בזמן שפלייאוף לא ישנים,

והלילה שתי קבוצות מגיעות למשחקים של להיות או לחדול.

שיי מוביל את הת'אנדר עם 34 בדרך לניצחון חוץ חשוב בדאלאס, שיוויון בסדרה וכמובן הת'אנדר מחזירים לעצמם את יתרון הביתיות.

בצד השני, טייטום מוביל את בוסטון עם 33, בדרך לניצחון חוץ חשוב על קליבלנד שעלתה לשחק הלילה בלי מיטצ'ל ואלן (פציעות) ועשתה כל מה שהיא יכולה, אבל זה היה לא מספיק. בוסטון ביתרון מבטיח 3 – 1 בסדרה.

 

קליבלנד קאבלירס 102 – בוסטון סלטיקס 109 (1 – 3 לבוסטון בסדרה)

* דני אייזיקוביץ

קליבלנד אירחה הלילה את בוסטון למשחק של להיות או לחדול עבורה.

דווקא הלילה, הם נאלצו לעלות להתמודדות בלי השחקן הכי טוב והכי חשוב שלהם לאורך כל הפלייאוף – דונובן מיטצ'ל שסוחב פציעה בתאומים.

תוסיפו לזה שליטה של בוסטון בריבאונד (48-32), ערב מוצלח של טייטום ובראון (33 ו-27 נקודות בהתאמה) והתוצאה בסיום ממש לא מפתיעה, למרות זאת המשחק היה צמוד לאורך כל הדרך ולא היה חסר הרבה שקליבלנד איכשהו תיקח את המשחק הזה.

 

מהלך המשחק

המשחק נפתח עם הידיעה שמיטצ'ל לא ישחק הלילה, אבל גם עם ביקור מיוחד של לברון ג'יימס. הקהל חילק לו המון אהבה בפתיחה.

הרבע הראשון הלך כצפוי, טייטום השתלט על המשחק עם 16 נקודות כבר ברבע הראשון והוביל את בוסטון ליתרון מבטיח 37-30:

למרות זאת, הקאבס נשארו צמודים, בזכות לברט שעלה בחמישייה במקום מיטצ'ל, והיה פשוט נהדר עם 10 נקודות ברבע הראשון.

ברבע השני גם הולידיי התחמם (10 נקודות ברבע), ובמחצית שבה טייטום קולע 23, בראון עם 11 והולידיי עם 10, היינו מצפים לראות את הקאבס מובסים.

אבל לא הלילה.

שטרוס היה נהדר, קלע 4-4 מהשלוש, הוביל את הקאבס עם 15 נקודות במחצית, ושמר אותם קרובים, רק 62-57 לבוסטון:

ברבע השלישי המהפך מושלם, כאשר דריוס גארלנד מגיע לטבעת בצורה קלה מדי, ומעלה את קליבלנד ליתרון 65-64:

משם, ג'יילן בראון משתלט על המשחק בהתקפה ובצד השני, לא ברור מה קורה לקאבס, הם מחטיאים המון זריקות חופשיות (1-10 מהשלוש ברבע), מאבדים את הראש ובוסטון בורחת ליתרון 88-78 בסוף הרבע.

ברבע הרביעי, איכשהו הקאבס מצליחים להגיע עד 102-97, אבל ג'יילן בראון שהיה בערב קליעה נהדר מזיז את השופט (שימו לב, השופט מפריע לו במהלך לפני הזריקה), וקולע שלשה שמעלה ליתרון 105-97 ובמידה מסויימת חותמת את המשחק:

 

הצד של בוסטון

ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון

ככל שהפלייאוף מתקדם, טייטום נזכר שהוא האיש שצריך להוביל את הקבוצה והלילה הוא שוב עושה את זה עם 33 נקודות, 11 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. האחוזים אגב לא היו מדהימים (11-25 מהשדה), אבל זה מה שבוסטון צריכה ממנו – קח אחריות ותוביל.

בראון גם היה בערב קליעה נהדר עם 9-15 מהשדה, ועדיף שיתרכז יותר בקליעה ופחות בשופטים וביריבה.

הולידיי הוסיף 16, וגם פריצ'ארד עם 11 נקודות.

 

דריק וויט

כל היודע על הימצאו של הכוכב מהסיבוב הראשון מוזמן לשלוח הודעה למשרדי ההנהלה של הסלטיקס. באמת שלא ברור מה עובר על וויט בסדרה הזו, אחרי שהוא הוביל את הקלעים של בוסטון בסיבוב הקודם, הלילה הוא שוב מסיים עם 5 נקודות בלבד, 1-6 מהשדה. הוא עושה את שלו בהגנה והנעת הכדור, אבל האמת שבוסטון צריכה ממנו הרבה יותר. 

