בזמן שישנתם הוא טור המתמקד ב-3 אירועים מהלילה האחרון. והיום

 

יוטה ג'אז 121 (6-2) – ממפיס גריזליס 105 (4-3)

יוטה ג'אז ניצחה פעם נוספת את ממפיס גריזליס. בניגוד לפעם הקודמת, אז הניצחון היה בנקודה אחת בלבד הפעם הניצחון היה חד וברור. הג'אז ניצחו בעזרת יום קליעה גדול עם 19 נקודות מחוץ לקשת וספסל יעיל מאוד. לאורי מרקנן המשיך ביכולת ההתקפית המדהימה שלו מתחילת העונה עם 31 נקודות.

לאורי מרקנן:

הסיבה העיקרית לפתיחה של יוטה ג'אז שמהממת את הליגה זה לאורי מרקנן. הלילה הוא עשה הכל על המגרש. מרקנן חדר, קלע מחוץ לקשת, מסר, לקח כדורים חוזרים בשני צידי המגרש ומעל הכל, הפיני בן ה-25 קבע שיא קריירה של 4 חסימות והשלים את הדאבל-דאבל השמיני שלו ברציפות מאז תחילת העונה. לממפיס גריזליס לא היה פתרון ללאורי מרקנן. טיילור ג'נקינס ניסה סכמה הגנתית של אזורית שלא עבדה עקב הדומיננטיות שלו בצבע, 8 נקודות היו לו בצבע. 10 נקודות מהזדמנות 2. קל להבחין כי מרקנן הוא פורוורד קטן אבל הפורוורד בן ה-25 הוא בגובה 2.13 מ'!

ללא ספק, הפיני ייבחר לאולסטאר אם ימשיך כך עד פבוראר הקרוב אף על-פי שיוטה הגיעו לעונה הזו במטרה לעשות טנקינג.

היורובאסקט עשה לו טוב!

משלים דאבל-דאבל שמיני ועושה הכול על המגרש:

https://twitter.com/utahjazz/status/1587297341773467650?s=20&t=86u_bNlE2U3zfJgO6c6Q4w

 

הקליעה הבעייתית של הגריזליס:

הסיבה המרכזית להפסד הלילה של הממפיס גריזליס לא הייתה רק היכולת ההגנתית הבעייתית שאפשרה ליוטה לקלוע 19 שלשות ואפשרה לקלוע עליה באחוזים טובים בצבע עם 50% ל-2. הסיבה הייתה גם היכולת ההתקפית הנוראית. ביום של 6-26 לשלוש אין שום סיכוי לנצח אף קבוצה. רק שלושה שחקנים (ברוקס, מוראנט וג'ונס). קלעו שלשות. ללא ספק, החיסרון של דזמונד ביין הורגש אבל היכן היה ג'ון קונצ'ר שקלע 2 שלשות בממוצע למשחק לפני המשחק הזה וסיים עם 0-4 מחוץ לקשת. היכן היה דיוויד רודי שקיבל כל-כך הרבה דקות (28:46). וסיים עם 0-4 מחוץ לקשת. היכן היה סנטי אלדמה שלקח רק זריקה אחת ל-3 לעומת 3.8 שלו בממוצע למשחק קודם לכן?

יחד עם זאת, יכולת הקליעה הרעה של ממפיס לא הסתכמה רק בזריקות מחוץ לקשת אלא המשיכה גם בעונשין וכידוע, עונשין מנצח ומפסיד משחקים. הגריזליס קלעו 23-42 זריקות מהעונשין, גזבייה טילמן ודילון ברוקס עומדים בראש טבלת המחטיאים כאן עם 9 החטאות משותפות. ברנדון קלארק החטיא את שתי הזריקות היחידות שלו מהעונשין ושחקני הגריזליס היו נוראים בזריקות מהקו.

למרות היכולת ההגנתית הבעייתית הפקטור שהפסיד את המשחק עבור ממפיס היה היכולת ההתקפית הרעועה.

