בזמן שפלייאוף בוסטון סוגרת את גמר המזרח בסוויפ

 

אינדיאנה פייסרס 102 – בוסטון סלטיקס 105(בוסטון סלטיקס מנצחת את הסדרה בסוויפ 4-0 ועולה לגמר)

איתי הרמתי

בוסטון הלילה משלימה את המשימה, ולאחר עוד משחק צמוד בסדרת גמר המזרח מראה הרבה אופי ומנצחת את משחק מספר 4 בחוץ, ומשלימה סוויפ אלגנטי על אינדיאנה בדרך לגמר נגד ככל הנראה (למעט יקרה נס שלא היה מעולם) מול דאלאס.

 

הרגע המרגש של המשחק – ביל וולטון:
לפני פתיחת המשחק נערך הלילה טקס הוקרה ודקת דומייה מרגש מאוד לזכרו של אחת אגדות ה-NBA הגדולות, ביל וולטון שנפטר מסרטן אתמול בגיל 71:

וולטון זכה ב-2 אליפויות NBA, אחת עם פורטלנד בעונת השיא שלו בקריירה בעונת 1976\1977 בה נבחר ל-MVP של סדרת הגמר ואחת עם בוסטון ב-1986 בעונה בה נבחר לשחקן השישי של העונה.
וולטון שנכנס להיכל התהילה ב-1993, נבחר גם ב-1996 לרשימת ה-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA ולאחר מכן נכנס גם לרשימת ה-75 השחקנים הגדולים ביותר בהיסטוריית ה-NBA בשנים האחרונות שימש כפרשן ברשתות הABC, NBC ו-ESPN.
וולטון היה ידוע בתור האישיות המיוחדת שלו והתשוקה שהייתה לו לחיים והיה איש אהוב בקרב כל מי שפגש אותו.

סיכום סדרה

הצד של בוסטון
ג'יילן בראון
השחקן החשוב ביותר של בוסטון בסדרה זאת הוא השחקן שגם נבחר לשחקן המצטיין של סדרת גמר המזרח, ג'יילן בראון. בראון היה נהדר למשך כל הסדרה וסיים עם ממוצעים של 29.8 נקודות, 5 ריבאונדים ו-3 אסיסטים למשחק ומעבר לכך הראה אופי של ווינר אמיתי והמון מנהיגות.
בראון הביא את הניצחונות במשחקים 1 ו-4 במו ידיו , עם הסל הגדול ביותר במשחק 1 והאסיסט הענק במשחק מספר 4 והיה חלק גדול מהקאמבקים של הקבוצה במשחקים הללו והראה שהוא בנוי לרגעים הגדולים וכיכב בסדרה הזאת.

בנוסף למשחקים הללו, בראון גם נתן את משחק השיא שלו בסדרה במשחק מספר 2 הוא קלע 40 נקודות ב-52% אחוז מהשדה כולל 4 שלשות ב-40%.
החשיבות של בראון לסלטיקס היא מאוד גדולה וגם קריטית לסדרת הגמר, כאשר הצמד בראון את טייטום צריך להיות בשיאו מול הצמד החם ביותר בליגה שכמעט בוודאות יהיה מולם בגמר, קיירי אירווינג ולוקה דונצ'יץ.

בנוסף להתקפה של בראון, בלטה גם האגרסיביות והלחימה שלו בצד ההגנתי ,כמו הבלוק האדיר שלו היום, שבאו לידי ביטוי גם ב-2 חטיפות למשחק שהובילו לנקודות קלות בצד השני ובהגנה מעולה על הגארדים של אינדיאנה שכללה שמירה צמודה וחיים קשים גם בין היתר בעזרה ההגנתית על הליברטון במשחקים 1 ו-2.