ריבאונד, אסיסטים וקורנט

בוסטון שלטה הלילה 48-32 בריבאונד. אבל מסרה רק 15 אסיסטים.

נזכיר שזה לא עוד משחק עונה סדירה והמטרות של בוסטון הן ללכת עד הסוף.

בנוסף, קורנט נראה נהדר עם סטטיסטיקות יבשות יפות של 9 נקודות ו-6 ריבאונדים ב-19 דקות משחק.

אבל איכשהו בדקות שלו הקאבס כל פעם נראים טוב יותר, והתחושה היא שהוא אולי מספיק כסנטר מחליף כאשר בצד השני יש גבוה רלוונטי אחד (מובלי), אבל ברגע שבוסטון תפגוש את דנבר או מינסוטה שגם שומרות נהדר, וגם מחזיקות גבוהים הרבה יותר דומיננטיים, בוסטון תהיה חייבת לקבל את פורזינגיס בחזרה.

בלעדיו, למרות הניצחון הלילה, בוסטון לא נראתה טוב במיוחד.

 

הטוב והרע עבור הקאבס

הטוב – חלוקת הנקודות

למרות ההפסד, הקאבס יכולים לצאת מעודדים מהמשחק הלילה. לאורך כל הפלייאוף הם הפכו להיות תלותיים באופן מוגזם במיטצ'ל. הלילה בהיעדרו לא הייתה להם ברירה והם קיבלו את המשחק הטוב ביותר של גארלנד עד כה (30 נקודות, 12-27 מהשדה), קיבלו 19 נקודות ממובלי, 19 מלברט ו-15 משטרוס.

הרע – שלשות וריבאונד

אין שום סיבה שהקאבס יפסידו 48-32 בריבאונד. 

בנוסף, למרות שהם הצליחו לקלוע לא מעט, זה לא היה ערב קליעה מדהים. גארלנד קלע 4-13 מהשלוש, אוקורו 0-4, שטרוס אחרי מחצית ראשונה נהדרת סיים בסוף עם 5-9 ובכלל מחצית שנייה רעה מאוד. 0-5 מהשדה ובנוסף 0-3 מהשלוש. 

ברבע השלישי, לרגע היה נדמה שהקאבס משתלטים על המשחק, ואז הם החטיאו והחטיאו, בדרך ל 1-10 מהשלוש ברבע (15-48 במשחק, 31%):

 

בקטנה – על השיפוט

באמת התלבטתי, אבל נראה שזה מצריך כמה שורות, כי הרשת מלאה בזה. 

 

בוסטון זרקו הלילה 24 זריקות עונשין (וקלעו 21), הקאבס זרקו 7 (וקלעו 5). כן, שמעתם נכון, טייטום ובראון הלכו כל אחד לקו 9 פעמים, כל אחד מהם הגיע לקו יותר פעמים מכל הקבוצה של קליבלנד ביחד.

אם להיות מעט הוגנים, ההגנה של בוסטון נתנה היום המון זריקות חופשיות, מצד שני, זה נתון מאוד קיצוני.

דן גילברט כבר הביע את דעתו בעניין, עם ציוץ די גאוני:

 

בחזרה למהלכים ספציפיים, האם במהלך הבא אין עבירה? רואים מגע ברור של יד ביד לאחר הזריקה:

גם ביקרסטאף, התלונן אחרי המשחק כשהוא אומר: בסה"כ רצינו הזדמנות שווה, לא יותר. 

כדי להוסיף לקלחת, ג'יילן בראון עשה הלילה עבירה סטייל דריימונד גרין שעשויה להפוך להיות הרבה יותר משמעותית אם בליגה יחליטו לבחון את השריקה מחדש. הגישה כיום היא לתת לשחקנים לנצח על המגרש ולא על הספסלים, אז קשה להאמין שהוא יורחק (בדיוק כמו שמארי לא הורחק אחרי זריקת המגבת), ועדיין המהלך הבא נראה מסוכן ומטופש מאוד מצידו של בראון. הוא צריך להיות חכם מזה ולא למשוך את הרגל של יריב, גם אם הוא בטעות עובר מעליו, השופטים שרקו את זה כעבירה רגילה אחרי מבט נוסף במסכים:

המשחק הבא יערך בבוסטון, והדבר שהכי היינו רוצים זה לראות את מיטצ'ל, אלן ופורזינגיס חוזרים לסדרה ומכריעים את המשחק על המגרש.