חוסר משחק קבוצתי של הגריזליס:

ממפיס גריזליס לא שיחקו את הכדורסל שלהם הלילה. אמנם, היה מדובר בקבוצה בינונית ומטה באסיסטים בממוצע למשחק עד כה עם 24.2 כאלו בממוצע למשחק. מול 14.2 איבודים. אך היום, הייתה קריסה טוטאלית של הגריזליס בשני הפרמטרים האלו. קריסה שפגעה בשטף המשחק של הקבוצה. לא ייתכן כי ג'ה מוראנט והרוקי קנדי צ'נדלר ששיחק 12:11 דקות בלבד יימסרו 50% מהאסיסטים של הקבוצה. שוב נשאלת השאלה היכן השחקנים שהיו על המגרש והתשובה מגיעה בחמשת האיבודים של טיוס ג'ונס שהיה צריך לתפקד כמנהל משחק משני למוראנט ובארבעת האיבודים של סטיבן אדאמס שעם זה שהוא לא שחקן שאחראי על ניהול המשחק, ארבעה איבודים זה יותר מידי!

עקב משחק שלא כלל הרבה אסיסטים ולא כלל כדורסל מסודר לכל אורכו, הגריזליס היו מבולבלים מאוד בצד ההתקפי. קיבלו קבלת החלטות שגויה ומוראנט היה טוב אבל ללא עזרה אף-אחד לא יכול לנצח.

מוראנט מרשים אך בלי עזרה אי אפשר לנצח …

היו חסרים שחקנים נוספים שינועו ללא כדור:

 

העומק בספסל של הג'אז:

ליוטה אין סופרסטאר מובהק. אין לה את דמיאן לילארד בפורטלנד טרייל בלייזרס או את ג'ה מוראנט שפגשה הלילה בממפיס גריזליס. יש לה רוטציה של שחקנים בינוניים שכל אחד מהם יכול להתעלות ולהוביל את הקבוצה לניצחון בכל יום נתון. השחקן הטוב ביותר מתחילת העונה זה לאורי מרקנן אך זה עדיין עלול להתאזן ולהשתנות במהלך העונה. יחד עם זאת, העומק בספסל הוא עצום. הלילה עלו אגבאג'י הרוקי, טיילין הורטון-טאקר, קולין סקסטון ומאליק ביזלי כדי לקלוע 50 נקודות משותפות. התרומה של ספסל הג'אז הייתה אדירה. מאליק ביזלי קלע 18 נקודות (שיא עונתי), סקסטון קלע 15 נקודות, הורטון טאקר קלע 13 נקודות ואגבאג'י 4. היתרון בתלכיד הנוכחי של הג'אז הוא שאף אחד לא נאבק כדי לקבל את הקרדיט, אין משחקי אגו בין כוכבים גדולים וזה עובד עם 6 ניצחונות בשמונת המשחקים האחרונים.

בצד השני, הצד הבעייתי לא היה הספסל אלא החמישייה. סטיבן אדאמס לא תפקד עם 2 נקודות ב-1-4 מהשדה. גם לא ג'ון קונצ'ר וסנטי אלדמה שקלעו 7 נקודות משותפות בלבד. כידוע, הגריזליס לא היו במיטבם.

שחקני הספסל מספקים את הסחורה:

https://twitter.com/utahjazz/status/1587282911304171520?s=20&t=86u_bNlE2U3zfJgO6c6Q4w

https://twitter.com/utahjazz/status/1587281142280908800?s=20&t=86u_bNlE2U3zfJgO6c6Q4w

https://twitter.com/utahjazz/status/1587259307967401985?s=20&t=86u_bNlE2U3zfJgO6c6Q4w

 

 

כשאין אף אחד שמחזיק רק אצלו את הכדור בשביל סטטיסטיקה מרשימה, אפשר לראות את המיטב מכל אחד:

https://twitter.com/utahjazz/status/1587256004307169281?s=20&t=86u_bNlE2U3zfJgO6c6Q4w

 

 

ברוקלין נטס 116 (2-5) – אינדיאנה פייסרס 109 (3-5)

ברוקלין נטס הגיעו למשחק הזה עם הגב לקיר לאחר ארבעה הפסדים רצופים וללא הכוכב השלישי שלהם, בן סימונס עקב כאבים בברך שמאל. קווין דוראנט התעלה ושבר שיאים, קיירי וניק קלקסטון תרמו תרומה משמעותית גם לאחר שברוקלין איבדה את כל היתרון שלה, 5:30 דקות לסיום המשחק, בשיוויון 100-100. הנטס גילו אופי והתגברו על נקודות התורפה שלהם במשחקים הקודמים.