ג'ייסון טייטום
מעבר לשדרוג בממוצעים של ג'ייסון טייטום בסדרה הזאת בהשוואה לסדרות הקודמות, שכללו 30.25 נקודות, 10.25 ריבאונדים ו6.25 אסיסטים למשחק, טייטום בסדרה הזאת עקביות מרשימה לעומת הסדרות הקודמות בפלייאוף הנוכחי וגם בשנים הקודמות, כולל משחקים 1 ו-3 בהם קלע 36 נקודות כשבכל משחק הוא סיפק קבלות והראה גם מדוע הוא נחשב כבר שנים לאחד הכוכבים הגדולים בליגה.
טייטום גם בסדרה הראה מבחינה התקפית שוב ושוב הלך באגרסיביות לסל וניצח את הגודל שלו כדי לסדר לו מצבים נוחים, כשגם בסדרה זאת בלט השיפור שלו באחוזים מהשדה והעובדה שהוא לא הכריח את המשחק שלו ופחות זרק זריקות קשות בכוח ושכפחות הולך ידע לשחרר את ה"המפתחות" לג'יילן בראון הראתה הרבה בגרות מצדו ושינוי בstate of mind מצדו.

טייטום כמו בראון גם היה חלק חשוב בקאמבקים של בוסטון וגם בלטה אצלו ראיית המשחק והחלק המהותי שלו במשחק הקבוצתי כשמצא את חבריו פעמים רבות למצבים קלים.
טייטום גם בצד ההגנתי היה עוגן עבור בוסטון כששמר חזק גם בצבע וגם מחוץ לקשת והתמודד בצורה טובה מאוד בעיקר מול סיאקם שהוא הנשק ההתקפי המרכזי של הפייסרס ומנע ממנו כמה שיכל לפתח את המשחק שלו.

נקודה אחת שיש לשים לב עליה שהיא מעט "עקב אכילס" עבור טייטום עד כה בפלייאוף הזה, והתבטאה גם בסדרה הזאת היה הקושי של טייטום מחוץ לקשת, כשבסדרה זאת סיים עם 30% בלבד משלוש.

הצוות המסייע ומשחק ההגנה של הסלטיקס
אחד המפתחות החשובים ביותר לניצחון הקל של בוסטון בסדרה היה התרומה שהם קיבלו מהצוות המסייע שלהם בראשם ג'רו הולידיי, דריק וויט ואל הופורד.
הולידיי היה האקס פקטור של הסלטיקס בסדרה. התרומה של הולידיי לקבוצה מתחילה קודם כל בהגנה היוצאת מן הכלל שלו, למשך כל הסדרה והייתה בשיאה במשחק מספר 2 בו שמר על טירייס הליברטון ופשוט אמלל אותו וגרם לו לסיים את המשחק עם 10 נקודות בלבד וההגנה בסדרה גם התבטאה בלחימה שלו כפי שהיה ניתן לראות בריבאונד ההתקפי הענק בסיום המשחק היום.
הולידיי שסיים את הסדרה עם ממוצעים של 18.5 נקודות, 7.5 ריבאונדים ו-5.75 אסיסטים גם עשה שדרוג גדול בסדרה הזאת בצד ההתקפי ולקח על עצמו יותר, בין אם יותר זריקות, יותר חדירות ובכלל יותר מעורבות בפן הזה.
בשני המשחקים הראשונים בסדרה גם היה מהותי בקליעה משלוש שקלע 7 שלשות באחוזים מצוינים של 64% ובכלל במשחק ראשון היה בשיאו מבחינת התקפה כשקלע 28 נקודות.

ועם בהגנה עסקיננו, אז נעבור לשתיהם שהכי בלטו לצד הולידיי בהיבט זה והם דריק וויט ואל הופורד. דריק וויט שתמיד מספק את הסחורה בשני צידי המגרש גם בסדרה זאת נתן שורות סטטיסטיות מרשימות כדוגמת היום : 16 נקודות, 5 חטיפות, 4 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 3 חטיפות וכמובן שלשת הניצחון.
ההגנה של וויט מעבר ל-1.8 חטיפות ו1.8 חסימות למשחק באה לידי ביטוי בשמירה החזקה שלו, בעזרה ההגנתית ובאסרטיביות שלו והוכיח שהוא לא סתם נבחר לאחת מחמישיות ההגנה של העונה.
אל הורפורד שמר נהדר בצבע למשך כל הסדרה והקשה על הגבוהים של אינדיאנה לגמריה בייחוד על מיילס טרנר. הורפורד גם הצטיין במשחק 3 שקלע 7 שלשות במשחק!

