אול אראונד- על התרומה של ליווינגסטון לווריוורס

26 בפברואר, 2007. רכז צעיר בשם שון ליווינגסטון מנסה לעלות לליי אפ במדי הקליפרס במשחק נגד שארלוט, מאבד שיווי משקל ונופל בצורה קשה על הברך. רגלו מתעוות בצורה קשה לצפייה. התוצאה מחרידה. ליווינגסטון נפצע בכמעט כל חלק אפשרו בברכו. הרופא בבית החולים אמר שיש סיכוי שיצטרכו לגדוע לו את הרגל. ליווינגסטון נכנס לתקופת שיקום ארוכה של כמה חודשים במטרה להצליח ללכת שוב. ואולי, אולי לחזור לליגה כנגד כל הסיכויים.

 

המטרה הושלמה. ליווינגסטון חזר ללכת, והצליח לחזור לליגה בצורה מדהימה ומעוררת השראה. לאחר שהחליף קבוצות כמו גרביים(ולא ממש הצליח להשאיר חותם), ליווינגסטון הגיע בעונת 2013/2014 לנטס. מי שהייעוד שלו היה להיות המחליף של דרון וויליאמס ותו לא, בסוף שיחק כ26 דקות למשחק, פתח בחמישייה כ54 פעמים הודות לפציעות וליכולת טובה. הוא סיים את העונה הסדירה עם 8.3 נק' למשחק. הנטס הגיעו לפלייאוף מהמקום השישי ופגשו את הראפטורס, הנטס הצליחו להעיף את טורונטו בסיבוב הראשון(כמה מפתיע) וליווינגסטון סיים את הפלייאוף סיבוב לאחר מכן עם ממוצעים של 9.7 נק' למשחק, הכי גבוה שלו בקריירה בפלייאוף. ליווינגסטון היה חתום בנטס לעונה אחת בשכר מצחיק של 1.27 מיליון, ולאחר היכולת המצוינת שלו, הוא ידע שהוא יכול להרוויח יותר מכך ויצא לFree agency.

 

הוא חתם בגולדן סטייט ל3 שנים, שבזמן זה הוא ישלשל לכיסו כ16.6 מיליון. שון הצליח למקום את עצמו כשחקן קבוע ברוטציה של גולדן סטייט. התרומה של ליווינגסטון לווריוורס לא ניתנת להכחשה, אך עם זאת, לעיתים לא מוערכת. נכון, הוא לא אחד שיעלה כסקורר מהספסל כשההתקפה במצוקה והוא לא יצית ריצת 10-0. הוא אחד שידאג שהדברים לא יצאו משליטה כשהוא מוביל כדור, ולראיה  3.04 יחס אסיסטים/איבודים בעונה הסדירה ו4.4 בפלייאוף. היתרון הכי גדול של ליווינגסטון הוא הגובה שלו, הרכז מתנשא לגובה של 2.01 מטרים, מה שהופך אותו לרכז הגבוה בליגה. כשאתה שחקן מחליף בקבוצה הטובה בליגה, אחד הדברים החשובים שאתה צריך לעשות הוא הגנה טובה במטרה לשמור על הפער הקיים בדרך כלל. הגובה מקנה לו יתרון עצום בהגנה, והוא מאתגר זריקות ברמה גבוהה ביותר. בפלייאוף עד כה, הוא מוריד את אחוזי הקליעה של השחקן שנשמר על ידיו ב10% מהאחוז הקבוע של היריב. ומקשת השלוש? ליווינגסטון מוריד את היריב ב19.4%, ירידה שמגיעה עד ל15.4% מביכים של היריב. למרבה הפלא, בניגוד להמון שחקנים אחרים, ליווינגסטון לא איבד מהאתלטיות שלו לאחר הפציעה, והוא ללא ספק אחד הרכזים האתלטים ביותר בליגה. השילוב של האתלטיות, הזריזות והגובה הופך אותו לאחד שמסוגל להפריע למרכז המשחק של היריבה, הדבר מאפשר למנוע מהיריבה לצאת לריצה בזמן שהכוכבים נחים. השילוב של ליווינגסטון, איגודלה ואזילי הופך את החמישייה השנייה של גולדן סטייט לחמישייה עם יכולות הגנתיות ואתלטיות.

