בזמן שפלייאוף לא ישנים,

והלילה מיאמי ובאטלר מתפוצצים ברבע הרביעי בדרך ליתרון 2:0 מבטיח מאוד בסדרה. 

 

בוסטון סלטיקס 105 – מיאמי היט 111 (0 – 2 להיט בסדרה)

וואו, איזה לילה, איזה באטלר, איזה גרנט וויליאמס ושוב חצי ביקורות על טייטום למרות ערב טוב שלו. 

 

המשחק נפתח צמוד והשליטה עוברת מצד לצד באופן יחסית יציב.

שתי הקבוצות ממשיכות לפתוח את המשחק בביג בול (כלומר, לאב ורוברט וויליאמס עולים בחמישיות) אבל בתכל'ס שני הגבוהים לא שיחקו דקות ארוכות היום. במיאמי קיילב מרטין עולה מהספסל ונותן מחצית ראשונה נהדרת עם 14 נקודות, וביחד עם באטלר (12) מובילים את מיאמי ליתרון קליל 54-50.

ברבע השלישי, טייטום מתעורר (15 נקודות ברבע, 29 עד סוף הרבע השלישי) לוקח אחריות וסוחף את בוסטון ליתרון מרשים 83-75, בין היתר טייטום קולע שלשה נהדרת על הראש של באטלר, לכולם ברור לאן המשחק הזה הולך:

ברבע הרביעי בוסטון ממשיכה לשלוט בקצב ובמשחק, גרנט וויליאמס שקיבל הלילה דקות חשובות, קולע שלשה נהדרת:

אבל כנראה עושה את הטעות של המשחק. וויליאמס מתחיל טראש טוק מול ג'ימי באטלר. וויליאמס בטוח שהמשחק גמור, כאשר יש עוד 6.5 דקות של כדורסל.

אחרי השטות הזו, באטלר נזכר שהוא כנראה השחקן הכי קלאץ' על המגרש ואנחנו מקבלים את גרסת:

I took it personal

מהרגע הזה מיאמי ובאטלר משתלטים על המשחק בשני צידי המגרש ורצים 24-9 כדי לסיים בניצחון גדול נוסף בחוץ:

זה מתחיל כמובן בסל עם עבירה של באטלר מול וויליאמס:

לרגע זה עוד נדמה שבוסטון תשמור על היתרון, טייטום מצליח למשוך אליו את כל ההגנה ולתת כדור נהדר לוויליאמס:

 

מיאמי מהדקת את ההגנה, באטלר ממשיך לבקש את וויליאמס וממשיך לתת לו בראש:

מיאמי ממש לא מצליחה לייצר נקודות, וברגעים שבהם איכשהו ווילימאס סוף סוף גורם להחטאה של באטלר, מגיע ריבאונד ומייד לאחריו הדאנק הנהדר הבא של באם שמעלה את מיאמי ל 105-100:

בוסטון ממשיכה לתת עוד קצת מאבק, אבל וינסנט עם סל אדיר מחצי מרחק סוגר את הסיפור:

ובסיום 111-105 למיאמי שמובילה 2:0 כאשר שני המשחקים הבאים בכלל הולכים להיות במיאמי (למי שפספס אלו היו שני ניצחונות חוץ).

 

כמה מפתחות מהמשחק

1. באטלר וגרנט וויליאמס

כולם מדברים כמובן על איזה שטות זו הייתה להתגרות ככה בבאטלר ולהעיר את הדוב כשיש 6 דקות לסיום. קשה לי להאמין שזה באמת "העיר" את הדוב, הדוב נמצא במאני של המאני טיים והוא יודע שהוא חייב לתת הכל. מצד שני, אתה מוביל, הולך לך טוב, יש עוד 6 וחצי דקות של כדורסל. 

תתרכז במשחק (באנגלית נשמע יותר טוב, Stay Focused) ואל תתגרה בשחקן הכי טוב שיש על המגרש כשהוא נמצא בשיא הקריירה שלו. באטלר ענה על זה מאוד יפה בראיון לאחר המשחק, אני מכבד את וויליאמס, אבל מכל השחקנים אני לא בטוח שאני השחקן "לדבר אליו":

https://twitter.com/BleacherReport/status/1659777646371426304

באטלר קולע 9 נקודות ברבע הרביעי (כמו כל בוסטון בדקות הסיום), בדרך למשחק של 27 נקודות, 8 ריבאונדים, 6 אסיסטים, 3 חטיפות ו-2 חסימות. לקט ההיילייטס שלו מהלילה:

 

2. הצוות המסייע של מיאמי – לפי הספר

סדרות פלייאוף לרוב לא הולכות באופן כל כך מובהק עם המפתחות לפי הספר. באטלר במאני, והעומק של מיאמי, השליטה דרך הסמול בול. הכל ממש מתרחש לפי הספר, ומאזולה בינתיים לא מצליח להגיב.

הזכרנו את העומק של מיאמי שיכולה לקבל נקודות חשובות מ-8 שחקנים. במשחק הראשון מיאמי קיבלו נקודות חשובות מלאורי (15), קיילב מרטין (15) וקווין לאב (8).

