בזמן שפלייאוף מנסים לישאר קצת שפויים וקצת אסקפיזם.

 

אינדיאנה פייסרס 121 – ניו יורק ניקס 89 (2-2)

 

הפייסרס הגיעו לפלוס 20 בסוף הרבע הראשון, ולא הסתכלו לאחור.

הניו יורק ניקס לא שיחקו עדיין משחק אחד קל בפלייאוף הזה. ממוצע הפרש הנצחונות שלהם ב-9 המשחקים עד הלילה עומד על 5.9 נקודות. ב-8 מתוך אותם 9 משחקים היה שיוויון או הפרש של נקודה בדקות הסיום. ורובם גם כללו סיום מותח וצמוד עד לשריקת הסיום. רק לצפות בהם בפלייאוף הזה היה מתיש.

אתמול בלילה קיבלנו טעימה של כמה מתיש זה יכול להיות לשחק את המשחקים הללו. אחרי 3 משחקים צמודים הניקס קרסו. אינדיאנה דרסה אותם 121-89 והשיגה שיוויון בסדרת הסיבוב השני, 2:2.

כנראה שהיינו צריכים לראות את זה מגיע. הניקס נכנסו לסדרה ללא 2 שחקני רוטציה שנעדרים תקופה יותר או פחות, ג'וליוס רנדל ובויאן בוגדנוביץ'. ואליהם הצטרפו מהר מאוד או ג'י אנונובי ומיטצ'ל רובינסון. ג'יילן ברנסון משחק עם פציעה אחת שאנחנו יודעים עליה, ובהחלט יתכן בהחלט ששחקנים אחרים משחקים עם פציעות שאנחנו לא מודעים אליהן נוכח עומס העבודה עליהם.

ג'וש הארט נכנס למשחק 3 עם ממוצע של 46.4 דקות למשחקבפלייאוף. ברנסון עומד על ממוצע 42 דקות וזאת למרות שחלק גדול ממשחק 2 הוא ישב בחוץ בשל פציעה. דונטה דיווינצ'נזו שיחק לפחות 43 דקות בכל אחד מ-3 המשחקים נגד הפייסרס ואייזיאה הרטנשטיין שיחק בממוצע 38 דקות ב-3 המשחקים הראשונים, למרות שגרר רוב העונה פציעה באכילס.

ניו יורק הצליחה להתמודד עם כל זה ב-9 המשחקים הראשונים של הפלייאוף. זה סוף סוף תפס אותם במשחק 10. כל יתרון סטטיסטי של הפייסרס מצביע שהסיפור הוא פשוט בריאות, קבוצה טרייה שרצה מול קבוצה שפשוט נגמרו לה הכוחות.

אינדיאנה קלעה באחוזים טובים:  14-31 מעבר לקשת. הניקס היו גרועים בהרבה עם 7-37. ניו יורק הייתה אחת מ-3 הקבוצות הטובות במהלך הפלייאוף עם 40.4 אחוז ל-3 במהלך 9 המשחקים הראשונים. הדרך בה החטיאו במשחק 4 הסגיר את רמת העייפות שלהם. זריקה אחרי זריקה הגיעו לחלק הקדמי של הטבעת ולהחטיא  ככה זה בחלט סימן מסגיר שהרגליים גמורות. פשוט לא הצליחו לייצר מספיק כח בזריקה.

אחד מיתרונות העל של הניקס זה הריבאונד. הניקס הובילו את הליגה בקצב ריבאונד בעונה הסדירה, והם הורידו 17 ריבאונדים יותר מהפייסרס ב-3 המשחקים הראשונים מולם. אבל אינדיאנה הצליחה לנצח את הקרב הזה במשחק 4, 52-43. הניקס הובילו את הליגה בבוקס אאוט.

