ינון בר שירה
היריבות ההיסטורית בין הסלטיקס לסיקסרס היא אחת היריבויות שליוו את הליגה כמעט מראשיתה. מראסל מול ווילט בסיקסטיז, דרך לארי לג'נד מול הדוקטור באייטיז, פול "האמת" פירס מול אלן "התשובה" אייברסון בתחילת האלפיים ועד לסדרות של טייטום ובראון מול סימונס/הארדן ואמביד בעשור האחרון, הקבוצות האלו נפגשו יותר מכל קבוצה אחרת בתולדות הליגה- 22 פעמים. הקירבה היחסית בין הערים והשנאה ההדדית יוצרת יריבות שהיא הרבה מעבר לסדרת 2-7 "סטנדרטית" בפלייאוף. אך האם גם על הפרקט צפוי להיות חם? האם יש לפילי הנוכחית מה למכור מול בוסטון?
ננסה לנתח ולהבין את זה ביחד.
המפגשים מהעונה הסדירה ומה אפשר לקחת מהם לקראת הסדרה?
אז על פניו אין המון מה ללמוד מארבעת המשחקים שהתקיימו בין הקבוצות בעונה הרגילה הנוכחית, בהם כל קבוצה ניצחה פעמיים. שלושה מהם התקיימו בחודש הראשון של העונה. אפילו המשחק היחיד שהתקיים החצי השני של העונה ( 2 במרץ) התרחש לפני החזרה של טייטום וללא ג'יילן בראון בצד הסלטיקי וללא פול ג'ורג' ואמביד (שנכון לכרגע לא צפוי גם לשחק בסדרה הזו) בצד הסיקסרס.
אז האם בכל זאת יש איזשהו דאטה רלוונטי לסדרה הנוכחית? אולי העובדה שדריק ווייט התקשה מול המהירות של מקסי. בעונה הרגילה הפתרון של מאזולה היה ללכת לווינגים הצעירים שלו -הוגו גונזאלס וג'ורדן וולש שהקשו מאוד על מקסי. האם אחד מהם יראה פרקט בסדרה כדי להצר את צעדיו של מקסי? אולי וולש לרגעים. סיכוי לא רע שאם נגיע למאני טיים הסלטיקס ינסו לצוות את ג'יילן בראון לשמירה על מקסי.
המפגש בין הקבוצות והכוכבים
אמנם ג'ואל אמביד, נחשב היסטורית לשחקן הגנה נפלא, אך הקושי המרכזי שההעדרות שלו יביא לפילי הוא בצד ההתקפי. סיכוי לא רע שחזרה של אמביד היתה דווקא פוגעת בפילי בצד ההגנתי במיוחד מול הסלטיקס של טייטום ובראון שהסיטורית מרגישים מאוד בנוח מול הדרופ של אמביד וחוסר הניידות שלו שהפך השנה לקיצוני במיוחד. אדם בונה ואפילו אנדרה דראמונד יותר ניידים מאמביד הנוכחי ויהיו פחות מטרה. אך הקושי של פילי ללא אמביד יהיה לייצר נקודות מול הגנת הסלטיקס. מקסי הוא סקורר נפלא ויש לו יתרון מהירות על כל שחקן סלטיקס אך הגנת הסלטיקס הקבוצתית יודעת מצויין לבוא לעזרה כשהיא בוחרת להבעא עזרה אגרסיבית גם על חשבון השארת קלעים בינוניים לשלשות פנויות, לא מהפינה. מאזולה יבחן את הקליעה הסטריקית של אדג'קומב ואוברה, יבקש לעזוב לחלוטין את אנדרה דראמונד כשזה על הפרמטר, גם במחיר של שלשה מקרית או שתיים. טייטום ודריק ווייט הם אולי שני שומרי האוף בול הטובים בNBA והם יתנפלו על נתיבי המסירה, ויביאו ידיים ארוכות לכל ניסיון חדירה של מקסי. הסיקרס ינסו לתקוף את החוליה החלשה ההגנתית, כנראה סם האוזר, אך הסלטיקס מראש יחפשו לעשות חילופים מקדימים כדי למנוע את המצ'-אפ מקסי האוזר.
כאן לרוקי המבטיח וי.ג'יי אדג'קומב יהיה תפקיד מכריע. מניח שמאזולה יבקש קודם כל לגרום לו "להוכיח" שהוא מסוגל לקלוע גם בפלייאוף (אדג'קומב קלע העונה ב 35.6%, בדומה לנתוני הקולג' שלו) , אם הוא לא יפגע, הסלטיקס יוכלו הרבה יותר בקלות לצופף ולהקשות על מקסי. פול ג'ורג' ינסה לייצר בעצמו במיד ריינג' אך יהיה לו קשה כשמולו יהיה שומר כמו טייטום עם סייז דומה לשלו שיכול לחסום אותו.
בצד ההגנתי, דווקא לפילי יש מצ' אפ לא רע מול הסלטיקס. האתלטיות של אדג'קומב היא מתכון מעולה מול בראון, השילוב של ג'ורג' ואוברה יכול להקשות על טייטום.