 

גם ברמה ההתקפית ישנה תרומה נכבדת. ליווינגסטון כמעט ולא זורק ל3, ויש סיבה לכך. את העונה הסדירה הוא סיים עם 2/12 משלוש, 16%. אחלה מודעות עצמית ליכולותיו. ליווינגסטון לא מסתמך על חדירה מפיק נ' רול, האחוזים שלו לשלוש גורמים לכך שמאוד קל ללכת מתחת לחסימה איתו ולמנוע ממנו לחדור לצבע. ההבדל בין קרי למחליפו הוא פשוט שמיים וארץ. ליווינגסטון אוהב לקבל את הכדור בפוסט, לעומת קרי, שכשהוא שומע את המילים "נקודות בפוסט" הוא הולך למילון לבדוק את המשמעות. קרי מייצר יחד עם דריימונד את המהלך הקטלני בליגה עם ההיי פיק נ' רול, אצל ליווינגסטון זה לא מייצר שום דבר. 402 שלשות לעומת 2, הבדלים תהומיים. אז במקום להצטרף לאופנת השלשות, ליווינגסטון משיג את שלו בחדירות לצבע, יתרונות הגובה, והזריזות שלו עוזרים לו לחדור בהצלחה ולהימנע מחסימה. האתלטיות שלו עוזרת לו לייצר דאנקים מרהיבים גם על שחקנים שגבוהים ממנו בהרבה. כ52.7% מהזריקות של ליווינגסטון מגיעות מאזור הצבע בצורה יעילה מאוד של 59%, נתון שאין להרבה רכזים.

עוד מהסיומת בצבע

 

נשאלת השאלה, כיצד הווריוורס, שמוגדרים כקבוצת שלשות מובהקת, מחזיקה ברוטציה שחקן שכמעט ולא זורק מהשלוש, וגם כשהוא זורק, זה בדרך כלל נגמר לא טוב. התשובה היא: המימדים האחרים שליווינגסטון נותן בהתקפה. ליווינגסטון משלים עם קליי קו אחורי שמסוגל להתעלל בשומרים הנמוכים מהם בפוסט. ליווינגסטון הוא הגארד שמקבל את הכדור הכי הרבה בפוסט בפלייאוף, 2.6 נגיעות למשחק. ליווינגסטון קולע בפלייאוף כ2.7 נק' למשחק מפוסט אפ ב61.5% ו6.3 נק' בצבע. הגובה של ליווינגסטון בפוסט מאפשר לו לדחוף רכזים נמוכים ממנו, והופך אותו לאחד שכמעט ולא יכול להיחסם, וגם כשהיריב מנסה לאתגר את הזריקה, ליווינגסטון פשוט גבוה מדי, הוא מצליח להתרומם מעל יריביו ולהוציא זריקה טובה בכל מצב. הTurnaround jumper והFadeaway שלו הם כבר שם דבר בNBA. ליווינגסטון קולע כ65.4% מזריקות הFadeaway שלו, אם נציב רף מינימלי של 50 זריקות- ליווינגסטון ממוקם במקום הראשון מבחינת אחוזים. מעל קוואי, דוראנט ותומפסון, כולם עם מספר זריקות דומה.

 

הפציעה של קרי הפכה את ליווינגסטון לרכז הפותח, והוא לא מאכזב. ליווינגסטון עומד כרגע על ממוצעים של 12.1 נק' ב52.7% מהשדה, 5.5 אסיסטים, 86% מהעונשין בפלייאוף. ליווינגסטון מספיק נגד יוסטון ופורטלנד, נגד הספרס/ת'אנדר, קרי יצטרך לחזור בשיאו. ליווינגסטוןו ידאג שכשקרי ינוח, יהיה על מי לסמוך.