בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד בכמה משחקים נבחרים מהלילה האחרון ב-NBA. והלילה:דנבר ממשיכה לספוג במסע החוץ במזרח, וטריי יאנג צועק יש הרבה לפני הגול…
פילדלפיה סבנטי סיקסרס (18 – 7) 97 – דנבר נאגטס (14 – 8) 92
הנאגטס הגיעו למסע החוץ במזרח ואחרי הפסדים בבוסטון ובברוקלין הגיע לפילדלפיה. בתחילת המסע הזה היא עמדה במקום השני במערב. ואחד הדברים שמראים שהמזרח צמצם פערים מהמערב זה שבעבר קבוצות צמרת מהמערב היו מגיעות למסע במזרח ואוספות נקודות קלות. עכשיו דנבר עם 3 הפסדים מ-4 המשחקים במזרח כשניצחה למעשה רק את הניקס.
בפעם הקודמת שנפגשו העונה שתי הקבוצות, דנבר הייתה צריכה סל נצחון של יניקולה יוקיץ' על הבאזר. גם הפעם היו רגעים בהם דנבר הובילו, כמו בתחילת המשחק למשל, אבל בשום שלב הם לא נראו עדיפים. זה נראה היה שהכל ממש קשה. בטח לא עזר שג'מאל מוריי נפצע במחצית הראשונה.
אותם רגעים שבהם כן דנבר הצליחו לתת פייט, גם אם בשיניים היו ברבע הראשון והשלישי, ולא סתם. אתמול בפודקאסט אריאל טייב אמר שהחולשה העיקרית של הנאגטס היא הספסל. ואכן, חמישייה מול חמישייה דנבר הצליחה להתמודד בהצלחה יחסית עם הסיקסרס. ברגע שהספסל עלה זה ממש לא היה כוחות, ולאו דווקא בצד ההתקפי. שחקני דנבר התקשו לשמור על מאטיס ת'ייבול ששוב מראה יכולת ממש מרשימה, ועשוי להתגלות כגניבת הדראפט הגדולה. (לא שיפתיע יותר מדי אנשים). הרוקי עם משחק נוסף בו הוא צולף מבחוץ, ולוקח חלקית את תפקידו של ג'י ג'יי רדיק משנה שעברה. אגב ת'ייבול קולע בקאטצ' אנד שוט טוב יותר מעונתו במכללות, שיפור אישי טוב ומתבקש של רוקי, ואולי זה בזכות מאמן הקליעות שהסיקסרס הביאו בקיץ. בכל מקרה הוא הוסיף לעצמו ולפילדלפיה יכולות, והסיקסרס משתפרים אחרי פתיחה מעט חלשה.
דנבר לשמחתה חוזרת הביתה לרצף משחקים שאמורים להיות קלים (פורטלנד, ת'אנדר, ניקס מג'יק ומינסוטה. כל ה-5 בבית) ככה שתגיע למפגש מול הלייקרס במאזן טוב יותר, בתקווה שהפציעה של מוריי לא רצינית. הסיקסרס מצמצמים פערים מהצמרת ונראים לאחרונה יותר הקבוצה שחשבנו שיהיו.
מיאמי היט (18 – 6) 135 – אטלנטה הוקס (6 – 18) 121 (בהארכה)
כשאתה עושה משהו שלא נעשה בעבר בהיסטוריה של המועדון זה די מרשים. בטח אם זה במועדון כמו מיאמי שאמנם אחד המועדונים הצעירים בליגה, אך עברו בו כמה שחקנים גדולים.
אז נכון מיאמי מרשימה העונה, אטלנטה הרבה פחות מאז שג'ון קולינס הושעה (מי ידע שיהיה כזה משפיע?) וקבוצה חכמה לא נכנסת לבור שקבוצה פיקחת יודעת לצאת ממנו, או משהו בסגנון.
דקה לסיום אטלנטה קובעת יתרון 6 נקודות, וטריי יאנג עשה משהו שללא ספק מצטער ועוד יצטער עליו: הוא מסמן לקהל "זה נגמר"
Trae Young told the Heat crowd “it’s over” after the Hawks took a 6-point lead with 1:00 left.
Spoiler alert: it wasn’t over. @OldTakesExposed pic.twitter.com/7V6QEqNo5q
— Clay Ferraro (@ClayWPLG) December 11, 2019
זה בהחלט נגמר, אבל לא עבור מיאמי. בשתי ההתקפות הבאות דאנקן רובינסון (כן אם חשבתם על הבדיחות על השם ועל הספרס אתם באיחור שנתיים) וג'ימי באטלר קלעו שלשות, והמשחק הלך להארכה, שם מיאמי הראתה את יכולתה האמיתית עם ריצת 22-0 ושליטה מוחלטת של המשחק.
https://twitter.com/NBA/status/1204609681680928768
בסה"כ ריצת 24-4 מאז המחווה הזאת של טריי יאנג ששלחה את ההוקס להפסד 15 מתוך 18 האחרונים.
וקצת על השיאים: באטלר עם 20 נקודות 18 ריבאונדים ו-10 אסיסטים, באם אדבאיו 30 נקודות 11 ריבאונדים 11 אסיסטים. מעולם בהיסטורית המועדון לא היה צמד שחקנים שהשיג כזה צמד טריפל דאבל, ואני מזכיר את ווייד ושאק ששיחקו יחד, ווייד ולברון, לברון ובוש. היו שם צמדים מרשימים בהיסטוריה.
עוד שיא של 3 שחקנים עם לפחות 30 נקודות במשחק שלא קרה במיאמי מאז… לברון ווייד ובוש. כן. את זה הם דווקא כן עשו קנדריק נאן עם 36 נקודות, דאנקן רובינסון עם 34 ואדבאיו. כשרובינסון גם משווה שיא מועדון לכמות שלשות למשחק עם 10.
ההיט מתקדמים וצריכים להראות יותר יכולות כמו שמראים בהארכות, ופחות הגישה המנומנמת שהראו במשחק כדי לאיים על הצמרת.
באטלנטה היו כבר דיווחים שהבטיחו ליאנג חיזוק, ובהחלט סופרים משחקים לחזרתו של קולינס שאמור לסייע הן בגזרה ההתקפית כפארטנר פיקנרול ליאנג, והן בגזרה ההגנתית (אני מת על אלכס לן אבל לבנות הגנה קבוצתית עליו זה פחות עובד)
ואחרי המשחק כנהוג כבר, ג'ימי באטלר הלך לאינסטגרם כדי להזכיר ליאנג, שלא ישכחו לו את זה
….Welp😐🤷🏽♂️😂
— Trae Young (@TheTraeYoung) December 11, 2019
טופ 5 של הלילה