ההגנה של בוסטון כאמור הייתה מרכזית לניצחונם בסדרה. בוסטון שיחקו מול קבוצת ההתקפה הטובה ביותר בליגה ולמעט משחק 1 (שבו כזכור הייתה גם הארכה) בוסטון נטרלה את אינדיאנה וגרמה להם לקלוע במשחקים 2-4 כ108 נקודות למשחק, שזאת ירידה משמעותית עבור הפייסרס שהיו רגילים לקלוע עד כה 120+ נקודות בהרבה משחקים בפלייאוף הנוכחי.
ההגנה של סלטיקס באה מכלל השחקנים והייתה מהותית בשלושת הקאמבקים שלהם בסדרה כולל הלילה בהם נטרלו לחלוטין את הפייסרס למשך 3:30 דקות הסיום והמשיכה את המגמה שהיא שהם אחת מקבוצות ההגנה הטובות ביותר בפלייאוף, וקרדיט רב לכך מגיע למאמנם הצעיר ג'ו מאזולה.

ההכנות של בוסטון לסדרת הגמר
בוסטון עד עכשיו במאזן 12-2 בפלייאוף והראו שהם השליטים הבלעדיים של המזרח וגם בסדרה הזאת הראו הרבה אופי כשחזרו מפיגור שוב ושוב, אך לדעתי בגמר מחכה להם אתגר שונה לחלוטין.
סדרת הגמר שלמעט אם יקרה משהו בקנה מידה היסטורי תהיה מול דאלאס מאבריקס שהוכיחה לנו איזה קבוצה קטלנית ושלמה היא.
עם כל הכבוד להישג שעד עכשיו בוסטון מספקים בפלייאוף, יש לקחת בחשבון שעד כה הם גם ניצבו מול קבוצות שהיה להם פציעות של שחקני מפתח, בין אם זה ג'ימי באטלר ממיאמי שלא שיחק בסדרת רבע הגמר , דונובן מיטשל וג'ארט אלן שנפצעו במהלך סדרת חצי גמר המזרח והליברטון שנפצע בסדרה הזאת ומול דאלאס זה יהיה אחרת.
דאלאס היא קבוצה שעברה סדרות נגד קבוצות כמו הקליפרס, הת'אנדר ובדרך הבטוחה לעבור את מינסוטה ושתי כוכביה קיירי אירווינג ולוקה ד'ונציץ שכרגע נמצאים בכושר שיא, שבוסטון תצטרך גם לעשות התאמות שונות מולם בין היתר בגלל הגבוהים גאפורד, ולייבלי והמצ'אפים ההגנתיים יהיו אתגר בגלל הגובה והסייז השונה לחלוטין של המאבס מאשר מול אינדיאנה.
בשל כך החזרה של פורזינגס לסדרת הגמר היא מהותית עבור הסלטיקס שיקוו שהוא יחזור באותו כושר כפי שהיה לפני הפציעה.

הצד של אינדיאנה
ריק קרלייל
סיבה מרכזית להפסדים של הפייסרס היה מאמנם, ריק קרלייל. הטעויות שקרלייל עשה במשחקים 1,3,4 כשאינדיאנה הייתה בהם ביתרון, כולל הטעויות ממשחק 1 שב-29 שניות האחרונות של הזמן החוקי, איבדו שני כדורים וטעו בשלשה של בראון – קרלייל לא עשה פסק זמן ולכן האיבוד השני עליו, וגם טעות בכך שהשחקנים לא עשו חילוף, מה שהביא את הכדור לבראון וגם בעובדה שלא ביצעו פאול, היו טעויות שהכריעו את משחק 1 שהיה כבר בידיים שלהם והיה יכול לשנות את הלך הסדרה.
במשחקים האחרונים בסדרה לדעתי היה לו גם חלק בהפסדים כשאיבוד המומנטומים וההובלה במשחקים היו בין היתר באשמתו ובעובדה שהוא לא הגיב כראוי.

למרות זאת, צריך לתת קרדיט לקרלייל שהביא את הפייסרס עד לשלב גמר המזרח, מה שאף אחד לא ציפה מהם ומקסם את יכולות ההתקפה של הקבוצה שלו, כולל המשחק הקבוצתי ומשחק המעבר הקטלני שפיתח עבורם, ובנוסף על כך שנתן מושכות לשחקנים המסייעים והמשלימים, והתרומה הגדולה מהספסל שלו היוותה חלק בהרבה ניצחונות בפלייאוף הזה.

