המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו: אריק גנות, מידן בורוכוב, עמית מאיר, ינון בר שירה ואוריאל דסקל
הלייקרס נראה שהתחברו בדיוק לישורת האחרונה ולוקה נראה נהדר. יכול לסחוב קבוצה נוספת לגמר?
מידן בורוכוב: מי שהיה צריך לקבל דוגמא למה ה״חיבור״ של הלייקרס לא ממש יעזור לה בפלייאוף קיבל את המשחק מול OKC שפירקה את הלייקרס וללא מאמץ אמיתי.
לוקה סיפק חודש מרץ היסטורי עם קסמים שרואים רק במופעים של לאס וגאס. הלייקרס לא יכולה לעבור 3 סדרות במערב, עם קצת מזל הם יגיעו אולי לחצי הגמר.
אין ללייקרס את הכלים להתמודד עם קבוצה עמוקה כמו OKC, קבוצה עם רגליים צעירות וכשרון כמו הספרס או עם שועל ותיק כמו יוקיץ (8-1 לדנבר מול הלייקרס ב 2 סדרות פלייאוף האחרונות).
לוקה יכול לסחוב קבוצה לגמר, לא את הלייקרס הנוכחית.
אריק גנות: טוב, עכשיו ההאמסטרינג שלו נכנס לתמונה ומשבש אותה לחלוטין.זה לא אירוע קטן: גם אם המתיחה תתברר כלא חמורה, האמסטרינג הוא שריר בעייתי שבמקרה הטוב מאט שחקן לתקופה ארוכה, ובמקרה הרע נקרע בצורה יותר חמורה ומשאיר שחקן בחוץ חודשים. גם אם היא לא מחמירה, זו פציעה שיכולה להפריע במשך שנים.
אבל גם אם לוקה היה בשיאו, הלייקרס היא מועמדת בעייתית לגמר. ההתקפה שלה מצויינת, אבל היא מאוד מתקשה בהגנה, ובפלייאוף ההגנות מדברות. לוקה מגיע פחות לסל מבעבר, ובפלייאוף הוא יתקשה לשלוט על בסיס שלשות. ואם הלייקרס תרד מקום בטבלה ותפגוש את אוקייסי בחצי הגמר, היא בוודאי לא פייבוריטית.
אוריאל דסקל: צריך עוד לראות מה חומרת הפציעה של לוקה דונצ'יץ' (שבועיים או שישה שבועות) אבל גם אם דונצ'יץ' בריא, אוסטין ריבס בשיא ולברון ג'יימס בן ה-41 לא בטוח שזו הקבוצה הכי מאיימת בפלייאוף. ג'יי.ג'יי רדיק מאמן טוב אבל בפלייאוף כל נקודת תורפה היא כמו חתך על הפנים שהמתאגרף מנגד מכה פעם אחר פעם, ובמקרה של הלייקרס יש להם כמה חתכים על הפנים. נכון, דונצ'יץ' ולברון יכולים בעצמם לנצח משחקים גם בפלייאוף אבל הסגל המשלים הוא לא באמת סגל שאפשר באמת-באמת לסמוך עליו – מרקוס סמארט, דיאנדרה אייטון, רוי הוצ'ימורה, ג'ק לארביה, לוק קאנרד כל אחד כמו "חתך" בפני עצמו – שבעה משחקי פלייאוף.
ינון בר שירה: הלייקרס נראו נהדר עד הלילה, אבל המשחק מול הת'אנדר הדגיש עד כמה הם רחוקים מול קבוצה איכותית שיודעת לנצל את החסרונות הבולטים שלהם. אמנם מול התקפות בינוניות/מאמני התקפה בינוניים (היי יודוקה), אפשר להסוות את החולשות הללו לא רע, אך קבוצה חכמה תדע לנצל שוב ושוב את ההרכבים המוגבלים של לוקה, ריבס ולברון בהגנה, כשבאמצע נמצא אייטון שבורח ממגע ומאגרסיביות כמו מאש. בסופו של דבר הלייקרס עדיין קבוצה של +2.1 נט רייטינג עונתית, אבל משמעותי הרבה יותר…הם -7.8 נט רייטינג מול קבוצות הטופ 10. קורסים בכל פעם מחדש מול הקבוצות שחשוב באמת לנצח. פשוט לא קונטנדרים אמיתיים.