במהלך הפלייאוף, אך במשחק 4 בקושי הצליחו לעשות זאת. שחקני אינדיאנה אחד אחד הצליחו לחדור דרך שטחים ריקים ולנצח בקרבות הריבאונד. ואם הניקס לא משיגים ריבאונד משהו ממש ממש גרוע.

אינדיאנה השנה מנסה לנהוג כשמה, ופשוט לרוץ. להגביר את הקצב. זה נראה היטב במשחק 4 כשהפייסרס שלטו במונחי מתפרצות והתקפות מעבר, 22 נקודות לעומת 5 בלבד של הניקס. הניקס אמנם הצליחו להתמודד עם הקצב המהיר של הפייסרס עד כה בסדרה, אך במשחק 4 פשוט לא יכלו להמשיך עוד. זה מאוד שונה ממה שאנחנו רגילים לראות בפלייאוף. בד"כ הקבוצה האיטית יותר מצליחה להאט את הקבוצה השניה לקצב שלה. זה לא מה שקרה בסדרה הזו. הניקס נגררים לשחק בקצב שהפייסרס מכתיבים ולא מצליחים להאט אותם.

 

יתרון תיאורטי אחד שההפסד הזה יכול לספק לניקס זה שזה איפשר לת'יבס להוריד את השחקנים הבכירים מוקדם ולתת להם מעט מנוחה לקראת משחק 5. אם כי טום תי'בודו התעקש לשחק עם הפותחים עד לשלבים מאוחרים ברבע השלישי. דיווינצ'נזו למשל שיחק עדיין 32 דקות במשחק 4, שזה ממוצע הדקות של שחקן חמישייה בפייסרס במהלך הסדרה.

הסדרה חוזרת עכשיו לניו יורק למשחק בלילה בין שלישי ורביעי שעון ישראל, ונותר לתהות האם זו מנוחה שתספיק עבור שחקני הניקס. משחק 5 בשיוויון 2-2 מאוד חשוב ולרוב סטטיסטית מי שמנצח אותו מנצח את הסדרה. האם הניקס ימצאו פיתרון לריצה של הפייסרס? אולי יצליחו להכשיר את אנונובי?

אם לשפוט לפי משחק 4, הניקס התחילו להרגיש את כובד המעמסה של הפלייאוף המתיש שלהם, בעוד המנועים אצל הפייסרס עדיין מוכנים לתנועה.

 

זריקות עונשין: החלק הכי מרשים: אינדיאנה ניצחה בלי עזרה מהעונשין. באמת בלי עזרה מהעונשין. שחקני החמישיה של אינדיאנה לא הלכו פעם אחת לקו. פעם שלישית בהיסטוריה של הליגה שכל שחקני החמישיה מסיימים עם 0 זריקות עונשין.

נערי וילאנובה: רבות דובר על החלבורה העליזה ששיחקה יחד בוילאנובה. את המשחק של הלילה הם פחות ירצו לזכור.

ג'יילן ברנסון: 18 נקודות, 42.9% TS ו-27-

דונטה דיווינצ'נזו: 7 נקודות, 26.9 TS% ו-40- (מינוס 40!)

ג'וש הארט: 2 נקודות, 16.7% TS ו-29-

יחד: 27 נקודות ב-27.8 FG%

 

הספסל: המחליפים של אינדיאנה סיימו עם 57 נקודות. שיפור משמעותי מ-14 הנקודות במשחק 3. ולקרוא לזה התאוששות זה בלשון המעטה. טי ג'יי מקונל שסיים עם 15 נקודות ו-10 אסיסטים ב-1021 דקות הוא ללא ספק אחד השחקנים היעילים בסדרה. דאבל דאבל שני ב-3 משחקים.

ואם כבר במחליפים עסקינן, דוס מקברייד סיים עם 16 נקודות ופתח הלילה על חשבונו של פרשס אצ'יוואה (8 נקודות) במחצית השניה. כנראה אפשר היה לראות את זה מגיע לאור העובדה שאצ'יוואה פשוט לא קיבל דקות ברבע רביעי במשחק 3. סביר להניח שמקברייד יפתח במשחק 5.