הלילה לאורי וקווין לאב, שניהם עם 0 נקודות וביחד 0-8 מהשדה ב 32 דקות משותפות. זה לא ממש משנה, כי קודם כל קיילב מרטין שוב נותן משחק נהדר ומסיים עם 25 נקודות (11-16 מהשדה, 3-7 מהשלוש). דיברנו על זה שמרטין צפוי לקבל דקות עוד בטור המקדים לסדרה וזה בדיוק מה שקורה. 

אליו הצטרף דאנקן רובינסון, שהיה עם 0 נקודות במשחק הראשון והלילה עם 15 נקודות, 3-6 מהשלוש.

 

מיאמי שיחקה דקות ארוכות של סמול בול וזה עבד נהדר בזכות באם אדאביו.

באם מסיים עם 22 נקודות, 17 ריבאונדים, ו-9 אסיסטים. השליטה שלו מתחת לסלים מאפשרת למיאמי לשחק עם מרטין דקות ארוכות, לשמור הרבה יותר טוב על השלשות של בוסטון (בנקודה הבאה) ובסופו של יום הוא גם לקח את אחד הריבאונדים הכי חשובים של המשחק. 

הלקט של באם מהלילה:

עוד קלעו למיאמי שטרוס עם 11 נקודות, וינסנט עם 9.

 

3. ריבאונד ושלשות

אפשר לדבר עד מחר על באטלר, וויליאמס וזה גם הרבה יותר כיף ומעניין מאשר להסתכל על הדברים הקטנים שעשו את ההבדל.

שלשות: מיאמי 34% (9 שלשות), בוסטון 28% (10 שלשות)

ריבאונד: מיאמי 45, בוסטון 35

נזכיר שמיאמי קבוצת שלשות בינונית מאוד, ומצד שני בוסטון חיה על השלוש. העובדה שמיאמי משחקת דקות ארוכות של סמול בול (עם מרטין, לאורי או רובינסון) מאפשרת לה לצאת חזק מאוד לשלשות. 

בוסטון ניסו להגיב הלילה עם גרנט וויליאמס כדי לרווח עוד יותר את המשחק והוא גם היה לא רע התקפית (9 נקודות), אבל כנראה יזכרו לו מהלילה רק את הקרב מול באטלר.

 

4. ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון

כמה פעמים שמענו בשלוש השנים האחרונות שיש מצב שבראון הוא השחקן הכי טוב בבוסטון? 

אז הלילה שוב טייטום משחק נהדר עם 34 נקודות, 13 ריבאונדים, 8 אסיסטים ואחוזים סבירים לחלוטין (3-10 מהשלוש, 10-20 מהשדה, 11-12 מהעונשין), בזמן שבראון היה פשוט חסר (16 נקודות, 7-23 מהשדה, 1-7 מהשלוש). 

לא רק בראון, למעשה כמעט כל החמישייה של בוסטון שיחקה רע הלילה. סמארט מסיים עם 7 נקודות ואנמי מאוד בהתקפה (רק 5 זכירות מהשדה), הורפורד עם 2 נקודות ושוב 0-3 מהשלוש.

רוברט וויליאמס היה דווקא טוב הפעם עם 13 נקודות, אבל הסמול בול של מיאמי גרם למאזולה לא לתת לו דקות ארוכות (23 דקות).

 

אם נחזור שוב לטייטום, כאמור כולם הולכים לדבר על זה שהוא מסיים שוב רבע רביעי רע מאוד עם 5 נקודות, 2 איבודי כדור ו-0 סלי שדה (כל החמש הגיעו מהקו). 

אני מרגיש צורך להגן עליו ולומר שבוסטון צריכה פשוט עוד מישהו שיוריד מעליו את העול.

במיאמי באטלר היה נהדר, אבל אם באם לא לוקח שם את הריבאונד במאני טיים או וינסנט לא קולע את הזריקה החשובה מחצי מרחק, סיכוי סביר שזה מסתיים אחרת. 

בבוסטון בדקות הסיום, זה נראה כאילו כולם מחכים שטייטום יעשה משהו, וזה מאפשר להגנה של מיאמי להתכווץ עליו לגמרי. הוא מצליח להוציא מזה 3 אסיסטים וגם לסחוט קצת עבירות, אבל זה לא כדורסל מנצח.

 

5. משהו חיובי מהערב של בוסטון

ברוגדון (13 נקודות, 10+) ודריק וויט (11 נקודות, 8+) סומנו כמפתחות חשובים מאוד במשחק של בוסטון. לפחות כרגע, זה מפתח שעובד לבוסטון.

בוסטון חייבת אותם בכושר הזה גם בהמשך הסדרה אם היא רוצה איכשהו להפוך את הקערה.

 

משחק מספר 3 יערך במיאמי, בלילה שבין ראשון לשני, בשעה 03:30 זמן ישראל.

 

 

עוד קצת היילייטס מהלילה.

הלילה של מרטין:

 

היסטוריה קטנה של באם:

 

 

רגעי השיא של הסיום:

 

 

הטופ 5 היומי