עמית מאיר: בגדול התשובה היא כן. לוקה יכול לסחוב קבוצה לגמר.
בקטן. לא את הקבוצה הספציפית הזאת שהוא משחק בה. נכון שהלייקרס עלו על גל מרשים של ניצחונות ולוקה נותן מספרים אדירים. אבל יש שני אספקטים שנותנים לליקרס את היתרון בתקופה הזאת. וזה לא לוקה. אוסטין ריבס חזר מפציעה ונראה גרסה משודרגת למה שהיה ג'יילן ברונסון כשהיה שותפו של לוקה לקו האחורי בדאלאס. ריבס נותן להתקפה של הלייקרס עוד יוצר שמוריד המון לחץ מלוקה. ובנוסף. דיאנדרה אייטון נראה נהדר מאז האול סטאר. אולי לא בהכרח ברמה המספרית אבל הגנתית, אייטון נראה מצוין. ועדיין זה לא יספיק מול כל קבוצה עם שאיפות.
הבאקס הודחו רשמית ממאבק הפלייאוף לראשונה מזה עשור, לאחר עונה רווית פציעות. האם הקיץ הקרוב מחייב זעזוע עמוק ופירוק החבילה סביב יאניס, או שזו רק עונת בלהות נקודתית שצריך לשים מאחור?
עמית מאיר: אני מצטער לומר את זה אבל מילווקי קבוצה פשוט עצובה. לא מדובר פה בקבוצה צעירה שרק מחפשת לפתח שחקנים כמו וושינגטון, ברוקלין או יוטה. חוץ מריאן רולינס, אין למילווקי שום שחקן שמגיע לו מילה טובה על העונה הזאת. ואם להיות אמייתים, הגיע הזמן לשחרר את יאניס לחופשי. לשלוח אותו ולהיכנס לתהליך של בנייה מחדש. לקבל כמה בחירות דראפט ולהיכנס ל2-3 עונות של בנייה. מילווקי כרגע קבוצה בלי כיוון, בלי עתיד ובלי חזון.
אבל חייבים לזכור שרוב הבחירות שלהם בשנים הקרובות שייכות לפורטלנד. וצריך להיות מאד יצירתי כדי להחזיר את הבחירות האלו.
אה כן. וחובה להגיד ביי ביי לדוק ריברס.
מידן בורוכוב: מילווקי איבדה את העשתונות בכמה שנים האחרונות. הלחץ לא עובד טוב על יאניס שלא מצליח להסביר למה הבאקס נכשלת שנה אחרי שנה. אחרי האליפות מילווקי הודחה ב 7 משחקים בחצי גמר המזרח מול בוסטון. הלכה לכיוון של החלפת מאמן, גריפין פוטר באמצע עונה ומאז ריברס הם הודחו 3 שנים ברציפות בסיבוב הראשון.
הטרייד על לילארד לא הוכיח את עצמו, הצוות המסייע של יאניס חלש וגם יאניס מתבגר.
הערך של יאניס ירד קצת ככל שהזמן עבר וקבוצות יציעו עליו פחות, יהיה קשה מאוד לתכנן תוכנית הבראה מהירה.
הייתי מתחיל מהחלפה של ריברס וטרייד עם כמה שיותר בחירות על יאניס.
אריק גנות: הראשון, אבל ממש. הבאקס בעמדה איומה ונוראה להתחזק: אין להם נכסי טרייד רציניים, כל בחירות הדראפט שלהם לא בשליטתם, יש להם את חוזה האלבטרוס של לילארד שמעיק על תקרת השכר, והם תקועים עם טרנר שהתברר ככישלון נוראי, לפחות בסיטואציה הנוכחית. דיאנג אולי מתברר כגניבה, אבל גם לו יצטרכו לשלם בקיץ אם ירצו שיישאר, וגם חוזה צנוע יחסית בשבילו יביא אותם לאייפרון הראשון.
בעולם אידיאלי הם היו עושים טרייד על יאניס בשביל בחירות הדראפט שלהם והולכים לטנקינג, אבל אפילו זה לא קל כל כך. שתי הבחירות הקרובות שלהם אצל ניו אורלינס, שצריכה להיכנס לבניה מחדש בעצמה.
