בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד ב-3 משחקים מהלילה האחרון ב-NBA. אבל הלילה החברים של פוסט-אפ דאגו למלאכה ושלחנו את הדורבן לצפות במשחק בין שתי קבוצות שחלקו עד אתמול יחד את ראשות המערב. ואם הוא לא היה אוהד שרוף של הספרס, הוא כנראה היה מתבאס מאוד מחוויית הצפייה.

סן אנטוניו ספרס 96 (מאזן 4-2) – לוס אנג'לס לייקרס 103 (מאזן 5-1)

לברון ג'יימס טס לסן אנטוניו למפגש השנתי שלו עם גרג פופוביץ' בטקסס. רק שבעונה הקודמת המפגש הזה הוביל לאחד מהמשחקים הדרמטיים והיפים של פתיחת העונה, כששתי הקבוצות קלעו יחד יותר מ-280 נקודות והספרס ניצחו בנקודה, בהארכה, מסל של פאטי מילס והחטאה של לברון על הבאזר. והעונה, אעפס, המשחק היה למיטיבי לכת. הלייקרס חצו בקושי רב את רף ה-100 נקודות, והמשחק נראה כאילו הוא נלקח מלפני 20 שנה, ולא נערך על סף העשור השלישי של שנות ה-2000. אולי הייתה זו ההשפעה של שני עוזרי המאמן החדשים בשתי הקבוצות:

והיה גם עוד נציג של סוף שנות ה-90/תחילת שנות ה-2000, רק בקהל:

https://twitter.com/NBAonTNT/status/1191185724122337280

https://twitter.com/FOXSportsSW/status/1191165061999534080

וכן, היה גם משחק. הספרס פתחו חיובי עם שני סלים יפים, אבל שתי הקבוצות נראו רע בגדול, והלייקרס קלעו את הסל הראשון שלהם במשחק יותר מ-3 דקות אחרי שהוא התחיל. וכמה סמלי שהיה זה דני גרין, אקס ספרס. שתי דקות אחר כך הלייקרס נטלו את ההובלה ושמרו עליה פחות או יותר עד סוף המשחק, למעט דקות בודדות ברבע השני וקצת ברבע הרביעי. ככה זה כששני הכוכבים שלך קולעים באחוזים מזעזעים ונראים נורא ואיום:

אף אחד בספרס לא נראה טוב במחצית הראשונה, למעט דקות בודדות של רודי גיי שעזרו לספרס להיות צמודים יחסית. בצד של הסגולים-זהובים אנתוני דייוויס נראה בלתי עציר עם 7 מ-11 מהשדה ו-15 נקודות על הגבוהים של הספרס. איכשהו הספרס עוד היו במרחק של פוזשן משוויון עד שתי דקות לסיום המחצית, אבל אז ריצת 10-0 של הלייקרס הורידה אותם להפסקת מחצית ביתרון 13, כולל הסל הזה:

https://twitter.com/Lakers/status/1191163158204862468

הלייקרס חזרו מההפסקה לאותה נקודה שבה הפסיקו, המשיכו לרוץ ועלו כבר ליתרון 19 אחרי שלוש וחצי דקות מסל של מי לא אם דייוויס, ואסיסט עשירי של לברון. הספרס של העונה שעברה היו נשברים בנקודה הזו ומפסידים ב-30 הפרש, אבל לא העונה. איכשהו לאט-לאט הם הצליחו לחזור למשחק בזכות דקות טובות בשני צידי המגרש, בעיקר של דרק ווייט. ואז רודי גיי החליט שאם קוזמה יכול, אז גם הוא:

https://twitter.com/spurs/status/1191172766193659906

ההגנה הטובה נמשכה ברבע האחרון, כשהלייקרס ההמומים, ובעיקר לברון ג'יימס, החטיאו פעם אחר פעם ואפשרו לספרס לחזור. הפעם היה זה תורו של דז'ונטה מוריי לעשות את הנזק בשני צידי המגרש. אחרי שקלע רק 2 נקודות בשלושה רבעים, הוא נכנס במקומו של ווייט שלוש דקות לתוך הרבע והחזיר את הספרס לשוויון 90 במו ידיו, אחרי החטאת שלשה של לברון. זה התחיל בחטיפה עם סל קליל:

https://twitter.com/spurs/status/1191175023970664450

ואז עוד חטיפה וסל קליל. או כמו שכתבו בטוויטר של הספרס, כאילו מישהו לחץ ריפליי:

https://twitter.com/spurs/status/1191176754209181696

16 נקודות הוא קלע ברבע (6 מ-7 מהשדה), כולל שלשה, 5 ריבאונדים ושתי חטיפות, וכל זה בשבע וחצי דקות. אבל אז נגמר הדלק. שני סלים רצופים של קולדוול-פופ החזירו את היתרון ללייקרס, ופופוביץ' נאלץ להוריד את הכוכב החם לספסל בגלל מגבלת הדקות הרפואית. בהיעדרו הספרס חזרו להיראות גרוע, ומי יודע איך היו נראות דקות הסיום אם הוא היה נשאר על הפרקט.

לברון סיים עם טריפל-דאבל בלתי מורגש כמעט של 21-11-13, אבל באחוזים לא טובים מהשדה. הרבה פעמים כשניסה לקחת את המשחק על עצמו הוא פשוט נכשל, ומרגיש שדווקא מי שניצח בדו-קרב בין שני הלקוחות של ריץ' פול היה ילד הפלא מסן אנטוניו, למרות "רק" 18 נק' ו-11 ריבאונדים. כן, אני לא אובייקטיבי.

הלייקרס ניצחו בסופו של דבר ב-7 הפרש, כבשו את ראשות המערב והתייצבו בראש הדירוג ההגנתי של הליגה (מי היה מאמין), אבל היו יכולים לסגור את הסיפור הרבה יותר מוקדם. הם יכולים להיות מאוד מרוצים מכך שההגנה שלהם עבדה רוב הזמן והובילה את הספרס לאבד 18 כדורים, שתורגמו ל-23 נקודות, ועדיין שלוש דקות לסיום הספרס היו בתמונה, במשחק שבו הם קולעים בפחות מ-40% מהשדה ושני הכוכבים שלהם לא מתפקדים. ככה לא בונים חומה.

בצד של המפסידים נראה שהעונה בינתיים אולדריג' עושה רק נזק לספרס, ודרוזן לפעמים נוכח ולפעמים נפקד. עד כמה? ככה:

עם זאת, ברור לכולם שזה כנראה לא יימשך ככה כל העונה. מעבר לסיבות רבות ואחרות שדיברתי עליהם בטורים קודמים, פופוביץ' יצטרך למצוא במוקדם או במאוחר דרכים להפוך את אולדריג' ליעיל, שכן אחרת הספרס יכולים לסגור את הבסטה וללכת לים. בעיה מרכזית נוספת שאליה קשור אולדריג' היא בהגנה. בששת המשחקים עד כה הספרס לא הצליחו לעצור את היריבות בצבע, והלילה הלייקרס קלעו עליהם כמעט מחצית מהנקודות שם, כשדיוויס (25 נק' ו-11 ריב') והווארד (14-13) מסיימים עם דאבל-דאבל כל אחד. אז האם הספרס יכולים להיות מעודדים מזה שהם נתנו פייט לקבוצה טובה מהם על הנייר למרות יום רע או מאוכזבים מכך שלא נראו טוב? אתם תשפטו.