Dynamic Duo – טי ג'יי מקונול ואנדרו נמבהארד
אם הזכרנו את תרומת שחקני הספסל \ הצוות המסייע, אז לצמד טי ג'יי מקונול ואנדרו נמבהארד יש חלק גדול בתרומה זו ושתיהם בהחלט מהווים נקודת אור בקבוצה.
מקונול נתן קפיצת מדרגה בפלייאוף הזה כולל בסדרה זאת כשבכל משחק הוא מופיע ומביא אנרגיה ויכולת גבוהה בשני צידי המגרש, שהתבטאה ב-15 נקודות, 5.5 ריבאונדים ו-4.25 אסיסטים למשחק. מקונול גם שמר טוב מאוד והיה חלק במרבית הריצות של אינדיאנה במשחקים האחרונים, כולל היום וניתן גם לראות שהוא בין השחקנים היחידים בקבוצה שסיים עם מדד פלוס מינוס לא שלילי ,למרות ההפסדים של הקבוצה מה שמראה כמה הוא היה חשוב עבור הקבוצה.

לגבי נמבהארד, 21 נקודות למשחק בסדרה, כולל 56 נקודות בשני המשחקים האחרונים ו-7 שלשות יחדיו ובעיקר לקיחת האחריות והמשחק בשל הפציעה והאי יציבות של הליברטון בלטו מאוד אצל הצעיר המוכשר של הפייסרס ומעודדים מאוד עבור אינדיאנה להמשך.
נמבהארד התעלה על עצמו לחלוטין מהסדרות הקודמות, שבנוסף לנתונים גם האמון והביטחון של קרלייל בו שהתבטאה בכמות דקות הגדולה יותר ששיחק הייתה חשובה עבור נמבהארד שהוכיח את עצמו לגמרי בסדרה הזאת.
הורסטיליות ההתקפית שלו שכוללת יכולת קליעה אדירה בשילוב הזריזות שלו בחדירות לסל גרמו לו להיות נשק קטלני עבור הפייסרס בסדרה הזאת.

חוסר היציבות של טייריס הליברטון
טייריס הליברטון אמנם שיחק רק 2 משחקים בסדרה עקב פציעה, אך ההבדלים משחק 1 לבין משחק 2 בסדרה היו גדולים ומשקפים מגמה גדולה יותר בפלייאוף והיא חוסר היציבות המשווע של הליברטון מה שהיה בעייתי מאוד עבור הפייסרס. במשחק 1 הליברטון סיים עם 25 נקודות כולל 6 שלשות ו10 אסיסטים בעוד במשחק 2 התקשה ולא לקח על עצמו מספיק בכלל עם 8 זריקות וסיים את המשחק עם 10 נקודות בלבד.
ככלל אי היציבות של הליברטון גרמה לכך שהפלייאוף שלו ייזכר למרות ההגעה לגמר המזרח, לאכזבה לא קטנה שגם בסדרה מול הניקס לצד משחקים של כמו 2,3 שקלע בהם 34 ו-35 נקודות בהתאמה היה משחקים בהם לא הורגש כמו משחקים מספר 1 בהם קלע רק 6 נקודות או משחקים כמו 4 ו-5 שלא לקח על עצמו מספיק.
ההבדלים ביכולת בתור שחקן הפרנצ'ייז של הקבוצה מובילים לנקודה הבאה עליה:

מה הלאה עבור אינדיאנה?
לגבי השנה הבאה, אינדיאנה לדעתי צריכה להביא שחקן "קילר" וטרן שיהיה הכוכב הראשי של הקבוצה שיהיה עקבי ויעזור לקבוצה שלצדו הליברטון יפרח.
בנוסף, פייסרס צריכים סייז ולכן חשוב עבורם להביא גבוהים, בין אם זה פוורורדים ובין אם זה בסנטרים.
כדי לשחזר את ההישג שנה הבאה, אינדיאנה צריכה גם להשתפר בהגנה ובסגל הנוכחי קשה יהיה לעשות זאת לכן הרכש בקיץ מאוד חשוב עבורם.
בנוסף הם גם צריכים לדעתי לעבות את הספסל, מה שראינו שמהותי בפלייאוף הזה בשביל להגיע רחוק, שיהיה לך סגל רחב.

 

 

 

הטופ 5 היומי