אוריאל דסקל: במילווקי היו צריכים להוציא את יאניס למכרז בקיץ שעבר, כשעוד לא היה נכס בן יותר מ-30 עם עונה עמוסה בפציעות ודרמות מטופשות. האם מילווקי עדיין תקבל עליו כמה בחירות דראפט בסיבוב הראשון ואולי איזה שחקן צעיר מוכשר? אולי אבל קשה לראות את הקבוצות עם הנכסים האיכותיים באמת – סן אנטוניו ספרס, אוקלהומה סיטי ת'אנדר, אטלנטה הוקס ואפילו שרלוט הורנטס – מתעניינות בשחקן כל כך משמעותי שלא מתאים ללוחות הזמנים של הקבוצות האלה וכל בחירת דראפט שנותנים עבורו היא הימור מסוכן. כן, מילווקי שתקועה עם תקרת שכר נמוכה יחסית (בגלל פריסת השכר של דמיאן לילארד), צריכה להתחיל מהלך משמעותי של בנייה מחדש.
ינון בר שירה: הבעיה עיקרית של הבאקס שהקיץ הגורלי שחייב אותם לפרק את החבילה ולהתחיל מחדש היה כבר לפני שנתיים. כבר אז היה אפשר לראות את הכתובת על הקיר, אם היו מפרקים את החבילה אז היו יכולים להיות עם שני כוכבים צעירים (משני הדראפטים המעולים, שהובילו למחזור הרוקיז של העונה ולמחזור הרוקיז של העונה הבאה) ולהשיג המון על יאניס. אם היו מתעוררים בקיץ ומעבירים את יאניס, אז היו משיגים פחות אך היו מתחילים את תהליך ההתאוששות. עכשיו זה כבר מזמן מאוחר מדי. מי יהמר עכשיו על יאניס? רק קבוצות מיואשות מאוד שיהיו מוכנות לתת הרבה פחות על כוכב פציע שנראה הרבה אחרי השיא.
עכשיו כשתמונת הפליי-אין במערב סגורה, איזו קבוצה מתוך הרביעייה הזו מסוגלת לעשות סנסציה ולהעיף את אחת מהמדורגות הראשונות כבר בסיבוב הראשון?
ינון בר שירה: האמת, שהתשובה כאן נמצאת ממש בגוף השאלה. הפער בין קבוצות הפלייאין במערב לסן אנטוניו/אוקלהומה הוא כל כך עצום, שאפילו קבוצה שתגרום לאחת מהן להזיע קצת ולנצח בשש משחקים תעשה סנסציה. לא רואה את הבלייזרס עם ההתקפה המוגבלת שלהם ונטולת הקליעה עושים משהו (סורי דני…), הווריירס נראים פצועים וגמורים ולעולם לא אסמוך על הקליפרס. אם יש קבוצה שיכול להמר עליה, שתעשה לפחות קצת חיים קשים. היא פיניקס. אם יפגשו את הספרס אולי יצליחו לנצל את חוסר הניסיון שלהם, להיות פיזיים וקשוחים ולגנוב משחק או שניים. ממש לא מעבר. ההימור הבטוח ביותר כאן הוא על סוויפ של הת'אנדר ועל הספרס מנצחת ב-5.
עמית מאיר: זאת שאלה שכמו תמיד, הכל תלוי במאצ' אפ. קשה להגיד שיש קבוצה שיכולה לעשות הפתעה כי פער הרמות בין הטופ 5 לשאר הוא די גדול.
אולי אני נשמע כאחד שמדבר מהלב (וזה לא מנותק מהמציאות) אבל אם כבר, לפורטלנד יש סיכוי לעשות צרות (גם אם לא לעבור סיבוב) ללא מעט קבוצות. ואני מאמין בלב שלם שאפשר להדיח את הלייקרס בהנחה והסגל בריא או לפחות נשאר כמו שהוא עכשיו ברצף האחרון. פורטלנד קבוצת ההגנה השנייה הטובה בליגה בחודש האחרון.
נכון שקשה להמר נגד קוואי ביכולת שלו העונה אבל הקליפרס קבוצה יותר מוגבלת ממה שחושבים. אני לא אופטימי במצב שלהם כרגע.
מידן בורוכוב: הקליפרס נראית כמו הקבוצה הכי מסוכנת ממי שנותר בפלייאין במערב. הסאנס לא מספיק עמוקה, פורטלנד מאוד לא מאוזנת וחסרת ניסיון, גולדן סטייט מאוד חלשה ובנפילה חופשית.