קווין דוראנט:

קווין דוראנט ממשיך להוכיח מדוע הוא אחד הסקוררים הגדולים ביותר שהמשחק הזה ראה אי פעם. הוא הוביל את ברוקלין נטס בכל פרמטר הלילה בצד ההתקפי. יום קליעה גדול עם 36 נקודות ו-7 אסיסטים גרם לכך שדוראנט יצר הרבה נקודות והיה מנהל המשחק בהיעדר רכז טבעי על המגרש. כזכור, עוד בקדם העונה דוראנט אמר: "מי יודע מה תהיה האווירה אם לא נשחק טוב או מישהו ייפצע. מה שבונה קבוצה זה איך אנחנו נשארים ביחד בימים האלה." כל הדברים הבעייתים שדוראנט ציין, אכן קרו. הקבוצה שלו הייתה עם 5 הפסדים בששת המשחקים האחרונים. עם הרבה פציעות והבולטת שבהם היא של בן סימונס. ובכל זאת, האיש שגילה אופי והתעלה לאורך כל המשחק, עם יכולת התקפית שהייתה תענוג לעיניים וסט יכולות שלא משקפות בהכרח רק את העמדה שלו, היה דוראנט. הוא לקח את הזריקות שלו לאורך כל המשחק בניגוד למשחק הקודם נגד הפייסרס בו הוא זרק 4 זריקות בלבד כי הוא ריווח את המגרש, לדבריו.  יחד עם זאת, כמעט שליש מהנקודות של קבוצתו במתפרצות היו שייכות לו, הוא ניצל היטב את הטעויות של היריבה עם 6 נקודות מאיבודים והיה ביום קליעה מרשים עם 20 נקודות מחוץ לצבע והעונשין. ייתכן כי היעדרו של בן סימונס סייע לו בניהול המשחק הן בהתקפות עומדות והן בהתקפות מעבר.

 

יתר על כן, הוא עבר את וינס קרטר במקום ה-19 ברשימת קלעי כל הזמנים עם 25,754 נקודות. וקלע לפחות 25 נקודות בכל משחק בכל אחד משבעת המשחקים האחרונים, הכי הרבה בהיסטוריה של הנטס.

 

אף על-פי כן, עומס רב על קווין דוראנט עלול לגרום לו לפציעה. זה כבר קרה לדמיאן לילארד בשלב מוקדם בעונה אך לאחר פציעת האכילס ב-2019 והפציעה בשנה שעברה, דוראנט צריך להיות מוגבל לדקות והוא צריך את שחקני הקבוצה שלו במיטבם כמו היום ואפילו יותר כדי לקבל מנוחה רבה יותר מתשע הדקות שקיבל הלילה על הספסל.

קווין דוראנט מסיים היטב בטבעת!

 

 

אבל גם יודע לקלוע שלשות:

https://twitter.com/BrooklynNets/status/1587230162642690048?s=20&t=86u_bNlE2U3zfJgO6c6Q4w

 

היכולת ההתקפית של הנטס:

לפני המשחק ברוקלין הגיעה עם הרבה בעיות. ההגנה שלה הייתה נוראית ואיומה. הם עמדו להתמודד מול הקבוצה השנייה בטיבה בליגה בנקודות בממוצע למשחק ובמקום ה-7 בדירוג התקפי. אבל גרוע מכך, היכולת שלה בקליעה מחוץ לקשת הייתה מוגבלת מאוד. הנטס דורגו בתחתית של הליגה בקליעה ל-3 עם 32.8%. הנטס היו גם אחת מהקבוצות הגרועות באיבודים עם 13 וכתוצאה מכך, הם לא היו קבוצת ההתקפה שמצופה מהם להיות (טופ 10 בליגה). למרות הכלים ההתקפיים העומדים לרשותם (קיירי, דוראנט, האריס, אוניל, מילס, קלקסטון, קרי).

