בזמן שפלייאוף לא ישנים והלילה אטלנטה מביסה את הניקס, הנטס משלימים עוד נצחון בדרך לשלב הבא ושתי הסדרות של נציגות ל.א בשיוויון 2-2

 

 

אטלנטה הוקס 113 – ניו יורק ניקס 96 (3 – 1 לאטלנטה)

(טל קינן)

הניקס היו חייבים ניצחון כדי לא לאבד את הסדרה הזאת, והם רצו לחזור לגארדן בשוויון 2:2. תחילת המשחק בישר טובות. הניקס הגיעו אגרסיביים בהגנה והצליחו להקשות על ההתקפה של ההוקס אשר קלעה רק 2 מ12 לשלוש ברבע הראשון. מהצד השני, רנדל המשיך את ערבי הקליעה הרעים שלו אבל הוא הצליח למצוא יותר את החברים והוא סיים את המשחק עם 7 אסיסטים, שזאת בדיוק אותה כמות אסיסטים אותה מסר בשלושת המשחקים הראשונים. רוז היחיד שפגע בניקס עם 10 נקודות ב4 מ5 מהשגה ברבע הראשון ובזכותו הניקס ירדו ביתרון 26:25 לרבע השני.
הרבע השני התחיל כמו הראשון, ההובלה המשיכה להתחלף בין הקבוצות כל כמה דקות והיה נראה כי נקבל כאן משחק צמוד. בארט קלע לייאפ שהעלה את הניקס ל44:43 3:19 דקות לסיום המחצית אשר שלח את מקמילן להזעיק טיים אאוט, ממנו רק קבוצה אחת חזרה למגרש. ההוקס יצאו לריצת 7:0 בחסות בוגדנוביץ' וקולינס וסיימו את המחצית ביתרון קל של 53:49 אך עם גם עם המומנטום.
ברבע השלישי ההוקס המשיכו את מה שהתחילו בסוף הרבע השני. ריצת 15-5 העלתה את ההוקס ל68:54 ולמעשה גמרה את המשחק. הניקס עוד ניסו לעשות קולות של קאמבק עם ריצת 7:0 אבל זה הכי קרוב שהניקס הגיעו, המשחק כבר היה לחלוטין בשליטה של ההוקס והרבע נגמר 88:71 לטובתם. את הרבע השלישי ההוקס סיימו עם 10 מ19 מהשדה כולל 5מ9 לשלוש ו10 מ10 מהקו. האירוע המשמעותי ברבע הזה היה כאשר קולינס נפצע בעקבות מרפק לפנים שחטף מרנדל. קולינס ירד לטיפול רפואי וחזר לשחק ברבע האחרון.
הרבע האחרון היה גארבג' טיים לחלוטין וההוקס שמרו על ההבולה עד הניצחון. רנדל עוד הספיק להוציא את כל התסכול שלו עם עבירה בלתי ספורטיבית (פלייגרנט 1) על קולינס אשר גררה תגובות נלהבות מהספסל של הניקס. כנראה שמכות זה מה שמרגש אותם ולא לנצח.

רנדל סיים עם 23 נקודות 10 ריבאונדים ו7 אסיסטים אך ב36.8% והוא היה מאד לא יעיל. דיאנדרה האנטר שמר אותו רוב המשחק ופשוט התעלל בו. האנטר מספיק חזק כדי למנוע מרנדל להתבריין עליו בפוסט והוא ארוך מספיק כדי להקשות על הקליעה שלו. אמנם היום רנדל הצליח גם למסור לחברים בניגוד לשאר הסדרה אבל זה היה משחק לא טוב של ג'וליוס.
בארט, שסיים עם 21 נקודות ב53 מהשדה, היה יותר אגרסיבי היום מבשאר הסדרה. הוא לא התחבא מהכדור, הוא לקח על עצמו יותר וחדר יותר לסל. אמנם הוא עדיין לא השפיע על המשחק בצורה ניכרת אבל זאת רק השנה השנייה שלו בליגה והוא צובר ניסיון. המשחק הזה. לניקס יש סיבה להיות אופטימיים לעתיד.
מילה על דרק רוז- יופי של משחק, קלע נקודות חשובות במחצית הראשונה שהחזיקו את הניקס במשחק אבל הוא לא קיבל מספיק כדורים וזה בא בעוכרם של הניו יורקים.