מלבד האיכות של קבוצות הפלייאין, המשוכות בשלב הראשון מאוד גבוהות.
להזיז את OKC בסדרה של הטוב מ 7 זה בלתי אפשרי.
הספרס אולי חסרת ניסיון אבל עמוסת כשרון, מוטבציה ומגיעה במומנטום מטורף לפלייאוף.
נראה שמי שתגיע מהפלייאין במערב לא רק שלא תסכן את הספרס/OKC. אני בספק אם יצליחו למתוח את הסדרה למעבר ל 5 משחקים.
אריק גנות: קודם כל צריך לשאול מי משתי הראשונות בכלל מועמדת להעפה, והתשובה הקלה היא סאן אנטוניו. זה לא שקבוצה כלשהי פייבוריטית מולם – רחוק מזה. אבל אפשר לדמיין מצב שבו חוסר הניסיון של הספרס בפלייאוף יבוא לידי ביטוי, הצעירים יפשלו ולקבוצה אחרת תהיה תקווה.
לכאורה המועמדת הטבעית היא הקליפרס, שעשתה צרות לספרס בעונה הרגילה, מחזיקה בקוואי ביכולת אול NBA ונראית מעניינת עם דארלנד ומאת'ורין. אבל היא מתקשה לאחרונה וממש עכשיו הפסידה לספרס ללו וומבי במשחק חשוב. פיניקס נראית רע, אז מי שאולי תפתיע זו פורטלנד.עכשיו כשיהא הצליחה להעמיד סגל בריא, יש לה הגנה מצוינת ואולי הניסיון של הולידיי יכריע.
אוריאל דסקל: לוס אנג'לס קליפרס, עם קוואי לנארד במוד קוואי לנארד מטורונטו ראפטורס, זו קבוצה שיכולה לנצח כל קבוצה כנראה, מלבד אוקלהומה סיטי ת'אנדר לדעתי. סן אנטוניו ספרס עדיין צעירים וחסרי ניסיון, דנבר נאגטס תלויה הרבה יותר מדי בבריאות של ארון גורדון ולוס אנג'לס לייקרס, כבר סיכמנו, לא איזושהי קבוצה עם שיריון בלתי ניתן לחדירה. לא מאמין שפיניקס סאנס היא קבוצת פלייאוף טובה כי בפלייאוף כולם יתאמצו כמו שהשחקנים שלה התאמצו בעונה הסדירה. פורטלנד טריילבלייזרס? למרות דני אבדיה וכמה שחקנים מעולים בעמדות מפתח, הקבוצה עדיין קלת משקל וחסרת ניסיון. גולדן סטייט ווריירס? שושלת ז"ל. לקליפרס יש ניסיון, כישרון ועומק מפתיע למדי.
פילי (7), אורלנדו (8), מיאמי (9) ושארלוט (10) נמצאות בקרב אכזרי על המיקומים לקראת הפליי-אין. מי מהרביעייה הזו היא הקבוצה שהכי מסוכן לפגוש בסדרה, ומי לדעתכם עלולה למצוא את עצמה מודחת כבר במשחק הראשון?
אוריאל דסקל: התשובה מאוד תלויה בבריאות של פילדלפיה. כי טייריס מאקסי בריא עם ג'ואל אמביד בריא ופול ג'ורג' בריא זה שילוב כישרונות עם ניסיון (באופן יחסי) שאין לאורלנדו, מיאמי או שארלוט. כמובן שקשה לדמיין את פילי בריאה לאורך שבעה משחקי פלייאוף אבל בתיאוריה זו הקבוצה הכי מסוכנת לפגוש בסדרה. אורלנדו מסוכנים רק במובן שהם עשויים לפצוע לך את השחקן המוביל או להתיש אותו ככה טוב-טוב במכות, מיאמי… כבר לא יודע כמה זו קבוצה שאפשר להגדיר כ"מסוכנת" ושארלוט – אם יעפילו לפלייאוף – יגיעו כדי לצבור ניסיון, לראות מה זה הפלייאוף הזה שכולם מדברים עליו (וזה ניסיון שלא יסולא בפז עבור הצעירים של ההורנטס).