 

 

מינסוטה טימברוולבס 107 – דנבר נאגטס 115 (2-2)

האלופה השוותה את הסדרה אחרי שנפלו למינוס 0-2

אחרי הפסדים בשני המשחקים הראשונים של הסדרה בבית, האלופה העדיין מכהנת, הצליחה להשוות את הסדרה עם 2 נצחונות חוץ במינסוטה במשחק 4. הנאגטס התאמצו והתמודדו עם פתיחה לוהטת של מינסוטה והצליחו לקחת את היתרון לקראת סוף הרבע הראשון, ומשם לא הסתכלו לאחור.משחק 5 מכריע צפוי להיות בין שלישי לרביעי בדנבר.

3 פעמים MVP ניקולה יוקיץ' הוביל את הדרך כשקלע 16 מתוך 35 הנקודות שלו ברבע הרביעי, יחד עם 7 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-3 חטיפות. הפורוורד של דנבר ארון גורדון שיחק את אחד ממשחקי הפלייאוף הטובים בקריירה שלו וסיים עם 27 נקודות, 7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים בתצוגת קליעה כמעט מושלמת של 11-12 מהשדה. אחד המסמרים בארון מבחינת מינסוטה הגיע קצת לפני המחצית, כשדנבר יצאה לריצה של 8-0 ב-20 שניות בלבד. ריצה שהסתיימה עם חטיפה וקליעה מהחצי של ג'מאל מוריי

אחרי משחק 3 כוכב מינסוטה אנת'וני אדוארדס הבטיח שישתפר, והוא אכן עמד בהבטחתו. הוא סיים עם 44 נקודות, 16-25 מהשדה. הוא לא קיבל הרבה עזרה מחבריו כשהקלעי הבכיר אחריו היה מייק קונלי עם 15 נקודות.

האלופה כאן!

ילדי ה-80 90 יזדהו איתי. נסו להיזכר בדמות של ה'אנדרטייקר' מה-WWE (אז עדיין WWF) שבכל פעם יריביו היו מביסים אותו, קוברים אותו וסוגרים את ארון הקבורה. ותמיד ידענו שזה יקרה – הוא יקום בחזרה לחבוט ביריביו התמימים.

 

ובכן, אתם לא חשבתם שהאלופה תישאר לשכב על הרצפה, נכון? לא משנה מה לא עבד במלך שני המשחקים הראשונים של הסדרה, זה  נפתר. כשהאלופה המגינה על תארה פשוט כפתה את רצונה על המשחק ועל מינסוטה שנראו המומים ומבוהלים. הנאגטס נעלו אותם בהגנה עם ארון גורדון וקנטאביוס קולדוול פופ מנצלים את הפיזיות שלהם, הזריזות והכישרון שלהם להטריד בגדול כל שחקן של הטימברוולבס שהיה על המגרש.  אדוארדס כאמור הצליח לסיים עם 44 נקודות וזה היה בעיקר בשל יכולת התקפית מרשימה, פחות בשל טעויות בהגנה של דנבר.

התקפית דנבר נראו כמו תמיד – ניקולה יוקיץ' היה מבריק ברבע הראשון והאחרון, בעוד ג'מאל מוריי שימר את המומנטום ברבעים השני והשלישי. ואז בדקות הסיום הצמד היכה במינסוטה באמצעות הפיקנרול אותו הם שיכללו קרוב לעשור וסיימו עם סל מדהים אחרי סל מדהים.

אחת הקלישאות החבוטות והלעוסות מדברת על "להעיר את הענק מתרדמתו." ולנאגטס לא הייתה ברירה אלא להתעורר.  נראה שדנבר השיגה לעצמה את המומנטום בסדרה.