מהצד של ההוקס סוף סוף ג'ון קולינס הגיע לסדרה. 22 נקודות באחוזים טובים מכל הטווחים, 2 שלשות 8מ8 מהקו ואפילו היה בסדר בהגנה. אחרי פתיחת סדרה לא טובה קולינס הגיע חד למשחק הזה והוא היה חלק מרכזי בריצה של ההוקס בסוף הרבע השני.
יאנג עם עוד משחק בו האחוזים מבחוץ לא להיט בלשון המעטה (4 מ14 משלוש) אבל ניהול המשחק שלו פשוט מופתי. יאנג סיים עם 27 נקודות ותשעה אסיסטים והוא השחקן הרביעי בהיסטוריה של הליגה שמחזיק בממוצע של מעל 25 נקודות ועשרה אסיסטים לאחר ארבעת משחקי הפלייאוף הראשונים שלו (הקדימו אותו סטף קרי קווין ג'ונסון ואוסקר רוברטסון).

שתי נקודות מפתח במשחק. ההוקס שלטו בריבאונד, בדגש על קאפלה, ולקחו 48 כדורים חורים לעומת 39 של הניקס. קאפלה עשה בצבע מה שהוא רוצה ובהגנה הוא לא אפשר סלים קלים.
הנקודה השנייה היא הקליעה מבחוץ. אמנם הוקס סיימו רק עם 38.5% מחוץ לקשת אבל ראינו איך סטרץ' קליעות מוצלח ברבע השלישי סידר להם את הבריחה ובפועל גם את הניצחון. ההגנה של הניקס מאפשרת המון זריקות פנויות מבחוץ ולטעמי ההגנה הזאת לא בנוייה טוב בכלל לסט הכישורים של קבוצה כמו ההוקס, אשר יש לה קלעים מעולים בכל עמדה.
משחק מספר 5 יערך בלילה שבין רביעי לחמישי בגארדן בשעה 2:30 שעון סמי עופר

לוס אנג'לס לייקרס 92 – פיניקס סאנס 100 ( 2-2 בסדרה )

(טל קינן)

הדבר המרכזי שיזכר מהמשחק הזה הוא הפציעה של אנתוני דיוויס ברבע השני אחרי ניסיון לייאפ מעל ג'יי קראודר. דיוויס מתח את המפשעה ולא שיחק כלל במחצית השנייה. הדיווחים כרגע מדברים שדיווס מוגדר כ"יום ליום" ושהפציעה לא כל כך חמורה, אך מצד שני המפשעה זה איזור רגיש וטריקי והלייקרס צריכים להיזהר שלא להחמיר את מצבו של דיוויס. הם רק יכולים להיזכר מה קרה ללברון לפני שנתיים אשר הוא החמיץ כמעט חודשיים עם פציעה דומה, אשר גמרה ללייקרס באופן מעשי את הסיכוי לעלות לפלייאוף.
בניגוד לדיוויס, כריס פול הגיע חד ובריא למשחק הזה והוא השתלט עליו מהרגע הראשון עם חדירות מהריבות ומיד ריינג'ס מהאלבו כמו שרק CP3 יודע. לפני המשחק מונטי וויליאמס שקל לתת לפול לנוח, כדי שיחלים כמו שצריך ולא יחמיר את הפציעה, אך פול הפציר בו שהוא חייב לשחק. פול אמר למאמנו שאם הוא רואה שהוא עושה נזק לקבוצה אז שיחליף אותו. לבסוף פול היה השחקן הכי חשוב של הסאנס במשחק הזה.
המחצית הראשונה הייתה צמודה מאד ועל אף רגעים בהם היה נראה שהלייקרס שולטים במשחק ויכולים לברוח, הסאנס נשארו בתמונה.
לברון היה מצויין במחצית הזאת והוא עשה דברים לברוניים חייזריים כגון המהלך הזה:

או כמו זה:

הלייקרס כבר הובילו 36:25 במהלך הרבע השני ובכל זאת הרבע נגמר ביתרון 4 לסאנס (54:50 במחצית).
מי שבעיקר החזיק את הסאנס במחצית הזאת היה דווין בוקר שסיים עם 15 נקודות ב57% מהשדה והוכיח שkcp כנראה חסר קצת ללייקרס.