 

דאלאס מאבריקס 96 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר 100 (2-2 בסדרה)

* איתי הרמתי

 

לאחר עוד משחק שכלל הרבה דרמה ומתח ממש עד לשניות הסיום, אוקלהומה סיטי יצאה עם היד על העליונה ומשיגה ניצחון חשוב במשחק מספר 4 בסדרה, כשהיא משווה את הסדרה ל2-2 ומחזירה לעצמה את יתרון הביתיות.

הסיפור של המשחק כולל בתוכו 2 דברים מרכזיים : הראשון הוא המשחק שברח לדאלאס מבין הידיים לאחר ששלטו והובילו למשך כולו, והניצחון של הת'אנדר שרשום על שמו של הסופרסטאר האדיר שלהם שיי ג'ילגוס אלכסנדר.
דאלאס פתחו חזק את החצי הראשון והובילו כבר בדו ספרתי ברבע הראשון. ברבע זה קודם כל בלטה ההגנה הנהדרת שלהם. ההגנה הזאת הייתה של כלל השחקנים, בייחוד של הגבוהים שלה דניאל גאפורד, דריק ג'ונס גוניור ודרק לייבלי שהיו אחראים יחדיו על 11 חסימות, כולל החסימה המפלצתית הזאת של גאפורד:

בחצי הזה דאלאס גם הכתיבה את הקצב מבחינה התקפית כשבלטו בעיקר לוקה עם 12 נקודות (למרות אחוזים רעים מהשדה), פי ג'יי וושינגטון עם 11 נקודות, וגאפורד ודריק ג'ונס עם 7 נקודות כל אחד.
במחצית השנייה הסיפור היה כבר שונה לחלוטין, כאשר דאלאס החטיאו בכמויות ולא היו נראים בכלל כמו שנראו בחצי הראשון, ואוקלהומה סיטי שהייתה לא ביום גדול ניצלה זאת כדי להעביר לידה את המומנטום ולנגוס בהפרש עד ל-4 בסיומו של הרבע השלישי.
ברבע הרביעי דאלאס עדיין הובילה במשך רובו הגדול של הרבע אבל שלל טעויות בסיום הכוללות בחירת זריקות קשות ביחד עם החטאות עונשין גדולות מצידם של לוקה דונצ'יץ ופי ג'יי וושינגטון בסיום המשחק, וחוסר יכולת לעצור את שיי הלוהט הובילו להפסד כואב במשחק שכבר היה שלהם. ההפסד של דאלאס נפל גם בסופו של דבר על יום מזעזע של לוקה, שהיה נראה שהיה יותר עסוק היום עם השופטים מאשר הופעתו במשחק שלמרות שסיים את המשחק עם טריפל דאבל הוא סיים עם 18 נקודות באחוזים מזוויעים של 30% מהשדה ו-22% מהשלוש והחטיא זריקת עונשין קריטית במאני טיים, ונוסף על הכל סיים את ההתמודדות עם לא פחות מ-7 איבודים.
בנוסף, גם בלטה חוסר התרומה היום של קיירי אירווינג שלמרות משחק קבוצתי נהדר שלו שכלל 9 אסיסטים היה אנמי ביותר ולא לקח על עצמו מספיק בכלל שזרק רק 11 זריקות וסיים עם 9 נקודות בלבד. כששתי הכוכבים הגדולים ככה נראים קשה לנצח.

מהצד השני, כפי שאמרנו הניצחון של אוקלהומה סיטי, שהראו היום המון אופי, היה חתום הלילה על שיי הנפלא שנתן היום מופע עוצר נשימה והראה מדוע הוא נבחר שני בהצבעות MVP ובעיני רבים (כולל אני) חושבים שהיה מגיע לו לזכות. שיי בחצי השני, לאחר חצי ראשון רע של הקבוצה שלו הראה מנהיגות ולקח את העניינים לידיים כשבחצי הזה סיים עם לא פחות מ-22 נקודות כולל 10 נקודות ברבע האחרון שכללו סלים ענקיים בקלאץ' שהפכו את המשחק והשלימו את הקאמבק ועמד בלחץ בסיום עם 2 נקודות מקו העונשין שגמרו את המשחק. בנוסף לנקודות המכריעות בדקות הסיום, שיי גם מצא את חבריו בדקות אלו וסידר להם מצבים פנויים או נוחים בין אם זה אסיסט לשלשה של לו דורט או אסיסטים לג'יילן וויליאמס שסך הכל היו לו 4 אסיסטים חשובים ברבע זה.
להגנה של דאלאס לא היו תשובות עבור שיי ובעיקר למשחק המיד ריינג' שלו כששיי מסיים את המשחק עם 34 נקודות ב-57% מהשדה (שהדבר הכי מרשים בכך שהנקודות שלו לא כללו ולו שלשה אחת), 8 ריבאונדים ו5 אסיסטים.