הסלטיקס ינסו כמה שיותר להביא את מקסי לפיק אנד רול ולנסות שוב ושוב לתקוף אותו עם טייטום ובראון מה שישיג מטרה כפולה. גם לתקוף שחקן הגנה שלא יכול להתמודד עם הסייז והפיזיות של טייטום או עם האתלטיות והכח המתפרץ של בראון וגם להתיש לחלוטין את השחקן היחיד שיכול לייצר באופו קבוע נקודות לסיקסרס. במיוחד לאור העובדה שניק נרס ישחק עם מקסי מספר מטורלל של דקות (אם יהיה צמוד, לא אופתע אם נראה את מקסי משחק לפחות משחק אחד 48 דק'. נרס בעניין הזה הוא תום תיבודו על ספידים).
במידה והסיקסרס ילכו עם דראמונד כדי לעזור בריבאונד ההתקפה, נראה את דראמונד משמש מטרה הגנתית לא פחות לטייטום ובראון.
הסלטיקס של מאזולה הם קבוצה אכזרית מאוד בכל עניין המתקפה על החוליה החלשה.
יהיה מעניין גם לראות את הדינמיקה בין טייטום פוסט אכילס לבראון בסדרה. אם לשפוט מ16 המשחקים שראינו של טייטום עד כה, נראה שהוא יהיה הרכז דה פקטו ויפלרטט עם טריפל דאבלים כשג'יילן בראון יהיה הטופ סקורר.
קרב המאמנים – סגנונות, התאמות ורוטציות
לראות שני מאמנים שזכו באליפות בסיבוב הראשון של הפלייאוף זה לא דבר של מה בכך. שניהם מאמנים בעלי אופי מאוד קיצוני ואקסצנטרי, שמצד אחד מאוד מזכירים אחד את השני- במוכוונות האנאליטית שלהם, בטוטאליות ובניסיון לסחוט כל יתרון אפשרי שיוביל את הקבוצה שלהם.
אך מהצד השני הם בעיניי מייצגים שתי קצוות מרתקים של הספקטרום. ג'ו מאזולה, הוא מאמן נפלא בייצור שיטה והתוויית עקרונות מנחים בהתאם לחוזקות של הקבוצה שלו. הוא מאמין מאוד בניצול ה"מרג'יניס". התנפלות של הווינגים על ריבאונד ההתקפה, מיעט עבירות (גם במחיר של מיעוט חטיפות ודפלקשנס) ומאמין גדול במתמטיקה שבסוף מתיישרת. מאזולה לרוב לא ימהר לשנות את הכיסוי ההגנתי גם כשקלעי של 20% לשלוש יקלע מולו שלוש פעמים רצוף. הוא ידפוק בתוכנית המשחק לטוב או רע.
נרס לעומתו הוא מאמן הרבה יותר "גימיקי". הוא יגיב במהירות גבוהה לכל התאמה, ישנה את הסגנונות ההגנתיים, יבקש משחקניו להמר בהגנה ולהתנפל כמה שיותר על קווי המסירה גם במחיר של ריבוי עבירות ויסחוט לקצה את שחקניו המובילים גם במחיר של נפילה מהרגליים לאורך סדרה שלמה.
לשתי הגישות יש לא מעט מעלות וחסרונות. מאמן צריך לדעת בפלייאוף להגיב למתרחש ולא תמיד להתעקש על מה שדף הסטטיסטיקה מכתיב כשהקלעי ש"אמור להחטיא" קולע שוב ושוב. אך מצד שני- מאמן גם צריך להוביל את שחקניו בדרך ברורה, ולתת להם ביטחון במה שיש להם מבלי לעשות עוד ועוד נסיונות שבהכרח יובילו לטעויות של שחקנים שלא התאמנו כל כך הרבה על אותן הגנות ספציפיות/הרכבים ספציפיים.
עד לפני כמה שנים, נרס נחשב לאחד המוחות המבריקים בליגה ומאזולה נחשב בעונתו הראשונה למאמן עקשן שטעה שוב ושוב. הגלגל התהפך לחלוטין בתפיסה הציבורית, אך הוא תמיד יכול להתהפך שוב. יהיה מרתק.
תחזית
מאמין שלפילי יהיו לפחות שני משחקים שהקליעות ייכנסו מספיק כדי להלחיץ את בוסטון. סיכוי לא רע שבאחד מהם, הסיקסרס ינצחו (מהמר על אחד משני המשחקים הראשונים לבוסטון). אך בסופו של דבר פערי הרמות כאן ברורים מאוד.
גם במידה ואמביד חוזר , בכל שלב שהוא, מהמר שהתוצאה תישאר זהה. הסיקסרס יקבלו נשק התקפי סופר משמעותי, אך בד בבד הסלטיקס יקבלו מטרה למתקפה שלהם. בוסטון מנוסה מאוד בניצול החולשות של אמביד, ויעשו זאת, בטח במצבו הפיזי המוגבל.
מאמין שבוסטון סלטיקס ינצחו ב-5.
רוצים לנחש איך הסדרה תסתיים? מוזמנים להצטרף למשחק הבראקטים של הכדור הכתום ממש כאן