6 פעמים היה שוויון במשחק וההובלה התחלפה 14 פעמים. סה"כ אלו נתונים שמעידים על משחק צמוד אבל בפועל הכל קרב במחצית הראשונה.
הסאנס ניצלו את העובדה שדיוויס לא עלה למחצית השנייה ופשוט פירקו את הלייקרס כאשר יתרון השיא כבר הגיע ל18. במחצית השנייה הסאנס קלעו 10 מ14 סלים באיזור הרסטריקד. הם פשוט תקפו הרבה יותר את הצבע כאשר דיוויס היה בחוץ.
כנראה שאם דיוויס לא היה נפצע היינו מקבלים משחק הרבה יותר מותח ומעניין אבל מהרגע שהוא יצא זה פשוט לא היה כוחות.

הלייקרס המשיכו באחוזי הלקיעה הגרועים מבחוץ אבל היום הם זרקו 40 זריקות וקלעו 13 מתוכן, הכי הרבה בכל הסדרה בשתי הקטגוריות. KCP היה חסר בעיקר בהגנה על בוקר על המידה על אף שבס"ה ווס מת'יוס היה בסדר בהגנה על בוקר והוא קלע 2 שלשות ב40%. גם גאסול, שהתחיל להיות חלק מרכזי ברוטציה בסדרה הזאת וסיים הלילה עם 12 נקודות, נתן דקות יפות במחצית הראשונה עם הגנה חכמה וריווח מבחוץ.
לאחר שבמחצית הראשונה בוקר ניהל את העניינים, מי שסחב את הסאנס במחצית השנייה היו פול ואייטון. פול היה טוב גם במחצית הראשונה אבל במחצית השנייה היה נראה כי סוף סוף נוח לו לזרוק וכי הוא אינו מוגבל בתנועה. אייטון לעומתו התעורר אחרי מחצית ראשונה רעה אותה סיים עם 4 נקודות בלבד. כנראה שהעובדה שדיוויס לא בצבע ושהוא לא מגיע לעזרה עליו, הפכה את החיים של אייטון לקלים יותר. במחצית השנייה אייטון קלע 10 נקודות, עם החטאה אחת בלבד מהשדה, ולקח 12 ריבאונדים!
בדומה למשחק מספר 3, גם הפעם הסאנס אפשרו המון נקודות מאיבודים (19) אבל מאידך הם קלעו בעצמם 12 נקודות מאיבודים והם שלטו בצבע עם 44 נקודות לעומת 36 של הלייקרס.
לאחר מחצית ראשונה טובה של לברון, במחצית השנייה הוא היה מאד פסיבי והתפשר על זריקות מרחוק. ההתקפה של הלייקרס עמדה ולא הייתה תנועה של השחקנים. שרודר לא היה מספיק אגרסיבי וההתקפה של הלייקרס הייתה צמאה לחדירות שלו.
אצל הסאנס שישה שחקנים סיימו בדאבל פיגרס כאשר פול מוביל את הקלעים עם 18 נקודות.
קראודר במשחק הקליעה הכי טוב שלו בסדרה בנתיים סיים עם 17 נקודות ב50% מהשדה.
הסאנס שיחקו מצויין בשני הצדדים הערב אבל בשורה התחתונה המשחק הזה הוכרע על הפציעה של אנתוני דיוויס וכנראה שגם המשך הסדרה תהיה תלוייה בפציעה הזאת.

המשחק הבא יערך בלילה שבין שלישי לרביעי באריזונה בשעה 5:00 שעון סמי עופר

 

בוסטון סלטיקס 126 – ברוקלין נטס 141 ( 3-1 לנטס)

(דרור האס)

עם קמבה ווקר ורוברט וויליאמס שהצטרפו לג'יילן בראון במצבת הפצועים, היה ברור שלסלטיקס אין מה למכור מול ברוקלין העדיפה גם כשבוסטון בהרכב מלא. הטריו קלע יחד 104 נקודות בין שלושתם, והסיפור המרכזי מהמשחק הזה יהיה כנראה האוהד שזרק בקבוק מים על קיירי אירווינג, ונעצר.

בערב הראשון בו ה-TD גארדן פותח שעריו ללא הגבלת תפוסה, עם 17,226 אוהדים ביציעים, השלישיה של ברוקלין דאגה לשקט מופתי.141 זה שיא מועדון בפלייאוף.