בנוסף לשיי למי שגם היה חלק חשוב הלילה לניצחון הם ג'יילן וויליאמס ולו דורט שלמרות משחק רע שלהם בהתקפה, שתיהם לקחו אחריות ויזמו כשג'יילן וויליאמס קלע 7 נקודות סופר-חשובות בדקות הסיום אליהם הוסיף 3 אסיסטים, ולו דורט קלע 8 נקודות ברבע האחרון, מתוכם 2 שלשות ענקיות וגם חטף כדור סופר חשוב בדקה וחצי האחרונות.

הקאמבק של הת'אנדר בחצי השני:

המפתחות לניצחון של אוקלהומה סיטי:  

שיי ג'ילגוס אלכסנדר
כפי שציינו, השחקן שהיה מעל כולם הוא שיי ג'ילגוס אלכסנדר שהצטיין וקבע הליהלה שיא קריירה של נקודות בפלייאוף עם 34. שיי שעד כה בפלייאוף נהדר, ומעמיד ממוצעים של 29.5 נקודות, 7.9 ריבאונדים ו5.9 אסיסטים למשחק בפלייאוף ובסדרה זאת עומד כבר על 31.75 נקודות למשחק, היה האחראי הישיר לקאמבק ולמהפך במשחק ובחצי השני נכנס לזון אדיר, כשהנשק הקטלני שלו היום היה הקליעות מהמיד ריינג' והfadaways האופיינים לו שפעם אחר פעם קלע את זריקות אלה, ולא שינה לו מי שומר עליו, או כמה שומרים עליו וכמה שהזריקה הייתה לפעמים נראית קשה הוא קלע אותה, כמו במהלך הבא בו הוא קולע מיד ר'יינג קשה 5 דקות לסיום על הפרצוף של וושינגטון:

בנוסף, למשחק ההתקפה האדיר שיי הראה היום מנהיגות יוצאת דופן. הת'אנדר לא היו היום ביום גדול בכלל, ובאו למשחק חוץ עם הגב לקיר בפיגור 2-1 בסדרה בידיעה שהפסד היום פחות או יותר גומר את הסדרה, ולמרות חצי ראשון חלש של הקבוצה, שיי בחצי השני הראה המון אופי, לחימה ונחישות שהוביל קאמבק וגם הצליח להכניס את חבריו למשחק ברגעים החשובים ביותר, בין אם זה את ג'יילן וויליאמס ובין אם זה לו דורט.
המנהיגות שלו הזאת עשתה היום את ההבדל וכשמסתכלים על המצ'אפ בינו לבין לוקה, הלילה שיי גבר עליו באופן משמעותי ותרם הרבה ביותר למשחק מאשר דונצ'יץ שבעיקר הזיק היום למאבס.

בנוסף, לדברים הללו גם בלטה היום בעיקר בחצי השני המחויבות של שיי גם בצד ההגנתי שהוא היווה חלק גדול בהגנה של הת'אנדר שהשאירה את דאלאס על 15 נקודות בלבד ברבע השלישי, שהמחויבות שלו להגנה באה לידי ביטוי בנוסף לשמירה החזקה גם בהרבה אגרסיביות ולחימה כשבחצי הזה היו לו 2 חסימות ו-2 חטיפות.

