונה הרגילה, פייבורס לא הצליח לתת חיפוי אמיתי בהגנה לזאיון בבועה, והצירוף של שניהם יצר בעיות ריווח קשות שפגעו ביכולת של האחרים להשתחרר לקליעה.

בהנחה שאינגרם יקבל חוזה מקסימום או קרוב לכך, אין לפליקנס מקום מתחת לתקרת השכר, כך שתתקשה להתחזק מהשוק החופשי.

מהלכים אפשריים

חוזה מקסימום לאינגרם – נראה כמעט מובן מאליו.

הליכה חזקה לפלייאוף – רדיק, מילר, הייז ומלי הולכים לפלידלפיה, אל הורפורד הולך לפליקנס. הפליקנס מקווים שהורפורד יוכל להיות הגבוה שמרווח את המשחק בצד אחד ושומר בצד השני, ומקריבים בשביל זה קצת טאלנט עתידי בהייז קוצת שחקן טוב נוכחי ברדיק. פילדלפיה מקבלים את רדיק חזרה ונפטרים מהחוזה הגדול של הורפורד לקראת אפשרות לשיפור עתידי.

המשלים המתבקש לטרייד כזה – חוזה ל-4 שנים לג'סטין הולידיי, שהוכיח את עצמו כשומר טוב וקלע מדויק באינדיאנה ומן הסתם ישמח לשחק ליד אחיו הבכור ג'רו.

הליכה לתחתית – אם הפליקנס מבינים שהשנה היא לא השנה שלהם, המהלך המתבקש הוא ויתור על הולידיי. אם דנבר יסכימו לתת בשבילו את האריס, הפוטנציאל של מייקל פורטר ג'וניור, הפליקנס כנראה יקפצו על זה.

סיכונים

פחות או יותר כל שחקן בחמישיה של הפליקנס הוא סיכון. אינגראם – הצלחה בעונת חוזה או אוסלטאר לגיטימי לשנים קדימה? זאיון – יכול בכלל לעמוד בעומס של ה-NBA? הולידיי – יירד עכשיו? עד שנה? עוד שנתיים? מתי נכון לוותר עליו אם בכלל? בול – קלע שלשות סביר, שומר טוב ומוסר מצוין או דרגה אחת פחות בכל אחד מהכישורים?

כל סט של תשובות לשאלות גורר שורה של החלטות שצריך לקבל. קשה לקנא בהנהלה של הפליקנס.