גורדון (כמעט) מושלם

ארון גורדון ידוע בעיקר בזכות תחרויות ההטבעות שהשתתף, וששוב ושוב סירבו לתת לו ציון מושלם (וגם הוציא על זה דיסטראק) והלילה לא היה צריך לדאוג לציון עם תצוגה כמעט מושלמת. הפורוורד הדינמי בגובה 2.04 קלע את 10 הזריקות הראשונות שלו, אסף אץ הריבאונד של ההחטאה היחידה שלו וכל זה עד שנותרו 4 דקות לסיום המשחק. וזה לא היה רק הטבעות, למרות שהיו כמובן גם כאלה. גורדון קלע 2-2 מעבר לקשת כשבשני המשחקים האחרונים הוא 8-11 מהטווח הזה. כשגורדון קולע שלשות, התקפת דנבר פשוט בלתי עצירה, במיוחד לאור הדרך בה הטימברוולבס משחקים מולו. רודי גובר מוצב על ארון גורדון ונוטש אותו בשביל לספק חיפוי בצבע, וממש לא מתכוון לנסות לשמור עליו על הפרימטר.  אז גורדון קולע את הזריקות הללו וזה קטלני עבור מינסוטה.

אי אפשר לצפות שגורדון ימשיך לקלוע ככה שלשות, אבל הביטחון איתו הוא משחק מורגש היטב בסדרה עבור דנבר. אם הוא יכול לספק 20+ נקודות למשחק יחד עם ההגנה המרשימה שלו והריווח האנכי, הנאגטס יהיו במצב טוב.

 

מוריי: אחרי משחק 3 מייקל מאלון אמר שהקבוצה תנטר מקרוב את מצב הרגל של ג'מאל מוריי. עושה רושם שאין אחרי מה לפקח. הגארד נראה בסדר גמור עם 19 נקודות ו-8 אסיסטים.

 

צרות לקא"ט

קארל אנת'וני טאונס הוא גבוה כל כך מוכשר התקפית והמשחקים הרעים שלו די נדירים. אך כשכן יש לו משחק רע, זה רע לתפארת, ולרוע מזלה של מינסוטה זה היה המצב.טאונס "קלע" (עד כמה שזה קלע) 1-10 מהשדה בחצי הראשון, וסיים עם 5-18 מהשדה את המשחק, כולל 1-4 מעבר לקשת. הוא סיים עם 13 נקודות, 12 ריבאונדים ו-3 אסיסטים, שהיה פשוט לא מספיק מהאיש שאדוארדס מגדיר כשחקן ההתצקפי הטוב ביותר בקבוצה.

נכון, לא רק טאונס היה עם משחק רע, לכולם היה לילה רע תודות להגנת דנבר, אבל קא"ט גם פשוט לקח זריקות רעות וניסה לכפות את עצמו על המשחק. לדוגמא המהלך הזה מהרבע השני, כשמינסוטה עוד הייתה בשלב בו היא יכלה, והתחילה, לכרסם ביתרון של דנבר.

 

טאונס תופס את הכדור בעמדה רעה, ומתחיל את הזריקה לפני שבכלל שם עין על הסל. ואז זורק זריקה רעה כשיש 15 שניות על השעון.

זריקות כאלו הן מסוג הזריקות שיכולות לשגע כל צופה, בוודאי כשמגיע משחקן התקפי כמו קא"ט, ואלה גם הזריקות שבגללן טאונס עדיין לא באמת סופרסטאר.. הוא היה מדהים ב-3 המשחקים הראשונים של הסדרה אותם סיים עם ממוצע של 20 נקודות, 7 ריבאונדים ו-2 אסיסטים באחוזים של 63/64/80, כך שאין ספק שהמשחק הרע הוא היוצא מהכלל. אבל במשחק 4 כשאדוארדס עשה כל שביכולתו להשיג ניצחון, מינסוטה פשוט הייתה צריכה יותר מהאולסטאר השני שלה.