ברוקלין הייתה בערב קליעה היסטורי של 57.8 אחוז מהשדה, 59.3 מהשלוש ו-96.7 אחוז מהעונשין. לכלל שחקני הנטס! ועם תצוגה כזו הנטס לקחו את הנצחון ועלו ליתרון 3-1 בסדרה, ובדרך לסיומה במשחק הבא. הסלטיקס יכולים להתנחם בכך שלפחות במשחקים הראשונים, הם לא נכנעו בלי מאבק, ונותר לראות עד כמה רחוק תגיע המפלצת התלת ראשית של ברוקלין.

 

נקודות בצבע: עד המשחק הלילה ברוקלין דורגו 13 מתוך 16 קבוצות הפלייאוףפ בנקודות בצבע. במשחק 4 הם קלעו 26 כבר במחצית הראשונה, שהגיעו רובן מחדירות קלות או הנעת כדור נהדרת, שהביאה בין היתר שהנטס סיימו עם 29 אסיסטים.

אחד מסימני השאלה היו לגבי דוראנט שלאחר הפציעה באכילס.דוראנט הראה הלילה שבינתיים שום דבר לא מפריע לו

דוראנט פשוט להט עם ריצות, חדירות פלואטרס ובערך כל דרך אפשרית

 

וגם ג'יימס הארדן מצא בקלילות את הדרך לסל:

 

התנהגות אוהדים: אחרי שנה וקצת בלי אוהדים במגרשים, בשבועות האחרונים התחילו אט אט להכניס אוהדים, ואת הכותרות תופסות יותר ויותר תקריות בין אוהדים לשחקנים. אין ספק שאוהדי בוסטון וקיירי לא מחבבים אחד את השני, וגם קיירי טרח להראות זאת

אולם אין הצדקה להתנהות אלימה כזו של אוהדים. כשהשחקנים ירדו לחדר ההלבשה אוהד סלטיקס השליך בקבוק מים לעברו של קיירי אירווינג

המשטרה עצרה את האוהד וחבל שככה מסתיים המשחק הביתי האחרון של הסלטיקס העונה, באקורד צורם. לא יודע מה הגורם לתקריות הללו בכל רחבי הליגה בשבוע האחרון, מקווה שהאוהדים יזכרו איך מתנהגים באירוע ספורט.

 

המטריה האווירית של ניק קלקסטון:  ניק קלקסטון הראה השנה פוטנציאל אדיר עבור העתיד של ברוקלין. לאחר שהעבירו את ג'ארט אלן בטרייד היו מי שדאגו לנוכחות בצבע של הנטס לטווח הארוך, לאור היכולת הפושרת משהו של דיאנדרה ג'ורדן. אולם קלקסטון דאג מהר מאוד להפיג את החששות.

את המשחק הלילה סיים קלקסטון עם 4 חסימות ומדד פלוס מינוס של 14+. די מרשים עבור כל שחקן, מאוד מרשים כשרואים שקלקסטון שיחק 8 דקות בלבד. כשג'ף גרין פצוע ובלייק גריפין הפך לנטל הגנתי, זה חשוב מאוד עבור ברוקלין הנוכחות והיעילות ההגנתית הזו של קלקסטון להמשך מול יריבים מאתגרים יותר מבוסטון.

 

 

דאלאס מאבריקס 81 – לוס אנג'לס קליפרס 106 (2-2 בסדרה )

(דני אייזיקוביץ')

קשה להאמין שדאלאס ניצחה את שני המשחקים הראשונים בסדרה, הלילה פערי הרמות בין הקבוצות נטו באופן חד לקליפרס, דאלאס פשוט נראתה אבודה. את רוב הקרדיט אפשר וצריך לתת להגנה של הקליפרס, אבל גם לכתף הפצועה של לוקה. לוקה שיחק דקות ארוכות, אבל משהו בתנועה וגם באנרגיות נראה הרבה פחות ממה שהתרגלנו לראות.

 

אם לסכם במשפט את המשחק של הלילה, לראשונה מאז ההגעה של לנארד ופול ג'ורג' ההגנה שלהם נראית כמו שדמיינו אותם, קשוחים, אגרסיביים, וחונקים, זה לא משנה מי שומר את מי, בכל עמדה יש להם חילוף ושומר מצויין נוסף. 