אך הלילה, הנטס היו טובים בכל פרמטר התקפי. הם קלעו 50 נקודות בצבע. שיחקו ביעילות במתפרצות וקלעו 18 נקודות. ניצלו את כמות האיבודים העצומה שהפייסרס איבדה (24) ל-26 נקודות והכי חשוב, שיפרו את יכולת הקליעה שלהם מחוץ לקשת עם 11-30 (36.7%) לצד 26 אסיסטים. זה עדיין לא משביע רצון אך מביע על שיפור מהממוצע של ששת המשחקים הקודמים.

אחוזי השלשות משתפרים עבור הנטס ..

קיירי עם 10 נקודות בצבע, 20% מהנקודות של קבוצתו בפרמטר הזה …

https://twitter.com/BrooklynNets/status/1587264109921247232?s=20&t=86u_bNlE2U3zfJgO6c6Q4w

קיירי את קלקסטון:

 

התפקוד חזר בהגנה של הנטס:

ההגנה של ברוקלין הראתה סימני חיים הלילה. זה לא היה צפוי בכלל לאור ששת המשחקים האחרונים בהם הדירוג ההגנתי של הנטס היה 122.4 (מקום אחרון בליגה) כמו כן, הנקודות שהם ספגו בממוצע למשחק היה הגרוע ביותר בליגה (122.2). היריבות לקחו 34.2 ריבאונדים בהגנה לנטס (מקום 21 בליגה) מה שמראה שלא היה מי שיזיק מתחת לסל. וקלעו עליהם ב-47.5% מהשדה (מקום 22 בליגה) וב-43.8% לשלוש (מקום אחרון בליגה). מה שמראה שהבעיה העיקרית של ברוקלין הייתה בקו האחורי. היה תפקוד הגנתי לא טוב מצד ג'ו האריס, אדמונד סאמנר, סת' קרי, פטי מילס ומרקיף מוריס שיצרו הרבה חורים בהגנה ולא סגרו את הפרימטר. הם גם לא היוו איום על אף שחקן כנף והעניקו זריקות פנויות פעם אחר פעם, בצבע ומחוצה לו.

אולם הלילה, התלכיד של סטיב נאש היה בפעולה. 11 חטיפות ו-9 חסימות היה נתון מדהים. זה יותר מהממוצע בליגה של כל קבוצה בפרמטרים האלו. האריס, מוריס ומילס חזרו לעצמם בכך שהשתתפו בנטל החטיפות ונשאו בנטל בהגנה על קו השלוש שם הפייסרס נעצרו על 28.2% בלבד מחוץ לקשת. השיא הגיע לאחר השיוויון 100-100 במהלך הרבע האחרון, 5:30 דקות לסיום המשחק. בו הנטס גילו אופי בעיקר בצד ההגנתי של המגרש ועצרו את אינדיאנה על 3-11 מהשדה.

הגנה יוצרת התקפה, את זה היה ניתן לראות בהתקפות המעבר של הנטס הלילה:

 

ניק קלקסטון – הצלע השלישית?

ניק קלקסטון מסתמן כאחד השחקנים השחקנים החשובים ביותר של הנטס. שחקן שבהיעדרו הקבוצה תתקשה לתפקד לא פחות מאשר בהיעדרם של שני השחקנים הבולטים ליד דוראנט (קיירי וסימונס). קלקסטון הפגין לאורך רצף של 7 משחקים יכולת טובה בשני צידי המגרש. הלילה היכולת ההגנתית שלו הגיעה לשיא עם 4 חסימות, 9 ריבאונדים (שישה מתוכם בהגנה). 19 נקודות ב-81.8% מהשדה. היעילות האדירה שלו מהשדה נמשכת ונראה שהוא הנשק היעיל והיציב ביותר התקפית אחרי דוראנט וקיירי. ייתכן כי זו הצלע השלישית של ברוקלין למרות הציפיות הגבוהות מסימונס.