אדוארדס לבד: אנת'וני אדוארדס הגיע במטרה לסגור עניין, קפץ לדנבר על הצוואר ולא לקח שבויים. אלא שהוא התחיל אגרסיבי מדי, היה כאמור די לבד ולקראת סוף המשחק כבר ירד לקרקע. הוא כנראה יודע כרגע איל מרגיש דונובן מיטצ'ל כשסחב את הקבוצה לבד על כתפיו. סיים עם 44 נקודות כאמור והמשחק השלישי בפלייאוף של 40+ נקודות.

אנט: 16-25 מהשדה (64 אחוז)

כל השאר במינסוטה: 23-57 (40.4 אחוז מהשדה)

מינסוטה הייתה מינוס 13 במהלך 02:40 הדקות ללא אדוארדס.

אחד מאלו שיכולים לעזור לאנט מן היה ג'יידן מקדניאלס. דנבר עושה לו מה שמינסוטה מקווה לעשות לארון גורדון. מתעלמת ממנו כמעט לחלוטין בהגנה כשהוא מחכה בפינה. אלא שארון גורדון כאמור קולע את הזריקות, ואילו מקדניאלס מצדיק לחלוטין את ההזנחה שלו בפינה. ג'יידן עם 1-8 מעבר לקשת בסדרה הזאת. סה"כ 21.1 בפלייאוף. את השלשה שכן קלע, זרק 02:21 דקות לסיום המשחק. קצת מדי ובהחלט מאוחר מדי.

 

פינת הסטטיסטיקה המפתיעה:

 

 הלוטרי

אתמול התקיים גם הלוטרי, הגרלת סדר הבחירות לדראפט הקרוב. אטלנטה עם זינוק די נדיר מהמקום ה-10 למקום הראשון החלה מסע שמועות לגבי הטריידים שהם מתכוונים לקיים.

לא סוד שההוקס לא מרוצים מהעונה שהסתיימה, כאשר יש הבנה שהשילוב של טריי יאנג ודז'ונטה מוריי פשוט לא עובד וצריך להפריד כוחות. השאלה כמובן מי יהיה זה שיעזוב כאשר השמועות נעון מטריי יאנג לספרס ועד מוריי לאנשהו. אטלנטה לא אוהבת להיות מעל תקרת המס ובהחלט יתכן שנראה גם טרייד על הבחירה הזאת בתמורה לחיזוק. מה יהיה החיזוק? ניאלץ לחכות ולראות. בינתיים בטוויטר העליתי הצעה לטרייד וקיבלתי בעיקר הערות שאין לי מושג. (כנראה נכון) אז מה אתם אומרים?

 

מנצחים של הלוטרי:

אטלנטה אמרנו. קפצו למקום הראשון.

סן אנטוניו סיימה עם 2 בחירות בעשירייה הראשונה כשהבחירה של טורונטו עברה אליה. אחלה אפשרויות לבנייה סביב וומבי.

יוסטון רוקטס – אמנם הבחירה שלה עברה לת'אנדר בבחירה ה-12, אך הבחירה של הנטס קפצה למקום השלישי. שנה שלישית ברצף בטופ 5 בחירות.

 

המפסידים של הלוטרי:

דטרויט פיסטונס – שנה שניה ברציפות שהם מסיימים עם המאזן הגרוע ביותר. שנה שניה ברציפות שנדחקים לבחירה חמישית.

טורונטו ראפטורס – כפי שצויין הם איבדו את הבחירה שהיתה מוגנת טופ 6. טאנקינג מביך בסוף העונה רק בשביל לאבד את הבחירה. כמו במקרה של דטרויט, עונש מאלי הכדורסל.

פורטלנד – 2 הזדמנויות להגיע לטופ 4 וסיימו במקומות 7 ו-14.

סה"כ שנה 6 ברציפות שהקבוצה עם המאזן הכי גרוע, לא מקבלת את הבחירה הראשונה. הלוטרי עובד, טאנקינג על אחריותכם!

 

הטופ 5 היומי