 

עוד דבר מעניין שאפשר לומר על המשחק הלילה, זה שלנארד שיחק אולי לראשונה כמו שהיינו רוצים לראות אותו. זה לא רק היכולת בשני צידי המגרש, משהו בשפת הגוף, בדיבור, באופן שבו הוא דורש את הכדור ומנהל את החברים. הלילה הוא היה השחקן הטוב ביותר על המגרש בשני הצדדים שלו כבר מהרבע הראשון.

 

הקליפרס פותחים את המשחק בהרכב נמוך, עם מוריס ב 5 ולנארד ב 4, ההרכב מתגלה כהרכב הגנתי רצחני ומייד נדבר עליו. 

הרבע נפתח עם 4-0 של דאלאס, אבל שם זה בערך נגמר. הקליפרס רצים 9-2, לנארד מתמקם בצבע, וחוסם פעמיים, בצד השני הוא מוצא את באטום לשלשה חופשית לגמרי, במהלך לאחר מכן לוקח את לוקה לטבעת ומפה לשם 9-6 מהיר לקליפרס. 

לרגע דאלאס חוזרת, אבל הקליפרס משתלטים על המשחק ובורחים ליתרון 31-22 בסוף הרבע הראשון. 

ההגנה של הקליפרס מתעללת בדאלאס שלא מצליחה לייצר סל קל, להלן לקט מהמהלכים:

הרבע השני ממשיך בדיוק מאותו מקום. בצד אחד, הקליפרס אגרסיביים, מגיעים לטבעת וגם מניעים כדור יפה:

 

ובצד השני ההגנה שלהם פשוט חונקת את דאלאס:

במחצית זה כבר 16 הפרש ביתרון 61-45.

המשחק רק הולך ומתרחק יותר מדאלאס ברבעים השלישי והרביעי, זה לא רק ההפסד זה גם שפת הגוף של דאלאס שקולעת במחצית השנייה רק 36 נק'. 

 

התקציר המלא של המשחק:

 

קלעו לקליפרס:

לנארד 29 נק' (11-15 מהשדה), 10 ריב', 3 אס', 2 חט' ו 2 חס', פול ג'ורג' 20, רג'י ג'קסון 15, באטום 10 עם 4 חט' ו 2 חס', מוריס 9, רונדו 7.

קלעו לדאלאס:

לוקה 19 (9-24 מהשדה, 1-7 מהשלוש) 6 ריב' ו 6 אס', פורזינגיס 18 (7-12, רק 28 דקות), בובאן 12 מהספסל, סמית' 8, ברונסון 7, ריצ'רדסון 5 והארדוואי רק 4 נק' ב 1-8 מהשדה.

 

כמה נקודות מהמשחק:

  1. 5-30 מהשלוש – 16% – אלו המספרים של דאלאס הלילה.
  2. 53-41 בריבאונד לקליפרס – לא יכול להיות שדאלאס עולה לשחק עם פורזינגיס מול מוריס ואח"כ עם בובאן והיא מובסת ככה בריבאונד. מישהו שם צריך לעשות שיעורי בית בסגירה לריבאונד, ובאנרגיות. לא ברור מה קרה לדאלאס, זה נראה כאילו אנחנו בספייס ג'אם ומישהו גנב להם את הכוחות.
  3. 12 נק', 2-12 מהשלוש, 4-20 מהשדה – זו התפוקה של שלושת שחקני החמישייה שלא קוראים להם לוקה או פורזינגיס (סמית', קלבר והארדוואי). 
  4. לנארד – כמה ביקורת הוא ספג במשחקים האחרונים, כולל בידי כותב הטור. אבל חייבים להודות, לנארד משחק לפחות בשלושת המשחקים האחרונים את הכדורסל הטוב ביותר שיש. 72% מהשדה ללנארד בשלושת האחרונים, 75% בשני המשחקים האחרונים. זה לא רק הנקודות, הוא פשוט שולט בכל מה שקורה במגרש וכמו שזה נראה הלילה הוא גם יכול לשחק 4 בהרכב סמול בול רצחני של דאלאס. 
    לפחות נכון לאתמול בלילה, הקליפרס שוב נראים כמו מועמדת אמיתית לתואר.
  5. לוקה דונצ'יץ' – הוא נראה מאוד מוגבל אתמול בתנועה. למרות שהוא עדיין השחקן הטוב בדאלאס, כשהוא פחות מ 120%, משהו בדינמיקה כולה לא עובד. מקווים לראות אותו בפורמה מלאה כבר במשחק הבא.

 

 

הטופ 10 היומי