ינון בר שירה: תיאורטית, בעולם בו הפציעות הן לא פקטור או אם איכשהו הכוכבים יסתדרו עבור הסיקסרס, הם אמורים להיות הקבוצה המסוכנת ביותר שיכולה לעשות חיים קשים לניקס/סלטיקס/פיסטונס אם אמביד וג'ורג' בריאים ומקסי את אדג'קומב בשיאם. בעולם בו פציעות קיימות, ההורנטס נראים כמו הקבוצה המסוכנת ביותר, עם סגנון המשחק האנרגטי, היכולת להתפוצץ עם תצוגות קליעה מטורפות והלחימה הבלתי מתפשרת בהגנה. לא רואה את אורלנדו או את מיאמי מאיימים באמת על קבוצה כלשהי ומאמין ששתיהן לא יראו את הפלייאוף. אגב, גם הראפטורס שכרגע ב-7 הם בעיניי נמר של נייר (-7.4 נט רייטינג נגד הטופ של הליגה) ולא מסוגלים להתמודד מול קבוצה טובה.
עמית מאיר: המזרח מתוסבך בצורה נפלאה. ואני לא חושב שהמיקומים העכשוויים הם מה שיהיו בסוף.
לפני הכל, חזרתם של מקסי, ג'ורג' ואמביד נותנים לפילדלפיה יתרון עצום על פני כל הקבוצות במאבק על מיקום בטופ 6. והם לדעתי הקבוצה הכי מסוכנת לכל קבוצה בטופ של המזרח.
טעיתי כשהחלטתי להאמין באורלנדו. איזו נפילה הקבוצה הזאת. התגלמות הבינוניות. צריך לעשות שם חשבון נפש רציני בקיץ.
בגדול אני מרגיש שאני אמור להגיד שמיאמי הקבוצה הכי חלשה מכל הקבוצות שנמצאות במאבק. אבל גם אמרנו את זה בשנים הקודמות ועדיין מצליחים להשתחל לפלייאוף כל שנה. מפה לשם אהיה אידיוט ובכל זאת אהמר שמיאמי יפסידו את המשחק 9-10.
מידן בורוכוב: כל קבוצה מסוגלת לעוף במשחק הפלייאין. אני עדיין בדעה שהולכת ומאבדת את האחיזה שמיאמי ואורלנדו הכי מסוכנות. מיאמי הוכיחה בעבר שהיא יודעת לבוא גם מהמקום ה 8 ולעשות צרות בפלייאוף. בינתיים דטרויט מסתדרת ללא קייד קנינגהאם אבל אין לדעת מה יהיה בסדרה של הטוב מ-7.
שארלוט בחצי עונה שני משוגע, היא מוכשרת אבל אני לא חושב שיש לה דרייב רציני לפלייאוף:
אורלנדו עם ווגנר, בנקרו, ביין לא צריכה להיות בפלייאין.
טורנטו תעוף במשחק הראשון.
אריק גנות: נתחיל במי שהכי פחות מסוכנת: אורלנדו. הם לא נראו טוב בשום שלב העונה, סבלו מפציעות וקשה לראות אותם אפילו מגיעים לפלייאוף.
מיאמי עם ספולסטרה תמיד מסוכנת, אבל נראה שהשילוב של הירו ופאוול לא ממש עובד וקשה לראות אותם מסכנים קבוצת צמרת.
שארלוט בכושר נהדר ועם חיבור קבוצתי טוב. אף אחד לא יודע מה יקרה איתם בפלייאוף, אבל נראה שחסרה להם עוד שנת ניסיון כדי באמת לאתגר.
מה שמביא אותנו לפילי, שזו באמת אופרה אחרת. אם לא קירה אסון הם מצליחים להגיע בריאים לפלייאוף, אמביד נראה נהדר במרץ, ג'ורג' חזר ומקסי שחקן טופ 15 בליגה.הם יכולים להפתיע.
מי מבין הקבוצות שנותרו בחוץ סופית בעלת הבסיס המוצלח ביותר לעונה הבאה גם בלי להסתמך על הדראפט?
אריק גנות: הפייסרס. זו לא ממש חוכמה, הם החליפו את טרנר בזובאץ ורק מחכים שהאליברטון יחזור כדי לנסות לשחזר את ריצת הגמר המופלאה שלהם. לא בטוח שזובאץ מתאים למשחק שלהם, אבל האליברטון ב-80% יספיק לפלייאוף.
גם יוטה במצב לא רע. כשהיא בריאה היא מעמידה חמישיה שכוללת שני אולסטארים במרקנן ו-JJJ, שחקן הגנה טוב עם קסלר, וקו אחורי מבטיח בדמות ג'ורג' וביילי. לא ראינו אותם משחקים ביד אבל הפוטנציאל שם.