קלקסטון תפקד היטב בשני צידי המגרש:

https://twitter.com/BrooklynNets/status/1587231427690582016?s=20&t=86u_bNlE2U3zfJgO6c6Q4w

https://twitter.com/BrooklynNets/status/1587248853874401281?s=20&t=86u_bNlE2U3zfJgO6c6Q4w

 

 

 

 

וושינגטון וויזארדס 111 (3 – 4) – פילדלפיה 76' 118 (4 – 4 )

שתי הקבוצות הגיעו למשחק הערב במומנטום הפוך. מצד אחד, פילי רצו להמשיך את היכולת הטובה שלהם בשני המשחקים האחרונים שהסתיימו בשני ניצחונות רצופים על טורנטו ראפטורס ושיקגו בולס למרות היעדרו של ג'ואל אמביד עקב מחלה (לא קורונה). מצד שני, הוושינגטון ויזארדס הגיעו במומנטום רע לאחר שני הפסדים לפייסרס ולסלטיקס בהם הם הגנו בצורה כושלת מאוד על קו השלוש שלהם. ג'יימס הארדן המשיך לשבור שיאים והפעם, הוא עלה למקום ה-27 בליגה בכל הזמנים באסיסטים. כשעבר את נייט ארצ'יבלד וסטפון מרבורי.

 

ג'יימס הארדן את פי.ג'יי טאקר:

ג'יימס הארדן נראה מצוין מתחילת העונה. הלילה הוא מסר את האסיסט ה-6,477 שלו בקריירה ועלה למקום ה-27 לאחר נייט ארצ'יבלד וסטפון מרבורי. הלילה, מסר 17 אסיסטים על 4 איבודים. שיתוף הפעולה שלו עם פי.ג'יי טאקר היה תענוג לעיניים. הארדן עשה חיתוך אייברסון ומכאן היו שתי אפשרויות: פיק אנד רול עם פי.ג'יי טאקר או סבלנות לשמירה כפולה ומסירה לטאקר מתחת לסל. מאוחר יותר במשחק, המהלך הזה השתכלל עוד יותר כשהארדן חדר כל הדרך אל הטבעת כדי להוציא לשלשה מהצד עבור טאקר. שיתוף הפעולה שלהם כלל 36 נקודות משותפות והיה חשוב מאוד עבור הניצחון של פילי.

כך נראה חיתוך אייברסון:

 

הארדן בהתקפה עומדת היה המוציא לפועל העיקרי:

וגם בהתקפת מעבר:

 

יחד עם זאת, בשלב מסוים הויזארדס נטרלו את שיתוף הפעולה הזה ולא אפשרו להארדן למצוא את טאקר בצבע או על קו השלוש וכתוצאה מכך, הוא הוכיח להם שהוא גם יכול לחדור כל הדרך אל הטבעת ולקבוע שיא היסטורי נוסף. הפעם הארדן עבר את דירק נוביצקי בזריקות לעונשין בקריירה והתמקם במקום ה-16 בכל הזמנים.

 

דיאנטוני מלטון – גארד שלישי:

דיאנטוני מלטון היה שחקן מפתח של פילי במחצית השנייה והמכריעה. לאחר רבע שני שלא היה נעים לצפייה בו ג'יימס הארדן לא הצליח לקבל את השריקות שהוא רצה, ליצור בידודים כנגד מונטה מוריס וגם לא קלע בכלל נקודות ברבע הזה. מלטון לא היה גורם משפיע בכלל במחצית הזו שהסתיימה בשיוויון 52-52.