מארק דייגנולט
קרדיט גדול על הניצחון היום מגיע למאמנה של הת'אנדר, מארק דייגנולט שנבחר למאמן העונה בNBA והראה היום למה ואת הגדולה שלו בכמה החלטות חשובות ביותר בניהול המשחק שעזרו לקבוצתו להביא את הניצחון הלילה.
ההחלטה הראשונה והאמיצה היא לספסל את ג'וש גידי. גידי שעליו דיברנו רבות בפלייאוף הזה, לא הופיע בכלל לסדרה הזאת ומאוד מתקשה עד כה, ובדקות בהם הוא שיחק הוא קלע 5 נקודות בלבד ב-25% מהשדה. דייגנולט הבין שגידי לא תורם אלא רק מזיק למשחק של הקבוצה ונתן לו היום 12 דקות בלבד, מתוכם רק 4 דקות ברבע השלישי וברבע האחרון הוא לא העלה אותו בכלל על הפרקט. החלטה זו התבררה כחכמה מאוד כשדייגנולט למרות שגידי שחקן חמישייה קבוע, זיהה את המגמה השלילית הזאת מהר מאוד וספסל אותו , כשהוא ידע שאם הוא ישאיר את גידי על המשחק טוב זה לא יעשה ולכן מגיע לו הקרדיט על החלטה זאת.
בנוסף, הגדולה של דייגנולט התבטאה בדקות הסיום. הלחץ בהגנה שהורה לשחקניו לעשות והציוות של לו דורט על לוקה הוביל לאחד המהלכים המכריעים בהם ב1:12 לסיום כשאוקלהומה סיטי מובילה ב3 הפרש לו דורט חוטף את הכדור, מה שמוביל למתפרצת מהירה בצד השני ובסל של ג'יילן וויליאמס שגורם להם לעלות ליתרון 96-91.
מגיע גם הרבה קרדיט לדייגנולט על ההגנה שקבוצתו העמידה בחצי השני בו ספגה 42 נקודות בלבד, ובפרט על ההגנה המעולה של קבוצתו ברבע השלישי שהכריחה את דאלאס לקחת זריקות קשות ולקלוע 15 נקודות בלבד.

חשיבות קליעות העונשין והנתונים שעשו את ההבדל
בנוסף, לדברים שציינו מה שהכריע את המשחק באופן מעשי, היה ההבדל באחוזים מהעונשין של הקבוצות שבייחוד התבטא בסוף המשחק. כשמשחק כמו המשחק היום הוא כל כך צמוד, קליעות עונשין הם must וחשובות ביותר, כשעל מנת לעצור את השעון השחקנים בשתי הקבוצות עשו פאולים ששלחו את השחקנים לקו. בעוד שיי וצ'ט הולמגרן קולעים 4\4 מקו העונשין ב-10 שניות הסיום, פי ג'יי וושינגטון ולוקה נכנעו תחת הלחץ וקלעו רק 1\2 מקו העונשין כל אחד, שאם הם היו קולעים את 2 הזריקות כל אחד ייתכן מאוד שגורל המשחק היה שונה. בכלל כפי שציינו, היום היה הבדל משמעותי באחוזי העונשין בין שתי הקבוצות שדאלאס קולעים היום ב52% מהקו שכללו 11 החטאות בעוד OKC קלעו ב96% וזה משמעותי מכיוון שהת'אנדר זרקו רק זריקה אחת מהקו מאשר המאבס.

בנוסף, לעונשין הנתונים שעשו את ההבדל היו מספר החטיפות בין הקבוצות – 8 של אוקלהומה סיטי מול 4 בלבד של דאלאס וההבדל במספר האיבודים :
בעוד דאלאס איבדה 14 כדורים הלילה, מתוכם 7 איבודים של דונציץ', שהובילו ל-19 נקודות של אוקלהומה סיטי מאיבודים אלו, אוקלהומה סיטי סיימה את המשחק עם 8 איבודים.

בקטנה על המשחק:
כפי שציינו בחצי הראשון בעיקר בלטה ההגנה של המאבס, כשהתבטאה בהמון חסימות, כולל הבלוק הענק הזה של דרק ג'ונס ג'וניור:

נמשיך אל הת'אנדר ועל מהלך שממחיש את הלחימה שלהם והנחישות שלהם, המהלך מתחיל בריבאונד התקפה של וויליאמס, ומסתיים בשלשה אדירה של לו דורט:

ונסיים בשתי סלים על גבול הלא אפשריים והמדהימים של הכוכב הגדול של הלילה
שיי:
הראשון, הוא מהפינה ועל השמירה של טים הארדווי ג'וניור , כשהכדור עולה למעלה גבוה ונוחת בדיוק ברשת:

והמרשים ביותר והעוד יותר לא אפשרי הוא הסל הבא מהמיד ריינג' שנקלע בזווית אפס בין היידים של וושינגטון ולוקה:

כעת, הסדרה נשארת פתוחה לחלוטין כאשר המשחק הבא בסדרה, משחק 5 הוא משחק קריטי, כשהסטטיסטיקה מראה לנו שהמנצחת את משחק 5 במצב 3-2 מנצחת בסדרה ב82% מהמקרים. משחק 5 יתרחש אצל הת'אנדר ביום חמישי לפנות בוקר שמבחינתם ירצו להמשיך במומנטום מהיום וירצו לשמור על הבית ולעלות ליתרון 3-2 בסדרה.

 

הטופ 5 היומי