אפשר גם לדמיין את הפליקנס נותנים עונה טובה. הם לא ממש טובים בלהישאר בריאים, אבל קווין ופירס נראים בשלים לקחת צעד קדימה, זאיון עדיין מניה בטוחה בהתקפה, ומרפי חתיכת שחקן. יש פוטנציאל פלייאוף.
אוריאל דסקל: יוטה ג'אז הולכת להיות קבוצה תחרותית בשנה הבאה. בלי קשר למי שיקבלו בדראפט וויל הארדי בנה סגנון משחק שיתורגם לניצחונות עם הכישרונות הקיימים אבל הקבוצה הכי גרועה שתהיה ממש טובה בעונה הבאה היא הפינאליסטית של העונה שעברה – אינדיאנה פייסרס. הבאתו של איביצה זובאץ' וחזרתו של טייריס האליברטון יהפכו את הפייסרס לקבוצה שתתחרה על הפסגה במזרח. הפייסרס עם סגל שברובו כבר הגיע לגמר וייתכן שהיה במרחק פציעה נוראית באכילס של האליברטון מזכייה באליפות. אם תקבל את אחת מהבחירות הראשונות בדראפט הבסיס רק יתחזק. אם הם יבחרו לעשות עליו טרייד ענק כדי להעמיק את הסגל שלהם ואם יצרפו כישרון על כלשהו.
ינון בר שירה: יש ארבע קבוצות שלא יעלו לפלייאוף שנראות עם בסיס שאפשר לבנות עליו, מסיבות שונות מאוד. הראשונה היא הוויזארדס. לא משנה כמה ביקורת יש לנו על טריי יאנג או על אנתוני דיוויס, הם עדיין שחקני כדורסל טובים שיכולים להביא פלייאוף במזרח, יחד עם תשתית סבירה בהגנה עם סאר, קוליבאלי וקישון ג'ורג'. השנייה היא יוטה ג'אז, שלצד הטרייד המעניין על ג.ג.ג, יש לה תשתית צעירה מעניינת ואיכותית מאוד עם מארקנן, קיונטה ג'ורג' ואייס ביילי. השלישית היא דאלאס מאבריקס, קודם כל כי קופר פלאג. והרביעית היא הפייסרס שאחרי שנת הפציעות יחזרו עם האליברטון ועם השלד שהגיע עד הפיינלס רק לפני שנה
עמית מאיר: כל מי שאומר יוטה, טועה מעכשיו. אין שם שום הגיון במהלכים שנעשו שם. יש שם שחקנים שאני אוהב אבל החיבור המקצועי לא מתאים.
ואני לא הולך להגיד אינדיאנה מהסיבה הפשוטה שהאליברטון יחזור והם יחזרו להיות קבוצה מסוכנת ומנצחת.
אני הולך על הבסיס הצעיר שלא בהכרח יעשה משהו מעבר לפלייאין עונה הבאה אבל הבסיס לחלוטין שם ורק צריך להמשיך את התהליך שהתחיל העונה. הבסיס של ניו אורלינס מאד מרשים בעיניי. מעונות רוקי מרשימות של פירס וקווין לשחקנים אמיתיים שאפשר לבנות סביבם קבוצה כמו זאיון ומרפי ועד לשחקנים מרשימים לא רעים כמו מארי וג'ונס. באסה שאין להם בחירה גבוהה בדראפט הקרוב
מידן בורוכוב: במזרח מלבד אינדיאנה, לוויזארדס עם יאנג ודיוויס יש בסיס טוב לעונה הבאה בלי קשר לאיזה בחירת דראפט הם יקבלו.
במערב לעומת זאת, כל קבוצה למעט ממפיס עם שלד שכולל 2 שחקנים שאפשר לבנות עליהם.
דאלאס עם פלאג, קייירי ועוד. הקינגס עם סבוניס ולאבין צריכה להיות הרבה יותר תחרותית. הג׳אז עם מארקונן וטריפל J צריכה להפסיק עם הטנק ולצאת לדרך תחרותית יותר.גם ניו אורלינס עם זאיון, מארי וחבורה של צעירים יכולה להיות תחורתית.
אם אני צריך לבחור קבוצה אחת אני הולך עם דאלאס, יש שם בסיס טוב להצליח.