עם זאת, המחצית השנייה של פילדלפיה הייתה שונה לחלוטין ואחד השחקנים המרכזיים שאחראים לכך הוא: דיאנטוני מלטון. מלטון שחקן שרירי, הוא שמר ברבע השלישי על בראדלי ביל ונראה כי יש לו חוש מולד לזהות את הצעד הבא של השחקן עליו הוא שומר כשביל לקח זריקות קשות מולו. היכולת ההתקפית של מלטון הייתה מרשימה ברבע השלישי עם שלשה במתפרצת, 7 נקודות ו-2 חטיפות.

פילי ניצחו את הרבע השלישי בתוצאה 34-21 ועלו לרבע האחרון והמכריע ביתרון מבטיח 86-73, הרבה בזכותו של מלטון.

 

 

ההתפרקות ההגנתית של הויזארדס במחצית השנייה:

וושינגטון התפרקה במחצית השנייה ובפרט ברבע השלישי. לא היה להם שום שחקן שיגן על הצבע וזה כשפילי ללא ג'ואל אמביד. במחצית השנייה, הפילי קלעו 19-25 ל-2. הויזארדס סיימו במחצית הזו עם 134.7 בדירוג הגנתי שלשם השוואה, זה הרבה יותר גרוע מדירוג הגנתי שכל קבוצה בממוצע למשחק בליגה מעמידה. הייתה חסימה אחת בלבד במחצית הזו והיא של קייל קוזמה ולא ברור בכלל, מדוע דניאל גפורד שיחק רק 2:35 דקות במחצית השנייה? עבור איזו הגנה ווס אנסלד ציפה כשהגבוה הטבעי היחיד שלו על המגרש זה קריסטפס פורזינגיס? אמנם, פורזינגיס הוא בגובה 7-3 אבל הוא לא הצליח בהגנה כנגד טאקר, האריס והארדן. אפילו ברבע השני, שעון ה-24 הסתיים כשפורזינגיס בפוסט מול הארדן.

יתר על כן, המחסור בגבוה טבעי ליד פורזינגיס פגע ביכולת של הויזארדס לצבור נקודות בצבע וכתוצאה מכך, הם קלעו 20 נקודות בלבד בצבע במחצית השנייה לעומת 36 נקודות שהם אפשרו לצד שכנגד. שום סכמה הגנתית לא תחליף את הצורך בדקות נוספות שאנסלד היה צריך לתת לגאפורד.

מקסי כל הדרך אל הטבעת … והגבוה הטבעי היחיד של הויזארדס נופל כמו כל ההגנה של וושינגטון במחצית השנייה:

 

הקלפים המנצחים של פילדלפיה מהספסל:

דוק ריברס שיחק הלילה עם רוטציה של 11 שחקנים. רוטציה עמוקה אך ניתן להניח כי היה מדובר כאן ברוטציה של 10 שחקנים כי פול ריד עלה למגרש בעקבות מה שהיה נראה כפגיעת ראש עבור מונטרז הארל שירד מהמגרש בתחילת הרבע השני. אך הארל, היה אחד הכלים החשובים לאחר חזרתו במחצית השנייה. הוא סיים בטבעת, קלע בפייד-אווי מחוץ לצבע, חסם והיה יעיל בהגנה. במחצית השנייה קלע 7 נקודות לצד 2 חסימות.

יחד איתו, ג'ורג' ניאנג המשיך את יכולת הקליעה שלו מחוץ לקשת מהמשחק הקודם נגד שיקגו, אז קלע 3-4 מחוץ לקשת. והערב, קלע 4-4 מחוץ לקשת והיה חיוני ברבע השלישי להעלאות היתרון של קבוצתו.                          אף-על פי כן, שאלה היו שני השחקנים היחידים של פילי שהיו משמעותיים מהספסל. בלעדיהם, הפילי לא היו יכולים לספק 19 נקודות נוספות חשובות שהיו משמעותיות עבור מנוחה של שחקני החמישייה שלהם. הרוטציה העמוקה יכולה להטעות אך לפילי היו 7 שחקנים מתפקדים הערב.

שחקני הספסל הוכיחו את חשיבותם:

https://twitter.com/sixers/status/1587226852053090307?s=20&t=86u_bNlE2U3zfJgO6c6Q4w